1, ש"ז,  — כמו רב, קצין ומנהיג: ויהי אלהים את הנער ויגדל וישב במדבר ויהי רֹבֶה קשת2 (בראש' כא כ). — ובסהמ"א במשמ' קולע בכלי יריה3, Schütze; tireur; shot: הש"י יביא עליהם קולעים ורובים ויצר להם מקומם (רד"ק, סה"ש, צור). — ואמר הפיטן: כוננו חץ תלאות אל לבבי כרובים (ר"י גיאת, בעלת אוב וקסם, מחזור והראן, על אורות לשד"ל). ילד רובה הכחיד המוניהם וקול שוטם השמיד בניהם (רמב"ע, אזן הטה, ברנשטין, הדואר תרצ"ו, גליון היובל). רחם ברגז תזכור לשיות המפוזרות, רובים חצים נתנום כמטרות (ראב"ע, אסכון עמך, איגר 240). — °וקנה רובה, כמו קנה שרפה, קנה יריה באבק שרפה, Gewehr; fusil; rifle: קנה רובה, ביכסע (בן זאב, מלון גרמני-עברי). נטה (רובספייר) לטרף נפשו בכפו על ידי קנה רובה (קלמן שולמן, דברי ימי עולם ד, 626). ואש קני הרובה השמיע קול אדיר וחזק במרחבי החצר (גוטלובר, ממצרים, 37). — °ורֹבֶה, רובה, בקצור לשוני במקום קנה רובה, נוהג בספרות ובדבור.