תָּחַף
פ"י, — כמו תָּחַב: תוחף1 את החררה, בשפוד (נ"א משפוד) ואוכל עמה כזית בשר ירוש' חגי' ג ג.
1 [אמנם במאמר דומה בתוספת' חגי' ג יב כתוב מפֹרש: תוחב את חררה בכוש או בקיסם ואוכל עמה זית, ע"כ. ועי' בבבלי שם כד:. ולפי זה אפשר שאין כאן אלא טעות במבטאו המרֻשל של המעתיק.]