*, קוֹנְיָן, קוניון, ת"ז, — כמו קַנְאָן, קַנַּאי: אברהם זה קוניון1 הוא , עכשיו אני אומר לו נשבה לוט והוא יוצא למלחמה ונהרג (בשם בר קפרא, מד"ר בראש' מב).