°, ש"נ, — התעוררות, יקיצה, מצב העֵר: ויעמדו סביבות המלך עד עת תעורתו והמלך כבד משנתו וכו' (יוסיפון ג). תמורת מעשה בטול וכו' תמורת שינה תעורה (פרוש יצירה לראב"ד א ב). ותנומה ותעורה היא תנועת גוף הבהמי למאכל ולמשקה (ר"י ג'יקטיליה, גנת אגוז ב, אמסטרדם, 50).  כי כל הרוחות החזקות וכו' אם התחלת תנועותיהם ונשיבתם ותעורתם הוא מלמעלה (קאנון א ב ב ח). והמעביר חבלי שינה הוא על התעורה עצמה במשמעביר ידיו על עיניו ועל פניו להתעורר יפה יפה וכו' ועל כן ראוי להקדים המעביר חבלי שינה שהיא פלא התעורה עצמה (שבלי הלקט, תפלה, בובר, ב). — °ובמשמ' רבוי היקיצה וחסר שנה, Schlaflosigkeit; insomnie; -ia: האבל והיגון וכו' והעמל והתעורה כל אלו מבטלים הקושי ומיבשים הזרע (ר"מ אלדבי, ש"א ה, פא.). ואמנם התעורה היא הפלגת היקיצה ויציאתה מהענין הטבעי (קאנון ג א ד ב).  התעורה רעה מאד מעידה על כאב גדול או על יציאת הדעת (אבוקרט כ"י ברלין, 61). אם (המחלה היא) מאדימה הנה התעורה ואם מלבנה היא רוב השינה (נרבוני, ארח חיים ג ד, כ"י ביה"מ שכטר). וכל מי שקדחתו מפני תעורה או דאגה או יגון וכו' (שם). השער יז בתעורה הנקרא אלסהר בערבי (צדת דרכים, תרג' ר"מ א"ת, כ"י ביה"מ שכטר). — °ותעורה למאכל, במשמ' תאבון: אשה אחת חלתה וכו' ונטתה למות מחוזק חולשתה ומעוט התעורה למאכל (פרקי משה כד, נ:). — °ותעורת קיא:  ואם תבוא תעורת קיא בשעת לקיחת הסם וכו' (מפתח הרפואה, כ"י בריט' מוז' ג, 8:). והוא (שכב הרמון) מועיל לתעורת הקיא ולקיא ולפיהוק (שם). — ועי' גם ב. תַּעַר, הערה.