°, רוביי, ת"ז, — מה שמהוה רֹב: וגם שזה על דרך הרוב, ויותר הרבה רוביי מן האחר (קאנון ב א ג). שמן ההכרח והראוי לתקון הלשון ויופיו להניח שרשי הפעלים והחלק הרביי מהשמות משלש שלש אותיות (דוד בן יחיא, לשון למודים ב א). וכבר ידעת שהגזרות האלה הן רוביות לא כלליות (ר"י אברבנאל, מ"א ה).