ג. רֶכֶב

*, ש"ז, — נצר של אילן שמרכיבין אותו על אילן, Pfropfreis; greffe; graft, scion: ואין מרכיבין זיתים ברכב של תמרה מפני שאילן באילן (תוספת' כלא' א י). — ובסהמ"א, אף במשמ' ענף שיצא מן הרכב, חלק האילן המרכב: היה מפסיק בינו ובין מצר חבירו רכב דקלים1 (רמב"ם, שכנים יב יז).



1 [ע"פ רכבא דדקלא בארמ' שבתו"מ.]

חיפוש במילון: