ישראל כהן (קאהן)
נולד באולשקובצה, עיירה בפלך טרנופול אשר בגליציה המזרחית, ביום ב' דשבועות תרס"ה (מאי 1905), לאביו יצחק קאהן ולאמו גיטל בת מרדכי פרלמוטר. אביו היה בר-אורין שו"ב ומורה-הוראה, מחסידי הרבי מהוסיאטין ומקורביו. אמו אף היא בת שו"ב וחסיד הוסיאטין.
למד בחדרים, בבית המדרש, בבית ספר עממי וגמר סמינריון למורים בלבוב. הצטיין בגפ"ת. בבית אביו, שהיה מורשה של קופת ר' מאיר בעל הנס, היו באים כל שנה שד"רים מארץ-ישראל, ושמע מפיהם סיפורים על א"י, שעוררו בו את השאיפה לראות במו עיניו את ירושלים.
במלחמת-העולם הראשונה נחרבה העיירה ולאחר טלטולים רבים נקלע עם משפחתו לכפר במיש כרוסטוי בצ'כיה ושם ביקר במשך שלוש שנים בבית ספר עממי צ'כי ואף עבד בשדה. אביו לימדו תורה גם בנכר, כדי שלא יישכח תלמודו. בשנת 1918 שב לגליציה לבית סבו השו"ב בקורולובקה (מקום הולדתו של פראנק). בינתים נתמנה אביו שו"ב בבוצ'אץ'. בעיר זו של תורה והשכלה למד בבית המדרש הישן, שש"י עגנון הפליא לתארו. בה היה פעיל באגודות נוער ציוניות וב"החלוץ". היה חבר "השומר הצעיר'', ה"התאחדות" ו"החלוץ". בראשית שנת 1924 נבחר למרכז החלוץ בלבוב והוציא (יחד עם דב שטוק
[סדן]) עתון עברי בשם "עתוננו".
לאחר עונה של הכשרה חקלאית בסטארי ברודי התכונן לעלות ארצה. אולם מחמת חוקי המדינה לא יכול היה לקבל דרכון והיה נאלץ לצאת מפולין דרך הברחת גבולות. כך הגיע לוינה ושם נבחר כחבר מרכז החלוץ באוסטריה.
ב-29 באוקטובר 1925, עלה לארץ. ימים אחדים היה בבנימינה ואחר-כך עבר עם קבוצת "המשולש" לפתח-תקוה, שבה עבד בכיבוש העבודה החקלאית במשך שנתיים. לאחר שהקבוצה נתפזרה, נדד בארץ ועבד במקומות שונים (בעמק, בחיפה, בראשון לציון, ברחובות) בחקלאות, בייבוש ביצות, בכבישים ובבנין.
היה חבר למפלגת "הפועל הצעיר'', השתתף בעתונה ונבחר לועידותיה. היה מיוצרי "קיבוץ הקבוצות". זה היה מעין רעיון של קיבוץ ארצי, הכולל את כל הקבוצות הקטנות בארץ. (תרפ"ו) אף כתב כמה מאמרים בהפוה"צ על נושא זה. אחרי האיחוד של אחדות העבודה והפועל הצעיר היה חבר מפלגת פועלי א"י. בשנת 1930 נשלח ע"י ההסתדרות העובדים, כדי לפעול בקרב החלוץ והנוער בגליציה, בלטביה. באוסטריה וברומניה. השתתף בקונגרס של א"י העובדת, שנתקיים בברלין.
בשובו משליחותו נכנס כחבר לקבוצת חולדה המחודשת. בשנת 1933 היה מזכיר ועדת התרבות של מועצת פועלי רחובות. באותה שנה נשא לאשה את צביה בת ירחמיאל מרדכי גורדון , שהיתה עמו בקבוצת חולדה.
בשנת 1934 הוזמן ע"י עורך "הפועל הצעיר" המנוח יצחק לופבן להשתתף עמו בקביעות בעריכת העתון. כחמש עשרה שנה עבדו יחד, ולאחר שנפטר (בשנת תש"ח) הוא עורך את "הפועל הצעיר'', שבועונה של מפלגת פועלי ארץ ישראל (מפא"י).
