1 [יש שרואים כאן שני שרשים, אחד שהוראתו שבח והודיה, שכנגדו בערב' שׂבח באותה משמ', ואחד במשמ' הרגיע, שכנגדו בערב' שַׂבַּחַ' במשמ' זו.  ואולם אין לראות בלשון זו, אלא כשאול מן הארמ', ועל כן בא כאן ח ולא ח', שאינה בארמ', ועקר משמ' השרש היא הרגיע (את האל), גרם לו נחת רוח (השוה את הצרוף ריח ניחוח), וזאת ע"י דברי שבח והודיה, ומכאן משמ' נוספת זו של השרש האחיד.  אין השרש בא כך לא באשור' ולא באוגרית'; אך אפשר, שאין שבח במשמ' הרגיע בעבר' אלא שריד של בנין שפעל שֻפְשֻחֻ (או שֻבְשֻחֻ) באשור' במשמ' הרגיע (כן גם ינזן, ZA IV 268, ובפרט הרגיע את לב האלהים בתהלה.  ושים לב כי  ח  זו שבמלה האשור',  ח'  מקורית היא, כבערב' שׂכח', במשמ' הרגיע.  ואפשר שעבר כל השרש אף לעבר' דרך הארמ' מן האשור'.  ועי' גם בהערה לבנין הִתפ' והִפע'.]

2 [נוהג בדבור ובספרות. ועי' שֶׁבַח, הערות.]