* 1, ש"נ, — ששית, חלק ששי מדבר, Sechstel; sixième; sixth: שום הדיינים שפיחתו שתות או הוסיפו שתות מכרן בטל (כתוב' יא ה). האונאה ארבעה כסף מעשרים וארבע כסף לסלע שתות למקח (ב"מ ד ג). רב אמר שתות מקח שנינו ושמואל אמר שתות מעות נמי שנינו (ב"מ מט:). רב הונא אמר שתות כפחות משתות רב יהודה אמר שתות כיותר משתות וכו' (ב"ב קו.). — ובסהמ"א: ומאה זוז שנותרין חולקין אותו בשלשה חלקין בכור נוטל שלשים ושלוש ושני שתותים (ר' יהודאי גאון, הלכות פסוקות, 46). כי השלשים כשתחלקם שתותם חמשה והוא מהלך החמה בעובי הרקיע (ר"ח, פסח' צד.). אמרתי התדע שליש ושתי שתותים ושלשה תשיעים כמה הם? (ר"י זבארה, ס' השעשועים, דודזון, 117). — ובאצטגנינות, °קשת שתות, עי' (קלצקין-צובל, אוצר המונחים הפלוסופיים, ערך קשת ד). — ואמר הפיטן: וכמו נתנה מדה למדידת הארץ כן נתן כַיל לתולדות הארץ, מתחיל ממאה וששים ושש שנה  עד שהוא מכלה בשתות אצבע קטנה (ר"א קליר, אז ראית וספרת, סלוק לשבת שקלים).