הוא חבר ועד אגודת הסופרים, חבר קלוב פא"ן העברי, היה חבר מועצת המערכת של "מאזנים" הדושבועון, חבר המערכת של הוצאת-הספרים (ע"י "דביר") מטעם אגודת הסופרים, חבר הועדה לאמנות ולספרות שע"י המועצה הציבורית לעניני הרדיו, ב"קול ישראל" וחבר הועדה ללשון העתונות שעל-יד ועד הלשון. ספריו: "הערכות ונבואות" ספר מסות ספרותיות (תרצ"ח), "יצחק אדוארד זלקינסון, חייו ומפעלו הספרותי" (מונוגרפיה על המיסיונר והמתרגם של מילטון ושקספיר, שהשפעתו על סופרים עברים היתה רבה (תש"ב). "דמות אל דמות", ספר מסות ובקורת ספרותית, הופיע בהוצאת הספרים "דביר" בתל-אביב (תש''ט), "סנסינה" - סיפור מחיי הקבוצה, שנדפס ב"כנסת" (תרצ"ט) ותורגם לאידיש בפראנקפורט (תש"ח), מבחר מאמרים של חיים ארלוזורוב בצירוף מבוא גדול, הופיע בהוצאת "שרשים" (תש"ד). תרגומים : "פסיכואנליזה לעם" מאת פאול מנג והיינריך פדרן הוצאת הקואופרטיב השומרי המרכזי (ורשה תרצ"ב). השתתף בתרגום הספר "פרדוכסים" למכס נורדאו (יחד עם דב שטוק
[סדן]).
"יומן נעורים'' מאת פ. לאסאל בצירוף מבוא מאת גיאורג בראנדס. הוצאת "לגבולם" (תש''ו).
"קריאה לסוציאליזם" ו"המהפכה" לגוסטאב לאנדאואר. עומדים להופיע בהוצאת "עם עובד".
וכן תרגם מסות רבות מאנגלית ומגרמנית, שנתפרסמו בכתבי-עת שונים. השתתף: ב"כנסת", "מאזנים" השבועון, הירחון והדו-שבועון; "התקופה", "דבר", "הפועל הצעיר", "העתיד" (עתון החלוץ, ורשה). "מאסף" - קובץ ספרותי של אגודת הסופרים (ת"ש) , "סדרים" מאסף ספרותי של אגודת הסופרים (תש"ב); "מעט מהרבה" - מאסף ספרותי, של אגודת הסופרים
(תש"ז) "מבית - קובץ ספרותי לחייל (תש''ו). "ארבעים שנה" - קובץ ליובלו של "הפועל הצעיר"; "ערכין" - קובץ מוקדש לא. ד. גורדון (תש"ב). בעתון יידיש: "טאגבלט" (לבוב); "פאלק און לאנד" (עתון ההתאחדות בלבוב); "פרימארגן" (ריגא).
- ערך: "ניב הקבוצה", "שיעורים בכלכלה מדינית" מאת ז. אברמוביץ וח. דרבקין (ת"ש). חוברות "גורדוניה" (בלבוב ובריגא תר"צ - תרצ"ב); "פרקים במשנת הסוציאליזם'' (תרצ"ח). "באבה" אוסף של דברים מן העזבון של עדה אופיר בת 16, שיצא לאור ע"י קיבוץ אפיקים (תש"ז).
כינוייו הספרותיים: אלשי"ך, י. בן-יצחק, י. כ. מעיין, קורא, מגיב.
בנותיו: נורית גוברין וחגית הלפרין.
