תְּשֻׁעָה, ש"נ, סמ' תְּשׁוּעַת, כנ' תְּשׁוּעָתִי, תְּשׁוּעָתְךָ, תְּשׁוּעָתֶךְ, — לדעת המפרשים כמו יְשׁוּעָה1, עזרה והצלה, מיד אויב, מצרה וכדו', נצחון, Rettung, Sieg; délivrance, victoire; deliverance, victory: אתה נתת ביד עבדך את הַתְּשׁוּעָה הגדלה הזאת (שפט' יה יח). מחר תהיה לכם תְּשׁוּעָה בחם השמש (ש"א יא ט). כי היום עשה יי' תְּשׁוּעָה בישראל (שם שם יג). ויעש יי' תְּשׁוּעָה גדולה לכל ישראל (שם יט ה). ותהי הַתְּשֻׁעָה ביום ההוא לאבל לכל העם (ש"ב יט ג). ויעש יי' תְּשׁוּעָה לארם (מ"ב ה א). חץ תְּשׁוּעָה ליי' וחץ תְּשׁוּעָה בארם (שם יג יז). ישראל נושע ביי' תְּשׁוּעַת עולמים (ישע' מה יז). קרבתי צדקתי לא תרחק וּתְשׁוּעָתִי לא תאחר (שם מו יג). אכן ביי' אלהינו תְּשׁוּעַת ישראל (ירמ' ג כג). שקר הסוס לִתְשׁוּעָה וברב חילו לא ימלט (תהל' לג יז). וּתְשׁוּעַת צדיקים מיי' (שם לז לט). צדקתך לא כסיתי בתוך לבי אמונתך וּתְשׁוּעָתְךָ אמרתי (שם מ יא). יאמרו תמיד יגדל יי' אהבי תְּשׁוּעָתְךָ (שם שם יז). הכה לנו עזרת מצר ושוא תְּשׁוּעַת אדם (שם ס ג). פי יספר צדקתך כל היום תְּשׁוּעָתֶךְ (שם עא יה). ויבאני חסדך יי' תְּשׁוּעָתְךָ כאמרתך (שם קיט מא). כלתה לִתְשׁוּעָתְךָ נפשי לדברך יחלתי (שם שם פא). הנותן תְּשׁוּעָה למלכים הפוצה את דוד עבדו מחרב רעה (שם קמד י). אל תבטחו בנדיבים בבן אדם שאין לו תְשׁוּעָה (שם קמו ג). באין תחבלות יפל עם וּתְשׁוּעָה ברב יועץ (משלי יא יד). סוס מוכן ליום מלחמה וליי' הַתְּשׁוּעָה שם כא לא. טוב ויחיל ודומם לִתְשׁוּעַת יי' (איכה ג כו). ויושע יי' תְּשׁוּעָה גדולה (דהי"א יא יד). אם תחזק ממני ארם והיית לי לִתְשׁוּעָה ואם בני עמון יחזקו ממך והושעתיך (שם יט יב). כהניך יי' אלהים ילבשו תְשׁוּעָה2 (דהי"ב ו מא). — ובתאור לאלהים: חושה לעזרתי אדני תְּשׁוּעָתִי (תהל' לח כג). הצילני מדמים אלהים אלהי תְשׁוּעָתִי (שם נא יו). — ואמר בן סירא: רצונו יצליח ואין מעצור לתשועתו (ב"ס גני' לט כה). — ובמדרש: הסימן הזה יהיה בידכם ביום שעשיתי לכם תשועה (מד"ר שמות יח). נגלה עליהם הקב"ה לגאלם וכמה גלים קשים עברו עליהם ועשה להם תשועה (שם שם יט). — ובתפלה: על הנסים ועל הפרקן ועל הגבורות ועל התשועות ועל המלחמות (על הנסים, לחנכה ולפורים). ולעמך ישראל עשית תשועה גדולה ופרקן (שם). — ובסהמ"א: יושיענה בכל צידי תשועה (רש"י, יומא סב., ד"ה מה נערה). — ואמר הפיטן: נותן תשועות , ספורות משמעות (הושענא, אל למושעות). — ואמר המשורר: תשועה יחשבו מות לפניו (רמב"ע, תרשיש א ברודי, שכא).