תַּבְחִין

§, ש"ז, — כלי מבחן, אמצעי להבחין בין דבר לדבר, criterium:  התבחין למלה ארמית בתו"מ ובספרות שלאחר התלמוד, אם השתמש בה המשתמש בתור מלה ארמית או כבר חשבה מלה עברית אעפ"י שצורתה עוד ארמית, היא הסביבה (א' בן יהודה, המבוא הגדול, 27).

חיפוש במילון: