ב. תָּכְנִית
ש"נ, — כמו א.תְּכוּנָה, אוצר שהוכן וכונן1, Schatz; trésor; treasure: את חותם תָּכְנִית וכו' כל אבן יקרה מסכתך אדם פטדה ויהלם תרשיש שהם וישפה ספיר נפך וברקת וזהב מלאכת תפיך ונקביך בך ביום הבראך כוננו (יחזק' כח יב-יג).
1 [כמבֹאר בדברי העורך, הלשון והספר ב 301 וכו', נקרא בית האוצר בית חותמות (כדגמת בית כֻנֻכֵּ באותה משמ' באשור') והממֻנה על האוצר: חותם תכנית או חותם תכנוֹת (ואולי כך נכון, ועי' א. תְּכוּנָה), החותם על בית האוצר. על מקור המלה מן כון, ולא מן תכן, מורה הצרוף: ביום הבראך כוננו. ועי' בספר הנ"ל על יתר פרטי הפרשה.]