ש"ז, סמי' קִנְיַן, כנ' קִנְיָנְךָ, קִנְיָנוֹ, קִנְיָנָם, מ"ר קִנְיָנֶיךָ, — א) מה שקנה האדם, רכושו, מה ששיך לו1, Eigentum, Güter, proprieté, biens; property, goods: מקנהם וְקִנְיָנָם וכל בהמתם הלא לנו הם (בראש' לד כג). ויקח עשו את נשיו וכו' ואת מקנהו ואת כל בהמתו ואת כל קִנְיָנוֹ אשר רכש בארץ כנען (שם לו ו). ולא נתנו חלק ללוים בארץ כי אם ערים לשבת ומגרשיהם למקניהם וּלְקִנְיָנָם (יהוש' יד ד). ואל עם מאסף מגוים עשה מקנה וְקִנְיָן ישבי על טבור הארץ (יחזק לח יב). שמו אדון לביתו ומשל בכל קִנְיָנוֹ (תהל' קה כא). ראשית חכמה קנה חכמה ובכל קִנְיָנְךָ קנה בינה (משלי ד ז). — מִקְנה קִנְיָנוֹ: וינהג את כל מקנהו ואת כל רכשו אשר רכש מקנה קִנְיָנוֹ אשר רכש בפדן ארם (בראש' לא יח). — קנין כסף, מה שקנה האדם בכסף: וכהן כי יקנה נפש קִנְיַן כספו הוא יאכל בו (ויקר' כב יא). — וקִנְיָנָיו של אלהים, כל מה שברא בעולמו: מה רבו מעשיך יי' כלם בחכמה עשית מלאה הארץ קִנְיָנֶיךָ2 (תהל' קד כד). — ואמר בן סירא: בעבור כן קניתיה (את החכמה) קנין טוב (ב"ס גני' נא כא). — ובתו"מ: והרי הוא פוסל את עבדו מן התרומה וכו' מפני שהוא קנינו (גיט' א ו). חמשה קנינים קנה לו הקב"ה בעולמו ואלו הן תורה קנין אחד, שמים וארץ קנין אחד אברהם קנין אחד ישראל קנין אחד בית המקדש קנין אחד (אבו' ו י). חביבין אתם לי, קנינים אתם לי ואי אתם ירושה לי (ספרי דבר' שט). זה אחד מג' שנקראו קנין למקום ואלו הם תורה וישראל ובית המקדש (שם שם). מלך שקנה פרה לקנין והיה ביתו אצל בית השחיטה (מד"ר שמות כ). ומי גרם להם (לבני גד ובני ראובן שיגלו תחלה) על שהפרישו עצמם מן אחיהם בשביל קנינם (שם במד' כב). — ב) כמו קְנִיָּה, לקיחת דבר במחיר וזכיה חֻקית בו, Kauf; Erwerb(recht); achat, acquisition; purchase, acquisition: אין קניין לגוי בארץ ישראל להפקיעו מידי מעשר (ר' מאיר, ירוש' דמאי ה ט). חליצה קניין (רב, שם יבמ' ג א). אעפ"י שאין קניין לנכרי בא"י להפקיע מידי מעשר וכו' אבל יש קניין לנכרי בארץ ישראל לחפור בה בורות שיחין ומערות (רבה, גיט' מז.). קניין פירות (השדה) כקניין הגוף דמי (שם מז:). אתם יש לכם קנין באומות העולם שנ' וגם מבני התושבים הגרים עמכם מהם תקנו, אבל לאומות אין להם קנין בכם (ר' שמעון בן יוחאי, מד"ר אסת', פתיח'). — ג) *במשמ' מעשה סמלי להכרעת כל מעשה משפטי, קנין סודר וכדו', Abschluss; conclusion: וכי קנו מידן מאי הוי, קנין דברים בעלמא הוא (ב"ב ג.). מחאה בפני שנים ואין צ"ל כתובו, מודעא בפני שנים ואצ"ל כתובו, הודאה בפני שנים וצ"ל כתובו, קנין בפני שנים ואצ"ל כתובו, וקיום שטרות בשלשה (רבא בשם רב נחמן, שם מ.). פשרה אינה צריכה קנין (רב אשי, סנה' ו.). אין לאחר קניין כלום (שם כד:). — ובסהמ"א: לא קבל אבי ממך קדושין אלא קנין דברים בלבד היה בינו לבינך ואני לא נשאתי לך (שאלה שנשאל רי"ף, סדר קדושין ונשואין, פרימן, לג). שכותבין בששי ועומדין וחותמין במוצאי שבת ופעמים קונים גם קנין והכתובה נכתבה בששי בשבת וכו' (ר' נתן