°, ש"ז, — א) כמו שתיקה, Schweigen; silence: הס מפניו כל הארץ, הס לשון שיתוק ודמימת חורבן (רש"י, חבק' ב כ)1.  — ב) כשם מחלה, המשתקת כאלו אבר מאברי הגוף או את הגוף כלו, Lähmung; paralysie; -sis: ולזה באר בבן הצרפית וכו' ואמרו קצת האנדלוסין כי נתבטלה נשימתו וכו' כמו שיקרה לקצת חולי חלי השתוק (ר"ש א"ת, מו"נ א מב). ולכן יהיה השתוק החזק וכו' ממית בהכרח והחלוש יקשה ארוכתו (פרקי משה להרמב"ם ו טו). האפופליקסיאה והוא השתוק וכו' (המפרש לפרקי אבוקרט ב מג, כ"י ברלין). בשתוק הנקרא בערב' סכתה ובלשונם אפופליקסיה (קאנון ג א ה ח). אבל יש בו (בקשי הנשימה) סכנה מפני חשש דפיקת הלב או נכפה או שתוק (ר' טוביה כץ, מעשה טוביה, בית חדש א פג, צו.). — °וכמו שְׁתוּקוּת, תכונת השתוקי: חִבול טמאת שרץ, גן נעול השרץ, שִתוק, אִסוף הפרץ, זמה ספק ארץ (ר' שלמה הבבלי, אין צור, זולת לשבת א חנכה).