שְׁתַּחְוָיָה
* 1, ש"נ, — כמו השתחויה: בלבד שתחוייה שאינה על הארץ וכי יש שתחוייה שאינה על הארץ, ויכרעו אפים ארצה על הרצפה וישתחו (ירוש' ע"ז ד א).
1 [אמנם לא נמצאה צורה זו במקור קדום אחר, אך במקום זה הנֹסח כך בכל הדפוסים, והואיל ומצויות הן צורות כגון בא, מר במק' אבא, אמר בירוש' (עי' ברכ' א ח), על כן אפשר לראות את הנסחה כאן כמֻסמכת, ואף יתכן שבאה גם במקומות אחרים אלא שתֻקנה ע"י המעתיקים.]