המאירי, שם, ל). נתן לו חפץ בחפץ בתורת חליפין לקנות כדין קנין שקונין בסודר (רש"י, ב"מ מז., ד"ה חליפין). וקנו ממנו קנין שלם שהוא נתרצה לקחת הבת אצלו ועליו כל מחסורה (שאלה בתשו' רמב"ם קפח, פרימן, 178). ומה שאמר לה הדיין לעשותו ונתרצתה בזה וקנו מידה הוא קניין בטעות ואינה מתחייבת בו מאומה (רמב"ם, תשו' רו, שם, 260). כשיהיה האדם שיכור באהבת העולם הזה שהוא עולם ההוייה וההפסד איננו ניצול מבקשת הקינינים הנוסעים תמיד מיד אל יד (ר"י א"ת, תקון מדה"נ, לז). כאשר הוא רואה אחר שקנה מן הקיניינים הוא משתדל שיקנה גם הוא כמותם (שם, מא). אך קנין הוא קנין הלבבות כי כשתקנה הלבבות בהטבתך נוטים הגופים עמהם (הוא, מבחר הפנינים, שער ההנהגה, 28). שים קנינך בעולמך אשה טובה וחבר טוב (שם, שער מצות החכם לבנו, 58). הקנינים מקור האבל, תמעיטו קנינכם ותמעיט דאגתכם (שם, שער פרישות מהעוה"ז, 65). ושתי החכמות האלה מורות על כל סודות העה"ז וכו' ולעניני קניני העולם (הוא, חו"ה, הקד'). וכבר אמר הפילוסוף כי סוגי הסוגים הם עשרה והם עצם וכמה וקנין3 ופועל ונפעל (ר"י א"ת חו"ה, היחוד ז). התורה מזהרת מהרבה מאכלים ולבושים ובעילות וקנינים ומעשים שהם מחזיקים כח התאוה (שם, עבודת האלהים ב). וטרדת הנפש להקדים מה שאיחר הבורא יתעלה ולאחר מה שהקדים ולהרבות מה שהמעיט ולהמעיט מה שהרבה מקניני העולם (שם הבטחון ג). ויש שמנהיג הבורא טרפי רבים מבני אדם וכו' וכו' והשלישי טרף קנין והוא הממון אשר אין בו תועלת לאדם והוא שומר עליו ונוצר אותו עד אשר יורישנו לזולתו או שיאבד ממנו (שם שם ד). שהקנינים הרוחניים הם שלך לא ישלול אותם ממך זולתך (שם, חשבון הנפש ג). שהשלמיות הנמצאות לאדם ד' מינים וכו' שלמות קנין ר"ל מה שימצא לאדם מממון ובגדים וכלים ועבדים וקרקעות וכיוצא באלו (ר"ש א"ת, מו"נ ג נד). כי היות מעשה ד' ית' שמו ברשותו תחת קניינו יותר מן היות הממון והנכסים וכל מה שלנו ברשותינו ובקניינינו וכו', וכאשר לא יכשר ממנו קצת ממון אחרים שלא ברשותם כן אין אנו רשאים לקחת קנין אלהינו שלא ברשותו (הקד' ס' העריות לישועה בן יהודה הקראי, LFDWDJ, עמ' XI). ושיגע האדם יגיעה רבה להשיג הכבוד והקניינים (רש"ט פלקירא, ראשית חכמה, 13). וזו החכמה היא קניין יוכל האדם עמה להגן האמונות והפעלים המוגדרים (שם, 59). אין הענין בקנין החכמה כמו בשאר הקנינים, וזה כי שאר הקנינים מפני שיהיה מחירם כסף יקרה בקנין הקנין הוא לרע בהיותו לו וכשלא יהיה לו יחשבהו לטוב, והנה הפך זה ימצא בקנין החכמה, כי לא יחשבהו אדם לטוב כי אם אחר שהשיגהו (רלב"ג, משלי כ יד). יש בשאר הקנינים קנינים חמודים כמו זהב ורב פנינים, אך אין בהם כלי יקר כמו שפתי דעת (שם שם כא). כי הקנינים מהחכמה אשר יעמול האדם יותר בהשגתם הם יותר יקרים מהמושכלות אשר יגיעו בקלות (שם שם). אותו חכם פלוני הוא הגוף, בן פלוני הוא הצירוף, הארוך הוא כמה, יפה התואר הוא כיצד, העטוף בטלית הוא הקנין וכו' (הורית הקורא, דרנבורג, 13). אבל הנלבב המשכיל המהביל כל קנייני העולם הזה ומתעסק בדברי אלקים חיים כל היום ישמח ויעלוז וכו' (ר"י בן נחמיאש, משלי יב כה). אם קנו מידו שהוא חייב לו מנה הרי אלו כותבים ונותנים וכו' שסתם קנין לכתיבה עומד וכו' וכותבין זמן הקנין (שו"ע חו"מ לט ג). עדים שראו הקנין ואיחרו לכתבו עד אחר זמן אם זוכרים לזמן הקנין יכתבו הזמן מאותו היום, ואם לא יכתבו מיום הכתיבה (שם שם מג טז). השותפין שבאין להשתתף אין השיתוף נגמר בדיבור וכו' ואינו מתקיים אלא בקנין, וכיון שצריך קנין כל דבר ודבר לפי קנינו מתקיים שיתופו (שם שם קעו א). ולאחר שנגמר המקח כל אחד לפי קניינו אין שום אחד מהם יכול לחזור בו (שם שם קפט א). יש אומרים שאין הקנין מועיל אלא אם כן מקנה לו החפץ הנמכר או הנותן מיד (שם שם קצה ה). אף על פי שנגמר הדבר בקנין סודר כל אחד משניהם יכול לחזור בו כל זמן שעסוקים באותו ענין (שם שם ו). אין קונין בשבת קנין סודר (שם שם י). שמי שמתחייב לקטן בין בשטר בין בקנין כיון שאין אותו דבר תחת ידו אינו זוכה (שם שם רמג יט). על כל קנין תקנה חכמה, על כל מעלה תבחר שפלות (ר"מ בן חביב, דרכי נעם, י:). יוסף הצדיק שהיה חזק בכח המשער הזה ממה שהיה חריף בקניין הממונות ובעניני הסחורות (ר"ש אלמולי, פתרון חלומות ז ב, כז:). הקנין מקור הדאגות (מראה המוסר כ). — ור"ת ק"ס, ק"ג אג"ס, קנין סודר, קנין גמור אגב סודר: ועשו ק"ס מעכשיו וכו' (נחלת שבעה כח, עו:). ואגבן ואגב ק"ס הנ"ל הקנינו ושעבדנו וכו' (שם לא, עט:). וקנו ממני בק"ג אג"ס מעכשיו (שם לח, פג:). — °וספר קנין, שם אחד מספרי משנה תורה להרמב"ם. — °וקִבֵּל (ב)קִנְיָן, לקח קנין, עשה קנין, וכדו': יקובל אם בקנין קבלוהו, ואם לא מברירות יעלוהו (רב האי גאון, שערי דיני ממונות, קבוצת קונטרסים, כו). ומתוך דברי הדיין פחדה האשה וקבלה על עצמה בקנין לזון את בתה ולפרנסה (שאלת ר' פינחס הדין, בתשו' רמב"ם קצ, פרימן, 180). וידוע לכל שכל אשה שתעיד על עצמה בקנין לא יועיל הקנין עד שיהיה עומד שם אביה או אחיה (רמב"ם, שם רט, 203). העדות אשר קבלתי עליה קנין בפניכם לא תכתבו כתב ידכם בה ולא תעידו עלי (שאלה, שם רכג, 213). ואינה חייבת וכו' הואיל ולא חייבה עצמה בקנין במלת מעכשו (רמב"ם, שם רכז, 217). וגם התנו וכו' ולקחו קנין מכולם שכל אחד מהם נתחייב מעכשיו וכו' (שאלה, שם רכט, 217). דענין מלכותם עושין קנין ונותנים טבעת ומוליכין מנעלים לה ולקרוביה (שו"ת ר"ח אור זרוע כו, מובא בסדר קדושין ונשואין, פרימן, מד). הריני מקבל קנין על ככה (תרומת הדשן שכ, צט.). המקבל עליו בקנין לידון עם חבירו לפני הכנענים אינו כלום (שו"ע חו"מ כו ג). ודוקא (פסול השטר) שלא לקח מיד בקנין אבל אם לקח מיד בקנין אפילו לא חתמו אלא לזמן מרובה כשר (שם שם מג טז). הוו עלי עדים וסהדים וקנו ממני בקנין גמור וכתבו בכל לשון של זכות וראיה (שריד מעיר, קבץ על יד ה, ז). — ואמר הפיטן: קיניין ברכתי יירש ארורי, ריק אם אפנה וערירי (ינאי, מה יתרון, קרוב' בראש', זולאי, כד במקור נדפס 'ינאי, אב ליבו,'). קונה קיניין כל אל יאמר יש לי כל, ומוכר ממכר כל אל יאמר אין לי כל (הוא, מידך כל, קרוב' ויקר', שם, קסח). קיניינו אל תקח במשך, רחק ממך תרבית ונשך (הוא, אז רש, שם שם, קעא). אל תקנאו בקנואים קנות קרקע קיניינם (הוא, אל תאיצו, קרוב' דבר', שם, רלב). קינייניך הם יעלסוך, רודפיך כל יניסוך (הוא, קרוב' דבר', שם, רנ). קיניין רע לא תחמוד (אנכי הייתי, שם, שעג). קנין אב ונחלת אם שלטון אחי אב והמשל אחי אם (שם, שצח). קנינך ארבע יסודות לפנים פרדות באונך (רי"צ גיאת, קנינך שעה"ש 19). וכמו השלים ענין ותמלא הארץ קנין (רשב"ג, מי כמוך, שם 48). בששה השלים חפצו וקנין מלא ארצו (ר"י הלוי, את נתיבי, שם 110). גלם יציר חמר בניניו למשל יצורים וקניניו (שם שם). מחשבות רוחי וקניני הם קניניך (ראב"ע, אחלי יכונו, איגר 78). מלא הכל קניניו ושחקים כשרו לפניו והארץ ישרה בעיניו (הוא, אחד רבה, כהנא א, 225). אמת גדלו מעשי אדני וקניניו אשר נעשו כלם בצדקו וחכמותיו (הוא, בשם אל, שם שם 201). — ואמר המשורר: קנין ומשפטים4 ויתר מכתבי הרב עליהם רחמי נכמרו, ספרי קדושה הם ועל דרך אמת הם באמת נסדרו (ר' משולם בר' שלמה, יהגו מזמותי, דברי חכמים, עז). — ואמר המליץ: ובקניני המותרות אשר שמשו אל העונג לבד (ר"י סטנוב, פרוש ספר המדות לאריסטו). — °ומאמר הקנין, משפט המורה על בעלות, Possessivsatz; phrase possessive; possessive clause: תשעה מאמרות והם מן המקרים, מאמר הכמות ומאמר האיכות וכו' ומאמר לו ויקרא מאמר הקנין (רוח חן י). — ד) °בפילוסופיה, קִנְיָן במשמ' תכונה שיש לאדם5, Eigenschaft; faculté; faculty: אך שנוי העצם בפשטו צורה ולבשו צורה אחרת הוא נעשה פתאום בלא זמן שאין אמצעי בין העדר והקניין (שם יא). ויהיו בו הצורות המושכלות אם בלמוד אלהי ואם בקנין (ר"י א"ת, כוזרי ה יב). קשה הוא לסור מהתכונות בעת ההיא (בזקנה) מפני שהקנינים והמדות נתחזקו ונתישבו אם מעלות אם פחיתיות (ר"ש א"ת, פרוש הרמב"ם לאב' א יד). ומעלות המדות הן תכונות נפשיות וקנינים ממוצעים בין ב' תכונות רעות, האחת מהן יתרה והאחת חסרה (הוא, שמונה פרקים ד). ואינו יתעלה בעל נפש שתהיה לו הכונה וישיגוהו הקנינים6 כענוה וכבשת וכיוצא בהם (הוא, מו"נ א נב). שהשלמיות כלם קצת קנינים ולא כל קנין ימצא לכל בעל קנין (שם שם נט). ההקדמה השביעית היא האמינם שהעדרי הקנינים7 הם ענינים נמצאים בגוף נוספים על עצמו וכו' שהם לא יראו כי המנוחה היא העדר התנועה ולא שהמות העדר החיים ולא העורון העדר הראות, ולא כל מה שדומה לזה מהעדרי הקנינים, אבל דין התנועה והמנוחה אצלם דין החום והקור (שם שם עג). בין שיהיה זה בטבע או בקנין8 (שם ב כג). ויחשבו שכל העדר וקנין דינם שני הפכים (שם ג י). כי אשר ימציא חמר אחד בלתי מקבל לקנין מן הקנינים יאמר עליו שהוא עשה ההעדר ההוא (שם שם). שלא יבדיל בין ההעדר והקנין ובין שני ההפכים (שם שם). שתספר על אדם שיש לו קנין מקנייני העיון9 או היצוריות או התכוניות (ר"י חריזי, שם א נא). וכאשר יהיו שני דברים שאי אפשר התחברם יחד במקום אחד לפי שהאחד מהם הוא מציאות דבר מה והאחד הוא הסתלקות המציאות הוא והעדרו כעורון והראות, הנה נאמר