פ"ע, תְּקֹן, תָּקַן — הַַמְעֻוָּת, חזר למצבו הטוב, שב ונעשה טוב וישר, gut, recht werden; dévnir bon, droit, Juste; To become good, right:מעות לא יוכל לִתְקֹן וחסרון לא יוכל להמנות (קהלת א יה)1.
— פִע', תִּקֵּן, תַּקֵּן, —תִּקֵּן את הַמְעֻוָת, יִשֵּׁׁר אותו: כי מי יוכל לְתַקֵּן את אשר עותו (קהלת ז יג) . — תִּקֵּן משלים, ערך אותם בצורה יפה וקולעת: עוד למד דעת את העם ואזן וחקר תִּקֵּן משלים הרבה (שם יב ט). — ואמר בן סירא : נגינות שיר לפני מזבח וקול מזמור בנבלים תיקן ב"ס מז יג, סגל, שכד. — ובתו"מ גם במשמ' החזיר למוטב, החזיר את המקֻלקל למצבו הטוב, herrichten, ausbessern; réparer, corriger; to repair, correct: מה יעשה בעפר (שחפר) צוברו ברשות הרבים ומתקנו2 (שביע' ג י). בדרך שאין מקלקלין ברשות הרבים כך לא יתקנו (שם שם). אף הוא קלקל לעצמו ותיקן לאחרים (חלה ב ה). המלקט עצים, אם לתקן כל שהן (שבת יב ב). והמקלקל על מנת לתקן שיעורו כמתקן (שם יג ג). ומתקנין את המקולקלות במועד (מו"ק א ב). הציר והצינור וכו' שנשברו מתקנן במועד (שם שם י). אם תאמר בגונב וגוזל יכול הוא להחזיר ויתקן (חגי' א ז). נתן לאומנים לתקן וקלקלו חייבים לשלם (ב"ק ט ג). נפחתה העליה ואין בעל הבית רוצה לתקן, הרי בעל העליה יורד ודר למטה עד שיתקן לו את העליה (ב"מ י ב). אף מתקן הוא את מלאכתו לפני שלשים יום (שם שם ה). מטה שהיתה טמאה מדרס נשברה ארוכה ותיקנה טמאה מדרס (כלים יח ו). סנדל שנפסקה אחת מאזניו ותיקנה טמא מדרס (שם כו ד)3. כגון שנטל קרנו של מזבח או שנפגמה הסכין, שומע אני יתקנם בשבת מכי' ויקהל א). לאחד שהיה בידו מקל מעוקם ונתנו לאומן לתקנו מתקנו באור ואם לאו מכוונו במעגילה (ספרי דבר' שח). חליל של מקדש וכו' נשבר ותיקנוהו ולא היה קולו ערב כמות שהיה (ירו' סוכה ה ו). שכן עולי רגלים מתקנין מנעליהן בחולו של מועד(פסח' נה:). לאחד שהיו בידו שתי קופליות, הוליכן אצל נפח, אמר לו תוכל לתקנם, אמר לו, לברותן כתחילה אני יכול ולתקנם לך איני יכול (מד"ר בראש' מח). תן דעתך שלא תקלקל ותחריב את עולמי, שאם קלקלת אין מי שיתקן אחריך (שם קהלת, ראה את מעשה האלהים). — *ותקן את הדרכים: בחמשה עשר בו קורין את המגלה בכרכין ומתקנין את הדרכים ואת הרחובות ואת מקואות המים (שקל' א א). אינן מספיקין מים ומזון ואין מתקנין את הדרכים (סוטה ח ד). *ותקן, במשמ' קשט (עצמו): שלא יתקן איש בתקוני אשה (נזיר נט.). — *ותקן בשׂערו: אין יצר הרע מהלך לצדדים אלא באמצע פלטיא ובשעה שרואה אדם ממשמש בעיניו מתקן בשערו מתלה בעקיבו (מד"ר בראש' כב). שהיה (יוסף) עושה מעשה נערות ממשמש בעיניו מתלה בעקיבו מתקן בשערו (שם שם פד). — *ותקן את בשר המילה: אלו הן ציצין המעכבין את המילה, בשר החופה את העטרה וכו' אם היה בעל בשר מתקנו מפני מראית העין (שבת יט ו). — *ובהשאלה, תקן מעשיו במעשים אחרים: בא וראה דרך הצדיקים במה שהם סורחין הם מתקנין (מד"ר שמות כג). — *ותקן את האדם, עשה תקון למענו: מי שחציו עבד וחציו בן חורין, עובד את רבו יום אחד ואת עצמו יום אחד, דברי ב"ה, אמרו להם ב"ש תקנתם את רבו ואת עצמו לא תקנתם,לישא שפחה אינו יכול וכו' בת חורין אינו יכול (גיט' ד ה). החרשת והשוטה והסומא ושנטרפה דעתה, אם יש להן פקחות מתקנות אותן והן אוכלות בתרומה (נדה ב א). עד שאתם מתקנים את השוטות בואו ותקנו את הפקחות (שם ו יד). ותקנינו לב טוב וחבר טוב4 (ירוש' ברכ' ד ב). — *ואת הפֵּרות, הפריש מהם תרומה או מעשר כדי להתירם למאכל: גובין סתם ומחלקין מהם והרוצה לתקן יתקן (דמאי ג א). אם הכניסו לבתיהם אינן מתקנין אלא דמאי (מעשר' ב א). ודאי שתיקנה דמאי ודמאי שתיקנה ודאי לא עשה כלום (תוספתת' דמאי ד ה). כל אחד ואחד מתקן דמאי (ירוש' שם ג ד). מחצה על מחצה בשדה מתקנה דמאי, מכניסה לבית מתקנה וודאי (שם מעשר' ג ג). המתקן פירותיו של חבירו שלא מדעתו טובת הניית מעשרותיו של מי וכו' של מתקן (שם נדר' ד ג). קמ"ל דטבל מוכן הוא אצל שבת, שאם עבר ותקנו מתוקן (ביצה לד:). — *ובמש' הכין, יסד: אין בונין מדרגות על פי הגאיות ערב שביעית משפסקו הגשמים, מפני שהוא מתקנן לשביעית (שביע' ג ח). תקנו שווקים תקנו גשרים תקנו מרחצאות (שבת לג:). תקנתם קברים לעצמכם (תענ' כה:). הרבה שוקים תיקננו, הרבה מרחצאות עשינו (ע"ז ב:). תיקנתם שווקים להושיב בהן זונות, מרחצאות לעדן בהן עצמיכם (שם שם). תיקנתם גשרים ליטול מהם מכס, כרכים לעשות בהם אנגריא (שם שם). שהן צריכין לתקן מאכל של יום טוב (סופרים ח ד). לך ותקן להם קיבות והנח להם מאכל ומשתה וכו' (אדר"נ א). תדע שאצלך אני סועד אלא לך ותקן לי (מד"ר במד טו). אם אין אדם מתקן בערב שבת מה יאכל בשבת (שם רות, פרשה ג).— *ובמשמ' קָבע: שבהן השלוחין יוצאין לסוריא ובהן מתקנין את המועדות (ר"ה א ד). אני אתקן שיהו דברי חכמים קיימים שיהו כל המטלטלים מביאין את הטומאה על אדם הנושאן וכו' (אהל' טז א). תפלות באמצע תקנום (ברכ' ד:). תפלות אבות תקנום וכו' תפלות כנגד תמידין תקנום (שם כו:). כלום יש אדם שיודע לתקן ברכת המינין (שם כח:). משה תקן לישראל ברכת הזן בשעה שירד להם מן (שם מח:). חכמים תקנו להם לבנות ישראל לבתולה מאתים ואלמנה מנה (כתוב' י.). עד שבא יהושע בן גמלא ותיקן שיהו מושיבין מלמדי תינוקות בכל מדינה ומדינה (ב"ב כא.). עזרא תיקן להן לישראל שיהו מושיבין סופר בצד סופר (שם כא:) חכמים תיקנו להן לבנות ישראל שיהו בודקות עצמן שחרית וערבית (נדה ד:). — וְתִקֵּן תקון: במוצאי יום טוב הראשון של חג היו יורדין לעזרת נשים ומתקנין שם תקון גדול (סוכה ה ב). — ובתפלה: ותקננו בעצה טובה מלפניך5 (השכיבנו, תפלת ערבית)6 הוא יברך את כל בת ישראל שעושה מעיל או מטפחת לכבוד התורה והמתקנת נר לכבוד התורה (מי שברך, מחז' איט' א' מה.). — ובסהמ"א: ונוטל מנעליו ומתקנן ומניחן בצדי המטה (מדרש פטירת משה, ילינק, ביהמ"ד א 123). תיקן הבית בכלים מכובדים (ר"ח, ב"מ כד.). ובעליו מתקנין העורות לבני' (ערוך, ערך אג). מי שקדם המות לפניו תקן את עצמו (ר"י א"ת חו"ה חשבון ג, 375). שאנחנו נתקן המאכל, ולא נוכל להוציאו מן האפיסה למציאות (עולם קטן, נא). הצורה מתקנת דמות הנוצר (ראב"ח, הגיון הנפש ג). מתקן מלבושיו תחלה ומציין עצמו ומהדר (רמב"ם, תפלה ה ה). ספר שאינו מוגה במלא וחסר אפשר לתקנו ולהגיהו כמו שבארנו (הוא, ס"ת ח ג). וצריך אדם לתקן דברים בעצמו לכבוד שבת (מנוה"מ לר"י אלנקאוה ג, 592). צריך לקשט עצמו ולתקן דרכיו וישוב בתשובה לפני הב"ה וכו' ויתקן עצמו כל יום ויום כמו שהוא מתקן עצמו לפני המלך, דתנן התקן עצמך בפרוזדור וכו' (שם ד, 423). ואלו (בעלי הצחות) הם המסתכלים במלות אותה אומה והמתקנים הנפסדות מהם (רש"ט פלקירה, ראשית חכמה. 29). קהל שתקנו שלא יועיל שום שטר וכו' שו"ע חו"מ סא. — °ותקנו חכמים את המקרא בפִסוק, בנקוד ובטעמים: אשר תקנו המקרא בפסוקים תחלה ואחר כן בנקוד ואחר כן בטעמים ר"י א"ת, כוזרי ג לא. — °ותקן עצמו, יפּה וקשט עצמו7: המלך מסתפר בכל יום ומתקן עצמו ומתנאה רמב"ם, מלכים ב ה. — °ובמשמ' עשה צרכיו: כיון שעומד אדם משנתו ניפנה ומתקן עצמו ונוטל ידיו ופניו ורגליו ומברך על הסדר שו"ת הגא' מן הגני', 114. — °ותקן ספר וכד'8: תשובות האילן תקן רב צמח ראש ישיבה תשו' הגא' מן הגני', 28. ורב זאת הקנאה הולכת וסובבת בין מחבירי ספר ומתקני פשר וכו' כי מאהבתו להקראות במחבירי פתרון ובמתקני ספר נשאו לבו להתעולל עלילות להכזיב מנחם בן סרוק תשו' תלמידי מנחם, 19. — °ותקן סֵפֶד, ערך מספד: באת אלי לתקן ספד ולהכריז נהי אגרת מנחם בן סרוק, תשו' תלמידי מנחם XXXII. — ואמר הפיטן: הלובש צדקה ולו כמעיל עטויה וממכה עצמה מתקן רטיה ישראל עמך, סליח' יום ו. — °מְתַקֵּן, במשמ' שוחר תקונים ושנויים בחיים ובדת, Reformator; r-teur; -tor: שני הראשים האחרים, אעפ"י שהם מודים במקצת לדברי הקודמים מהמתקנים וכו' ר"א צויפל, שלום על ישראל ג, השקפה לטובה, יז..
— פֻע', בינ', *מְתֻקָּן — עשוי כראוי, טוב וישר: אין קורין מעוות אלא למי שהיה מתוקן מתחילה ונתעוות חגי' א ז. כמתוקנין שבהן לא עשיתם, כמקולקלים שבהם עשיתם סנה' לט:. מכניסין את המתוקנת לבית של מקולקלת ואין מכניסין את המקולקלת לבית של מתוקנת מד"ר בראש' יד. כיון שראה אותו נאה ופירותיו מתוקני' וענפיו נאין שם במד' ב. — *ובמשמ' מְיֶֻה ומְקֻשָּׁט: למלך שאמר לאשתו תהא מקושטת ומתוקנת לפני מס' תפילין. בני הוו מתוקנים ומקושטים לפני במצות שם. אם כשהיא מנוולת כך הוא משבחה, אלו היתה מתוקנת על אחת כמה וכמה מד"ר במד ' ב. — *ובמשמ' שנעשה בו מה שהיה ראוי להעשות בו: וכי מפני מה משקין את זו, אם לבודקה כבר היא בדוקה ומתוקנת ירוש' סוטה ג ג. — *והפֵרות מתֻקנים, שהפרשו מהם תרומות ומעשרות כדין: נותנין את המעושר לשאינו מעשר ואת שאינו מעושר למעשר, נמצאו כל האדם אוכלין מתוקן דמאי ג א. שלי חדש ושל חברי ישן, שלי אינו מתוקן ושל חברי מתוקן אינן נאמנין שם ד ז. מאה חולין מתוקנין מאה מעשר, נטול מאה ועשר שם ז ז. אינו משלם תרומה אלא חולין מתוקנין תרומ' ו א. לא ישתמש חבר במשתאו של עם הארץ ולא בסעודת עם הארץ אלא אם כן היו מתוקנין9 הכל תחת ידיו תוספת' דמאי ג ו. הטבל והמתוקן שנתערבו וכו' שם שם ד ח. כל העיר מוכרין מתוקן ואחד מוכר שאינו מתוקן לקח ואינו יודע איזה מהם לקח אסור שם שם ד ט. המרבה במעשרות מעשרותיו מתוקנין ופירותיו מקולקלין, הממעט במעשרות מעשרותיו מקולקלין ופירותיו מתוקנין שם שם ח יג. כלכלה של פירות שאינה מתוקנת שם שם ח יז. נוהגין היו בפירותיהן מתוקנין בתוך בתיהן ירוש' שם ב ב. שאין דרך חבר להיות מוציא מביתו10 דבר שאינו מתוקן שם שם ג ה.חבר שמת והניח מגורה מלאה פירות אפי' בו ביום הכניסן, הרי אלו בחזקת מתוקנים שם מעשר' ג ג. קמ"ל דטבל מוכן אצל שבת, שאם עבר ותקנו מתוקן ביצה לד:. — *ובמשמ' נאמן על תקון פרותיו: עיר שיש בה ישראל וגוי, שומרי ישראל ושומרי גוים, מתוקנין ושאינן מתוקנין, שומרין מתוקנין ושאינן מתוקנין, רשאין לומר זה לזה צפון העיר בחלקינו ודרומה בחלקכם תוספת' דמאי ו יד. — *ובמשמ' מוכן, מזֻמן: שני בתי קברות היו מתוקנין לבית דין סנה' ו ה. והכל מתוקן לסעודה אבות ג טז. הכל מצוי ומתוקן ומסופק להם במדבר ספרי דבר' שיג. אשריכם מה מתוקן לכם שם שם שנו. ואני משכים ומוצא כל אלו מתוקנים לפני ברכ' נח.. האדם היה מתוקן למיתה, נחש היה מתוקן11 לפורענות מד"ר בראש' ל. נח היה מתוקן11 לנס שם שם. אם לשלום אתה מתוקן אני כנגדך ואם למלחמה בני כנגדך שם שם עה. מתוקנת היתה המיתה לבא לעולם וכו' והנחש היה ערום, מתוקן לפורענות היה שם שמות ב. מה הצאן מתוקן לטביחה אף ישראל כך שם שם כד. אמר (שמשון) לפניו, רבון העולם תן לי שכר עיני אחת בעולם הזה ושכר עיני אחת תהא מתוקנת12 לי לעתיד לבא שם במד' ט. אל תתירא, לגדולה מזו אתה מתוקן שם שם טו. נאה לך העץ, מתוקן לך העץ מששת ימי בראשית שם אסתר, פרשה ט. שהראה הקב"ה לכל ישראל שהוא מתוקן מבראשית לעשות את המשכן תנחו' תשא יג. לצרה הזו הייתי מתוקן פסיק' רב', וימלך, מא"ש קלג:. — ובתפלה: אמת ויציב וכו' ומתקן ומקבל וטוב ויפה הדבר הזה אמת ויציב, תפלת שחרית. — ובסהמ"א: במוצאי שבתות כלום סעודתו קבועה ושלחן קבוע ופת מתוקנת לפניו, שנוטל פת ומבדיל עליה סדר רב עמרם השלם ב, ס.. שיהיה השבט הזה מתוקן ליפרע מעשו בראשית רבתי לג ב, אלבק, 150. אחל במילים צרופים בענינים זקוקים למאד מתוקנים יהודי בן ששת, הקד' לתשו' תלמידי דונש, שטרן 2, 17. ואף כל המועדים תלוים במולד הלבנה האמצעי או המתוקן או על פי מרחק שהלבנה נכונה להראות ראב"ע, יסוד מורא א, ט:. בקורא להגיה, י"מ שאינו קורא התיבות מתוקנות אלא קורא טַטְפַת במקום טוטפות ריטב"א על ר"ה פרק ג, מ:. ולזה יצטרך אל מלבושים להגין עליו מן החום ומן הקור ואל מזונות מתוקנים תקון יפה שיאותו למזגו ר"י אלבו, עקרים א ה, כא:. אם רצת לכבד חכם הויין לך בנים ובנות מתוקנים למעלה מנוה"מ לר"י אלנקאוה ד, 432.
— הִפע', הִתְקִין. — הכין, הזמין: חבילי קש וחבילי עצים וחבילי זרדין, אם התקינן למאכל הבמה מטלטלין אותן (בשבת) ואם לאו אין מטלטלין אותן שבת יח ב. אם לא התקין מערב שבת כורך על אצבעו ומביא שם יט ב. מפרישין כהן גדול מביתו ללשכת פלהדרין ומתקינין לו כהן אחר תחתיו יומא א א. אף אשה אחרת מתקינין לו שם שם. והתקן עצמך ללמוד תורה אבות ב יב. התקן עצמך בפרוזדור כדי שתכנס לטרקלין שם ד טז. כסוי כדי יין וכו' טהורין ואם התקינן לתשמיש טמאים כלים ב ה. דינר שנפסל והתקינו לתלותו בצואר קטנה טמא שם יב ז. מחט שניטל חרירה או עוקצה טהורה, אם התקינה למיתוח טמאה שם יג ה. הרמון האלון והאגוז שחקקום התינוקות למוד בהם את העפר או שהתקינום לכף מאזנים טמא שם יז טו. עריבה גדולה שנפחתה מלקבל רמונים והתקינה לישיבה וכו' שם כז ה. תינוקות ורב מתקינין פרשיותיהן לילי שבת לאור הנר תוספת' שבת א יב. מפני שמתקין צורכיו כל ימות השבת שם כתוב' א א. שתי אבנים גדולות שתי חליות של עמוד שהתקינן להיות שופת עליהן יורה גדולה או מיחם גדול אינו טמא שם כלים ב"ק ה ג. מסמר שעקמו לו להיות פותח ונועל טמא, התקינו לשמירה טהור, התקינו למנעל או למחרים טהור שם שם ב"מ ב יד. היו ישראל מציעין בהמתן ומתקינין כליהן לצאת מכי' דרשב"י יד ה, אפשטיין-מלמד, 49. אין התקדשו אלא התקינו עצמכם לפורענות ספרי במד צד. לאחר המזון מתחילין (בנטילת הידים) מן