שׂיב


1 [בארמ' ובסור' בא סיב, סאב באותה משמ', וכן בערב' שׂיב شيب, כוש' שֵׂבַ, באשור' שִיבֻ, בכנענ' ובאוגרתית שבת כמו שֵׂיבָה, ועי' שם. ע"פ הארמ' חדרו צורות בסמ"ך, כגון סָב, סָבָה, גם לעבר'.]

חיפוש במילון: