*, שׁוֹם, ש"ז, — שה"פ מן ד. שׁוּם, הערכה, ערך שכנגד, וכפרט ערכם של חפצי האשה הרשומים בכתבתה לפי הערכתם ושומתם: ואלו כותבין במועד וכו' אגרות שום ואגרות מזון (מו"ק ג ג). פסקה להכניס לו אלף דינר הוא פוסק כנגדן חמשה עשר מנה וכנגד השום הוא פוסק פחות חומש, שום במנה ושוה מנה אין לו אלא מנה, שום במנה היא נותנת שלשים ואחד סלע ודינר (כתוב' ו ג). שום הדינים שפחתו שתות או הוסיפו שתות מכרן בטל (שם יא ה). שום כסף ושוה כסף בפני בית דין וכו' (ב"ק א ג). מצא אגרות שום ואגרות מזון וכו' הרי זה יחזיר (ב"מ א ח). שום היתומים1 שלשים יום ושום ההקדש ששים יום (ערכ' ו א). הכניסה לו בין שום בין כספים ונתן עיניו לגרשה היא לא תאמר תן לי שומי (תוספת' יבמ' ה ה; שם כתוב' ו ה). מקום שנהגו שלא לפחות מן השום ושלא להוסיף על הכספים אין משנין ממנהג המדינה (ר' יוסי, שם כתוב' ו ו). השם קמתו של חבירו בעשרת כורין חיטין ועשת בפחות או ביותר נותנין לו את שומו (שם ב"מ ט ט). אמר לאדם עילויין עלי, סידורו עלי, שומו עלי, ערכו עלי נותן את ערכו (ירוש' נזיר ב א). המכנסת שום לבעלה אם רצה הבעל למכור לא ימכור (יבמ' סו:). בסימניו ובמצריו פיחת שתות או הותיר שתות הרי הוא כשום הדיינין (ב"ב קו.). — ובסהמ"א: פשיטא שבתים שבחצר מתחלקין בית כנגד בית במדה בשום ואין חייבין על כל בית בפני עצמו (תשו' הגאו' הרכבי נה). ועוד כיון שיש שום שלשקר היאך אפשר לעמוד על שיעור שום זה (תשו' הגאו' מן הגני', 78). ראובן נשא אשה ונכתב מהשום והנדונייא דהנעלית ליה לראובן כך וכך זהובים (שו"ת הרי"ף רסב).