ב. רָקַן

* 1, קל לא נמצא.

— פִע', *רִקֵּן, — יחד את הענין רַק לדבר אחד בלבד: בלתי לה' לבדו, ריקן העבודות כולן לשם המיוחד (סנה' ס:).



1 [נגזר מן ב. רַק.]

חיפוש במילון:
ערכים קשורים