*, ש"נ, כנ' רִקְמָתֵךְ, רִקְמָתָם, — מלאכת אריגה בצבעים Stickerei, broderie; embroidery: ואלבשך רִקְמָה ואנעלך תחש (יחזק' יו י). ותעדי זהב וכסף ומלבושך ששי ומשי וְרִקְמָה (שם שם יג). ותקחי את בגדי רִקְמָתֵךְ ותכסים (שם שם יח). והסירו את מעיליהם ואת בגדי רִִקְמָתָם יפשטו (שם כו יו). שש בְּרִקְמָה ממצרים היה מפרשך (שם כז ז). בנפך ארגמן וְרִקְמָה ובוץ וראמת וכדכד נתנו בעזבוניך (שם שם יו). — ומלאכת אבנים מגֻוָּנות: הכינותי לבית אלהי וכו' אבני שהם ומלואים אבני פוך וְרִקְמָה וכל אבן יקרה (דהי"א כט ב). — ובסהמ"א: ועתה שמעי בקולי וקחי את תבניתם רקום ריקמת צלם שניהם ושלחי בידי אל אנטונינוס והיה בראותו את צלמי הבחור והנערה הוא יעשה כל חפצם (יוסיפון, גינצבורג, רעה). למען הראות את אופן הסתעפותם (של סמפונות הריאה) בתוך הריאה, נגזרה והוסרה מעל פניהם רקמת הריאה מצד הימין (י. טובים, הדיפתיריה, ה, יו). —  ואמר הפיטן: גדל חסד אשר יסד גלמי וגם רקמתי (רשב"ג, שני חיי, ביאליק־רבניצקי ב, 98). במחול משחקים אז יצאה אהובה, נוהגת לרקמות עם כספה וזהבה (ריט"ע, אז כארשת, זולת שבת הגדול). שגיא כח חכם בדעתו תהומות נבקעו ורקמות במעון ברואות (ר"ש אוליוירו, שוכן עד, אג' אילת אהבים, ו:). בלבי צמחו היום שמחות והשקם הזמן מימי מנוחות ולבשו כל נאות מדבר רקמות (בלבי, סדור מנהג ארם צובה, תשס.). — ואמר המשורר: קנינך לשמי כתמים וגנזי ברמים באונך ורקמת גלמים ורקח וסמים בגאונך (יצחק בן גיאת, קנינך, שעה"ש 20). ימינו על פני ספר תחקק בפי העט כתב משי ורקמה (רמב"ע, חרדה לבשה, ברודי, קיט). ובסחרי רקמה רקמת ישאלו להן שלוחינו ונאמנינו (משלם בן שלמה דאפיאירה, נשאי שלומות, ברודי, ידיעות מכון שוקן, ד, סו). —  ובמשמ' מקום אשר בו יהיו מיני פרחים שונים: וחלקתי ספרי זה לשני חלקים וכו' וקראתי אותו בעבור רבי עניניו ספר הרקמה1 לדמות שעריו אל רקמות האדמה והמה המקומות אשר יהיה בהם מינים שונים מן הפרחים נלקח מרקמת הבגד אשר תהיה מצבעים שונים (ר"י א"ת, סוף הקד' ספר הרקמה). —  °ורקמת הכתב2 כתב צבעים: המבלי העט רקמת הכתב אין לרקום (מעשה הרב דון ר' יצחק ארדוטיל, דברי חכמים, נ). —  ואמר המשורר: כי הזמן כתב רקמות עלי הציץ בלי קלף וניר (ר"י חריזי, תחכ' ה, 58).