תַּרְסָה

°, ש"נ, — אחד מטעמי המקרא: ואלו שבעה טעמים משרתים לאחיהם החרותים כי עיקרם שנים עשר צבותים ושבעה להם עמותים: ראשון אזלה וכו' חמישית היא תרסה מן הטעמים לא פרושה (אהרן בן אשר, דקדוקי הטעמים, בר-שטרק, 18-19).