ב. שָׁתָה
* 1, קל לא נמצא.
— נִפע', * נִשְׁתָּה,— נארג: ממנה (מאבן השתיה) נשתה2 העולם (ר' יוסי, תוספת' יוה"כ ג ו).
— הִפע', *הִשְׁתָּה,— ארג במסכת, weben; tisser; to weave: ואני נסכתי מלכי, השתיתיו כד"א ויסע את יתד האהל3 ואת המסכת (מדרש שמואל, יט), ועי' שִׁית וא. שָׁתָה.
— הָפע', *הָשְׁתָּה,— כמו נִפע': אמר ר' יוחנן למה נקרא שמה אבן שתייה שממנה הושתת העולם, תני ר' חייא ולמה נקרא אבן שתייה שממנה הושתה העולם (ר' חייה, ירוש'' יומא ה ג). ועי' א. שָׁתָה, הִפע'.
1 [עי' א. שְׁתִי, הערות. ואמנם אין העדיות לשמוש הפעל מֻסמכות כל צרכן, ועי' בהערות שאחר זו.]
2 [כך אצל צוק"מ, אולם בנ"א ובתוספת' שבדפוסים: נשתת, ועי' א. שָׁתַת.]
3 בכתוב (שופט' יו יד): את היתד הארג.]