[מקורות:
תדהר, קרסל, גרנות, לקסיקון הקשרים לסופרים ישראלים,
ויקיפדיה]
מעל במות : דברים שבעל-פה - בכתב (תל אביב : עקד, תשמ"ב 1982)
חילופי-מכתבים בין ישראל כהן ובין ש"י עגנון ודוד בן-גוריון (תל אביב : עקד, תשמ"ה 1985)
<"לציון יובל השמונים של ישראל כהן">
עיונים ותגובות (תל אביב : עקד, תשמ"ו 1986)
עריכה:
פרקים במשנת הסוציאליזם (תל אביב : הסתדרות גורדוניה בארץ ישראל, תרצ"ח)
חיים ארלוזורוב : מבחר מאמריו (ירושלים-תל אביב : מצפה, תש"ד)
<מהד' שניה יצאה לאור בהוצאת י' שרברק בתש"ז>
ספר המתנגדים : סיפורים / יצחק פרנהוף (תל אביב : הוצאת אגודת הסופרים העברים ליד
'דביר', תשי"ב 1952) <הביא לבית הדפוס והקדים הקדמה –
ישראל כהן>
פמליה : דברי סופרים צעירים (תל אביב : אגודת הסופרים ליד דבר, תשי"ג)
ספר בוטשאטש : מצבת זכרון לקהילה קדושה (תל אביב : עם עובד, תשט"ז)
פרקי גליציה : ספר זכרון לד"ר אברהם זילברשיין (תל אביב : עם עובד, תשי"ז)
<בשיתוף דֹב סדן>
מאסף : דברי ספרות, בקורת והגות (ירושלים : אגודת הסופרים העבריים בישראל, תש"ך-תשל"ח)
<בשיתוף עזריאל אוכמני>
כתבים : שירים, מחזות ומסות / מתתיהו שוהם (תל אביב : אגודת הסופרים ע"י מחברות לספרות, תשכ"ה) <כולל תולדותיו והערכת יצירתו- מאת ישראל כהן>
שירים / בר פומרנץ ; כינס והקדים מבוא נח פניאל (תל אביב : אגודת הסופרים בישראל ליד הוצאת מסדה, 1966)
שיר לילה לנודד : אחד מקור ול"ו תרגום / יוהאן וולפגאנג פון גיתה (תל אביב : עקד, תשכ"ח)
פשר עגנון / משולם טוכנר (תל אביב : אגודת הסופרים בישראל ליד הוצאת מסדה, תשכ"ח)
<הקדים מבוא - דב סדן>
בחינות והערכות : מבחר כתבים / מ"מ פייטלסון (תל אביב : אגודת הסופרים בישראל ליד מסדה, 1970)
<בחר והקדים מבוא א"ב יפה>
בין תרבות ישראל ותרבות יוון ורומא / מנחם שטיין (תל אביב : אגודת הסופרים בישראל ליד הוצאת מסדה, 1970)
<הקדים מבוא - יהודה רוזנטל ; בחר והביא לבית הדפוס - ישראל כהן>
מסלולי ספרות / יעקב רבינוביץ (ירושלים : מ. ניומן, 1971)
<ליקט ורשם קווים ביאוגרפיים יעקב הר-אבן>
סיפורים / ח. ש. בן אברם (רמת גן : אגודת הסופרים בישראל ליד מסדה, תשל"ב 1972)
<הקדים מבוא מ. ז. וולפובסקי>
שירים, סיפורים ומחזות אשר לא נכללו בכל כתביו / יעקב שטיינברג (תל אביב : אגודת הסופרים העברית בישראל והוצאת דביר, תשל"ו)
דיוקנאות וערכים : מסות אשר לא נכללו בכל כתביו / יעקב שטיינברג (תל אביב : אגודת הסופרים העברים בישראל ; דביר, תשל"ט 1979)
בדרך הילוכי / דוד ורדי (תל אביב : עקד, תשמ"ב 1982) <מהדורה חדשה ומורחבת. המהדורה המקורית יצאה לאור בהוצאת 'מצפה' בתש"ז>
תרגום:
לשאלת הארגון המשותף / חיים ארלוזורוב (תל אביב : הועד המרכזי של "הפועל הצעיר", תרפ"ז)
פרדוכסים / מכס נורדוי (ירושלים : מצפה, תר"ץ)
<בשיתוף עם דב שטוק (סדן); שמו של ישראל כהן הושמט מן השער בטעות>
גיל, משה. ישראל כהן המבקר.
מאזנים, כרך
כ"א (מ"ו), גל' ג' (אב תשכ"ה, אוגוסט 1965),
עמ' 237־245 <חזר ונדפס בספרו כתבים
נבחרים/ עריכה, מבוא וביבליאוגראפיה מוערה על-ידי גדליה אלקושי
(ירושלים : אגודת שלם על ידי ראובן מס, תש"ל), עמ' 251־261>
הלפרין, חגית. בית ההורים : קטעי
זיכרונות.
בתוך: ממרכזים למרכז : ספר נורית גוברין / ערך אבנר הולצמן (תל-אביב: מכון כץ לחקר הספרות העברית, אוניברסיטת תל-אביב, תשס"ה), עמ'
512־518.
כהן, ישראל.הקרע עם בית אבא.
עתון 77, שנה ה, גל' 25 (שבט-אדר
א' תשמ"א, ינואר-פברואר 1981), עמ' 37 <נדפס לראשונה בתוך מסלול : ספר היובל לשראל כהן במלאות לו
שבעים וחמש שנה (תל אביב : עקד, תש"ם), עמ' 127־130>
מיכלי, ב. י.ישראל כהן - המבקר כיוצר. כרמלית (תשכ"ד)
<חזר ונדפס בספרו:
דמויות וצדודיות (תל-אביב : הקיבוץ המאוחד, תשל"א 1971), עמ'
160־172, בשם "המבקר כיוצר">
מיכלי, ב. י. ישראל כהן בן 60.
הארץ, תרבות וספרות, י"א בסיון תשכ"ה, 11 ביוני 1965
<חזר ונדפס בספרו:
דמויות וצדודיות (תל-אביב : הקיבוץ המאוחד, תשל"א 1971), עמ'
154־160, בשם "סופר רב-אנפין">
סדן, דב. על סיפה של פרישה : מכתב לעורך 'הפועל הצעיר'.
הפועל הצעיר, שנה ס"ג, גל' 33־34 (כ"ט בניסן תש"ל, 5 במאי 1970), עמ' 29־30
<חזר ונדפס בספרו
אלופי ומיודעי : אישים במעגל תנועת העבודה (תל אביב : עם עובד-תרבות
וחינוך, תשל"ב 1972), עמ' 234־249, בשם: "בין נעורים לזקנה" ובמסלול,
ספר היובל לישראל כהן במלאות לו שבעים וחמש שנה (תל אביב, תש"ם), עמ'
346־351>
סדן, דב. מאופק לאופק. בתוך: מסלול : ספר היובל
לישראל כהן במלאות לו שבעים וחמש שנה / ערכה נורית גוברין (תל אביב : עקד,
תש"ם), עמ' 145־157 <זכרונות על הידידות בין דב סדן וישראל כהן. כולל מכתב
של דב שטוק [סדן] אל ישראל כהן מ-10 בספטמבר 1923
ושלושה מכתבים של ישראל כהן אל סדן מתרפ"ד-תרפ"ה (1924־1925)>
סדן, דב. בערבו של
יובל וחצי יובל. ידיעות אחרונות, מוסף לשבת - תרבות, ספרות,
אמנות, ט"ו בסיון תש"ם, 30 במאי 1980, עמ' 21 <דברים בערב שנערך בבית-הסופר
בתל אביב לכבודו של ישראל כהן, במלאת לו שבעים-וחמש שנים>
שמואלי, אפרים. ישראל כהן - והמערערים על
הספרות והבקורת. בצרון, כרך ט' (סדרה חדשה), גל'
41־42 (371־372) (ניסן תשמ"ט 1989), עמ' 65־68.
ביבליוגרפיה:
ביבליוגרפיה : תרפ"ד 1924 - 1964 תשכ"ד (תל אביב : הוצאת ידידים, תשכ"ה)
אובסי, י. דמויות סופרים.
הדואר, שנה 31, גל' ח' (כ"ב בכסלו תשי"ב, 21 בדצמבר 1951) <חזר ונדפס
במסלול:
ספר- היובל לישראל כהן במלאות לו שבעים וחמש שנה /
ערכה - נורית גוברין (תל-אביב : הוצאת ועד-היובל על-ידי "עקד", תש"ם),
עמ' 210־213>
גיל, משה. דמות אל דמות. דורות: שבועון לספרות ולענייני חברה, שנה א', גל'
ה (כ"ז
בתשרי תש"ט, 20 באוקטובר 1949), עמ' 11־12 <חזר ונדפס
במסלול:
ספר- היובל לישראל כהן במלאות לו שבעים וחמש שנה /
ערכה - נורית גוברין (תל-אביב : הוצאת ועד-היובל על-ידי "עקד", תש"ם),
עמ' 208־210>
קרוא, ברוך [ב.ק.]. דמות אל דמות.
