תַּרְעֵל
°, ש"ז, — כמו תרעלה: ויפתר רעל מרעלות קול לצאת ולהרים, ויפתר רעל מכוס התרעל למצות (ד"ה של יהודי מצרים וא"י ב, מן, 131). — ומ"ר °תַּרְעֵלִים, ואמר הפיטן: חגיהם מאוסים ונעולים, זבחיהם מרק פגולים, ונסכיהם יין תרעלים (ר"א קליר, תעות, סדר א שבועות). סרעף אונסים אל תשור אל אלים, עון סלח נא והתם תרעלים (אנא אזון, מחז' ויטרי, 448).