תחח

1 ממנו *תּוֹחֵחַ, *תָּחוּחַ או *תִּחוּחַ, °תָּחַח.



1 [כמבֹאר בערך *תָּחוּחַ, *תִּחוּחַ, משמ' השרש בתו"מ היא כלשון רקבון, ואמנם הבינו אותו אחר כך כלשון פרור ודלול. ובלשון ימינו נוהג בספרות ובדבור גם פַעְ' תַּחח במשמ' רכך ודקק העפר, עי'  אינהתרן, רוות עבודת האדמה, 212.]

חיפוש במילון:
ערכים קשורים