שהראות קנין והעורון העדר, ולא נאמר בהם שהם הפכים כמו שנאמר בחום ובקור וכו', ובזה יבדל בין ההעדר והקנין ובין שני ההפכים, וכן בהחכמה והסכלות נאמר, החכמה קנין, והעדר הקנין הוא סכלות וכו' (מלות ההגיון יא). ואולם השם אשר נקראהו בלתי מגיע הוא שם מורכב ממלת לא והקנין כאמרך לא רואה ולא חכם ולא מדבר (שם יג). כי הפעלים הקבועים באדם שהוא מורגל בהם יקראו קניינים (רש"ט פלקירא, ראשית חכמה, 10). ואם יחזור זה הפועל פעמים או יהיה לו הקנין הרצוני אשר בו יקדים אל הפחדים יצירה ויגיע לו זה הקנין הרצוני (שם, 68). ואלו הן שתי כתות, האחד מי שאין לו בטבע הקניינים הנפשיים הנזכרים בספר המופת והשני יש לו טבע אותם הקניינים אלא שנפסדו (שם, 61). הקנין הוא שם יורה על הדבר המתהוה אחר ההעדר בעבור שההעדר הוא נגד הקנין כי הקנין וההעדר הם נגדים (ר' זרחיה מברצלונה, פי' משלי ח כב, השחר ב, 224). שהחקירה על החכמות הקניניות עד שישובו קנין קים בנפש הוא כמו כן דבר קשה (מאזני צדק לאלגזלי באור ח, 54). וכל אלה (בריאות וחלי וכדו') בהיותם מהירי ההסרה יקראו ענין וכאשר נקבעו נקראו קנין (אמו"ר לראב"ד א א , 6). כל מעשה היותר קשה שיהיה בו הוא בהתחלה, אחר כן לא יסור ההרגל והחנוך מלהקנותו הסבל עד שיהיה לו מעשהו קנין (שם ג, 101). השכל הנאצל אשר הוא למעלה מהשכל הנקנה לא יתרצה אלא בנביאים, אבל השכל אשר בקנין נמצא בכל האנשים אף אם אינם נביאים (מנחת קנאות, קופמן, 58). אפלטון סובר שהשכל האנושי הוא בטבעו מקושט מכל קניני החכמות (ר"י מוסקאטו, נפוצות יהודה ט). וכן אשר קנה קנין רע לנפשו ע"י מנהג רע במזון (ר"י עמדן, מגדל עז, קא.). שהמרגיל כח הזכרני ישוב קנין בנפשו שם, קיא.. — °בדקדוק, קנין במשמ' יחס הבעלות, למד הקנין וכדו': וכיוצא בזה תשפוט על כל מוסף על השרש מצד הקנינים זכר ונקבה רבים ורבות (פרוש יצירה לאבוסהל דונש בן תמים, סד). ואולם שמוש אות למ"ד ישמש לשני מענים למ"ד הקנין ולמ"ד הטעם (ר"א הקראי, גן עדן, קדו"ח א, ג:).
1 [ואלה דברי שד"ל: מקנה יאמר על הבהמות בנודע, וקנין על העבדים (בית האוצר, 198).]
2 [ס"א: קִנְיָנֶךָ.]
3 [בגוף הערב' מִלְכ ملْك]
4 [שמות הספרים י"ב וי"ג של משנה תורה להרמב"ם.]
5 [בעקר קנין ונכס שהאדם הוא כאלו קונהו ובעליו, והוא תרגום המלה הערב' מלכה ملكة במשמ' זו. והיא עפ"י הרומ' habitus, ואמר ר"ש א"ת: קנין, קנינים, נמשכתי בהם אחר לשון הערבי שקוראים הטבע שבאדם לחכמה או למלאכה או למדה קנין, וכבר עשיתי עליו טבע לביאור (פרוש המלות הזרות בסוף מו"נ). ואין משמ' המלה קנין תכונה חיובית דוקא, כדעת קלצקין (אוצר המונחים הפילוסופיים ג, 287), אלא שאין הרמב"ם (עי' בדגמאות המובאות כאן) לשיטתו רואה קנין ונכס בדבר שלילי, ועל כן העדר ואפיסה הם נגוד לקנין. ובתרגומו של ר"י חריזי עפ"י רֹב קְנִיָּה במקום קנין, עי' ערך זה.]
6 [בתרגום ר"י חריזי, מו"נ א נא: המדות.]
7 [עי' בהערה לעיל בדבר תרגומו של ר"י חריזי.]
8 [בגוף הערבי: באלאכתסאב.]
9 [ר"ש א"ת, מו"נ א נב: בתארך האדם בטבע מטבעיו העיוניים.]