הבוקר, ט"ו באלול תש"ט, 9 בספטמבר 1949 <חזר ונדפס
במסלול:
ספר- היובל לישראל כהן במלאות לו שבעים וחמש שנה /
ערכה - נורית גוברין (תל-אביב : הוצאת ועד-היובל על-ידי "עקד", תש"ם),
עמ' 206־207>
הגורני-גרין, אברהם. "פמליה" במבט חוזר.
דבר, י"ט באדר, תשמ"ז, 20 במארס 1987, עמ' 21־22 <דברים ביום השנה
לפטירתו, בית הסופר, תל אביב> <חזר ונדפס בספרו
סיפורת בת-ימינו (תל אביב : אור-עם, תש"ן 1989), עמ'
290־294>
אוכמני, עזריאל. תפיסת-היסוד בביקורתו של ישראל כהן.
מאזנים, כרך ט"ו, גל' 2־3 (תמוז-אב תשכ"ב, יולי-אוגוסט 1962), עמ'
127־130 <חזר ונדפס
בספרו קולות אדם : מסות (תל-אביב : אגודת הסופרים בישראל: ליד
הוצאת מסדה, 1967), עמ' 182־187, וכן במסלול, ספר היובל לישראל כהן במלאות לו
שבעים וחמש שנה (תל אביב, תש"ם), עמ' 237־242>
ברזל, הלל.המבקר
בחינת יוצר.מאזנים, כרך ט"ו, גל' 2־3 (תמוז-אב תשכ"ב, יולי-אוגוסט 1962), עמ'
130־136 <חזר ונדפס בתוך מסלול, ספר היובל לישראל כהן במלאות לו
שבעים וחמש שנה (תל אביב, תש"ם), עמ' 242־250>
מיכלי, ב. י. המבקר כיוצר.
כרמלית, כרך י' (תשכ"ד), עמ' 126־137 <נכלל בספרו דמויות
וצדודיות (תל אביב : הוצאת הקיבוץ המאוחד, תשל"א), עמ' 160־172; חזר
ונדפס בתוך מסלול, ספר היובל לישראל כהן במלאות לו
שבעים וחמש שנה (תל אביב, תש"ם), עמ' 250־259>
קשת, ישורון. כתבי ישראל כהן.
הארץ, כ"ח באייר תשכ"ב, 1 ביוני 1962 <חזר ונדפס בתוך מסלול, ספר היובל לישראל כהן במלאות לו
שבעים וחמש שנה (תל אביב, תש"ם), עמ' 234־237>
שופמן, גרשם. "מרדפי אסמכתאות".
ידיעות אחרונות, כ"ה בתמוז תשט"ו, 15 ביולי 1955 <חזר ונדפס בתוך מסלול, ספר היובל לישראל כהן במלאות לו
שבעים וחמש שנה (תל אביב, תש"ם), עמ' 233>
על "אישים מן המקרא"
ברתיני, ק. א. אישים מן המקרא
בעיני ישראל כהן. בספרו: שדה ראייה : מסות ספרותיות (ירושלים
: מוסד ביאליק, תשל"ח 1977), עמ' 271־276 <נחתם: 1958>
זמורה, ישראל. על "אישים מן המקרא". מאזנים, כרך מ"ה, גל' 6 (חשון תשל"ח, נובמבר 1977), עמ' 409־410.
סדן, דב. "אישים מן המקרא". מאזנים, כרך
מ"ו, גל' 4 (אדר א-ב תשל"ח, אפריל 1978), עמ' 246־249 <חזר ונדפס ובמסלול, ספר היובל לישראל כהן במלאות לו
שבעים וחמש שנה (תל אביב, תש"ם), עמ' 304־309>
ישראל כהן (קאהן)
נולד באולשקובצה, עיירה בפלך טרנופול אשר בגליציה המזרחית, ביום ב' דשבועות תרס"ה (מאי 1905), לאביו יצחק קאהן ולאמו גיטל בת מרדכי פרלמוטר. אביו היה בר-אורין שו"ב ומורה-הוראה, מחסידי הרבי מהוסיאטין ומקורביו. אמו אף היא בת שו"ב וחסיד הוסיאטין.
