קְשִׁיָּה

°, ש"נ, — כמו קְשִׁי, קְשִׁי עֹרֶף, ואמר הפיטן: לא ריחקתם כרעתם, לא קילעתם כקשייתם (ינאי, לא תיעבתם, קרוב' במד', זולאי, ריז). על חטא שחטאנו לפניך ביקשיית1 עורף (הוא, על חטא, קרוב' לימים נוראים, שם, שכב).



1 [ועי' קַשְׁיוּת.]

חיפוש במילון: