תַּקָּנָה

* 1, ש"נ, — כמו תִּקוּן, החזרת דבר למצבו הטוב והראוי, Gutmachung;réparation; reparation: אבד כל שהוא חסר כל שהוא אין לו תקנה עולמית (ירוש' שבת סוף פרק ט). עבד שרבו מסיתין לו וניסת תקנה יש לו (חגי' ה.). עבד שרבו מקרבו לדונו וממהר להעידו תקנה יש לו (שם שם). עבד שרבו ממציא לו רעות וצרות תקנה יש לו (שם שם). מה כלי זהב וכלי זכוכית אע"פ שנשברו יש להם תקנה אף ת"ח אע"פ שסרח יש לו תקנה (שם טו.). מעשה בחסיד אחד שהיה גונח מלבו ושאלו לרופאים ואמרו אין לו תקנה עד שינק חלב רותח משחרית לשחרית (ב"ק פ.). החשוד על הטריפות אין לו תקנה עד שילך למקום שאין מכירין אותו (סנה' כה:). זה נשבר ויש לו תקנה וזה נשבר ואין לו תקנה (מד"ר בראש' יד).— *ובמשמ' שפור והשבחה, הטבה: כפר שאין בו עשרה תקנתו קלקלתו ונעשה כעיר2 (ירוש' מגי' א ו). מה אעשה שתקנתו קלקלתו (תענ' יז.). — ובמשמ' טובה ותועלת הבאה לפלוני: רוצה היא בתקנת בתה ובושה מחתנה (דמאי ג ו). — *וביחוד במשמ' חֹק או מנהג שקבעו חכמים לטובתו ולתועלתו של היחיד או הצבור, Verordnung; ordonnance; order: שטרי מקח צריך שיניח מקום הלוקח ומקום המוכר וכו' מפני התקנה3 (גיט' ג ב). ואין מבריחין את השבויין מפני תקון העולם רשב"ג אומר מפני תקנת השבויים (שם ד ו). ועל המריש הגזול שבנאו בבירה שיתן את דמיו מפני תקנת השבים (שם ה ה). מהו מפני התקנה וכו' מפני תקנת בנות ישראל שלא יהיו מצויות להתגרש (ירוש' שם ג ב). כיצד תקנתן וכו' כונס החרשת ומוציאה בגט (יבמ' קי:). שקדו חכמים על תקנת בנות ישראל שיהא טורח בסעודה ג' ימים וכו' (כתוב' ב.). עשה להם תקנה, כדי שלא יתכלו מן העולם (מד"ר במד' ה). — *תקנת המועדות,*תקנת הקרבן, קביעה שיתקימו המועדות בזמנם ויהא הקרבן קרב כתקנו: על ששה חדשים השלוחין יוצאין וכו' על תשרי מפני תקנת המועדות (ר"ה א ג). וכשהיה בית המקדש קיים מחללין אף על כולן מפני תקנת הקרבן (שם שם ד). — *ובכלל במשמ' חֹק וקביעת מנהג: עשה משה תקנה, נטל פתקים וכתב עליהם וכו' (ספרי במד' צה). ויש תקנה אחר התקנה (ירוש' ר"ה ד ב). תקנה תיקנו בו שישבע (שם כתוב' ט ז). חציו מתקנה וחציו מדבר תורה (שם גיט' ב א). אם כן מה הועילו חכמים בתקנתם (כתוב' י.). הואיל ותקנת חכמים היא לא תגבה אלא מן הזיבוריות (שם יב.). י' תקנות תיקן עזרא ב"ק פב.. כאן קודם תקנה כאן לאחר תקנה (שם צד:). תקנות גדולות שנו כאן (ב"מ קיב:). — ובסהמ"א: שאין האשה נזונת ממטלטלין אלא בתקנת ישיבות (שו"ת הרי"ף ו). שרוב הקהל יתייעצו עם זקני הקהל ויתקנו תקנה כמה שיתקנו ויקיימו אותה זה המנהג (שם יג). ומה שכוללים מן ההוראה במה שברא השם ית' ותקנת ממלכתו (פרוש יצירה לאבוסהל דונש בן תמים, כז.). וראינו תקנה זו לכל פורעי המס ולבני קהלינו וכו' (ספר השטרות לר"י ברצלוני, 188). דברים שעשאום סייג לתורה ולפי מה שהשעה צריכה והן הגזרות והתקנות והמנהגות (רמב"ם, ממרים א ב). להיות בם לאדם אופני תועלת וכונת תקנה אלא שקצתם גלויים וקצתם נעלמים (ר"י א"ת, חו"ה, הבחינה ה). ראה היאך הופקדו אלו הכחות על הגוף לשמש אותו במה שיש בו תקנתו (שם שם). ואין מי שיודע באופני תקנות העשוי והפסדו (שם הבטחון ג). דלות הנפש ועורונה בסכלות הגובר עליה מראות מה שיש בו מתקנתה (שם, הכניעה ב). ואתה יודע תקנותי ואופני הנהגתי (שם חשבון הנפש ג). ואם אתה נוהג בחריצות הזאת וההשתדלות הזאת בתקנת גופך וכו' (שם שם). ואין תקנת העולם שיהיו כל אנשיו נוהגים בפרישות (שם, הפרישות א). כי יש תקנה ומנהג בעיר לחתום סופרי הקהל על הקרובים (בר ששת, שאלה שכז). תקנת יהושע שנוהגת אף בחו"ל (טור חו"מ רעד). הלכה רווחת שבחרם תקנת הקהלות אין צריך רק שיפטרו זה את זה בעדים כשרים מרצון נפשם (הגהות מרדכי, יבמות פרק ה). ואע"ג שאי אפשר לו לקדש אותה שאינה משודכת אלא א"כ יעבור על תקנת הקהלות (תשו' מהר"י קולון פד).— ומצוי בספרות הרבנית תקנות שו"ם, כלו' תקנות הקהלות שפירא ווירמיזא מגנצא, ועוד4.



1 [במשנ' ליוורנו תְּקָנָה (דמאי ג ו), וגם תַּקָּנָה (גיט' ג ב, שם ד ו).]

2 [שאילו היה בו עשרה היה נידון ככפר שאם רצו להקדים (קריאת המגלה) ליום הכניסה מקדים, ועכשיו שאין י' בני אדם נעשה כעיר ואין קורין אלא בארבעה עשר (קרבן העדה).]

3 [נ"א:] מפני האתקנה. כך הגרסה לפי עדות ריב"ג, למע, אלבאב אלעאשר, דף 131, משקל אפעל, והרקמה שם [שער י] דף 73. II [רשימת המחבר.]

4 [ע"פ שמוש זה של תקנה נתחדש בלשון ימינו תַּקָּנוֹן, במשמ' כל רשימת התקנות, אשר הצבור או חברה נוהגין לפיו Statut(en); statut(e).]

חיפוש במילון:
ערכים קשורים