פ"ע, שַׂבְתִּי, — הגיע לשֵׂיבָה, הלבינו שערותיו מזקנה: ועתה הנה המלך מתהלך לפניכם ואני זקנתי וָשַׂבְתִּי ובני הנם אתכם (ש"א יב ב). — ואמר המשורר: עפרה בזה לי כי שבתי (רמב"ע, הענק ה, ברודי א, שנה).