המברך, לא שיתקין עצמו לברכה ירוש' ברכ' ח ב. אין אדם רשאי ליקח בהמה חיה ועוף אלא אם כן התקין להם מזונות שם כתוב' ד ט. אם התקינו לקבר מתחילה יש לו תפוסה שם נזיר ט ג. אשר יצר את האדם בצלמו בצלם דמות תבניתו והתקין לו ממנו בנין עדי עד ברכת חתנים, כתוב' ח.. סלע שנפסלה והתקינה שיהא שוקל בה משקלות טמאה ב"מ נב.. לאדם שעשה חופה לבנו והתקין מכל מיני סעודה סנה' קח.. כמה מניקות התקנת לתינוקות, כמה ריכוכין התקנת למעוברות מד"ר שמות ב. כמה מיני מזונות התקנת להם לחיות שבהן שם שם ג. ואח"כ התקין מרכבותיו עננים שם שם טו. הלך אוהבו והתקין מטה של הדיוט מנורה של הדיוט וכו' התבייש והטמין את כל מה שהתקין שהיה הכל הדיוטות, א"ל המלך לא אמרתי לך שאצלך אני סועד, למה לא התקנת לי כלום שם במד' טו. מסילות שהתקנת לירושלים שם איכה, פתיח'. והתקינו עצמיכם לסעודה שם קהלת, בכל עת יהיו בגדיך. לפי שהייתו יודע שאתה עבד רע התקנתי לך כבלים ומגלבים תנחו' מצורע יב. ואת יהודה שלח לפניו אל יוסף להורות לפניו, מהו וכו' להתקין לו בית תלמוד תנח' בובר, ויגש יב. אם נזדמן לך חפץ טוב אפילו מאחד בשבת התקינהו לשבת פסי' רב', מא"ש, קטו:. התקינו עצמכם לשיעבודה של מצרים פסי' ר"כ, זכור, כד.. — *ומבמשמ' קבע, עשה תקנה: פרוזבול אינו משמט, זה אחד מדברים שהתקין הלל הזקן שביעי' י ג. בראשונה כל מי שיודע לקרות קורא וכו' התקינו שיהו מקרין את מי שיודע ואת מי שאינו יודע בכורים ג ז. משחרב בית המקדש התקין רבן יוחנן בן זכאי שיהו תוקעין בכל מקום שיש בו בית דין, אמר ר' אליעזר לא התקין רבן יוחנן בן זכאי אלא ביבנה בלבד ר"ה ד א. התקין רבן יוחנן בן זכאי שיהא לולב ניטל במדינה שבעה זכר למקדש שם ד ג. התקין רבן יוחנן בן זכאי שיהוא מקבלין עדות החודש כל היום שם ד ד. התקין רבן גמליאל הזקן שתהא (אלמנה) נודרת ליתומים כל מה שירצו וכו' גיט' ד ג. הלל התקין פרוזבול מפני תיקון העולם שם שם. התקין הלל הזקן שיהא חולש את מעותיו בלשכה ערכ' ט ד. רבן בן גמליאל ובית דינו התקינו שיהו מרחיקין ארבע אמות מן עקר גפנים לגדר תוספת' כלא' ד א. המורדת על בעלה זו משנה ראשונה, רבותינו התקינו שמתרין בה ארבע שבתות זו אחר זו שם כתוב' ה ז. משרבו הרמאין התקינו שיהא זה נותן סימניה ומביא ראיה שאינו רמאי שם ב"מ ב טז. והיו גדולי כהונה באין ונוטלין אותן בזרוע, התקינו שיהו מחלקין אותן בערבי שבת לכל משמר ומשמר שם מנח' יג יח. אף מי שהתקין את התפלה הזאת על סדר התקינה ירוש' ברכ' ב ד. מאה ועשרים וכמה זקינים ומהם שמונים וכמה נביאין התקינו את התפלה הזאת שם שם. מפני מה התקינו גואל ישראל ברכה שביעית שם שם. משרבת תחרות בציפורין התקין ר' יוסי בן חלפתא שיהו