תָּרַע

* 1, קל לא נמצא בתו"מ.

— הפע', *הִתְרִיעַ, — כמו הֵרִיעַ בשופר: הרי אלו (התעניות) יתרות על הראשונות שבאלו מתריעין ונועלין את החנויות (תעני' א ו). צמחים ששנו מתריעין עליהן מיד (שם ג א) אותה העיר מתענה ומתרעת וכל סביבותיה מתענות ולא מתריעות (שם ג ג ). על אלו מתריעין בכל  מקום על השדפון ועל הירקון וכו' (שם שם ה). על כל צרה שלא תבא על הצבור מתריעין עליהן (שם שם ח). היו מתריעין בבקשתן ונענין (מכי' דרשב"י, אפשטין- מלמד, 135). תרעתים על שם שהיו מתריעים ומתענים (ספרי במד' עח). מתריעין על הזועות (ירוש' ברכ' ט ג).כל שנה שאין מתריעין עליה בראשונה סוף שמתריעין עליה בסופה2 (שם תענ' ב א). כשהתריעו על האסכרה והלכה לה (שם שם ג ה).

— קל, °תָּרַע, — כמו הִפעק: ומצינו בתשובת הגאונים שכתב רבינו האיי בתשו' מנהגנו לתרוע במותאי ח"ה (מנוה"מ לר"י אבוהב ה ג ב ב)3.



1 [פעל משני, שנגזר מן השם תְּרוּעָה (משרש רוע), כדרך תָּרַם מן תרוּמה משרש רום.]

2בבלי ר"ה טז:: כל שנה שאין תוקעין לה בתחילתה מריעין לה בסופה.]

3 [כמובן אין להחליף צורות אלו בצורות התפ' מן רעה או רעע, כגון: ואיך נתרע (נתרועע) אמרתם לאשר עזבו רמב"ע, ברודי, רנב ועוד.]

חיפוש במילון:
ערכים קשורים