לקסיקון הספרות העברית החדשה
עורך: יוסי גלרון־גולדשלגר
חלק מפרויקט בן־יהודה

יוסי שריד (שניידר), מדינאי ומשורר. נולד ברחובות בכ״ב תשרי תש״א, 24 באוקטובר 1940. שירת בצה״ל בחיל התותחנים, בעל תואר שני במדעי המדינה ובסוציולוגיה מבית הספר החדש למחקר חברתי בארצות הברית (New School of Social Research). היה חבר כנסת מטעם מפלגת העבודה, רצ ומרצ. כפוליטיקאי היה ידוע בעמדותיו השמאליות בנוגע לסכסוך הישראלי-פלסטיני. בנוסף לתפקידים השונים שמילא בפוליטיקה הישראלית מאז היה בן עשרים וארבע, ובהם שר החינוך, היה מורה לאזרחות בקריית שמונה ובשדרות. מאז פרישתו מהכנסת החל לפרסם טורי דעה בהארץ. בשנים 2007–2009 כיהן כיו״ר פרס ספיר.

שריד הוציא שישה ספרים: פגישה במקום אחר: שירים (מחברות לספרות, 1961), שראה אור בהיותו בן עשרים ואחת; זה הניתוח שלי (2004), אוטוביוגרפיה חושפנית שכתב בעקבות ניתוח להסרת גידול שפיר; שירים: 2003–2005 (2005), שאותו ערך חוקר הספרות פרופ' דן מירון; פפיצ’ק: הוא לא ידע את שמו (2006), שבו גולל את סיפורו של פיטר גרינפלד-קליינמן, ניצול שואה שעונה על ידי מנגלה; לפיכך נתכנסנו (2008), שבו פרושים עשרים מונולוגים בדויים מפי עשרים דמויות, דמיוניות ולא-דמיוניות, המספרות על המתרחש במדינה בעשרים השנים הראשונות להקמתה; שירים אחרי (2010), קובץ שיריו השלישי שעוסק במוות, חרטה, חשבון נפש ופרֵדה.

ישראל זמורה, עורך הוצאת מחברות לספרות, שפירסמה את ספרו הראשון של שריד, כתב על כריכת הספר כך: ״יוסף שריד הוא משורר עברי, בעל ‘אני’, בעל צביון אישי, בעל לשון עברית שיש לה דופק, שאינה בועטת במסורת, אם כי גם אינה משועבדת למסורת, ואדרבא – מחדשת חידושים, מרכיבה טעמים חדשים ‘מודרניים״’. על לפיכך נתכנסנו כתב גבריאל מוקד ב-2008 ש״הוא מסמך ציבורי-פוליטי מהמעלה הראשונה״ וש״יכולתו של שריד בתחום המסה האינטלקטואלית אינה נופלת אפילו ממיטב המסות של עמוס עוז וא״ב יהושע״. שיריו של שריד פורסמו גם בכתבי עת שונים, ובהם כיוונים חדשים, משיב הרוח, עלי שיח ועכשיו.

יוסי שריד נפטר בכ״ב בכסלו תשע״ו, 4 בדצמבר 2015. היה נשוי לדורית, אב לשלושה (ביניהם עו״ד והסופר ישי שריד) וסבא לנכדים.

נכתב על-ידי תמר סתר עבור לקסיקון הקשרים לסופרים ישראלים
[מקורות נוספים: גרנות, ויקיפדיה]

ספרים
על המחבר ויצירתו

ספרים

  • בן-פורת, שייקה, שיחות עם יוסי שריד, תל אביב : ספרית פועלים, תשנ"ז 1997

מאמרים

על ״זה הניתוח שלי״

  • ויץ, יחיעם, אלה הם חיי, הארץ, מוסף ספרים, גל' 610 (י"ט בחשוון תשס"ה, 3 בנובמבר 2004), עמ' 1, 17
  • רכס, אבינועם, ניתוח באגו, ידיעות אחרונות, המוסף לשבת - ספרות, ל' בתשרי תשס"ה, 15 באוקטובר 2004, עמ' 30

על ״שירים : 2003־2005״

  • אופיר, אריאלה, יומן מסע, מהדהד שירה ישראלית, הארץ, מוסף ספרים, גל' 652 (י"ט באב תשס"ה, 24 באוגוסט 2005), עמ' 8
  • גרנות, משה, שירים ואירוניה, גם אירוניה עצמית, מאזנים, כרך ע"ט, גל' 3 (אלול תשס"ה, ספטמבר 2005), עמ' 27־28
  • הופמן, חיה, "רציתי להיות משורר ופרופסור", ידיעות אחרונות, המוסף לשבת - ספרות, כ"ה באייר תשס"ה, 3 ביוני 2005, עמ' 28
  • ויג, שושנה, שירה משחררת - ראיון עם יוסי שריד, e-mago;<מקוון>; יולי 2005
  • יגיל, רן, מינרל של משורר, מעריב, מוסף שבת - ספרות וספרים, י' בסיוון תשס"ה, 17 ביוני 2005, עמ' 29
  • לויתן, עמוס, נצח הגוף וניצחון האהבה, עתון 77, גל' 303 (תמוז-אב תשס"ה, יולי-אוגוסט 2005), עמ' 31־32
  • שחורי, דפנה, יוסי שריד: "יש בי חרטה על כך שלא כתבתי יותר", עתון 77, גל' 303 (תמוז-אב תשס"ה, יולי-אוגוסט 2005), עמ' 15־17

על ״פפיצ'ק : הוא לא ידע את שמו״

  • באומל, יהודית, בעזרת השם, מקור ראשון, השבועון, כ"ז בטבת תשס"ו, 27 בינואר 2006, עמ' 21־22
  • ולדן, צביה, פפיצ'ק, האח התאום של 4931, אופקים חדשים <מקוון>, גל' 28 (מארס 2006)
  • ריזנפלד, עפרה, להוציא את פפיצ'ק מהמחבוא, הארץ, מוסף ספרים, גל' 674 (כ"ה בטבת תשס"ו, 25 בינואר 2006), עמ' 11

על ״לפיכך נתכנסנו : היסטוריה אלטרנטיבית״

על ״שירים אחרי״

על ״שיחות עם יוסי שריד״

  • דב בר-ניר, היעד שהוחמץ, עתון 77, גל' 205 (1997), עמ' 8
  • ברונובסקי, יורם, שיחה עם מנהיג, הארץ, תרבות וספרות, ל' בשבט תשנ״ז, 7 בפברואר 1997, עמ' ד2
  • ויץ, יחיעם, יוסי, ילד שלי מוצלח, ידיעות אחרונות, המוסף לשבת - תרבות, ספרות, אמנות, ט״ז בשבט תשנ״ז, 24 בינואר 1997, עמ' 28
  • לוי, גדעון, רפרוף מרתק, הארץ, מוסף ספרים, גל' 208 (י״ב באדר א' תשנ״ז, 19 בפברואר 1997), עמ' 4
  • רוזנטל, רוביק, רמזים לפתרון חידת שריד, מעריב, מוסף שבת - ספרות וספרים, ט״ז בשבט תשנ״ז, 24 בינואר 1997, עמ' 31

עודכן לאחרונה ב: 28 באוגוסט 2020