משפחות עוברות והאבלין עומדין שם שם ג ב. כל עצמן לא התקינו את הטבילה הזאת אלא מפני תלמוד שם שם ג ד. והתקין שתהא הלכה כרבן גמליאל שם ערוב' ד. זה ר' עקיבה שהתקין מדרש הלכות והגדות שם שקל' ה א. ורבן יוחנן בן זכיי מתקין על דבריהן שם ר"ה ד ב. מהו מנצפ"ך וכו' מה שהתקינו לך הצופים שם מגי' א יא. הוא התקין שיהו בתי דינין יושבין בעיירות בשני ובחמישי שם שם ד א. אמר ר' יוחנן בן נורי בואו ונתקן שיהו הצרות חולצות ולא מתייבמות, תני לא הספיקו להתקין עד שנטרפה השעה שם יבמ' א ו. באושא התקינו שיהא אדם זן את בניו ובנותיו כשהן קטנים כתוב' מט:13. — ובסהמ"א: וכשרואה ישראל מטר מתקין את הביב עד שיצאו מים בשביל שלא יפסיד שו"ת הגאו' מן הגני', 198.
— הָפע', בתו"מ רק בינו' פָעוּ' *מֻתְקָן, — שהתקינו אותו, שהוכן: שני קברות היו מותקנין14 לבית דין סנה' ו ה. תן לי שכר עיני אחת בעולם הזה ושכר עיני אחרת מותקנת15 לי לעתיד לבוא ירוש' סוטה א ח. ומה מקיים בו (באברהם) היה, מותקן16 להדריך פני כל העולם בתשובה, הן האדם היה, מותקן16 למיתה וכו' נח היה, מותקן16 לנס, משה היה, מותקן16 לגואל, מרדכי היה, מותקן16 לגאולה מד"ר בראש' ל, תיאודור, 274. — ובסהמ"א: הֻתקן: והושם כל דבר בו על מכונתו הטובה והותקן על תקון הנאה והנאות ר"י א"ת, חו"ה, הבחינה, פתיח'. באמת הדבור למדבר לא התקן כי אם שיהיה מליץ כונתו לכל מבין וסובר ר"א הקראי, גן עדן, הקד', ב. בועד פרוזן שפ"ח הותקן שראשי המדינה שבכל קהלה וכו' תקנות ליטה, האסיף תרנ"ד, 166. — ואמר הפיטן: מותקן תמורו פרח יום זה, קטע עבודת יוה"כ, Elbog, Stud. עמ' 175.
— הִתפ', נתפ', *נִתַּקֵּן, ניתקן, — שתִקנו אותו, תֻּקַּן: אפילו כספך טבל לא עשו אותו אילו בספק טבל ספק ניתקן, מחמת שני ספק לא ניתקן ירוש' דמאי א ב. היו לפניו שני ברייה, אחד ניתקן לדעתו ואחת ניתקן שלא לדעתו שם תרומ' ד ד. טבל שלא ניתקן אסור לזה ולזה, משניתקן אסור לזרים ומותר לכהנים שם שבת ב ב. שבדבר שנתקלקלו בו נתקנו ברכ' מ.. יכול יוצא אדם ידי חובתו בטבל שלא נתקן, כל טבל נמי הא לא נתקן17, אלא בטבל שלא נתקן כל צרכו, שניטלה ממנו תרומה גדולה ולא ניטלה ממנו תרומת מעשר פסח' לה:. בעוה"ז מי שהוא מעוות יכול להתקן וכו' אבל לע"ל מי שהוא מעוות אינו יכול להתקן מד"ר קהלת, מעות לא יוכל לתקון. — ובסהמ"א: כל תקנת רבו כאן הוא, אבל תקנת העבד אין כאן אם נתקן במשפט הממון לא נתקן בפריה ורביה רש"י, חגי' ב:. כמצה זו של נתקנה בחימוץ כדת הלחם הוא, גיט' כב., ד"ה כמשמעו. ואפילו הנשאר בה (בעסה) מתתקן ומתחדש רמח"ל, פתחי חכמה ב, כט.. — °נקבע, הָתקן: שלא נתקנו לומר אלא לכבוד שם המיוחד רש"י, סוטה מ., ד"ה אינו אלא טועה.
— נִפע', °נִתְקַן, — כמו פֻע': לא יתכן, כמו לא יתקן רש"י, יחז' יח כט. לולי שלשה היו נתקנים ענייני בני אדם, זקן שאינו נשמע ותאוה שאינה נמנעת וגאות אדם בנפשו ר"י א"ת, מבחר הפנינים, שער עזיבת התאוה.
1 [בתו"מ אין הפעל בא בבנין קל בשמוש עצמאי, אלא במליצת הכתוב כגון: איזהו מעוות שאינו יכול לתקון (חגי' א ז), אבל הבא על אשת איש ואמרה על בעלה נטרד מן העולם והלך לו שאינו יכול לתקון (מד"ר במד' ט) ואמנם ע' *תֵּקֶן, הערה.]
2 [בירוש': ומתקינו. גם במקומות אחרים קשה להכריע לפעמים אם הכונה לבנין פעל או הפעיל.]
3 [בכמה מקומות כגון: חמש גיגות משתמשות באמה אחת ונתקלקלה כולן מתקנות עם העליונה, והעליונה היא מתקנת לעצמה וכו' (תוספת' ב"מ יא כא) כנראה צורת התפ' לפנינו ולא צורת פִע'.]
4 [בבבלי (ברכ' טז:) ותקננו בחבר טוב ויצר טוב בעולמך. ועי' במובא בהמשך מתפלת השכבנו.]
5 [משפט זה, הדומה במבנהו למובא לעיל מירוש' ברכ' ד ב ותקננו לב טוב וכו', אינו בנוסח הקצר שבסדור רסע"ג. אבל הוא בא בכל יתר הנסחאות שיסודן במסרת בבל.]
6 [בקצת נסחאות נמצא במוסף של שבת: תקנת שבת רצית קרבנותיה. ברב הנסחאות: תִּכַּנְתָּ. וע' תָּכַן.]
7 [עין לעיל בתו"מ תִּקֵּן במשמ' זו, ועי' פֻע'.]
8 [על יסוד הבנה כזו בכתוב בקהלת יב ט (תקן משלים הרבה).]
9 [בירוש' דמאי ב ב: היה הכל מתוקן ומעושר תחת ידו.]
10 [בבבלי ערוב' לב.: מתחת ידו.]
11 [נ"א מותקן, הָפע', עי' תיאודור שם.]
12 [בירוש' מותקנת, עי' הֻפע'.]
13 [בפיוט אל אדון (יוצר לשבת), נאמר, לפי נוסח כל הסדורים: קרא לשמש ויזרח אור ראה והתקין צורת הלבנה. ואמנם כבר הוער בטור או"ח רפא, (ועי' בסדורו של בֶר), כי יתכן שפיטן כתב: והקטין (על יסוד הדרוש הידוע), והמחבר רשם דעה זו בשם שד"ל.]
14 [כך במדב"מ ובכ"י קויפמן ובכ"י פארמה ובדפוס ראשון של הירושלמי. בשאר הנסחאות מתוקנין, פֻע'.]
15 [במד"ר במד' ט: מתוקנת, עי' פֻע'.]
16 [בדפו' מתוקן, עי' תיאודור, הערות.]
17 [לפי רש"י: נמי לא איתקן, בארמ'.]