תָּעַר
° 1, קל לא נמצא במקורות.
— הִפע', °הִתְעִיר2, — שלף חרב מתערה: אז פקד את צבא מחנהו ויערכם מערכה דבוקים אלה לאלה לבלתי הפרד כת מכת ולא להתער את חרבותם ויהי ביושר מערכתם (יוסיפון, גינזבורג, תמ). — ואמר הפיטן: ממוקד אף התעיר (מן היום אל עשו, כנף רננים, מב).
1 [פעל משני שגזרו מן תַּעַר.]
2 [ב(מדרש תהל' ס' בובr, קנג.) נדרש לשון הכתוב (השקיתנו יין) תרעלה: יין שהוא מתער את העולם, שיתיר עולה של תורה, ואין הגרסה מסתברת (עי' בהערת המהדיר), וכנראה צ"ל יין שהוא מתיר את עולם, ואך ליתר פרוש נוסף: שיתיר עולה של תורה. ובשבוש חדרה ע של (תר)עלה עוד פעם לתוך תר.]