1, ש"נ, —  א) בית מבתי התְּפִלִּין: תפלה ארבעה כלים, התיר קציצה הראשונה ותיקנה טמאה טמא מת וכן שנייה וכן שלישית, התיר את הרביעית טהורה מטמא מת וכו' (כלים יח ח). הנוגע ברצועה טהור עד שיגע בקציצה (בשם ר' שמעון, תוספת' ידים ב ט). הנוגע בקציצה טהור עד שיגע ברצועה (ר' זכיי, שם שם). (התולה תפליו) הא ברצועה הא בקציצה (ברכ' כד.). הישן בתפילין ורואה קרי אוחז ברצועה ואינו אוחז בקציצה (ר' יעקב, סוכ' כו:). ועי' ד. קְצִיעָה. — ומ"ר קְצִיצִים, סמי' קְצִיצֵי:  שלש מאות מוחי תינוקות מצאו על אבן אחת ומצאו שלש קופו' של קציצי2 תפילין של תשע תשע סאין (ירוש' תענ' ד ח). — ובסהמ"א: לקח ממנו מאה קציצות בודק מהן שלש קציצות (רמב"ם, תפיל' ב י). התפילין משיגמור הקציצה, אף על פי שהוא עתיד לתת בה את הרצועה מקבלת טומאה (הוא, כלים ז א). צריך לכוין הקציצה שתהא באמצע כדי שתהא כנגד בין העינים (שו"ע או"ח כז ט). שיהא הקשר מול עורף ממש וכו' שבאופן זה יהיה הקציצה מכוון ממש כנגדו מלפניו (לבוש, שם כז י). — ב) קְצִיצָה בבית הזרע של הפרי Samenkapsel; capsule: ואם עשה (הפול המצרי) קציצין3 גמורין לפני ראש השנה זרעו מתעשר לשעבר וירקו משעת לקיטתו (תוספת' שביע' ב ו).