°, ש"ז, — כמו תַּעֲצוּמָה: מנעמי השלומות ותעצומי הנעימות ותאומי ההנחות ונאומי הנכוחות (אגרות ר' שמואל בן עלי ובני דורו, תרביץ א ג, 28). ומרחבי העולם לא יכילון תעצומך (ר"י חריזי, תחכ', הקד', 5). — ואמר הפיטן: גאית ועלית על כס תעצומך (רשב"ג, כתר מלכות, ביאליק-רבניצקי ב, 70). לקדש תעצומו ליראה מזעמו להשבע בשמו (הוא, שמר לבי, אזהרות, שם שם, 136). ותעצומך באדמתך ובמרומך יעידך כי הכל עבדיך (ראב"ע, ארוממך כי נשגב, איגר 57). רצוני לחסות בשמו ותמים להיות עמו והוא יהיה בתעצומו (הוא, לאל חיי, שם 147). כי מעשים אין עמי, אשיב כפי תעצומי (הוא, ככל יצורי, שם 200). הוסף תעצום על עבדך ועטהו מעטה הודך (בקר אעיר, רשות לנשמת של פסח, מחז' איטל' א קב:). נרשמת בכתב אשורי וכו' נקראת עוז תעצומי (ר"ש שבזי, שם יחוד, שירי תימן, 206). — ובמשמ' °עצמוּת: אינו צריך בתשלום עצמו אל אמצעי וכו' המשכילים בתשלום תעצומו וכו' ולכן נצרך האדם בתשלום תעצומו להשכיל כל הנמצאים (ר"מ א"ת, העגולות הרעיוניות לאלבטליוסי, 22).