1, ש"ז, — חוטי האֹרך של אריג הבגד וכו' בנגוד לעֵרב (חוטי הרֹחב), Aufzug; chafne; train: והבגד כי יהיה בו נגע צרעת וכו' או בִשְׁתִי או בערב לפשתים ולצמר וכו' כי פשה הנגע בבגד או בַשְּׁתִי או בערב וכו' זאת תורת נגע צרעת בגד הצמר או הפשתים או הַשְּׁתִי או הערב וכו' (ויקר' יג מז-נט). — ובתו"מ, גם בהשאלה, ככנוי לאֹרך של כל דבר, שתי וערב, אֹרך ורֹחב: מקיפין בקנים וכו' כל מחיצה שאינה של שתי ושל ערב אינה מחיצה (ערוב' א י). ומה היא עושנ לו (לבעלה) משקל חמש סלעים שתי ביהודה שהן עשר סלעים בגליל וכו' (כתוב' ה ט). בגד ששתיו צבוע וערבו לבן ערבו צבוע ושתיו לבן הכל הולך אחר הנראה (נגע' יא ד). השתי והערב מיטמאין בנגעים מיד ר' יהודה אומר השתי משישלק והערב מיד וכו' כמה יהא בפקעת ותהא מיטמאה בנגעים כדי לארוג ממנה שלש על שלש שתי וערב, אפילו כולה שתי אפילו כולה ערב וכו' נראה (הנגע) בשתי  העומד האריג טהור נראה באריג השתי העומד טהור (שם שם ח-י)2. כותל שבין שתי מקואות שנסדק לשתי מצטרף ולערב אין מצטרף וכו' (מקוא' ו ט). מאימתי תרומין את הגת משמהלך בה שתי וערב (תוספת' תרומ' ג יב). לוקחין מן הכובס מוכין מפני שהן שלו ולא יסרוק את הבגד לשתיו אלא לערבו (שם ב"ק יא ג). הדרוכות מכיון שהילכו בהן שתי  וערב מטמאין את הכור מיד (ר' יוחנן, ירוש' תרומ' ג ד). והיה ביום ההוא יצאו מים חיים מירושלים (זכר' יד ח) וכו' ממזבח הזהב עד עזרות כחוט של שתי מן העזרות עד מפתן הבית כחוט של ערב (שם שקל' ו ב, וכעין זה בבלי יומא עז:). בשעה שברא הקב"ה את העולם היה מרחיב והולך כשתי פקעיות של שתי עד שגער בו הקב"ה והעמידו (אמר רב יהודה אמר רב, חגי' יב.). כיצד קורעו (את הכחל) אמר רב יהודה קורעו שתי וערב (חול' קט:). — ובסהמ"א, גם ככנוי לצלב: כמעט שלא עשיתי שתי וערב (מחב' עמנו' ה, הברמן, 166). חותם המלך אריה ובידו שתי וערב (שבילי עולם ח"ש, לז). — ואמרו פיטנים ומשוררים: כמה תציקני (התוגה) לעת ערב עד אהיה ערב למי שתיה (רשב"ג, תוגה אשר נעדר, ביאליק-רבניצקי א, 90). משי חבר במקור נדפס 'משיחבר' מהדבר, הַבּין שתיו, התֹם ערבו (רמב"ע, ילדי ימים, ברודי א, כב). וצניף חכמה שתיו ערמה, ערבו תֻמה, לא שש משזר (הוא, מי זה דמה, שם סא). חֻברו בך נעים חסדים והשכל כאשר חברו שתי עם ערבים (הוא, הענק א קז, שם, שכא). — ומ"ר °שתיים: גישות צרות סרוג שתים שתים רֶוח אין בינתים מעיקות בנחשתים (ר' שלמה הבבלי, אם אמרי, מבחר השירה העברית באיטליה, שירמן, כא). והדעות לאמרתו שתיים והעצות למדברו ערבים (רמב"ע, השמש בגביעים, ברודי א, ל).