ב. רִקְמָה
ש"נ, מ"ז רִקְמָתַיִם, — שלל, מלקוח, שבי1, Beute, Gefangene; butin, prisouniers; booty, prisoners: הלא ימצאו יחלקו שלל רחם רחמים לראש גבר שלל צבעים לסיסרא שלל צבעים רִקְמָה צבע רִקְמָתַיִם לצוארי שלל שפט' ה ל. הנשר הגדול גדול הכנפים ארך האבר מלא הנוצה אשר לו הָרִקְמָה (יחזק' יז ג). כל כבודה בת מלך פנימה ממשבצות זהב לבושה לרקמות2 תובל למלך (תהל' מה יד-יה).
1 [רק במשמ' זו של שלל ושבי חרב יש למלה מובן מתאים לענין הכתובים, וכן צְבָעִים לשון שלל הוא, ועי' צֶבַע, הערות.]
2 [כלו' לשלל, כשבוית חרב.]