תְּעוּרִי

°, ת"ז, — של התעורה, שיך לתעורה, כרוך בחסר שנה:  קדחת יום תעוריית (קאנון ד א יז). ואם תרדמה תעורית והוא חבור סבות וכו' עם סבות התעורה (נרבוני, ארח חיים ג ה, כ"י ביה"מ שכטר).

חיפוש במילון: