תְּרֵסִית

* 1, ש"ז, — רצועת עור, Riemen; courroie; strap: סנדל שנפסקה אחת מאזניו או אחת מתרסיותיו יוצאין בו בשבת (תוספת' שבת יב יד). שתים מכאן ושתים מכאן ואחת בתרסיותיו (בבלי שם ס:). תהא משנתינו בסנדל שיש לו ארבע אזנים וארבע תרסיותים(?) (שם קיב:). הוא של עור ותרסיותיו של שער (יבמ' קב:). — ובסהמ"א: שאם נפסק עדיין טמא הוא ככף של תרסיות (ר"ח, שבת קיג.).



1 [צורה עבר' שנגזרה מן תריס, שהיא היונ' ϑυϱεός במשמ' מגן עשוי עור בהמה.]

חיפוש במילון: