ב. תָּעַף

° 1 קל לא נמצא במקורות.

— הָפע', °הָתְעַף,— שנִתן לו כח תועפות:  דגלי אחיך בכבוד יוצבו ובני האחיות אילות יותעפו (שכטר  Saadyana, 69).



1 [פעל משני שנגזר מן תֹּועַפוֹת.]

חיפוש במילון: