שֹׁבֶל
1, ש"ז, — שפל הבגד או של גוף האדם: קחי רחים וטחני קמח גלי צמתך חשפי שֹׁבֶל גלי שק עברי נהרות (ישע' מז ב).
1 [בערב' בא סַבַלַה سبلۃ במשמ' שולי השמלה התלויים ונסחבים על הקרקע, מן הפעל סַבַלַ سبل , היה תלוי ומשרבב למטה. אך בעקר יש לראות שֹׁבֶל כמבטא אחר במק' שפל, ואף שול, במשמ' שֶׁפֶל הגוף והבגד. ואמנם היו שפרשו שֹׁבֶל במשמ' "השׂער היורד על הלחיים ונקרא כן על דרך משבלת הנהר" (לשון אבן גיקטיליא, פוזננסקי, 101), אך אין פרוש זה מתאים לענין.]