תְּחִיָּה

* 1, ש"נ, שה"פ מן חִיָּה, — בתו"מ בעקר בצרוף תחית המתים, Wiederbelebung, Auferstehung; revivification, résurrection; revivel, resurrection: ורוח הקדש מביאה לידי תחית המתים ותחית המתים בא על ידי אליהו הנביא זכור לטוב (סוטה ט טו). ואלו שאין להם חלק לעולם הבא האומר אין תחית המתים מן התורה וכו' (סנה' י א). אין לך כל מצוה ומצוה שכתובה בתורה שמתן שכרה בצדה שאין תחית המתים תלויה בה (קדוש' לט:). כלה ענן וכו' אמר רבא מכאן שכפר איוב בתחיית המתים (ב"ב טז.). היה יעקב אבינו סבור שתחיית המתים מגעת בימיו (מד"ר בראש' פד). — *וככנוי לאחת מברכות שמונה עשרה: מזכירין גבורות גשמים בתחית המתים (ברכ' ה ב). — ובסהמ"א, גם בצרוף °יום התחיה: או היא יום הַתְּחָיָה2 נאחָיָה ותַאֲתָיָה כמו קדם תעירו (שירי תימן, אידלזון-טורטשינר, 95). — ונוהג היום גם בהשאלה: התחדשות, התעוררות לחיים חדשים, כגון תחית הלשון העברית, וכן בצרופים כגון קום לתחיה וכד'.



1 [אמנם במסרת יהודי תימן ובנקוד הבבלי תְּחָיָה, וכן בחריזת השירים של יהודי תימן, ועי' פורת, לשון חכמים 136 ובמאמרו של (ח. ילון, לשוננו א 189) הנזכר שם.]

2 [כך מנֻקד בכ"י.]

חיפוש במילון:
ערכים קשורים