שֵׁאת

ש"נ, —  כמו שׁוֹאָה 1, אסון: פחד ופחת היה לנו הַשֵּׁאת והשבר (איכ' ג מז). —  ואמר הפיטן:  מלך הטוב בעיניך ראה עונות לשאת, במסטין תגער להביא עליו השבר והשאת, ויצא חפור מרוב פחד ושאת (מלך אחד, סליח' ער"ה). —  ואמר המשורר:  ומה נורא שאת נצח שאת ורצח (יל"ג, הוי אח, שירי יל"ג א, 159).



1 [עי' בהערה למלה זו.]

חיפוש במילון:
ערכים קשורים