1, ש"ז, —  התנשאות, רוממות, רמה: אם יעלה לשמים שִׂיאוֹ וראשו לעב יגיע (איוב כ ו). —  ואמר המשורר:  שׁרתי מֹשל שיאו עד רום וכקצף על מים נדמה (רמב"ע, הענק ח, ברודי א, שפא). כי בה (בחכמה) תאחז את קצות ההוד עד יעלה שיאך לשמיך (הוא, שם י, שם, שצח). שאו שלום לרב הדור נשיאו וכו' אשר בו תקומתם והנשאם בשיאו (ר"י הלוי, שאו שלום זמורה ג, 328).  נאֻם גבר אשר עלה וירד בחוג השיר, ואִם שיאו במורד (ר"י חריזי, נאם גבר, תחכ' הקד', 1). העלו בפיהם לשמים שיאנו, וממעל לכוכבי אל ישימו כסאנו  (עמנו', מחב' ב, הברמן, 63). — °ובמשמעות הרמה העליונה שהגיע אדם אליה, בפרט בתחרות, Höchstleistung; record, נוהג בספרות ובדבור.