תָּחַח

°, קל לא נמצא במקורות.

—  הִפע', °התחיח, —  פורר, רופף, דִּלֵּל: אע"ג דקא מרפיש ואזיל קמא קמא1, פ' מרפק ומפתח הארץ לפני החורש ומתחיח2 הקשה כדי שיהא נוח לחרישה (הערוך, ערך רפש).



1 [ב"ק צח:]

2 [בכמה דפוסים בטעות מתחיה.]

חיפוש במילון: