רִכְבָּה

ש"נ, — שם הפעל מן רָכַב, כמו רְכִיבָה: דדן רכלתך בבגדי חפש לְרִכְבָּה (יחזק' כז כ). — ואמר המשורר: אחשב כאלו עלי כנפי נשרים אני נשא ורוח עצרה בי לרכבתי (יהודה אבן גיאת, מבין עפאים שעה"ש 124).

חיפוש במילון:
ערכים קשורים