למד בחדרים, בבית המדרש, בבית ספר עממי וגמר סמינריון למורים בלבוב. הצטיין בגפ"ת. בבית אביו, שהיה מורשה של קופת ר' מאיר בעל הנס, היו באים כל שנה שד"רים מארץ-ישראל, ושמע מפיהם סיפורים על א"י, שעוררו בו את השאיפה לראות במו עיניו את ירושלים.
במלחמת-העולם הראשונה נחרבה העיירה ולאחר טלטולים רבים נקלע עם משפחתו לכפר במיש כרוסטוי בצ'כיה ושם ביקר במשך שלוש שנים בבית ספר עממי צ'כי ואף עבד בשדה. אביו לימדו תורה גם בנכר, כדי שלא יישכח תלמודו. בשנת 1918 שב לגליציה לבית סבו השו"ב בקורולובקה (מקום הולדתו של פראנק). בינתים נתמנה אביו שו"ב בבוצ'אץ'. בעיר זו של תורה והשכלה למד בבית המדרש הישן, שש"י עגנון הפליא לתארו. בה היה פעיל באגודות נוער ציוניות וב"החלוץ". היה חבר "השומר הצעיר'', ה"התאחדות" ו"החלוץ". בראשית שנת 1924 נבחר למרכז החלוץ בלבוב והוציא (יחד עם דב שטוק
[סדן]) עתון עברי בשם "עתוננו".
לאחר עונה של הכשרה חקלאית בסטארי ברודי התכונן לעלות ארצה. אולם מחמת חוקי המדינה לא יכול היה לקבל דרכון והיה נאלץ לצאת מפולין דרך הברחת גבולות. כך הגיע לוינה ושם נבחר כחבר מרכז החלוץ באוסטריה.
ב-29 באוקטובר 1925, עלה לארץ. ימים אחדים היה בבנימינה ואחר-כך עבר עם קבוצת "המשולש" לפתח-תקוה, שבה עבד בכיבוש העבודה החקלאית במשך שנתיים. לאחר שהקבוצה נתפזרה, נדד בארץ ועבד במקומות שונים (בעמק, בחיפה, בראשון לציון, ברחובות) בחקלאות, בייבוש ביצות, בכבישים ובבנין.
היה חבר למפלגת "הפועל הצעיר'', השתתף בעתונה ונבחר לועידותיה. היה מיוצרי "קיבוץ הקבוצות". זה היה מעין רעיון של קיבוץ ארצי, הכולל את כל הקבוצות הקטנות בארץ. (תרפ"ו) אף כתב כמה מאמרים בהפוה"צ על נושא זה. אחרי האיחוד של אחדות העבודה והפועל הצעיר היה חבר מפלגת פועלי א"י. בשנת 1930 נשלח ע"י ההסתדרות העובדים, כדי לפעול בקרב החלוץ והנוער בגליציה, בלטביה. באוסטריה וברומניה. השתתף בקונגרס של א"י העובדת, שנתקיים בברלין.
בשובו משליחותו נכנס כחבר לקבוצת חולדה המחודשת. בשנת 1933 היה מזכיר ועדת התרבות של מועצת פועלי רחובות. באותה שנה נשא לאשה את צביה בת ירחמיאל מרדכי גורדון , שהיתה עמו בקבוצת חולדה.
בשנת 1934 הוזמן ע"י עורך "הפועל הצעיר" המנוח יצחק לופבן להשתתף עמו בקביעות בעריכת העתון. כחמש עשרה שנה עבדו יחד, ולאחר שנפטר (בשנת תש"ח) הוא עורך את "הפועל הצעיר'', שבועונה של מפלגת פועלי ארץ ישראל (מפא"י).
הוא חבר ועד אגודת הסופרים, חבר קלוב פא"ן העברי, היה חבר מועצת המערכת של "מאזנים" הדושבועון, חבר המערכת של הוצאת-הספרים (ע"י "דביר") מטעם אגודת הסופרים, חבר הועדה לאמנות ולספרות שע"י המועצה הציבורית לעניני הרדיו, ב"קול ישראל" וחבר הועדה ללשון העתונות שעל-יד ועד הלשון.
עריכה: