לקסיקון הספרות העברית החדשה
בעריכת חבר ספרנים
  

נתן אלתרמן (1910–1970)

Nathan Alterman

הטור השביעי ו החוט המשולש - 1957 עד 1970

 

     

    1957

  1. הרקע האדום. דבר, ט' בשבט תשי״ז, 11 בינואר 1957, עמ' 2 ('הטור השביעי')
    חתום: נתן א.
    טור בעקבות הענקת אות הצניחה הקרבית לצנחני מערכת סיני. הטור גם עוסק ב״וועד ציבורי לטיהור האווירה״ שהוקם לאחר טבח אזרחים ערבים בכפר קאסם ב-29 באוקטובר 1956 על-ידי חיילי גדוד משמר הגבול.
    חזר ונדפס ב'הטור השביעי', ספר שישי, 1957–1967 (תשס״ה, 2005), עמ' 9–11.

    2.  

  2. פרקים שונים: א. טעמם של דברים; ב. תהליך מצער. דבר, ט״ז בשבט תשי״ז, 18 בינואר 1957, עמ' 2 ('הטור השביעי')
    חתום: נתן א.
    הטור הראשון דן בנסיגת כוחות צה״ל מן העיר אל-עריש לאחר מבצע קדש. הפרק השני עוסק בעניין בוררות בין ישעיהו ליבוביץ' ויצחק רפאל. י' ליבוביץ' שהיה חבר ב״שורת המתנדבים״ האשים את מוסדות השלטון כי הם מחפים על עבירות של יצחק רפאל אשר נתפס בצרפת עם יהלומים מוברחים. יצחק רפאל הגיש תביעת דיבה נגד י' ליבוביץ' אולם ביטלה לאחר לחץ מצד אנשי ציבור והוחלט להביא את הנושא בפני בורר, ח״כ יוחנן בדר, אולם י' רפאל לא הסכים לתנאי הבוררות.
    חזר ונדפס ב'הטור השביעי', ספר שישי, 1957–1967 (תשס״ה, 2005), עמ' 12–15.

    3.  

  3. סחיטת המחיר. דבר, ז' באדר א' תשי״ז, 8 בפברואר 1957, עמ' 2 ('הטור השביעי')
    חתום: נתן א.
    טור בגנות דבריו של נציג ארצות-הברית בעצרת האו״ם המבקר את ישראל על שהיא דורשת ערבויות לשלום ובטחון בתמורה לנסיגתה מחצי-האי סיני.
    חזר ונדפס ב'הטור השביעי', ספר שישי, 1957–1967 (תשס״ה, 2005), עמ' 16–17.

    4.  

  4. כמה מלים שמתבקשות. דבר, י״ד באדר א' תשי״ז, 15 בפברואר 1957, עמ' 2 ('הטור השביעי')
    חתום: נתן א.
    שיר תודה לצרפת שעמדה לימין ישראל בימים קשים שלאחר מבצע-קדש.
    הגיב על כך משה שמיר במדורו 'קולמוס מהיר' ב'על המשמר' ברשימתו ״האמת, רק האמת, כל האמת!״.
    חזר ונדפס ב'הטור השביעי', ספר שישי, 1957–1967 (תשס״ה, 2005), עמ' 18–20.

    5.  

  5. דינו של עקרון. דבר, כ״א באדר א' תשי״ז, 22 בפברואר 1957, עמ' 2 ('הטור השביעי')
    חתום: נתן א.
    טור בעקבות דרישת ארגון האו״ם מישראל לסגת מחצי-האי סיני.
    חזר ונדפס ב'הטור השביעי', ספר שישי, 1957–1967 (תשס״ה, 2005), עמ' 21–23.

    6.  

  6. עיקרה של תמונה. דבר, כ״ח באדר א' תשי״ז, 1 במארס 1957, עמ' 2 ('הטור השביעי')
    חתום: נתן א.
    טור על עתון אנגלי המשווה, לאור מבצע סיני, את יחסי ישראל וארצות-הברית ליחסי דוד וגלית.
    חזר ונדפס ב'הטור השביעי', ספר שישי, 1957–1967 (תשס״ה, 2005), עמ' 24–26.

    7.  

  7. דינה של החלטה. דבר, ה' באדר ב' תשי״ז, 8 במארס 1957, עמ' 2 ('הטור השביעי')  *
    חתום: נתן א.
    טור על הישגי מבצע-קדש ועל התנגדות המפלגות 'חירות' ו'הציונים הכלליים', לנסיגה מסיני.
    חזר ונדפס ב'הטור השביעי', ספר שישי, 1957–1967 (תשס״ה, 2005), עמ' 27–29.

    8.  

  8. שלושים לרצח קסטנר. דבר, כ״ה בניסן תשי״ז, 26 באפריל 1957, עמ' 2 ('הטור השביעי')
    חתום: נתן א.
    טור תוכחה נגד פסק-הדין במשפט קסטנר שקבע שקסטנר ״מכר את נפשו לשטן״.
    חזר ונדפס ב'הטור השביעי', ספר שישי, 1957–1967 (תשס״ה, 2005), עמ' 30–31.

    9.  

  9. עם רחש הדיבה. דבר, ג' באייר תשי״ז, 3 במאי 1957, עמ' 2 ('הטור השביעי')
    חתום: נתן א.
    טור תוכחה נוסף על משפט קסטנר ומעשה רציחתו.
    חזר ונדפס ב'הטור השביעי', ספר שישי, 1957–1967 (תשס״ה, 2005), עמ' 32–33.

    10.  

  10. מצעד ועם ו״מרכז-כובד״. דבר, ט' באייר תשי״ז, 10 במאי 1957, עמ' 2 ('הטור השביעי')
    חתום: נתן א.
    טור לכבוד יום העצמאות תשי״ז.
    חזר ונדפס ב'הטור השביעי', ספר שישי, 1957–1967 (תשס״ה, 2005), עמ' 34–36.

    11.  

  11. ברית-המועצות ויהודיה. דבר, ט״ו בסיון תשי״ז, 14 ביוני 1957, עמ' 2 ('הטור השביעי')
    חתום: נתן א.
    טור על הבעיה היהודית בברית-המועצות ועליית יהודיה לארץ-ישראל.
    נוסח מקוצר  חזר ונדפס ב'הטור השביעי', תשי״ד-תשכ״ב (תשכ״ב), עמ' 379–382; ב'הטור השביעי', ספר שני (תשל״ב), עמ' 379–382 וב'העמדה הקדמית' (תש״ם), עמ' 105–109.

    12.  

  12. צחוקו של איליה ארנבורג. דבר, י״ט באב תשי״ז, 16 באוגוסט 1957, עמ' 2 ('הטור השביעי')
    חתום: נתן א.
    טור על הסופר היהודי איליה ארנבורג ועל יצירתו במשטר הקומוניסטי.
    חזר ונדפס ב'הטור השביעי', תשי״ד-תשכ״ב (תשכ״ב), עמ' 327–331 וב'הטור השביעי', ספר שני (תשל״ב), עמ' 327–331.

    13.  

  13. שני זכרונות ואגרת. דבר, כ״ו באב תשי״ז, 23 באוגוסט 1957, עמ' 2 ('הטור השביעי')
    חתום: נתן א.
    טור על ד״ר נחום גולדמן ועל דוד בן-גוריון, זה לעומת זה.
    חזר ונדפס ב'הטור השביעי', תשי״ד-תשכ״ב (תשכ״ב), עמ' 261–265; ב'הטור השביעי', ספר שני (תשל״ב), עמ' 261–265; ב'בין המשורר למדינאי' (תשל״ב), עמ' 34–38 וב'בין המשורר למדינאי' (תשמ״ז), עמ' 37–40.

    14.  

  14. על יצחק שדה. דבר, ל' באב תשי״ז, 27 באוגוסט 1957, עמ' 2. רשימה על יצחק שדה ביום השנה החמישי למותו.
    חזר ונדפס ב'הטור השביעי', תשי״ד-תשכ״ב (תשכ״ב), עמ' 222–226 וב'הטור השביעי', ספר שני (תשל״ב), עמ' 222–226.

    15.  

  15. הרב עוזי. דבר, ג' באלול תשי״ז, 30 באוגוסט 1957, עמ' 2 ('הטור השביעי')
    חתום: נתן א.
    טור בעקבות ביקור משלחת ישראלית בפסטיבל-הנוער במוסקבה. בעתון נמסר כי ״את אחד מחברי המשלחת, אשר פניו עטורות זקן פלמ״חי, חשבו יהודי מוסקבה לרב.״
    חזר ונדפס ב'הטור השביעי', תשי״ד-תשכ״ב (תשכ״ב), עמ' 386–390; ב'הטור השביעי', ספר שני (תשל״ב), עמ' 386–390 וב'העמדה הקדמית' (תש״ם), עמ' 105–109.

    16.  

  16. ספר משליו של המכונה בר-אבא. דבר, י' באלול תשי״ז, 6 בספטמבר 1957, עמ' 2 ('הטור השביעי')
    חתום: נתן א.
    שיר-הלל לאסיר ציון ששלח את ספר משליו לארץ בדרכים לא-דרכים ונתפרסם כאן בחתימת 'בר אבא' (לימים נתברר כי המדובר הוא בפרופ' עזרא פליישר).
    חזר ונדפס ב'הטור השביעי', תשי״ד-תשכ״ב (תשכ״ב), עמ' 391–393 וב'הטור השביעי', ספר שני (תשל״ב), עמ' 391-393.

    17.  

  17. משמעותם של שילומים (חמש שנים להסכם). דבר, י״ז באלול תשי״ז, 13 בספטמבר 1957, עמ' 2 ('הטור השביעי')
    חתום: נתן א.
    טור במלאת חמש שנים להסכם עם גרמניה המערבית, ועל תהליך ״הנורמליזציה״ ביחסים עם העם הגרמני.
    הגיב על כך נ' מורה ברשימתו ״שר האומה מצווה״.
    נוסח מקוצר ביותר חזר ונדפס ב'הטור השביעי', תשי״ד-תשכ״ב (תשכ״ב), עמ' 443–444 וב'הטור השביעי', ספר שני (תשל״ב), עמ' 443–444.

    18.  

  18. שוטרי ישראל והדיבה. דבר, כ״ד באלול תשי״ז, 20 בספטמבר 1957, עמ' 2 ('הטור השביעי')
    חתום: נתן א.
    טור בעניין ״שורת המתנדבים״ וביקורת על עתון 'הארץ', שאינו חוזר בו מדברי קטרוג שאינם נכונים.
    חזר ונדפס ב'הטור השביעי', ספר שישי, 1957–1967 (תשס״ה, 2005), עמ' 37–39.

    19.  

  19. לאור הירח. דבר, ט״ז בתשרי תשי״ח, 11 באוקטובר 1957, עמ' 2 ('הטור השביעי')
    חתום: נתן א.
    טור לכבוד ה'ספוטניק' הראשון שנשלח לחלל על-ידי ברית-המועצות.
    מגיב על כך ד. ברשימתו ״כבוד למלומדיך, רוסיה ... ״.
    חזר ונדפס ב'הטור השביעי', ספר שישי, 1957–1967 (תשס״ה, 2005), עמ' 40–42.

    20.  

  20. הצריפון האחרון.  דבר, כ״ג בתשרי תשי״ח, 18 באוקטובר 1957, עמ' 2 ('הטור השביעי')
    חתום: נתן א.
    טור על תכנית השיכון של משרד העבודה, האמורה לסיים את פרשת מעברות - הצריפונים.
    נוסח מקוצר חזר ונדפס ב'הטור השביעי', תשי״ד-תשכ״ב (תשכ״ב), עמ' 109–110 וב'הטור השביעי', ספר שני (תשל״ב), עמ' 109–110.

    21.  

  21. מותו של נחמיה. דבר, י״ד בחשון תשי״ח, 8 בנובמבר 1957, עמ' 2 ('הטור השביעי')
    חתום: נתן א.
    שיר ורשימה על נחמיה ארגוב, מזכירו הצבאי של דוד בן-גוריון, ששלח יד בנפשו לאחר שפגע בתאונת דרכים ברוכב אופניים.
    חזר ונדפס ב'הטור השביעי', תשי״ד-תשכ״ב (תשכ״ב), עמ' 216-221 וב'הטור השביעי', ספר שני (תשל״ב), עמ' 216-221.

    22.  

  22. ״המופרע״ והפצצה. דבר, כ״א בחשון תשי״ח, 15 בנובמבר 1957, עמ' 2 ('הטור השביעי')
    חתום: נתן א.
    טור על משה דואק שזרק רימון בכנסת.
    חזר ונדפס ב'הטור השביעי', ספר שישי, 1957–1967 (תשס״ה, 2005), עמ' 43–44.

    23.  

  23. ביער עד. דבר, כ״ח בחשון תשי״ח, 22 בנובמבר 1957, עמ' 2 ('הטור השביעי')
    חתום: נתן א.
    טור על המאבק בין ברית-המועצות לבין ארצות הברית על השליטה בחלל.
    חזר ונדפס ב'הטור השביעי', ספר שישי, 1957–1967 (תשס״ה, 2005), עמ' 45–47.

    24.  

  24. לאט לנו. דבר, י״ג בכסלו תשי״ח, 6 בדצמבר 1957, עמ' 2 ('הטור השביעי')
    חתום: נתן א.
    על הנשים הלא-יהודיות שנישאו ליהודים, ניצולי השואה, ועלו ארצה עם בעליהם.
    מגיב על כך ״בן-אדם״ ב'קול העם' ברשימתו ״הקנאות הדתית חפה מפשע, האידיאולוגיה המתקדמת, היא האשמה!״  ובן-אליעזר ב'על המשמר' במכתבו ״לאט לך, המשורר״.
    חזר ונדפס ב'הטור השביעי', ספר שישי, 1957–1967 (תשס״ה, 2005), עמ' 48–51.

    25.  

  25. לא תקום ״מלחמת תרבות״. דבר, כ' בכסלו תשי״ח, 13 בדצמבר 1957, עמ' 2 ('הטור השביעי')
    חתום: נתן א.
    שיר ומאמר על יחסי חילוניים ודתיים.
    הגיבו על שתי הרשימות האחרונות מ' אסף ברשימתו ״פירוש 'הטור'״  וע' אבי-רמי ברשימתו ״עם מי נתן א' מדבר משפטים״.
    חזר ונדפס ב'הטור השביעי', תשי״ד-תשכ״ב (תשכ״ב), עמ' 239–244 וב'הטור השביעי', ספר שני (תשל״ב), עמ' 239–244.

    26.  

  26. שלושת הנימוקים. דבר, כ״ז בכסלו תשי״ח, 20 בדצמבר 1957, עמ' 2 ('הטור השביעי')
    חתום: נתן א.
    שיר עם מבוא בפרוזה על משלחת בטחונית ישראלית שאמורה היתה לצאת לגרמניה המערבית, ועל יחסה של מפלגת אחדות העבודה לסוגיות אלה.
    חזר ונדפס ב'הטור השביעי', ספר שישי, 1957–1967 (תשס״ה, 2005), עמ' 52–55.

    27.  

    1958

  27. שיר המקף. דבר, י״ח בטבת תשי״ח, 10 בינואר 1958, עמ' 2 ('הטור השביעי')
    חתום: נתן א.
    טור על ״המקף הקטן שהורחק ממצע מפ״ם שעה שהוחלט להפריד בין הדבקים ולגרוס מעתה לא מרכסיזם-לניניזם כי אם מרכסיזם ולניניזם״.
    חזר ונדפס ב'הטור השביעי', ספר שישי, 1957–1967 (תשס״ה, 2005), עמ' 56–58.

    28.  

  28. ממעוף הספוטניק. דבר, כ״ה בטבת תשי״ח, 17 בינואר 1958, עמ' 2 ('הטור השביעי')
    חתום: נתן א.
    טור במלאת ״עשר שנים לחיסולו של מיכאלס, ראשון הנופלים בהתקפת המחץ של צמרת ברית-המועצות״. הטור דן בזכויות האדם בברית-המועצות (במיוחד כלפי יהודיה) על רקע שיגור הספוטניק לחלל.
    נוסח מקוצר (בהשמטת שני בתים) חזר ונדפס ב'הטור השביעי', תשי״ד-תשכ״ב (תשכ״ב), עמ' 322–326 וב'הטור השביעי', ספר שני (תשל״ב), עמ' 322–326.

    29.  

  29. כמה מלים למשה דיין. דבר, י' בשבט תשי״ח, 31 בינואר 1958, עמ' 2 ('הטור השביעי')
    חתום: נתן א.
    טור ובו כמה מלים למשה דיין בסיימו את שרותו כרמטכ״ל.
    נוסח מקוצר ושונה במקצת חזר ונדפס ב'הטור השביעי', תשי״ד-תשכ״ב (תשכ״ב), עמ' 227–229 וב'הטור השביעי', ספר שני (תשל״ב), עמ' 227–229.

    30.  

  30. סוס ורוכבו. דבר, י״ז בשבט תשי״ח, 7 בפברואר 1958, עמ' 2 ('הטור השביעי')
    חתום: נתן א.
    טור העוסק בפוליטיקה בינלאומית ובינגושית, על התחרות בין המעצמות כשהדבר הקובע הוא היכולת הגרעינית.
    חזר ונדפס ב'הטור השביעי', ספר שישי, 1957–1967 (תשס״ה, 2005), עמ' 59–61.

    31.  

  31. תוצרת דימונה. דבר, כ״ד בשבט תשי״ח, 14 בפברואר 1958, עמ' 2 ('הטור השביעי')
    חתום: נתן א.
    טור עם הנחת אבן-הפינה לחרושת טקסטיל בעיר החדשה, דימונה.
    חזר ונדפס ב'הטור השביעי', תשי״ד-תשכ״ב (תשכ״ב), עמ' 111–113 וב'הטור השביעי', ספר שני (תשל״ב), עמ' 111–113.

    32.  

  32. ״ילדי טהרן״. דבר, א' באדר תשי״ח, 21 בפברואר 1958, עמ' 2 ('הטור השביעי')
    חתום: נתן א.
    טור במלאת 15 שנה לעליית ילדי טהרן ארצה.
    נוסח מקוצר (בהשמטת שני הבתים הראשונים) חזר ונדפס ב'הטור השביעי', תשי״ד-תשכ״ב (תשכ״ב), עמ' 273–275 וב'הטור השביעי', ספר שני (תשל״ב), עמ' 273–275.

    33.  

  33. פרקים שונים: א. דרך הטבק; ב. רחוב הירקון, רחוב אהבת-ציון, ככר לונדון. דבר, ה' באדר תשי״ח, 28 בפברואר 1958, עמ' 2 ('הטור השביעי')
    חתום: נתן א.
    הטור הראשון דן באפליה נגד הערבים בישראל ומתריע נגד אפליה זו. הפרק השני מתייחס לבעיה תל-אביבית: היתה מגמה לשנות את שמותיהם של רחובות בתל-אביב לשמותיהם של אישים. ההתנגדות שנעורה סביב רצון זה ביטלה את המגמה והמשורר מביע שביעות רצונו בתקוה שהדבר לא יועלה שנית. מה שנותר לעשות בינתיים הוא לעלות על הפרק את החלפת הועדה.
    פרק א' חזר ונדפס ב'הטור השביעי', ספר שישי, 1957–1967 (תשס״ה, 2005), עמ' 62–63 ופרק ב' בעמ' 64–65.

    34.  

  34. משפט הרוחות.   דבר, כ״ט באדר תשי״ח, 21 במארס 1958, עמ' 2 ('הטור השביעי')
    חתום: נתן א.
    טור בעקבות ידיעה על משפטם של שמונה צ'כים שנאשמו בעוון פעילות ספיריטיסטית. הם נמצאו אשמים בכך שבאו במגע עם רוחותיהם של תומאס מאסאריק ואדוארד בנש.
    חזר ונדפס ב'הטור השביעי', ספר שישי, 1957–1967 (תשס״ה, 2005), עמ' 66–68.

    35.  

  35. על ״רשימות אסיר פראג״. דבר, ז' בניסן תשי״ח, 28 במארס 1958, עמ' 2, 10.
    רשימה על ספרו של מרדכי אורן ״רשימות אסיר פראג״ ובו סיפורו בכלא הצ'כי ויחס מפ״ם אל הגוש הסובייטי לאחר פרשה זו.
    חזר ונדפס בשם ״רשימות אסיר פראג״ ב'הטור השביעי', תשי״ד-תשכ״ב (תשכ״ב), עמ' 308–321 וב'הטור השביעי', ספר שני (תשל״ב), עמ' 308–321.

    36.  

  36. לתגובה על מאמרי ברוך קורצווייל. דבר, כ״ד בניסן תשי״ח, 14 באפריל 1958, עמ' 2 (במדור 'בשולי דברים')
    הסתייגותו של אלתרמן משתי רשימותיו של חיים שורר (״לקוראיו המעטים של קורצווייל״ ו״בקורת עוינת״) על ביקורתו של קורצווייל ל'עיר היונה'.

    37.  

  37. סיפורו של נסים שושנת-יעקב על חג העשור. דבר, י״ב באייר תשי״ח, 2 במאי 1958, עמ' 2 ('הטור השביעי')
    חתום: נתן א.
    טור לכבוד יום העצמאות העשירי למדינת-ישראל.
    חזר ונדפס בשם ״סיפורו של נסים שושנת-יעקב על יום העצמאות העשירי״ ב'הטור השביעי', תשי״ד-תשכ״ב (תשכ״ב), עמ' 7–11 וב'הטור השביעי', ספר שני (תשל״ב), עמ' 7–11.

    38.  

  38. מהומות נצרת. דבר, י״ט באייר תשי״ח, 9 במאי 1958, עמ' 2 ('הטור השביעי')
    חתום: נתן א.
    טור בעקבות פיצוץ הפגנת 1 במאי של ההסתדרות בהשתתפותם של אלפי חברים, יהודים וערבים, על-ידי חברי ומנהיגי מק״י. במהלך ההתפרעויות נפצעו עשרות אנשים, אזרחים ושוטרים.
    חזר ונדפס ב'הטור השביעי', תשי״ד-תשכ״ב (תשכ״ב), עמ' 367–370 וב'הטור השביעי', ספר שני (תשל״ב), עמ' 367–370.

    39.  

  39. אחרי יעקב פיכמן. דבר, י״א בסיון תשי״ח, 30 במאי 1958, עמ' 2 ('הטור השביעי')
    חתום: נתן א.
    טור-מספד לסופר יעקב פיכמן.
    חזר ונדפס ב'הטור השביעי', תשי״ד-תשכ״ב (תשכ״ב), עמ' 153–155 וב'הטור השביעי', ספר שני (תשל״ב), עמ' 153–155.

    40.  

  40. עשר שנים לפרשת טוביאנסקי. דבר, כ״ה בסיון תשי״ח, 13 ביוני 1958, עמ' 2 ('הטור השביעי')
    חתום: נתן א.
    טור במלאת עשר שנים להוצאתו להורג של מאיר טוביאנסקי, מפקד שדה-התעופה בירושלים בזמן מלחמת-העצמאות שנאשם בריגול. לאחר פנייתה האישית של האלמנה, הורה ראש הממשלה ושר-הבטחון, דוד בן-גוריון, לחדש את החקירה. טוביאנסקי טוהר רשמית ב-5 ביולי 1949.
    חזר ונדפס ב'הטור השביעי', ספר שישי, 1957–1967 (תשס״ה, 2005), עמ' 69–70.

    41.  

  41. ריב התעודה. דבר, ט' בתמוז תשי״ח, 27 ביוני 1958, עמ' 2 ('הטור השביעי')
    חתום: נתן א.
    טור העוסק בשאלת ״מיהו יהודי?״ ורישום הלאום בתעודת הזיהוי.
    הגיב על כך ש' רמזי ברשימתו ״חופשי הבא לסייע לקלריקליזם״.
    חזר ונדפס ב'הטור השביעי', ספר שישי, 1957–1967 (תשס״ה, 2005), עמ' 71–72.

    42.  

  42. למורי ישראל בועידתם. דבר, ט״ז בתמוז תשי״ח, 4 ביולי 1958, עמ' 2 ('הטור השביעי')
    טור למורי ישראל בו המשורר מודה למורים ומתאר את דמותם תוך בקשה לזכור להם את ״חדוות היגיעה והיצירה״ שיכולה לשמש דוגמה.
    נוסח מקוצר חזר ונדפס ב'הטור השביעי', תשי״ד-תשכ״ב (תשכ״ב), עמ' 168–170 וב'הטור השביעי', ספר שני (תשל״ב), עמ' 168–170.

    43.  

  43. על ״קומיסארים לתרבות״. דבר, ה' בטבת תשי״ח, 22 ביולי 1958, עמ' 2.
    מכתב למערכת בעניין כתבה ב'העולם הזה' (שנה 21, גל' 1085, כ״ח בתמוז תשי״ח, 16 ביולי 1958, עמ' 7) ובו בין היתר על השיר ״אנקש״ מאת ברטולט ברכט בתרגום נתן אלתרמן.

    44.  

  44. ערב במהפכות. דבר, ה' באב תשי״ח, 25 ביולי 1958, עמ' 2 ('הטור השביעי')
    חתום: נתן א.
    טור בעקבות ההפיכה הצבאית בעיראק.
    חזר ונדפס ב'הטור השביעי', ספר שישי, 1957–1967 (תשס״ה, 2005), עמ' 73–75.

    45.  

  45. על אחת הבדיחות מתכנית השלושה-בסירה.  דבר, ט״ז באב תשי״ח, 1 באוגוסט 1958, עמ' 2 ('הטור השביעי')
    חתום: נתן א.
    טור ובו התייחסות של אלתרמן לבדיחה בתכנית הרדיו ״שלושה בסירה אחת״ ששודרה ב'קול-ישראל'. הוא מציין שיש בדיחות העולות בתכנית אל ״בכל זאת נהוג לשמען בלי רמקול ... במסיבה יותר מצומצמת״.
    חזר ונדפס ב'הטור השביעי', ספר שישי, 1957–1967 (תשס״ה, 2005), עמ' 76–78.

    46.  

  46. החידון הגדול ונאום ליש. דבר, כ״ב באב תשי״ח, 8 באוגוסט 1958, עמ' 2 ('הטור השביעי')
    חתום: נתן א.
    טור בעקבות חידון התנ״ך בה נשאלה גם השאלה: ״איזהו שם אדם, והוא גם שם עיר ושמה של חיה?״.
    נוסח מקוצר (בהשמטת בית אחד) חזר ונדפס ב'הטור השביעי', תשי״ד-תשכ״ב (תשכ״ב), עמ' 133–137 וב'הטור השביעי', ספר שני (תשל״ב), עמ' 133–137.

    47.  

  47. אל המפגן. דבר, כ״ט באב תשי״ח, 15 באוגוסט 1958, עמ' 2 ('הטור השביעי')
    חתום: נתן א.
    טור בעקבות מפגן חיל-האויר שהתקיים בדרום הארץ.
    נוסח מקוצר חזר ונדפס ב'הטור השביעי', תשי״ד-תשכ״ב (תשכ״ב), עמ' 138–140 וב'הטור השביעי', ספר שני (תשל״ב), עמ' 138–140.

    48.  

  48. שמחה אייזן. דבר, ג' באלול תשי״ח, 19 באוגוסט 1958, עמ' 2.
    דברי הספד למשורר היידי.

    49.  

  49. לאהרן מסקין. דבר, כ״ז באלול תשי״ח, 12 בספטמבר 1958, עמ' 2 ('הטור השביעי')
    חתום: נתן א.
    טור ובו דיוקנו של השחקן, תוך התפעלות מיכולתו וברכה נלהבת.
    נוסח מקוצר במקצת חזר ונדפס ב'הטור השביעי', תשי״ד-תשכ״ב (תשכ״ב), עמ' 191–194 וב'הטור השביעי', ספר שני (תשל״ב), עמ' 191–194.

    50.  

  50. גנבת הפטנטים. דבר, ה' בתשרי תשי״ט, 19 בספטמבר 1958, עמ' 2 ('הטור השביעי')
    חתום: נתן א.
    טור בעקבות מאמר שנדפס ב'פרבדה' בו נכתב כי ד״ר וייצמן השתמש באמצאה של מלומדים רוסיים וקרא את שמו על פטנטים גנובים.
    נוסח מקוצר חזר ונדפס ב'הטור השביעי', תשי״ד-תשכ״ב (תשכ״ב), עמ' 394–396 וב'הטור השביעי', ספר שני (תשל״ב), עמ' 394–396.

    51.  

  51. ספיחי שאטה. דבר, י״ב בתשרי תשי״ט, 26 בספטמבר 1958, עמ' 2 ('הטור השביעי')
    חתום: נתן א.
    טור בעקבות מסקנות ועדת-החקירה שמונתה לבדוק נסיבות הבריחה הגדולה מכלא שאטה ב-31 ביולי 1958.
    נוסח מקוצר (בהשמטת בית אחד) חזר ונדפס ב'הטור השביעי', תשי״ד-תשכ״ב (תשכ״ב), עמ' 253–257 וב'הטור השביעי', ספר שני (תשל״ב), עמ' 253–257.

    52.  

  52. ל״הבימה״.  דבר, כ״ו בתשרי תשי״ט, 10 באוקטובר 1958, עמ' 2 ('הטור השביעי')
    חתום: נתן א.
    טור במלאת ארבעים שנה לתיאטרון הבימה.
    חזר ונדפס ב'הטור השביעי', ספר שישי, 1957–1967 (תשס״ה, 2005), עמ' 79–81.

    53.  

  53. עם פסק הדין: א. לשם הבהרה; ב. הבעיה האמיתית; ג. היחס לנסיבות; ד. מה שמסביב. דבר, ג' בחשון תשי״ט, 17 באוקטובר 1958, עמ' 2 ('הטור השביעי')
    חתום: נתן א.
    טור בעקבות פסיקת דינם של חיילי משמר הגבול שרצחו נשים וטף בכפר-קאסם.
    נוסח מקוצר (פרקים א', ב' ו-ג') חזר ונדפס ב'הטור השביעי', תשי״ד-תשכ״ב (תשכ״ב), עמ' 359–362 וב'הטור השביעי', ספר שני (תשל״ב), עמ' 359–362.

    54.  

  54. הדין וסביביו. דבר, י' בחשון תשי״ט, 24 באוקטובר 1958, עמ' 2 ('הטור השביעי')
    חתום: נתן א.
    עוד בעניין פסק הדין במשפטי חיילי משמר הגבול שרצחו נשים וטף בכפר-קאסם.
    חלק מהטור חזר ונדפס (בנוסח מקוצר) כפרק ד' בטור ״עם פסק-הדין״ ב'הטור השביעי', תשי״ד-תשכ״ב (תשכ״ב), עמ' 362–363 וב'הטור השביעי', ספר שני (תשל״ב), עמ' 362–363.
    חזר ונדפס ב'הטור השביעי', ספר שישי, 1957–1967 (תשס״ה, 2005), עמ' 82–85.

    55.  

  55. שיחתו של אלכסנדר סרגיביץ' פושקין. דבר, כ״ד בחשון תשי״ט, 7 בנובמבר 1958, עמ' 2 ('הטור השביעי')
    חתום: נתן א.
    דו-שיח דמיוני בין בוריס פסטרנק ואלכסנדר ס' פושקין על העבר ועל הצנזורה הספרותית בברית-המועצות.
    חזר ונדפס ב'הטור השביעי', ספר שישי, 1957–1967 (תשס״ה, 2005), עמ' 86–88.

    56.  

  56. משמעו של סמינר : על הסמינר האפרו-אסיאני לקואופרציה ודרך-אגב גם על האיכר הכושי שמכר שש פרות כדי שיוכל בנו לבוא להרצאות בתל-אביב. דבר, ט' בכסלו תשי״ט, 21 בנובמבר 1958, עמ' 2 ('הטור השביעי')
    חתום: נתן א.
    טור על הסמינר האפרו-אסיאני לקואופרציה בתל-אביב.
    נוסח מקוצר ביותר חזר ונדפס ב'הטור השביעי', תשי״ד-תשכ״ב (תשכ״ב), עמ' 141–143 וב'הטור השביעי', ספר שני (תשל״ב), עמ' 141–143.

    57.  

  57. להצגת הסרט הגרמני על ישראל. דבר, ט״ז בכסלו תשי״ט, 28 בנובמבר 1958, עמ' 2 ('הטור השביעי')
    חתום: נתן א.
    טור בעקבות הסרט הגרמני ״גן-העדן וכור-ההיתוך״, על יחסי גרמניה-ישראל ויחסי יהודים-גרמנים.
    נוסח מקוצר ביותר חזר ונדפס ב'הטור השביעי', תשי״ד-תשכ״ב (תשכ״ב), עמ' 445–447 וב'הטור השביעי', ספר שני (תשל״ב), עמ' 445–447.

    58.  

  58. ביד לשון.   דבר, א' בטבת תשי״ט, 12 בדצמבר 1958, עמ' 2 ('הטור השביעי')
    חתום: נתן א.
    טור במלאת מאה שנים להולדת אליעזר בן-יהודה ועם סיום המילון.
    חזר ונדפס ב'הטור השביעי', תשי״ד-תשכ״ב (תשכ״ב), עמ' 186–190 וב'הטור השביעי', ספר שני (תשל״ב), עמ' 186–190.

    59.  

  59. פניקה מופרזת.  דבר, ט״ו בטבת תשי״ט, 26 בדצמבר 1958, עמ' 2 ('הטור השביעי')
    חתום: נתן א.
    שיר ומאמר בעניין ״מי הוא יהודי?״ ו״מהו יהודי?״, על היחס בין דת ומדינה ועל יחסים בין דתיים לחילוניים.
    חזר ונדפס ב'הטור השביעי', ספר שישי, 1957–1967 (תשס״ה, 2005), עמ' 89–92.

    60.  

    1959

  60. הרקטה וכמה נושנות.  דבר, כ״ט בטבת תשי״ט, 9 בינואר 1959, עמ' 2 ('הטור השביעי')
    חתום: נתן א.
    טור המספר בהתלהבות על הטיל המשתלח לחלל. התאור הפיוטי של העולם האחר מרתק וגם הדמיונות העולים במוחם של בני האדם בפלנטה שלנו מדגישים את התפעלותו של המשורר מן הקדמה ויחד עם זאת מצביעים על הקשר הקיים במוחו בין האמנות ובין המדע. הוא מדבר על חדירתם של צלילי האמנות אל סוד היקום ומציין שגם במעוף הטיל היתה חדירה דומה שאפשרה את ״המופלא שבאיש החי ופלא צוויו המוסרי״. בזכות הגילויים המגוונים והמופלאים של רוח האדם ויכלתו, אין הווית האדם מתמעטת על סף האין-סוף.
    חזר ונדפס ב'הטור השביעי', ספר שישי, 1957–1967 (תשס״ה, 2005), עמ' 93–95.

    61.  

  61. שני פרקים: א. רעיון הקזינו; ב. על ״סיפור הארבעה״. דבר, י' בשבט תשי״ט, 16 בינואר 1959, עמ' 2 ('הטור השביעי')
    חתום: נתן א.
    הפרק הראשון דן בקזינו שרצו להקים לצרכי תיירות. המשורר מכנה את הרעיון ״קצר, הינתקות מן הסובב וערעור ההברגות״. הפתרון הוא לגשת אל מי שהעלה את הרעיון ולטלטל אותו טלטלה עזה על מנת שיחזור את תחומי ההכרה.
    הפרק השני מתייחס לסיפורו של יהושע בר-יוסף ״סיפור הארבעה״ שבעקבותיו הואשם בפורנוגרפיה. לדעת אלתרמן אסור למחבר להתעלם מהעובדה שבדבריו יש פגיעה בטעם הטוב ואין זה משנה מיהו הדן בסיפורו - אם מבקר ספרותי או מישהו אחר.
    הגיב על כך גבריאל מוקד ברשימתו ״על מה נזעק נתן א.?״ וכן עזריאל אוכמני ברשימתו ״עוד לעניין 'סיפור הארבעה'״.
    הפרק הראשון חזר ונדפס ב'הטור השביעי', ספר שישי, 1957–1967 (תשס״ה, 2005), עמ' 96–97 והפרק השני (על ״סיפור הארבעה״) בעמ' 98–99.

    62.  

  62. שלשה פרקים: א. שעת חרום ועוד משהו; ב. ״כפר על גדות הירדן״; ג. דברים משונים. דבר, ה' באדר א' תשי״ט, 13 בפברואר 1959, עמ' 2 ('הטור השביעי')
    חתום: נתן א.
    פרק א' מתייחס ספק באירוניה, ספק ברצינות לבעיית מימון העליה. המשורר אומר ש״קל לזמר בין מוקדי להבות על יום שבות ... אך שעה שהנס מתרחש איך לבלום גרעון במסים? במלוות? כאן שותקים הנביאים ותשובה לא יש ... ״. בפרק ב', ״כפר על גדות הירדן״, מדובר בדגניה של יוסף ברץ והדברים כתובים בלשון התפעלות גם מדרך הרצאת הדברים וגם מטעמם של הדברים הנאמרים. בפרק ג' חוזר אלתרמן ל״סיפור הארבעה״ ומגיב על דברי עזריאל אוכמני כפי שנדפסו ב'על המשמר' מיום כ״ח בשבט תשי״ט (6 בפברואר 1959).
    חזר ונדפס ב'הטור השביעי', ספר שישי, 1957–1967 (תשס״ה, 2005), עמ' 100–104.

    63.  

  63. צליל קדומים (מחאות ערב נגד העליה). דבר, י״ב באדר א' תשי״ט, 20 בפברואר 1959, עמ' 2 ('הטור השביעי')
    חתום: נתן א.
    טור בעקבות דרישת מדינות ערב מאת האו״ם להטיל איסור על עליית יהודים לישראל.
    נוסח מקוצר חזר ונדפס ב'הטור השביעי', תשי״ד-תשכ״ב (תשכ״ב), עמ' 40–41 וב'הטור השביעי', ספר שני (תשל״ב), עמ' 40–41.

    64.  

  64. ספורי שלום עליכם. דבר, כ״ו באדר א' תשי״ט, 6 במארס 1959, עמ' 2 ('הטור השביעי')
    חתום: נתן א.
    שיר הלל לסופר שצחוק ובכי שמשו אצלו בערבוביה. כל דמויותיו של שלום עליכם, שבשנה זו נחוג יום הולדתו המאה, עולות מבעד לשורות והמיית געגועים מתעוררת בלב הקוראים.
    נוסח מקוצר חזר (בהשמטת שני בתים) ונדפס ב'הטור השביעי', תשי״ד-תשכ״ב (תשכ״ב), עמ' 397–400; ב'הטור השביעי', ספר שני (תשל״ב), עמ' 397–400 וב'העמדה הקדמית' (תש״ם), עמ' 115–119.

    65.  

  65. זאת אילת. דבר, ט' באדר ב' תשי״ט, 20 במארס 1959, עמ' 2 ('הטור השביעי')
    חתום: נתן א.
    שיר לכבוד העיר אילת במלאת עשור לייסודה.
    חזר ונדפס ב'הטור השביעי', תשי״ד-תשכ״ב (תשכ״ב), עמ' 114–118 וב'הטור השביעי', ספר שני (תשל״ב), עמ' 114–118.

    66.  

  66. שדור ההתיצבות. דבר, ב' בניסן תשי״ט, 10 באפריל 1959, עמ' 2 ('הטור השביעי') .
    חתום: נתן א.
    טור שנכתב בעקבות תרגיל הקריאה הפומבי למילואים ששודר ברדיו בטעות ב-1 לאפריל ובעקבותיו ניסו מפלגות האופוזיציה (הציונים הכלליים) לנגח את הממשלה. המשורר מביע את דעתו ואומר כי אין הוא חושב שיש כאן סיבה לצבור הון פוליטי ואפילו לא בימים של שנת בחירות. הוא קורא להוריד את העניין מן הפרק וזה מועיל לא-פעם לבריאות.
    חזר ונדפס ב'הטור השביעי', ספר שישי, 1957–1967 (תשס״ה, 2005), עמ' 105–107.

    67.  

  67. מחבר ״באב אלואד״.  הארץ, כ״ט בניסן תשי״ט, 7 במאי 1959, עמ' 2.
    מכתב למערכת בעקבות ייחוס שירו של חיים גורי ״באב אל-ואד״ לנתן אלתרמן במדורו של נתן דונביץ' 'כוכבים ומזלות' ('הארץ', כ״ד בניסן תשי״ט, 4 במאי 1959, עמ' 2).

    68.  

  68. מסדר בני-ברית ומהו בכל-זאת ההבדל?  דבר, כ״א באייר תשי״ט, 29 במאי 1959, עמ' 2 ('הטור השביעי')
    חתום: נתן א.
    טור על מסדר בני-ברית ש״הגולה היא דגלו ובסיסו, ואיתן על בסיסו ניצב הוא״.
    חזר ונדפס ב'הטור השביעי', ספר שישי, 1957–1967 (תשס״ה, 2005), עמ' 108–111.

    69.  

  69. פיכמן הקיים. דבר, כ״ח באייר תשי״ט, 5 ביוני 1959, עמ' 2 ('הטור השביעי')
    חתום: נתן א.
    על יעקב פיכמן במלאת שנה לפטירתו.
    חזר ונדפס ב'הטור השביעי', תשי״ד-תשכ״ב (תשכ״ב), עמ' 156–158 וב'הטור השביעי', ספר שני (תשל״ב), עמ' 156–158.

    70.  

  70. שני פרקים: א. סטטוס ומציאות; ב. מציאות ונחושים. דבר, י״ג בסיון תשי״ט, 19 ביוני 1959, עמ' 2, 9 ('הטור השביעי')
    חתום: נתן א.
    הפרק ״סטטוס ומציאות״ הינו טור בעקבות דברי נחום גולדמן כי בכוחו של העם היהודי בגולה להכפיל את מאמציו ואת תרומותיו למען ישראל בתנאי שישראל תשנה את הגישה של העם בגולה. דבר זה מחייב, לפי נחום גולדמן, שינוי המצב הקיים המתבטא בהגדרה שישראל היא הבונה את המדינה ואילו היהדות תומכת בה. יש לקבוע סטטוס של שותפות בעניין המדינה, בהתווית דרכה ואת תכנון עתידה.
    פרק ב', ״מציאות ונחושים״, הינו מאמר תגובה על מאמרו של שלמה גרודזנסקי ״העירום הזהוב״ ('דבר' ה' בסיון תשי״ט, 11 ביוני 1959, עמ' 5) על ״כי עירום אתה״ מאת משה שמיר.
    פרק א' חזר ונדפס ב'הטור השביעי', תשי״ד-תשכ״ב (תשכ״ב), עמ' 266–268 וב'הטור השביעי', ספר שני (תשל״ב), עמ' 266–268.
    פרק ב' חזר ונדפס ב'הטור השביעי', ספר שישי, 1957–1967 (תשס״ה, 2005), עמ' 113–116.

    71.  

  71. ברלין וירושלים. דבר, כ' בסיון תשי״ט, 26 ביוני 1959, עמ' 2 ('הטור השביעי')
    חתום: נתן א.
    על יחסי ישראל ומערב-גרמניה על רקע ביטול נסיעתו של ראש עירית ירושלים לברלין ועל רקע עסקת נשק בין ישראל ומערב-גרמניה.
    הגיבו על כך ישראל גורי ברשימתו ״כשמדינה מוקפת אויבים״ (מספר ????), חנן היימן במכתבו הגלוי (מספר ????), יהושע מאיר ברשימתו ״באותו עניין״ (מספר ????) ועוד.
    נוסח מקוצר חזר ונדפס ב'הטור השביעי', תשי״ד-תשכ״ב (תשכ״ב), עמ' 448–453 וב'הטור השביעי', ספר שני (תשל״ב), עמ' 448–453.

    72.  

  72. פולמוס הנשק. דבר, כ״ו בסיון תשי״ט, 3 ביולי 1959, עמ' 2 ('הטור השביעי')
    חתום: נתן א.
    במאמר זה תוקף המשורר את עניין מכירת הנשק היהודי לגרמניה. לדעתו צריך הציבור להתקומם נגד תופעה זו. אסור ששיקולים בטחוניים לגבי כוחה של ישראל יגברו על הרגשות ועל השיקולים המוסריים.
    הגיבו על כך מנחם דורמן ברשימתו ״היגרור אסון - אסון?״ (מספר ????), יהודה שהמי במכתבו למערכת ״עוד לעסקת הנשק״ (מספר ????), א״ב יפה ברשימתו ״הפוליטיקה והמוסר״ (מספר ????), בנימין עברי ברשימתו ״בפולמוס על פולמוס הנשק״ ועוד.
    חזר ונדפס ב'הטור השביעי', תשי״ד-תשכ״ב (תשכ״ב), עמ' 454–458 וב'הטור השביעי', ספר שני (תשל״ב), עמ' 454–458.

    73.  

  73. סיכוניו וסיכוייו של פולמוס הנשק. דבר, י״ח בתמוז תשי״ט, 24 ביולי 1959, עמ' 2 ('הטור השביעי')
    חתום: נתן א.
    מאמר ובו התייחסות נוספת לעסקת הנשק עם גרמניה המערבית. במאמר זה מגיב נתן אלתרמן על מאמרו של מנחם דורמן ״היגרור אסון - אסון?״ ('למרחב', ז' בתמוז תשי״ט, 13 ביולי 1959 - (מספר ????) ובו הוא חוזה שחורות לגבי המשך שיתופן של מפלגות הפועלים (מפ״ם ואחדות העבודה) בממשלה. המשורר מאשר חזות זו של מ' דורמן וקובע כי תנועת המחאה נגד העסקה עם גרמניה צריכה לקום מתוך העם.
    הגיבו על כך מ' אסף ברשימתו ״אלתרמן בפרוזה״ (מספר ????), עקיבא גוברין במאמרו ״'הסיכויים' שבסיכונים״ (מספר ????), חיים גורי ברשימתו ״דבריו של נתן אלתרמן״ (מספר ????) וז' פלר במכתב למערכת (מספר ????)
    נדפס גם ב'למרחב', כ״א בתמוז תשי״ט, 28 ביולי 1959, עמ' 2.
    נוסח מקוצר בשם: ״סיכוניו וסיכוייו של פולמוס״ חזר ונדפס ב'הטור השביעי', תשי״ד-תשכ״ב (תשכ״ב), עמ' 459–462 וב'הטור השביעי', ספר שני (תשל״ב), עמ' 459–462.

    74.  

  74. הדגל הגרמני, הקונגרס - והעיקר. דבר, ג' באב תשי״ט, 7 באוגוסט 1959, עמ' 2 ('הטור השביעי')
    חתום: נתן א.
    מאמר נוסף על יחסי יהודים-גרמנים ויחסי ישראל ומערב-גרמניה. במושב של הקונגרס היהודי העולמי שהתכנס בשטוקהולם, לא הצליח המושב להוריד את הדגל הגרמני שהונף מעליו ושגריר מערב-גרמניה בשבדיה שהוזמן בין אורחי הכבוד בישיבה החגיגית הראשונה של הקונגרס.
    הגיב על כך דוד בן-צבי במכתבו למערכת ״על העיקר שאיננו במקומו״ (מספר ????).
    נוסח מקוצר חזר ונדפס ב'הטור השביעי', תשי״ד-תשכ״ב (תשכ״ב), עמ' 472–475 וב'הטור השביעי', ספר שני (תשל״ב), עמ' 472–475.

    75.  

  75. לצמצום הבעיה ולהחשת הפתרון. דבר, כ״ד באב תשי״ט, 28 באוגוסט 1959, עמ' 2 ('הטור השביעי')
    חתום: נתן א.
    מאמר הדן בבעיות החברתיות של ואדי סאליב, שכונת עוני בחיפה-תחתית, בעקבות המהומות שפרצו שם ב-8 ביולי. מציאת הפתרון הוא לא רק כורח של צדק סוציאלי אלא פועל יוצא מקיומה של המדינה. ישראל חייבת לדאוג לבניה שבתוכה לא פחות משהיא דואגת לבניה החייבים לעלות אליה.
    חזר ונדפס בשם: ״צמצום הבעיה״ ב'הטור השביעי', תשי״ד-תשכ״ב (תשכ״ב), עמ' 82–88 וב'הטור השביעי', ספר שני (תשל״ב), עמ' 82–88.

    76.  

  76. הרגעה מדומה. דבר, א' באלול תשי״ט, 4 בספטמבר 1959, עמ' 2 ('הטור השביעי')
    חתום: נתן א.
    מאמר נוסף בסוגיית עסקת הנשק עם מערב-גרמניה.
    הגיב על כך א' שמיר ברשימתו ״טעותו של נתן אלתרמן״ (מספר ????) ושלמה לביא ברשימתו ״על נקודת המוקד״ (מספר ????).
    נוסח מקוצר ושונה בשם: ״נמוק שאינו גזרה״ נדפס ב'הטור השביעי', תשי״ד-תשכ״ב (תשכ״ב), עמ' 463–465 וב'הטור השביעי', ספר שני (תשל״ב), עמ' 463–465.
    חזר ונדפס ב'הטור השביעי', ספר שישי, 1957–1967 (תשס״ה, 2005), עמ' 117–121.

    77.  

  77. הירח החדש. דבר, ט״ו באלול תשי״ט, 18 בספטמבר 1959, עמ' 2 ('הטור השביעי')
    חתום: נתן א.
    מאמר הדן בהישגיה המדעיים של ברית המועצות בעקבות פגיעת הלווין 'לוניק-2' בירח. המשורר אינו מקבל את הצהרת הרוסים ש'לוניק-2' והספוטניקים מעידים על יתרון המשטר. הדבר החשוב ביותר המצטייר למשורר כהישג הכרחי הוא השלום העולמי ועליו הוא מדבר, תוך הסתכלות בירח, משרתו הרומנטי של האדם. הגיבה על כך חוה ברשימתה ״'על המשמר' צופה אל צידו האפל של הירח״ (מספר ????).
    נוסח מקוצר חזר ונדפס ב'הטור השביעי', תשי״ד-תשכ״ב (תשכ״ב), עמ' 332–337 וב'הטור השביעי', ספר שני (תשל״ב), עמ' 332–337.

    78.  

  78. הצעת חרושצ'וב ומחיר הזלזול. דבר, כ״ב באלול תשי״ט, 25 בספטמבר 1959, עמ' 2 ('הטור השביעי')
    חתום: נתן א.
    מאמר על תכניתו של חרושצ'וב לפירוק נשק כללי ומוחלט של כל הצבאות בעולם. אמנם יש תמיד צורך לבדוק ולעיין ולתהות על כוונות אולם מרוב להיטות לנחש מה מסתתר מאחורי ההצעה, אין העולם מרגיש עד כמה היא חשובה. אסור לשכוח, טוען המשורר, שהמלחמה פירושה הפעם – חורבן והרס לשני העולמות ולכן גם אם אין תכניתו של חרושצ'וב עשויה לשנות את מהלך תולדות האנושות, בכל זאת יש לשים לב אליה. מה שיכול לשחרר את העולם מכוחות האפוקליפסה זהו הכח להפסיק את הויכוח האידיאולוגי ולחפש סיכוי של ממש לשלום.
    חזר ונדפס ב'הטור השביעי', ספר שישי, 1957–1967 (תשס״ה, 2005), עמ' 121–124.

    79.  

  79. האמנם כה גדולה החרפה? דבר, ז' בתשרי תש״ך, 9 באוקטובר 1959, עמ' 2 ('הטור השביעי')
    חתום: נתן א.
    מאמר בעקבות מכתב של פרופ' שמואל הוגו ברגמן בעניין השימוש בשפה הגרמנית. נתן אלתרמן טוען שיש להמנע משימוש בשפה הגרמנית ואין לראות בכך אות קלון אלא להיפך - התהליך המזעזע הוא דווקא תהליך סילוק הסייגים בתחום זה.
    חזר ונדפס ב'הטור השביעי', תשי״ד-תשכ״ב (תשכ״ב), עמ' 476–479 וב'הטור השביעי', ספר שני (תשל״ב), עמ' 476–479.

    80.  

  80. המערכה וההמשך. דבר, ה' בחשון תש״ך, 9 בנובמבר 1959, עמ' 2 ('הטור השביעי')
    חתום: נתן א.
    מאמר העוסק בנצחון מפא״י בבחירות לכנסת. כבר בבחירות אלה הייתה סכנה של ״נחשול 'חרות'״ ולדעת המחבר היתה מלחמת התנופה והמגן שערכה מפא״י מעשה חשוב. המשורר מאמין שהתגלות הכוחות המנצחים האלה לא תהיה תופעת ארעי אלא בטוי להתאזרות עממית שפזרה התנכלויות ומעתה והלאה יתלכדו הכוחות הבונים וימשיכו לעצב את חייו של העם היושב בציון.
    חזר ונדפס ב'הטור השביעי', ספר שישי, 1957–1967 (תשס״ה, 2005), עמ' 125–127.

    81.  

  81. החנינה. דבר, י״ב בחשון תש״ך, 13 בנובמבר 1959, עמ' 2 ('הטור השביעי')
    חתום: נתן א.
    מאמר על אחרוני הנדונים של כפר קאסם העתידים לצאת לחפשי בעקבות החנינה שניתנה להם. המחבר דן בשאלת החנינה ומקורה ומדגיש שאם יש יסוד של רחמים בחנינה הרי שאינו מתאים במקרה זה הדן באנשים שפעלו ללא רחמים.
    חזר ונדפס ב'הטור השביעי', תשי״ד-תשכ״ב (תשכ״ב), עמ' 364–366 וב'הטור השביעי', ספר שני (תשל״ב), עמ' 364–366.

    82.  

    1960

  82. התופעה המסתורית וסבותיה. דבר, ח' בטבת תש״ך, 8 בינואר 1960, עמ' 2 ('הטור השביעי')
    חתום: נתן א.
    מאמר הדן בחיפוש הסיבות האמיתיות לתופעת האנטישמיות. גם בגרמניה שלאחר הנאציזם קיימת התופעה והדבר מזעזע את ניצולי השואה. בהקשר זה מדובר בד״ר נחום גולדמן המנסה לייעץ לממשלה הגרמנית בעניני חינוך. הדבר נראה למשורר גרוטסקי. בסיום המאמר חוזר המחבר ודן בעניני מכירת נשק ישראלי למערב גרמניה.
    נוסח מקוצר (ללא שתי הפסקאות האחרונות), חזר ונדפס ב'הטור השביעי', תשי״ד-תשכ״ב (תשכ״ב), עמ' 480–484 וב'הטור השביעי', ספר שני (תשל״ב), עמ' 480–484.

    83.  

  83. התהליך התיכון. דבר, ט״ו בטבת תש״ך, 15 בינואר 1960, עמ' 2 ('הטור השביעי')
    חתום: נתן א.
    מאמר הדן בעניני חינוך ומתרכז בחינוך התיכון על רקע שביתת המורים.
    נוסח מקוצר חזר ונדפס ב'הטור השביעי', תשי״ד-תשכ״ב (תשכ״ב), עמ' 171–176 וב'הטור השביעי', ספר שני (תשל״ב), עמ' 171–176.

    84.  

  84. שני פרקים: א. מותר להפגין; ב. טעמה של כרזה. דבר, כ״ח בשבט תש״ך, 26 בפברואר 1960, עמ' 2 ('הטור השביעי')
    חתום: נתן א.
    הפרק הראשון דן בהפגנה של נציגי ישובי-העולים בפתח-תקוה במהלך הועידה התשעית של ההסתדרות החקלאית. בפרק השני מביע המשורר את דעתו השלילית למודעה של מו״ל ספרים המוציא לאור את ספר מסעותיו של הנשיא יצחק בן-צבי.
    נוסח מקוצר של הפרק הראשון חזר ונדפס ב'הטור השביעי', תשי״ד-תשכ״ב (תשכ״ב), עמ' 89–91 וב'הטור השביעי', ספר שני (תשל״ב), עמ' 89–91.
    פרק ב' חזר ונדפס ב'הטור השביעי', ספר שישי, 1957–1967 (תשס״ה, 2005), עמ' 128–129.

    85.  

  85. שני פרקים: א. אברהם שלונסקי; ב. ימי מתח. דבר, ה' באדר תש״ך, 4 במארס 1960, עמ' 2 ('הטור השביעי')
    חתום: נתן א.
    הפרק הראשון הינו רשימה לכבוד יום הולדתו הששים של אברהם שלונסקי. הפרק השני נכתב בעקבות הגברת המתיחות הבטחונית בין ישראל לבין קע״ם (הקהילה הערבית המאוחדת של מצרים וסוריה) בסוף 1959 ותחילת 1960. המתח התפוגג לאחר הכרזת ארה״ב, בריטניה וצרפת על ערבותן לשלום האיזור ולשלמות הגבולות.
    הפרק הראשון חזר ונדפס בשם ״שלונסקי בבקר הששים״ ב'הטור השביעי', תשי״ד-תשכ״ב (תשכ״ב), עמ' 162–164 וב'הטור השביעי', ספר שני (תשל״ב), עמ' 162–164.
    קטע מקוצר מתוך פרק ב' בשם ״הערובה העיקרית״ ודן בצה״ל חזר ונדפס ב'הטור השביעי', תשי״ד-תשכ״ב (תשכ״ב), עמ' 42–43 וב'הטור השביעי', ספר שני (תשל״ב), עמ' 42–43.
    החלק הראשון של המאמר אשר הושמט במאמר ״הערובה העיקרית״, חזר ונדפס ב'הטור השביעי', ספר שני (תשל״ב), עמ' 550–551.

    86.  

  86. לא ״פגישה היסטורית״. דבר, י״ט באדר תש״ך, 18 במארס 1960, עמ' 2 ('הטור השביעי')
    חתום: נתן א.
    רשימה בעקבות פגישת ראש-הממשלה, דוד בן-גוריון, וקאנצלר מערב-גרמניה, קונרד אדנאואר.
    הגיב על כך ארי אנקוריון ברשימתו ״בדין עם 'הטור השביעי'.
    נוסח מקוצר חזר ונדפס ב'הטור השביעי', תשי״ד-תשכ״ב (תשכ״ב), עמ' 466–471; ב'הטור השביעי', ספר שני (תשל״ב), עמ' 466–471; ב'בין המשורר למדינאי' (תשל״ב), עמ' 39–43 וב'בין המשורר למדינאי' (תשמ״ז), עמ' 41–45.

    87.  

  87. גן הפסלים. דבר, כ״ו באדר תש״ך, 25 במארס 1960, עמ' 2 ('הטור השביעי')
    חתום: נתן א.
    מאמר שעיקרו המחלוקת עם החרדים סביב הקמת גן-הפסלים ע״ש בילי רוז בירושלים.
    הגיבו על כך אברהם ארסט ברשימתו ״לנוכח גן הפסלים״ (מספר ????), דויד זכאי ברשימתו ״מהיומן״ (מספר ????) וישראל כהן ברשימתו ״על 'גן הפסלים' ועל ירושלים״ (מספר ????).
    חזר ונדפס ב'הטור השביעי', תשי״ד-תשכ״ב (תשכ״ב), עמ' 245–247 וב'הטור השביעי', ספר שני (תשל״ב), עמ' 245–247.

    88.  

  88. שגגה של יושב-ראש. דבר, י״א בניסן תש״ך, 8 באפריל 1960, עמ' 2 (ה'טור השביעי')
    חתום: נתן א.
    מאמר בעקבות תקרית באחת הישיבות של ועידת מפא״י בה החליט אבא אבן, ששימש כיו״ר, להפסיק את דבריו של שלמה לביא, ממיסדי עין-חרוד, ולהכריחו לרדת מבימת הועידה מאחר שעבר על מכסת חמש הדקות שהוקצבו למתווכים. הגיב על כך אבא אבן בהבהרתו (מספר ????)
    חזר ונדפס ב'הטור השביעי', ספר שישי, 1957–1967 (תשס״ה, 2005), עמ' 130–132.

    89.  

  89. שני פרקים: א. מכתבי בר-כוכבא; ב. ערעור על דברים נכוחים. דבר, ט״ז באייר תש״ך, 13 במאי 1960, עמ' 2 (ה'טור השביעי')
    חתום: נתן א.
    הפרק הראשון נכתב בעקבות גילוי מכתבי בר-כוכבא במדבר יהודה; בפרק השני מתגלה הצורך לקשור את יהדות העולם לישראל. האמת היא, לדעתו של נתן אלתרמן, שתקומתה של המדינה אינה צריכה להוות לעולם היהודי מקור של שביעות רצון בלבד, אלא גם תזכורת לצורך בפעולה נוספת.
    פרק א' חזר ונדפס ב'הטור השביעי', תשי״ד-תשכ״ב (תשכ״ב), עמ' 291–292 וב'הטור השביעי', ספר שני (תשל״ב), עמ' 291–292.
    פרק ב' חזר ונדפס ב'הטור השביעי', תשי״ד-תשכ״ב (תשכ״ב), עמ' 295–297 וב'הטור השביעי', ספר שני (תשל״ב), עמ' 295–297.

    90.  

  90. שני פרקים: א. המערה והבונקר; ב. קבוצת תיירים מגרמניה. דבר, כ״ג באייר תש״ך, 20 במאי 1960, עמ' 2 (ה'טור השביעי')
    חתום: נתן א.
    הפרק הראשון נכתב בעקבות ההחלטה שיצאה ממשרד ראש-הממשלה להנפיק מטבע זכרון מיוחד עם גילוי מכתבי בר-כוכבא. המשורר קורא להנפיק מטבע זכרון ״לכבוד אותם כתבי זכרון של עדים אחרונים ... שהוטמנו למשמרת באדמת מוות של מחנות ריכוז ובחצרותיהם של גיטאות נופלים ובתוך בונקרים אחרונים של מורדים מתאבדים ...״.
    בפרק ב' דן נתן אלתרמן בקבוצת צעירים גרמנים שבאו לסיור בישראל, ועל התרשמותם החיובית מהחברה הישראלית.
    פרק א' חזר ונדפס בתוך המאמר ״מכתבי בר-כוכבא״ ב'הטור השביעי', תשי״ד-תשכ״ב (תשכ״ב), עמ' 292–294 וב'הטור השביעי', ספר שני (תשל״ב), עמ' 292–294.
    פרק ב' חזר ונדפס בשם ״תיירים מגרמניה״ ב'הטור השביעי', תשי״ד-תשכ״ב (תשכ״ב), עמ' 485–488 וב'הטור השביעי', ספר שני (תשל״ב), עמ' 485–488.

    91.  

  91. מאזני-משפט. דבר, א' בסיון תש״ך, 27 במאי 1960, עמ' 2 (ה'טור השביעי')
    חתום: נתן א.
    רשימה בעקבות תפיסתו של אדולף איכמן והבאתו לישראל לשם העמדתו לדין.
    נוסח מקוצר חזר ונדפס ב'הטור השביעי', תשי״ד-תשכ״ב (תשכ״ב), עמ' 497–500 וב'הטור השביעי', ספר שני (תשל״ב), עמ' 497–500.

    92.  

  92. שני פרקים: א. עלבונה של ארגנטינה; ב. עת הזמיר. דבר, ט״ו בסיון תש״ך, 10 ביוני 1960, עמ' 2 (ה'טור השביעי')
    חתום: נתן א.
    הפרק הראשון עוסק בעלבונה של ארגנטינה בעקבות חטיפתו של אדולף איכמן משטחה ודרישתה להחזיר את החטוף לרשותה והענשת החוטפים. הפרק השני הוא סיפורה של התזמורת הפילהרמונית הישראלית שויתרה על טכסט גרמני שעמד להיות מושר יחד עמה. באויר מרחפת תוכחה אילמת מצד התזמורת ועליה מוחה המשורר.
    פרק א' חזר ונדפס ב'הטור השביעי', ספר שישי, 1957–1967 (תשס״ה, 2005), עמ' 133–135.
    פרק ב' חזר ונדפס ב'הטור השביעי', תשי״ד- תשכ״ב (תשכ״ב), עמ' 489–490 וב'הטור השביעי', ספר שני (תשל״ב), עמ' 489–490.

    93.  

  93. האמנם אין לה ברירה? דבר, כ״ט בסיון תש״ך, 24 ביוני 1960, עמ' 2 (ה'טור השביעי')
    חתום: נתן א.
    מאמר נוסף בעניין עלבונה של ארגנטינה בעקבות חטיפתו של אדולף איכמן משטחה.
    חזר ונדפס ב'הטור השביעי', ספר שישי, 1957–1967 (תשס״ה, 2005), עמ' 136–138.

    94.  

  94. בכל זאת היא מתנועעת. דבר, ו' בתמוז תש״ך, 1 ביולי 1960, עמ' 2 (ה'טור השביעי')
    חתום: נתן א.
    מאמר הדן בסימפוזיון שהתקיים בבית-ליסין על הנושא ״תנועת העבודה ותרבות ישראל בימינו״.
    חזר ונדפס ב'הטור השביעי', ספר שישי, 1957–1967 (תשס״ה, 2005), עמ' 139–143.

    95.  

  95. ילדותו של הענק. דבר, י״ג בתמוז תש״ך, 8 ביולי 1960, עמ' 2 (ה'טור השביעי')
    חתום: נתן א.
    רשימה עם חנוכת הכור הגרעיני בנחל-שורק.
    נוסח מקוצר במקצת חזר ונדפס ב'הטור השביעי', תשי״ד-תשכ״ב (תשכ״ב), עמ' 206–211 וב'הטור השביעי', ספר שני (תשל״ב), עמ' 206–211.

    96.  

  96. שני פרקים: א. הועידה בעין-חרוד; ב. מועט המחזיק את המרובה. דבר, כ' בתמוז תש״ך, 15 ביולי 1960, עמ' 2 (ה'טור השביעי')
    חתום: נתן א.
    הפרק הראשון עוסק בועידת הקיבוץ המאוחד שנתכנס בעין-חרוד. לדעת המשורר חייבת כל תנועת התחדשות להיות משולבת ברקמה חיה. קשייו של הקיבוץ יוכלו להפתר רק על-ידי החדרת התחושה הנכונה לגביו בחברה הישראלית.
    הפרק שני עוסק בקצין חינוך ראשי של צה״ל, אלוף-משנה זאב אהרן, שניסה להפסיק באמצע הופעה של רביעיית מועדון התיאטרון לאחר שהופעתם נראתה לו חסרת טעם ומעליבה.
    פרק א' חזר ונדפס בשם ״ועידת הקיבוץ המאוחד בעין-חרוד״ ב'הטור השביעי', תשי״ד-תשכ״ב (תשכ״ב), עמ' 204–205 וב'הטור השביעי', ספר שני (תשל״ב), עמ' 204–205.
    פרק ב' חזר ונדפס ב'הטור השביעי', ספר שישי, 1957–1967 (תשס״ה, 2005), עמ' 144–145.

    97.  

  97. משמעה של מחאה. דבר, כ״ז בתמוז תש״ך, 22 ביולי 1960, עמ' 2 (ה'טור השביעי')
    חתום: נתן א.
    רשימה בעקבות שביתת רעב שהכריזו אסירים ערבים בכלא-רמלה בדרישה להפרידם מאסירים יהודים. המשורר קובע ש״דרישתם של האסירים הערבים בכלא-רמלה היא ... דרישה של צדק אלמנטרי וכל התעלמות מכך היא התעלמות ממשמעם וכוונתם של חוקי המדינה ושל פסקי-הדין הנקבעים לפי חוקים אלה״.
    חזר ונדפס ב'הטור השביעי', תשי״ד-תשכ״ב (תשכ״ב), עמ' 371–374 וב'הטור השביעי', ספר שני (תשל״ב), עמ' 371–374.

    98.  

  98. כוחם של כלים. דבר, י״ז באלול תש״ך, 9 בספטמבר 1960, עמ' 2 (ה'טור השביעי')
    חתום: נתן א.
    ברשימה זו מדובר על רוח ההתנדבות שהיא אחד המרכיבים החשובים של הצלחת האומה. הכלים הממלכתיים יכולים למסד רוח זו ולנצלה בצורה טובה יותר. נוסח מקוצר ושונה במקצת חזר ונדפס ב'הטור השביעי', תשי״ד-תשכ״ב (תשכ״ב), עמ' 302–307 וב'הטור השביעי', ספר שני (תשל״ב), עמ' 302–307.

    99.  

  99. סייג וטעמו. דבר, כ״ד באלול תש״ך, 16 בספטמבר 1960, עמ' 2 ('הטור השביעי')
    חתום: נתן א.
    מאמר הדן בסרט הקולנע ״חולות לוהטים״ המספר על הצעירים הישראלים שהלכו לפטרה ולא חזרו ממנה, ועל אישורו על-ידי המועצה לביקורת סרטים ומחזות (״הצנזורה״).
    חזר ונדפס ב'הטור השביעי', ספר שישי, 1957–1967 (תשס״ה, 2005), עמ' 146–150.

    100.  

  100. רסן להפקר. דבר, ט' בתשרי תשכ״א, 30 בספטמבר 1960, עמ' 2 ('הטור השביעי')
    חתום: נתן א.
    רשימה נוספת בעניין הסרט ״חולות לוהטים״.
    חזר ונדפס ב'הטור השביעי', ספר שישי, 1957–1967 (תשס״ה, 2005), עמ' 151–153.

    101.  

  101. כשהדברים על חודם. דבר, ל' בתשרי תשכ״א, 21 באוקטובר 1960, עמ' 2 ('הטור השביעי')
    חתום: נתן א.
    מאמר ראשון בסדרה ארוכה של מאמרים הדנים ב״פרשה״. המאמר נכתב בעקבות פנייתו של פנחס לבון לדוד בן-גוריון, פנייה שבה תבע את זיכויו האישי.
    חזר ונדפס ב'הטור השביעי', ספר שישי, 1957–1967 (תשס״ה, 2005), עמ' 154–159.

    102.  

  102. האיש הנכון. דבר, כ״א בחשון תשכ״א, 11 בנובמבר 1960, עמ' 2 ('הטור השביעי')
    חתום: נתן א.
    מאמר העוסק במערכת הבחירות לנשיאות בארצות-הברית ובניצחונו של ג'ון קנדי על ריצ'רד ניקסון ועל יחסי ארצות-הברית וברית המועצות.
    חזר ונדפס ב'הטור השביעי', ספר שישי, 1957–1967 (תשס״ה, 2005), עמ' 160–163.

    103.  

  103. על כף ״המאזנים״. דבר, כ״ח בחשון תשכ״א, 18 בנובמבר 1960, עמ' 2 ('הטור השביעי')
    חתום: נתן א.
    מאמר על דבריו של דוד בן-גוריון בעניין הספרות-היפה ועל תפקיד הסופר בהיסטוריה של העם כפי שנתנסחו בתשובה למאמר מאת משה שמיר וכתגובה למאמר של מנחם דורמן ב-13 בנובמבר, ובתגובה לסדרת מאמרים בגליון נובמבר של 'מאזנים'.
    חזר ונדפס ב'הטור השביעי', ספר שישי, 1957–1967 (תשס״ה, 2005), עמ' 164–167.

    104.  

  104. הפרדוכס הציוני. דבר, י״ג בכסלו תשכ״א, 2 בדצמבר 1960, עמ' 2 ('הטור השביעי')
    חתום: נתן א.
    במאמר זה מתברר משמעו של המושג יהודי-ציוני ונאמר שלא מעצמם נתעוררו היהודי-הציוני והתנועה הציונית לחפש דרכים לעת משבר. הם נאלצו להתייחס לבעיה מכיוון שחשו שאחד ממעגליה של הציונות נסגר ולא הכינויים והתארים החדשים ישנו את העובדה.
    חזר ונדפס בשינויי-נוסח קלים ב'הטור השביעי', תשי״ד-תשכ״ב (תשכ״ב), עמ' 276–279 וב'הטור השביעי', ספר שני (תשל״ב), עמ' 276–279.

    105.  

  105. דוד לוין ז״ל (עם שבעה למותו). דבר, ג' בטבת תשכ״א, 22 בדצמבר 1960, עמ' 2.
    דברי הספד לדוד צבי לוין, נשיא הסתדרות המורים, עם שבעה למותו.
    חזר ונדפס בשינויי-נוסח קלים ב'הטור השביעי', תשי״ד-תשכ״ב (תשכ״ב), עמ' 177–179 וב'הטור השביעי', ספר שני (תשל״ב), עמ' 177–179.

    106.  

  106. הבהלה לא תתקן דבר. דבר, ד' בטבת תשכ״א, 23 בדצמבר 1960, עמ' 2 ('הטור השביעי')
    חתום: נתן א.
    מאמר נוסף על ״הפרשה״. הפעם ההתייחסות היא ל״ועדת השרים״ שזיכתה את פנחס לבון והשאלה היא מדוע לא שקטו הרוחות. כל הדברים הסובבים את ״הפרשה״ ממשיכים להטריד וטרם נמצאו להם תשובות. על הפרק עדיין עולה עניין טיבם של האמצעים שפנחס לבון עצמו נקט בהם על-מנת לטהר את שמו. רק אם יחזור בו מדברים מסוימים שאמר ויביע צערו עליהם, רק אז יהיו הציבור והמפלגה רשאים לשים קץ ל״פרשה״ אך לא לפני כן. מגיב על כך לוי יצחק הירושלמי ברשימתו ״עמדתו של נתן אלתרמן״ (מספר ????).
    חזר ונדפס ב'הטור השביעי', ספר שישי, 1957–1967 (תשס״ה, 2005), עמ' 168–171.

    107.  

  107. על שני משלים ונמשל.  דבר, י״א בטבת תשכ״א, 30 בדצמבר 1960, עמ' 2 ('הטור השביעי')
    חתום: נתן א.
    במאמר זה התייחסות נוספת לנאומו של נשיא ההסתדרות הציונית, ד״ר נחום גולדמן, בפתיחת הקונגרס הציוני. ד״ר גולדמן מתייחס לשאלה מהי ציונות וטוען שתנועות מדיניות מתבססות על תכנית שלהן ולא על הגדרת האופי של חבריהן. אלתרמן טוען שטענה זו מופרכת מעיקרה כיוון שאילו היה הסבר היו כל התנועות והרעיונות הגדולים נשארים צרורים בארכיונים.
    נוסח מקוצר במקצת חזר ונדפס ב'הטור השביעי', תשי״ד-תשכ״ב (תשכ״ב), עמ' 269–272 וב'הטור השביעי', ספר שני (תשל״ב), עמ' 269–272.

    108.  

    1961

  108. לזרבבל.  ספר זרבבל  (תל-אביב : הוצאת י״ל פרץ, 1961), עמ' [17].
    שיר [הקדשה?] לכבוד יעקב זרבבל.

    109.  

  109. כיצד ״להתגבר״? דבר, י״ח בטבת תשכ״א, 6 בינואר 1961, עמ' 2 ('הטור השביעי')
    חתום: נתן א.
    על כוונתו של דוד בן-גוריון לפרוש מן הממשלה בעקבות מסקנת ועדת השרים שניכתה את פנחס לבון מכל זיקה למתן ההוראה ל״עסק הביש״ ונשאלת השאלה מהי הדרך להתגבר על המשבר.
    חלק ממאמר זה משולב במאמר ״הצדק ורודפיו״ שכונס ב'הטור השביעי', תשי״ד-תשכ״ב (תשכ״ב), עמ' 280–281 וב'הטור השביעי', ספר שני (תשל״ב), עמ' 280–281.

    110.  

  110. מפגן הרוח. דבר, י' בשבט תשכ״א, 27 בינואר 1961, עמ' 2 ('הטור השביעי')
    חתום: נתן א.
    מאמר בעקבות גילוי הדעת של אנשי רוח שנתכנסו ב-11 בינואר 1961 לשם בדיקת דרכי הפעילות הציבורית כנגד תופעות ״המעמידות את ערכי הדמוקרטיה במבחן חמור״. בגילוי הדעת, בן ארבעה הסעיפים, השתמע כי ״ראש הממשלה ומקורביו״ מסכנים את הדמוקרטיה.
    חלק ממאמר זה משולב במאמר ״הצדק ורודפיו״ שכונס ב'הטור השביעי', תשי״ד-תשכ״ב (תשכ״ב), עמ' 281–283 וב'הטור השביעי', ספר שני (תשל״ב), עמ' 281–283.

    111.  

  111. לפני סיום. דבר, כ״ד בשבט תשכ״א, 10 בפברואר 1961, עמ' 2 ('הטור השביעי')
    חתום: נתן א.
    על הדחתו של פנחס לבון על-ידי מפא״י מכהונתו כמזכיר הכללי של ההסתדרות בעקבות ״הפרשה״, ותגובה לנאומו של נתן רוטנשטרייך במרכז המפלגה. דווח על רשימה זו ב'מעריב', כ״ד בשבט תשכ״א, 10 בפברואר 1961, עמ' 1.
    הגיבו על כך נתן רוטנשטרייך ברשימתו 'בירור על דרכי בירור' (מספר ????) וחיים שורר בקריאתו 'לא לפרוש!' (מספר ????).
    חלק ממאמר זה משולב במאמר ״הצדק ורודפיו״ שכונס ב'הטור השביעי', תשי״ד-תשכ״ב (תשכ״ב), עמ' 284–285 וב'הטור השביעי', ספר שני (תשל״ב), עמ' 284–285.

    112.  

  112. על בירור מדומה. דבר, ח' באדר תשכ״א, 24 בפברואר 1961, עמ' 2 ('הטור השביעי')
    חתום: נתן א.
    תגובה למאמרו של פרופ' נתן רוטנשטרייך ״בירור על דרכי בירור״ ('דבר', א' באדר תשכ״א, 17 בפברואר 1961, עמ' 3) בעניין חקירת ״הפרשה״. עונה על כך נתן רוטנשטרייך ברשימתו 'פולמוס במקום חשבון נפש'.

    113.  

  113. עם יעקב הורוביץ בחג יובלו. דבר, ח' באדר תשכ״א, 24 בפברואר 1961, עמ' 7 (ב'מוסף לספרות ולאמנות')
    רשימה עם יובל הששים של יעקב הורוביץ.
    חזר ונדפס בשם: ״עם יעקב הורוביץ״ ב'הטור השביעי', תשי״ד-תשכ״ב (תשכ״ב), עמ' 165–167 וב'הטור השביעי', ספר שני (תשל״ב), עמ' 165–167.

    114.  

  114. טעמיו של טוב. דבר, כ״ט באדר תשכ״א, 17 במארס 1961, עמ' 2 ('הטור השביעי').
    חתום: נתן א.
    דברים פילוסופיים על מהותו של טוב תוך התייחסות לסיסמה ״הטובים לטיס״. התפלמסות עם פרופ' נתן רוטנשטרייך בדבריו במסיבה בקיבוץ חולדה לפנחס לבון ופורסמו ב'למרחב', ג' באדר תשכ״א, 19 בפברואר 1961, עמ' א'.
    חזר ונדפס בשינויים קלים ב'הטור השביעי', תשי״ד-תשכ״ב (תשכ״ב), עמ' 298–301 וב'הטור השביעי', ספר שני (תשל״ב), עמ' 298–301.

    115.  

  115. הקלפי - מוצא או מחבוא? דבר, ז' בניסן תשכ״א, 24 במארס 1961, עמ' 2 ('הטור השביעי')
    חתום: נתן א.
    על הבחירות בעקבות נפילת הממשלה כתוצאה מן ״הפרשה״. המשורר גורס שהבעיה העיקרית שנוצרה במדינה היא ״פרשת השתבשותם של דרכי הבירור והחקירה״ והממשלה נפלה משום שראש-הממשלה התנגד למעשה שיש בו משום הפרתם של סדרי נוהל מדיני ומשפטי.

    116.  

  116. בית המשפט. דבר, כ״ח בניסן תשכ״א, 14 באפריל 1961, עמ' 2 ('הטור השביעי')
    חתום: נתן א.
    רשימה על היום הראשון של משפט אייכמן.
    נוסח מקוצר בשם ״היום הראשון״ חזר ונדפס ב'הטור השביעי', תשי״ד-תשכ״ב (תשכ״ב), עמ' 501–503 וב'הטור השביעי', ספר שני (תשל״ב), עמ' 501–503.

    117.  

  117. הדיון הפסול. דבר, י״ב באייר תשכ״א, 28 באפריל 1961, עמ' 2 ('הטור השביעי')
    חתום: נתן א.
    על הדיון שהתנהל בין סניגורו של אייכמן, ד״ר סרוואציוס, לבין פרופ' סאלו בארון על התופעה הנאצית כעונש אלוהי על עם ישראל.
    חזר ונדפס ב'הטור השביעי', תשי״ד-תשכ״ב (תשכ״ב), עמ' 504–507 וב'הטור השביעי', ספר שני (תשל״ב), עמ' 504–507.

    118.  

  118. מהי רלוונטיות. דבר, כ״ו באייר תשכ״א, 12 במאי 1961, עמ' 2 ('הטור השביעי')
    חתום: נתן א.
    מאמר בו נידונה שאלת שייכותם של פרטים מסוימים בעדויות העדים לתכליתו של משפט אייכמן. לדעתו של נתן אלתרמן חשוב התוכן המקופל בכתב האישום. כל תוספת הסבר יכולה להבהיר ולתרום לשלמות המהלך המשפטי.
    חזר ונדפס ב'הטור השביעי', תשי״ד-תשכ״ב (תשכ״ב), עמ' 508–511 וב'הטור השביעי', ספר שני (תשל״ב), עמ' 508–511.

    119.  

  119. הטעם המספיק. דבר, ד' בסיוון תשכ״א, 19 במאי 1961, עמ' 2 ('הטור השביעי')
    חתום: נתן א.
    מאמר הדן ב״מטרותיו״ של משפט אייכמן. לדעת המחבר ״כל מה שנשמע בין כתלי בית הדין בירושלים הם טעמים ונימוקים אשר המשפט נובע מתוכם לא כברירה שהיינו רשאים לקבלה או למשוך ידינו ממנה, אלא כגזירה אשר אומה ואדם מקבלים אותה על עצמם כמו שהם מקבלים את גזר החיים והבינה שבלעדיהם העולם וכל משמעויות ותכליות שלו, כולל היסטוריה וחינוך צעירים ושאר מטרות, חוזרים לתוהו.״
    חזר ונדפס ב'הטור השביעי', תשי״ד-תשכ״ב (תשכ״ב), עמ' 512–515 וב'הטור השביעי', ספר שני (תשל״ב), עמ' 512–515.

    120.  

  120. השאלה האמיתית. דבר, י״ח בסיוון תשכ״א, 2 ביוני 1961, עמ' 2 ('הטור השביעי')
    חתום: נתן א.
    מאמר על שאלה שנתעוררה שוב במשפט איכמן: ״מדוע לא התקוממו היהודים שחשו באסון הניחת עליהם?״ השאלה מתעוררת עם הדיון בבית המשפט בקשר לשואת יהודי הונגריה. השאלה שנשאלה כאן היא ״מדוע לא הושיעו?״. מסקנת המאמר היא שיש לחקור את תולדותיו של המשא-ומתן להצלת יהדות הונגריה ואי הצלחת מאמצי ההצלה.
    חזר ונדפס ב'הטור השביעי', תשי״ד-תשכ״ב (תשכ״ב), עמ' 516–521 וב'הטור השביעי', ספר שני (תשל״ב), עמ' 516–521.

    121.  

  121. קלסתר-הפנים. דבר, כ״ה בסיוון תשכ״א, 9 ביוני 1961, עמ' 2 ('הטור השביעי')
    חתום: נתן א.
    מאמר בעקבות משפט איכמן על ניצולי אושוויץ המהלכים בינינו.
    חזר ונדפס ב'הטור השביעי', תשי״ד-תשכ״ב (תשכ״ב), עמ' 522–526 וב'הטור השביעי', ספר שני (תשל״ב), עמ' 522–526.

    122.  

  122. קצווי מוסר. דבר, ב' בתמוז תשכ״א, 16 ביוני 1961, עמ' 2 ('הטור השביעי')
    חתום: נתן א.
    מאמר המתווכח עם ויקטור גולאנץ (Victor Gollancz) בחיבורו The case of Adolf Eichmann על עמדתו לגבי משפט אייכמן. אחד מיסודי עמדתו של גולאנץ הוא ערעור על עצם הצורך והצידוק שבשמיעת עדויות על סבלות קרבנותיה של מדיניות ההשמדה הגרמנית. הוא גם טוען שיש לחזק את יצר הסולידריות של הגזע האנושי כולו אולם מה שמחריד את המשורר בכל דבריו של גולאנץ הוא רגש הפחדנות מפני אנטישמיות ומידת ההבנה שבו לרוחם של אילו שיכלו להגיד שהיהודים קיבלו את המגיע להם.
    חזר ונדפס ב'הטור השביעי', תשי״ד-תשכ״ב (תשכ״ב), עמ' 527–532 וב'הטור השביעי', ספר שני (תשל״ב), עמ' 527-532.

    123.  

  123. בכל-זאת ״בעיה מיוחדת״. דבר, ט' בתמוז תשכ״א, 23 ביוני 1961, עמ' 2 ('הטור השביעי')
    חתום: נתן א.
    מאמר נגד סיור של קבוצת מורים מישראל במוסדות חינוך בגרמניה. אלתרמן מסתייג מהמשלחת בכללה ועל עיתוי הסיור לתקופת משפט אייכמן בפרט.
    נוסח מקוצר במקצת חזר ונדפס ב'הטור השביעי', תשי״ד-תשכ״ב (תשכ״ב), עמ' 491–494 וב'הטור השביעי', ספר שני (תשל״ב), עמ' 491–494.

    124.  

  124. התלם הראשון של שביט-2. דבר, כ״ג בתמוז תשכ״א, 7 ביולי 1961, עמ' 2 ('הטור השביעי')
    חתום: נתן א.
    מאמר המתייחס לתופעה המופלאה של שיגור טיל לחלל ובמיוחד בימי משפט אייכמן ושבירת רצף הדיווחים של העיתונות מן המשפט.

    125.  

  125. קרב הקטיגור. דבר, א' באב תשכ״א, 14 ביולי 1961, עמ' 2 ('הטור השביעי')
    חתום: נתן א.
    במאמר זה, העוסק אף הוא המשפט אייכמן, מעלה המשורר את ההנחה ששדה הקרב העיקרי במשפט הוא דווקא עניין האשמה המוסרית האנושית. ההכנה לפשע השמדתו של עם היא דבר נורא ולא אנושי אפילו יותר מהסליחה לפשע זה ולפיכך חשוב שדווקא במשפט זה ייקבעו מחדש מושכלות ראשונים שלפיהם אסור, שככל שיגדלו ממדיו של הפשע, תצטמק אשמתם של אלה שבצעוהו.
    חזר ונדפס ב'הטור השביעי', תשי״ד-תשכ״ב (תשכ״ב), עמ' 537–539 וב'הטור השביעי', ספר שני (תשל״ב), עמ' 537–539.

    126.  

  126. דיון ומשמעו. דבר, ז' באב תשכ״א, 21 ביולי 1961, עמ' 2 ('הטור השביעי')
    חתום: נתן א.
    מאמר נוסף בקשר למשפט אייכמן ובו דיון על ״הבסיס החוקי להשמדה״.
    חזר ונדפס ב'הטור השביעי', תשי״ד-תשכ״ב (תשכ״ב), עמ' 533–536 וב'הטור השביעי', ספר שני (תשל״ב), עמ' 533–536.

    127.  

  127. חטאן של כפפות-המשי. דבר, ט״ו באב תשכ״א, 28 ביולי 1961, עמ' 2 ('הטור השביעי')
    חתום: נתן א.
    מאמר המתייחס לפרשת יוסל'ה שוחמכר שנחטף והוסתר על-ידי סבו, ר' נחמן שטרקס, על מנת לקבל חינוך חרדי. המאמר עוסק בעיקר ביחסי חילוניים-דתיים ועל הביקורת של בית-המשפט העליון על גורמים במדינת-ישראל הנותנים ידם למעשה המחפיר.
    נוסח מורחב חזר ונדפס ב'הטור השביעי', תשי״ד-תשכ״ב (תשכ״ב), עמ' 248–252 וב'הטור השביעי', ספר שני (תשל״ב), עמ' 248–252.

    128.  

  128. הדין והגיונו. דבר, כ״ב באב תשכ״א, 4 באוגוסט 1961, עמ' 2 ('הטור השביעי')
    חתום: נתן א.
    מאמר מסכם למשפט אייכמן ובו ציפייה לפסק הדין.
    חזר ונדפס ב'הטור השביעי', תשי״ד-תשכ״ב (תשכ״ב), עמ' 540–543 וב'הטור השביעי', ספר שני (תשל״ב), עמ' 540–543.

    129.  

  129. מסביב ללקח. דבר, ו' באלול תשכ״א, 18 באוגוסט 1961, עמ' 2 ('הטור השביעי')
    חתום: נתן א.
    מאמר פוליטי שנכתב לאחר הבחירות לכנסת. אחרי סיכום מערכת הבחירות עצמה דן המאמר בנוסחת איחוד שלש מפלגות הפועלים. אחרי השמצות כמו אילו שנשמעו במשך מערכת הבחירות האחרונה נראית אחדות כגון זו - מזויפת. גם תוצאות הבחירות צריכות להדאיג לא רק את מפא״י אלא יותר ממנה, גם את מפ״ם ואחדות העבודה שנשארו ללא תוספת מנדטים.
    מגיב על כך מאיר יערי ברשימתו 'התביעה הבוערת של השעה'

    130.  

  130. תמורה וחסרונה. דבר, י״ג באלול תשכ״א, 25 באוגוסט 1961, עמ' 2 ('הטור השביעי')
    חתום: נתן א.
    מאמר נוסף בעקבות חטיפת יוסל'ה שוחמכר ועל מעורבותם של חוגים דתיים בפרשה זו.

    131.  

  131. פחדי-שוא. דבר, כ' באלול תשכ״א, 1 בספטמבר 1961, עמ' 2 ('הטור השביעי')
    חתום: נתן א.
    מאמר נוסף על רקע ה״פרשה״ ותביעת דוד בן-גוריון לועדת חקירה כדי למצוא ״מי נתן את ההוראה?״. במאמר מובאת קריאה לשלושת מפלגות הפועלים לקום ולהתאחד.
    מגיב על כך יעקב הורביץ (מקיבוץ עין החורש) ברשימתו ״לא תשלל הזכות״.

    132.  

  132. מראה-מקום. דבר, כ״ז באלול תשכ״א, 8 בספטמבר 1961, עמ' 2 ('הטור השביעי')
    חתום: נתן א.
    מאמר בעקבות צילום כדור-הארץ שנעשה מספינת חלל סובייטית. בתוך צילום זה רואה המחבר את הבעיות האנושיות שאחת מהן היא ״בעיית ברלין״.
    חזר ונדפס ב'הטור השביעי', תשי״ד-תשכ״ב (תשכ״ב), עמ' 348–352 וב'הטור השביעי', ספר שני (תשל״ב), עמ' 348–352.

    133.  

  133. עת לשאול רשות. דבר, ה' בתשרי תשכ״ב, 15 בספטמבר 1961, עמ' 2 ('הטור השביעי')
    חתום: נתן א.
    מאמר פוליטי נוסף בו מביא נתן אלתרמן ברוח אירונית את נימוקיהן של מפלגות הפועלים לא להתאחד ולא לחדש את ההנהגה ההיסטורית של ארץ-ישראל העובדת אשר הוליכה את ישראל מראשית ההתיישבות עד הלום. לסיכום אומר המשורר שאם לא תמצאנה כל שלוש המפלגות הפועליות דרך לחיות בשלום זו עם זו הן עלולות למצוא את עצמן בין עיי החורבות של תנועת העבודה הישראלית.

    134.  

  134. השנה השבעים וחמש (דבריה אל דוד בן-גוריון בפנותה ללכת). דבר, כ' בתשרי תשכ״ב, 29 בספטמבר 1961, עמ' 2 ('הטור השביעי')
    חתום: נתן א.
    מאמר ובו מדברת השנה השבעים וחמש של בן-גוריון אליו ומוסרת לו תודה ואהבה.
    חזר ונדפס ב'הטור השביעי', תשי״ד-תשכ״ב (תשכ״ב), עמ' 230–233; ב'הטור השביעי', ספר שני (תשל״ב), עמ' 230–233; ב'בין המשורר למדינאי' (תשל״ב), עמ' 47–49 וב'בין המשורר למדינאי' (תשמ״ז 1986), עמ' 49–52.

    135.  

  135. החידון וצביונו.   דבר, כ״ו בתשרי תשכ״ב, 6 באוקטובר 1961, עמ' 2 ('הטור השביעי')
    חתום: נתן א.
    מאמר ביקורתי על אופיו של חידון התנ״ך וצביונו.

    136.  

  136. שיר רוסי ומסכה יהודית. דבר, ג' בחשון תשכ״ב, 13 באוקטובר 1961, עמ' 2 ('הטור השביעי')
    חתום: נתן א.
    רשימה בעקבות שירו של יבגני יבטושנקו, 'באבי-יאר', שפורסם בכתב העת הסובייטי 'ליטרטורנייה גאזטה' ועל כתב-העת היהודי 'סאָוועטיש היימלאנד'.
    חזר ונדפס ב'הטור השביעי', תשי״ד-תשכ״ב (תשכ״ב), עמ' 401–404 וב'הטור השביעי', ספר שני (תשל״ב), עמ' 401–404.

    137.  

  137. הרהוריה של פצצה. דבר, י״ז בחשון תשכ״ב, 27 באוקטובר 1961, עמ' 2 ('הטור השביעי')
    חתום: נתן א.
    דבריה של פצצה אטומית סובייטית העומדת לפני פיצוץ.
    חזר ונדפס ב'הטור השביעי', תשי״ד-תשכ״ב (תשכ״ב), עמ' 338–341 וב'הטור השביעי', ספר שני (תשל״ב), עמ' 338–341.

    138.  

  138. הסילוק מן המאוזוליאום. דבר, כ״ד בחשון תשכ״ב, 3 בנובמבר 1961, עמ' 2 ('הטור השביעי')
    חתום: נתן א.
    רשימה על סטלין בשלהי תקופתו עם החלטת הועידה העשרים-ושתיים של המפלגה הקומוניסטית הסובייטית על סילוק גופתו מן המאוזוליאום בכיכר האדומה במוסקבה.
    חזר ונדפס ב'הטור השביעי', תשי״ד-תשכ״ב (תשכ״ב), עמ' 342–347 וב'הטור השביעי', ספר שני (תשל״ב), עמ' 342–347.

    139.  

  139. ניתוק שעיקרו תיקון. דבר, ב' בכסלו תשכ״ב, 10 בנובמבר 1961, עמ' 2 ('הטור השביעי')
    חתום: נתן א.
    מאמר בעקבות החלטת מפלגת אחדות-העבודה להתנתק מזיקתה למפ״ם והצטרפותה לממשלה בראשות מפא״י.

    140.  

  140. גינוי שהוא שבח. דבר, ט״ז בכסלו תשכ״ב, 24 בנובמבר 1961, עמ' 2 ('הטור השביעי')
    חתום: נתן א.
    רשימה בעקבות הצבעת משלחת ישראל באו״ם נגד מדיניות האפרטהייד בדרום אפריקה. הצבעת ישראל באו״ם עוררה את ראש ממשלת פרטוריה, ד״ר הנדריק פרוורד, להשמיע דברים של מרירות ושל פליאה לנוכח התעלמותה של ישראל מערכים נעלים כמו הכרת-טובה וידידות. המחבר מנסה במאמר זה לענות לראש הממשלה הדרום-אפריקאי על דבריו.
    חזר ונדפס ב'הטור השביעי', תשי״ד-תשכ״ב (תשכ״ב), עמ' 287–290 וב'הטור השביעי', ספר שני (תשל״ב), עמ' 287–290.

    141.  

  141. מאוצר האגדה. דבר, כ״ג בכסלו תשכ״ב, 1 בדצמבר 1961, עמ' 2 ('הטור השביעי')
    חתום: נתן א.
    רשימה ובה מסופר על הריאיון שהעניק הנשיא קנדי לעורך העיתון 'איזבסטייה' הסובייטי ועל פירסום הריאיון ללא קיצורים וקיצוצים והתנפלות הקהל הרוסי על העיתון ועל ״חופש האינפורמציה״ שמביא חרושצ'וב לעמו.

    142.  

  142. ימי חומה ומגדל. דבר, א' בטבת תשכ״ב, 8 בדצמבר 1961, עמ' 2 ('הטור השביעי')
    חתום: נתן א.
    רשימה בעקבות מלאות עשרים וחמש שנה ליישובי חומה ומגדל ועל היחס להתיישבות בימינו.
    חזר ונדפס ב'הטור השביעי', תשי״ד-תשכ״ב (תשכ״ב), עמ' 199–203 וב'הטור השביעי', ספר שני (תשל״ב), עמ' 199–203.

    143.  

    1962

  143. במקום הקדמה ל'כנרת, כנרת'.  הארץ,  ה' באדר א' תשכ״ב, 9 בפברואר 1962, עמ' 10.
    דברים שנקראו בסימפוזיון על המחזה שנערך בתיאטרון הקאמרי ב-2 בפברואר 1962, בזמן העדרו של נתן אלתרמן מהארץ. בכתב היד המקורי של הקדמה זו, השמור בארכיון התיאטרון, מצוי, לפני החתימה, המשפט: ״ניו-יורק, בצל החושה הגדולה המכונה 'אמפיר סטיט בילדינג'״.
    חזר ונדפס ב'במעגל' (על שתי מהדורותיו), עמ' 68–73.

    144.  

  144. גחלים לוחשות (מעשה החטיפה ודוברי הציבור הדתי).  דבר, כ״ו באדר א' תשכ״ב, 2 במארס 1962, עמ' 2 ('הטור השביעי')
    חתום: נתן א.
    מאמר על המתיחות ההולכת וגוברת בין הציבור החילוני לבין הציבור הדתי בארץ בעקבות פרשת חטיפת הילד יוסל'ה שוחמכר ואי-גינוי חד-משמעי של המעשה על-ידי נציגי הציבור הדתי.

    145.  

  145. שיר הצפרדעים הזמרות חברות 'להקת היער'.  דבר לילדים, כרך ל״ב, גל' 27 (ל' באדר א' תשכ״ב, 6 במארס 1962), עמ' 592.
    שיר מתוך 'להקת היער' מתוך 'ערדל הפלא' (תשכ״ב), עמ' 102.

    146.  

  146. עם דב סדן. דבר, ג' באדר ב' תשכ״ב, 9 במארס 1962, עמ' 2 ('הטור השביעי')
    חתום: נתן א.
    לדב סדן במלאות לו ששים.

    147.  

  147. שיר הברווזים המתעמלים.  דבר לילדים, כרך ל״ב, גל' 29 (י״ד באדר ב' תשכ״ב, 20 במארס 1962), עמ' 639.
    שיר מתוך 'להקת היער' מתוך 'ערדל הפלא' (תשכ״ב), עמ' 93.

    148.  

  148. ערכים ונכסים. דבר, י״ז באדר ב' תשכ״ב, 23 במארס 1962, עמ' 2 ('הטור השביעי')
    חתום: נתן א.
    שיר המעלה את הבעיה (פילוסופית ו/או אירונית) האם המקלט אליו יורדים תושבי-הספר הוא ערך מוחלט או נכס?
    מגיב על כך עזריאל אוכמני ברשימתו ״בשולי קריאה ופגישה״ (מספר ????)

    149.  

  149. שיר לכת (של שני הארנבים האמיצים זניק וזנוק). דבר לילדים, כרך ל״ב, גל' 31 (כ״ח באדר ב' תשכ״ב, 3 באפריל 1962), עמ' 681. שיר מתוך 'להקת היער' מתוך 'ערדל הפלא' (תשכ״ב), עמ' 56 (בשינוי קל).

    150.  

  150. ויתור ועיקרו. דבר, ד' בניסן תשכ״ב, 6 באפריל 1962, עמ' 2 ('הטור השביעי')
    חתום: נתן א.
    מאמר נוסף על היחסים בין חילוניים לבין דתיים בעקבות פרשת חטיפתו של הילד יוסל'ה שוחמכר.

    151.  

  151. ״חומות עכו״ מועדון לילה. דבר, ט' בניסן תשכ״ב, 13 באפריל 1962, עמ' 12 ('הטור השביעי')
    חתום: נתן א.
    מאמר נגד פתיחת מועדון-לילה על חומות עכו.

    152.  

  152. הכתב וריבו. דבר, כ״ג בניסן תשכ״ב, 27 באפריל 1962, עמ' 2 ('הטור השביעי')
    חתום: נתן א.
    מאמר ובו נידונה הצעה לתיקון הכתיב שהוגשה לאקדמיה ללשון העברית.

    153.  

  153. משמעותו של אוסקר שינדלר. דבר, י״ד באייר תשכ״ב, 18 במאי 1962, עמ' 2 ('הטור השביעי')
    חתום: נתן א.
    מאמר על אוסקר שינדלר, תעשיין גרמני, מחסידי אומות העולם, אשר הציל מאות יהודים בתקופת השואה.

    154.  

  154. שיר החתלתולים.  דבר לילדים, כרך ל״ב, גל' 39 (כ״ח באייר תשכ״ב, 29 במאי 1962), עמ' 879.
    שיר מתוך 'להקת היער' מתוך 'ערדל הפלא' (תשכ״ב), עמ' 97.

    155.  

  155. לעת נטילת אחריות. דבר, ה' בסיון תשכ״ב, 7 ביוני 1962, עמ' 2 ('הטור השביעי')
    חתום: נתן א.
    מאמר בעקבות הוצאתו להורג של אדולף אייכמן ובו ויכוח עם מרטין בובר שאמר שביצוע גזר-הדין היה משגה היסטורי.
    הגיב על כך אמנון בן-זאב ברשימתו ״על המשפט״.

    156.  

  156. תזכורת של מוסכמות. דבר, י״ג בסיון תשכ״ב, 15 ביוני 1962, עמ' 2 ('הטור השביעי')
    חתום: נתן א.
    מאמר הדן בשוויון מפני החוק כמו במקרה פרקליט מחוז תל-אביב, בר-אור, שסרח.

    157.  

  157. דו-שיח ״טוב״ ופולמוס ״רע״. דבר, כ' בסיון תשכ״ב, 22 ביוני 1962, עמ' 12 ('הטור השביעי')
    חתום: נתן א.
    מאמר ובו דיון בשאלת הזיקה בין הגולה לבין המדינה.

    158.  

  158. חידות עם ועם.  דבר לילדים, כרך ל״ב, גל' 49 (ז' באב תשכ״ב, 7 באוגוסט 1962), עמ' 1112; גל' 52 (כ״ח באב תשכ״ב, 28 באוגוסט 1962), עמ' 1176; גל' 54 (י״ב באלול תשכ״ב, 11 בספטמבר 1962), עמ' 1219.
    חידות וחידודים לילדים.
    חזר ונדפס ב'ספר החידות'.

    159.  

    1963

  159. כמה דברים בשעה גדולה לשירתנו : עם ספר השירים של י' בת-מרים. דבר, כ״ט בטבת תשכ״ג, 25 בינואר 1963, עמ' 5 (ב'מוסף לספרות ולאמנות')
    חזר ונדפס ב'במעגל' (על שתי מהדורותיו), עמ' 82–86.

    160.  

  160. בשולי ״הסערה הגדולה״ : מכתב למערכת 'הארץ'. הארץ, ז' בשבט תשכ״ג, 1 בפברואר 1963, עמ' 10 (במדור 'תרבות וספרות')
    תגובה לרשימת ביקורת של ד״ר חיים גמזו על המחזה 'פונדק הרוחות' (״גמזו גומז את גומזיו״, במחנה, 22 בינואר 1963).
    הגיב על כך ד״ר גמזו ברשימתו 'בשולי ההקנטה הזעירה' (ראה מספר ___)
    חזר ונדפס ב'במעגל' (על שתי מהדורותיו), עמ' 74–76. על הרקע למאמרו של אלתרמן ראה ב'במעגל', מהד' א' (תשל״א), עמ' 277; ובמהד' ב' (תשל״ה), עמ' 297.

    161.  

  161. ״ועד האגודה החליט ...״ : התפתחות חדשה בדיון על הביקורת התיאטרלית. דבר, י״ט באדר תשכ״ג, 15 במארס 1963, עמ' 5, 6.
    רשימה.
    חזר ונדפס ב'במעגל' (על שתי מהדורותיו), עמ' 77–81.
    'על הרקע למאמרו של אלתרמן ראה ב'במעגל', מהד' א' (תשל״א), עמ' 277; ובמהד' ב' (תשל״ה), עמ' 297.

    162.  

  162. באזל, קאהיר, היידלברג. דבר, כ״ו באדר תשכ״ג, 22 במארס 1963, עמ' 2 ('הטור השביעי')
    חתום: נתן א.
    מאמר נוסף על יחסי יהודים וגרמנים בעקבות פרשת המדענים הגרמניים במצרים.

    163.  

  163. ויכוח שלאחר-הצבעה. דבר, י״א בניסן תשכ״ג, 5 באפריל 1963, עמ' 2 ('הטור השביעי')
    חתום: נתן א.
    מאמר בעקבות פרשת המדענים הגרמניים במצרים והתפטרות הממונה על שרותי-הבטחון, איסר הראל, מתפקידו בשל חילוקי דעות עם ראש הממשלה, דוד בן-גוריון.

    164.  

  164. הנשיאות החדשה. דבר, א' בסיון תשכ״ג, 24 במאי 1963, עמ' 2 ('הטור השביעי')
    חתום: נתן א.
    מאמר על זלמן שז״ר, נשיאה השלישי של מדינת ישראל.

    165.  

  165. האמנם ״בעיה מוסרית ביסודה״? דבר, ח' בסיון תשכ״ג, 31 במאי 1963, עמ' 2 ('הטור השביעי').
    חתום: נתן א.
    מאמר נוסף הנוגע ביחסים עם גרמניה. השאלה היא כיצד להתייחס לביקורו של שר ההגנה המערב-גרמני, פרנץ יוזף שטראוס, בישראל.

    166.  

    1964

  166. עיני הזמן האפל. משא (מצורף ל'למרחב'), שנה י״ב, גל' 29 (א' באב תשל״ד, 10 ביולי 1964), עמ' א'.
    דברים בשיחה שנתקיימה בקיבוץ גבעת-ברנר על ספרם של יונת ואלכסנדר סנד 'בין החיים ובין המתים'.
    חזר ונדפס ב'במעגל' (על שתי מהדורותיו), עמ' 87–89.

    167.  

  167. חשיבותה של רצינות. דבר, כ״ד בחשון תשכ״ה, 30 באוקטובר 1964, עמ' 2 ('הטור השביעי')
    חתום: נתן א.
    מאמר תמיכה בדוד בן-גוריון אשר הגיש לשר המשפטים וליועץ המשפטי לממשלה כתב ערעור ביחס לדרכי עבודתה ומסקנותיה של ועדת השרים אשר זיכתה בזמנו את פנחס לבון מכל מעורבות ב״עסק הביש״.
    חזר ונדפס ב'בין המשורר למדינאי', מהד' שנייה (תשמ״ז), עמ' 53–58. מגיב על כך שלמה גרודזנסקי ב״מכתב גלוי לנתן א.״ (מספר ????)

    168.  

  168. תשובה למכתב גלוי. דבר, א' בכסלו תשכ״ה, 6 בנובמבר 1964, עמ' 2 ('הטור השביעי')
    חתום: נתן א.
    מאמר תשובה למכתבו של שלמה גרודזנסקי (מספר ????) והתייחסות לפרשת ג'ול אמסטר, מאיר טוביאנסקי ואיסר הראל, ראש הש״י של ההגנה.

    169.  

  169. הלבטים האחרונים. דבר, ט״ו בכסלו תשכ״ה, 20 בנובמבר 1964, עמ' 2 ('הטור השביעי')
    חתום: נתן א.
    מאמר המתייחס ללבטיה של הממשלה האם לקבל את המלצת שר-המשפטים על פנייתו של דוד בן-גוריון בעניין ועדת חקירה משפטית. אלתרמן מתייחס גם לדברי מרדכי בנטוב ומפלגתו, מפ״ם, לחקור בעניין. בסיכומו של דבר, קובע המשורר שאם אכן ימליצו שר המשפטים והיועץ המשפטי לממשלה על ועדת חקירה משפטית, לא יהיה מנוס מהחלטה ממשלתית שתאשר קביעה זו.

    170.  

    1965

  170. סיכום קצר. דבר, כ״ז בטבת תשכ״ה, 1 בינואר 1965, עמ' 2 ('הטור השביעי')
    חתום: נתן א.
    מאמר תגובה להחלטת הממשלה להסיר סופית מסדר היום את דרישת דוד בן-גוריון לוועדת חקירה בעניין ״עסק הביש״ ומעורבותו של פנחס לבון בפרשה.

    171.  

  171. להפסקת ביקור הגברת. דבר, כ״ג בשבט תשכ״ה, 26 בינואר 1965, עמ' 2 ('הטור השביעי')
    חתום: נתן א.
    מאמר נגד ביקורה של קטה גולד, שחקנית מקבוצת השאושפילהאוז מציריך, שהיתה מקורבת למשטר בגרמניה בתקופת מלחמת-העולם השנייה.
    מגיב על כך אליהו אגרס ברשימתו ״ביקור הגברת״ (מספר ????)

    172.  

  172. על סניגוריה בהולה. דבר, כ״ו בשבט תשכ״ה, 29 בינואר 1965, עמ' 16 ('הטור השביעי')
    חתום: נתן א.
    תגובה לרשימתו של א' אגרס ״ביקור הגברת״ (מספר ????) על ביקורה של השחקנית הגרמניה קטה גולד.
    מגיב על כך רענן סיון (מספר ????), דובר משרד החוץ, על מעורבות משרד החוץ בהזמנת השחקנית.

    173.  

  173. שני פרקים: א. שיטה של דובר ממשלתי; ב. התמיהה העיקרית. דבר, א' באדר א' תשכ״ה, 3 בפברואר ,1965 עמ' 2 ('הטור השביעי')
    חתום: נתן א.
    בפרק הראשון משיב נתן אלתרמן לתגובתו של רענן סיון (מספר ????), דובר משרד החוץ, בעניין ביקור להקת השאושפילהאוז בארץ ועל מעורבותו של משרד החוץ בעניין. הפרק השני דן במאמציו של משרד החוץ להדק את הקשרים עם מערב גרמניה. המשורר שולל מגמות אלה לחלוטין.

    174.  

  174. מחירה של התחמקות. דבר, י' באדר א' תשכ״ה, 12 בפברואר 1965, עמ' 2 ('הטור השביעי')
    חתום: נתן א.
    במאמר זה חוזר נתן אלתרמן אל ״הפרשה״, רב את ריבו של דוד בן-גוריון, כשהוא מציין שצמרת השלטון מנסה לעקור מתוך חייה הציבוריים של המדינה את דעותיו של ד' בן-גוריון ונדמה שהרוח האמיתית של אומץ ומסירות מפעמת דווקא בו ולא בלבם של ״חבריו״.

    175.  

  175. ״דבר המחבר אל כוסו״ : מתוך 'חגיגת קיץ'.   משא (מצורף ל'למרחב'), גל' 12 (פורים תשכ״ה), עמ' א.
    שיר.

    176.  

  176. התחום הקובע. דבר, כ״ט באדר ב' תשכ״ה, 2 באפריל 1965, עמ' 2 ('הטור השביעי')
    חתום: נתן א.
    במאמר זה חוזר נתן אלתרמן לנושא היחסים עם גרמניה כשהסיכום הפעם עקרוני יותר מכיוון שמדובר בכינון יחסים דיפלומטיים בין ישראל לבין גרמניה המערבית. לדעתו עלולה העברת החשבון ההיסטורי שבין היהודים והגרמנים למישור הרשמי לעלות בסילופם ובטשטושם של דרכי החיים, שכן חייבים אנו להישמר מעיוות הזיכרון והשיפוט.

    177.  

  177. האמנם ״רצונו של איש אחד״? דבר, כ״ו באייר תשכ״ה, 28 במאי 1965, עמ' 2 ('הטור השביעי')
    חתום: נתן א.
    מאמר זה דן בפולמוס בין ראש-הממשלה, לוי אשכול, לבין דוד בן-גוריון. פולמוס זה מוצא ביטוי בראיון שנתן ראש-הממשלה לסופר 'מעריב' ויש בו התמרדות נגד הליכה להתייעצות עם בן-גוריון. לדעת אלתרמן לא יפסיד בן-גוריון מעמידתו העקשנית על דעתו, להיפך - היא עתידה להיות לו לכבוד. מגיבה על כך חנה ירדנאי ברשימתה ״יחדל הדיבוק״ (מספר ????)

    178.  

  178. לישרים תהלה. דבר, כ״ג בתמוז תשכ״ה, 25 ביולי 1965, עמ' 2 ('הטור השביעי')
    חתום: נתן א.
    מאמר על הסיבות להקמת רפ״י (רשימת פועלי ישראל) בעקבות דחיית מפא״י את תביעת דוד בן-גוריון להקים ועדת חקירה בעניין ״הפרשה״.
    קטע מטור זה חזר ונדפס כמודעת בחירות מטעם רפ״י ב'מעריב' (כ״ח בתמוז תשכ״ה, 28 ביולי 1965, עמ' 13) בשם: ״מדוע קמה רשימה נפרדת?״.
    הגיב על כך משה א' גלבוע ברשימתו ״    לישרים תהילה -- והגורם לפילוג״.

    179.  

  179. סיבה מספקת. דבר, א' באב תשכ״ה, 30 ביולי 1965, עמ' 2 ('הטור השביעי')
    חתום: נתן א.
    תגובה למאמרו של משה א' גלבוע ״    לישרים תהילה -- והגורם לפילוג״ ומסקנתה שרשימתו של דוד בן-גוריון ותומכיו קמה מכוח ההכרח שנוצר על-ידי הצמרת המפלגתית, ולא רק אטימות יש בה אלא גם קהות של ערכים.
    הגיב על כך אמנון רובינשטיין במאמרו ״עיוות מושגי היסוד״ (מספר ????)

    180.  

  180. למהותה של הזדעזעות. דבר, ח' באב תשכ״ה, 6 באוגוסט 1965, עמ' 2 ('הטור השביעי')
    חתום: נתן א.
    רשימה בעקבות דברי דוד בן-גוריון על פרשת קיביה. הגיבו על כך משה ארזי ובנימין חכלילי במכתבים למערכת (מספר ???? ומספר ????)..

    181.  

  181. תשובה לאמנון רובינשטיין. הארץ, י' באב תשכ״ה, 8 באוגוסט 1965, עמ' 2.
    תגובה למאמרו של א' רובינשטיין (מספר ????) מיום 6 באוגוסט 1965 על פולמוס ״הפרשה״ והקמת רפ״י.

    182.  

  182. חיבורו החופשי של מרדכי בנטוב. דבר, כ״ב באב תשכ״ה, 20 באוגוסט 1965, עמ' 5.
    תגובה לרשימתו של מ' בנטוב ״על אלתרמן, בן-גוריון ופולחן האישיות״ (מספר ????). מגיב על כך מ' בנטוב ברשימתו ״על אלתרמן, אנשי-רוח ומערכות ציבוריות״ (מספר ????).

    183.  

  183. תזכורת של עיקר. דבר, ו' באלול תשכ״ה, 3 בספטמבר 1965, עמ' 2 ('הטור השביעי')
    חתום: נתן א.
    רשימה הדנה בהליכתם הנפרדת של בן-גוריון ותומכיו לבחירות ובהתעלמותה של צמרת מפא״י מן הבעיות שגרמו לכך. ברשימה זו מגיב גם המשורר על רשימת שר החינוך, זלמן ארן, מיום 30 ביולי 1965 (מספר ????) שהזדעזע מדברים שאמר נתן אלתרמן על התעקמותה הרוחנית של צמרת מפא״י. מגיב על כך זלמן יואלי ברשימתו ״הברירה שלפני נתן א'״ (מספר ????)

    184.  

  184. שני פרקים: א. סגנון חדש; ב. המינוי החדש. דבר, כ' באלול תשכ״ה, 17 בספטמבר ,1965 עמ' 2 ('הטור השביעי')
    חתום: נתן א.
    בשני פרקים אלה נמשכת ההתייחסות לדוד בן-גוריון. הפרק הראשון מתייחס בביקורתיות לנאום בחירות של יוסף נבו מטעם המערך בפרט ועל סגנון תעמולת הבחירות של המערך בכלל. בפרק השני מדובר במינוי החדש של איסר הראל, הממונה לשעבר על שרותי הביטחון בתקופת המדענים הגרמנים במצרים ונאלץ לעזוב, ואילו עתה הוחזר להיות יועץ כללי לראש-הממשלה, לוי אשכול. אלתרמן מברך על המינוי אך מציין שמן הראוי היה שהרהביליטציה שלו תעשה באומץ רב יותר. על הפרק הראשון ועל תמיכתו של אלתרמן בבן-גוריון מגיב א' מררי במכתב למערכת (מספר ????)

    185.  

  185. הכלי שנשבר. דבר, ה' בתשרי תשכ״ו, 1 באוקטובר 1965, עמ' 2 ('הטור השביעי')
    חתום: נתן א.
    רשימה בעקבות תוצאות הבחירות להסתדרות ועל ההתיחסות אליהן. הסיכום הוא שזכותה של מפא״י לא עמדה לה רק משום שכל כוחותיה נדרכו למטרה אחת והיא - להדוף לאחור את הטענות נגד אותה ועדה ממשלתית. קלסתר פניה של המפלגה מעוות עתה כל כך שטוב עשו אלה שפרשו ממנה.

    186.  

  186. שתי הערות. דבר, ז' בתשרי תשכ״ו, 3 באוקטובר 1965, עמ' 2 ('הטור השביעי')
    חתום: נתן א.
    גם כאן מתייחס אלתרמן לאותו נצחון, כשהוא עושה חשבונות של אחוזים ומסכם שכנגד 13 האחוזים של רפ״י יש להעמיד רק את מספר האחוזים של מפא״י שהוא 35, ולא את כל 88 האחוזים המורכבים ממפלגות ההסתדרות כולן. מגיב על כך ישראל קרגמן ברשימתו ״השנאה והאמת״ (מספר ????)

    187.  

  187. שני פרקים: א. התמורות והערכים; ב. המדלג על ההרים. דבר, י״ב בתשרי תשכ״ו, 8 באוקטובר ,1965 עמ' 2 ('הטור השביעי')
    חתום: נתן א.
    בפרק הראשון המשך הדיון בקווי התעמולה של המערך (המשך הדיון מיום 17 בספטמבר 1965 - ״סגנון חדש״ - מספר 1337א)
    הפרק השני הינו תשובה לרשימתו של הרי גולומב ״לדיוקנו של מעריץ״ (מספר ????).
    עונה על כך הרי גולומב ברשימתו ״הפוסל במומו״ (מספר ????)    .

    188.  

  188. הנאום והמרקחה. דבר, י״ט בתשרי תשכ״ו, 15 באוקטובר 1965, עמ' 2 ('הטור השביעי')
    חתום: נתן א.
    על נאומו של משה דיין בפני ערביי המשולש.

    189.  

  189. לפני סיום. דבר, כ״ו בתשרי תשכ״ו, 22 באוקטובר 1965, עמ' 2 ('הטור השביעי')
    חתום: נתן א.
    רשימה נוספת על צמרת מפא״י והתנהגותה לפני סיום מערכת הבחירות.

    190.  

  190. ההיסטוריה של העת החדשה.  דבר, ג' בחשון תשכ״ו, 29 באוקטובר 1965, עמ' 2 ('הטור השביעי')
    חתום: נתן א.
    על חיבורו של פרופ' יהושע אריאלי ״הקנוניה״ הדן בעניין ה״פרשה״. מגיב על כך צבי מגן ברשימתו ״בזכות חופש הדיון״ (מספר ????)

    191.  

  191. על השירים האלה : [פתח דבר] לספרו של מתי כץ   עם בוא שמש : שירים ([תל-אביב] : הוצאת ״לזכרו״, 1965), עמ' 10–11.
    חזר ונדפס ב'מבפנים', כרך כ״ז, חוב' 4 (טבת תשכ״ו, דצמבר 1965), עמ' 435 וכן ב'במעגל' (על שתי מהדורותיו), עמ' 90–91.

    192.  

  192. בין סיפרה לסיפור.  מבפנים, כרך כ״ז, חוב' 4 (טבת תשכ״ו, דצמבר 1965), עמ' 373–382.
    אחרית דבר למחזה 'משפט פיתגורס'.

    193.  

  193. התג המבדיל. הארץ, ח' בטבת תשכ״ו, 31 בדצמבר 1965, עמ' 3.
    על ממשלתו החדשה של לוי אשכול.

    194.  

    1966

  194. חג וריבו.   הארץ, כ״א בתשרי תשכ״ז, 5 באוקטובר 1966, עמ' 2.
    על דוד בן-גוריון בהגיעו לגבורות.
    חזר ונדפס ב'בין המשורר למדינאי' (תשל״ב), עמ' 50–55 וב'בין המשורר למדינאי' (תשמ״ז), עמ' 59–64.

    195.  

  195. הנוסח המלא של דברי נתן אלתרמן בישיבת מרכז רפ״י ליובל בן-גוריון.   מבט חדש, גל' 61 (י״ט בחשון תשכ״ז, 2 בנובמבר 1966), עמ' 2.
    על דוד בן-גוריון בהגיעו לגבורות.

    196.  

    1967

  196. אשדוד ומוכיחיה.   דבר, ו' באדר א' תשכ״ז, 17 בפברואר 1967, עמ' 2 ('הטור השביעי')
    חתום: נתן א.
    רשימה המתייחסת לשביתת פועלי נמל אשדוד בלווית נשיהם וילדיהם.

    197.  

  197. ״תוף הפח״ וכלי הרוח : סביב קבלת-פנים אחת שלא נערכה לגינתר גראס.  מעריב, כ״ו באדר ב' תשכ״ז, 7 באפריל 1967, עמ' 6.
    מאמר בעקבות התוכחה בעתונות ומצד חוגי אנשי-הרוח על ועד אגודת הסופרים העברים בשל החלטה להימנע מקבלת פנים רשמית לגינתר גראס ועל יחסי גרמניה- ישראל ויחסי גרמנים-יהודים.
    חזר ונדפס ב'החוט המשולש' (תשל״א), עמ' 11–19 וב'החוט המשולש', מהד' ב (תשל״ה), עמ' 9–17.
    הגיב על כך יוסי גמזו ברשימתו ״כלים ורוח״.

    198.  

  198. אבא של סווטלאנה.  מעריב, כ״ה בניסן תשכ״ז, 5 במאי 1967, עמ' 4.
    מאמר בעקבות עריקתה של סווטלאנה סטאלין מברית המועצות. על סטאלין, ברית המועצות והקומוניזם.
    חזר ונדפס ב'החוט המשולש' (תשל״א), עמ' 20–25.

    199.  

  199. קצת מצעד והרבה עצבנות.  מעריב,  ב' באייר תשכ״ז, 12 במאי 1967, עמ' 4.
    מאמר בעקבות פולמוס מצעד-צה״ל ביום העצמאות הי״ט בירושלים בהתאמתו לתנאי הסכם שביתת-הנשק משנת 1949.
    חזר ונדפס ב'החוט המשולש' (תשל״א), עמ' 26–29 וב'החוט המשולש', מהד' ב (תשל״ה), עמ' 18–21.

    200.  

  200. ממשלת-חירום כהכרח עליון.  מעריב, ט״ז באייר תשכ״ז, 26 במאי 1967, עמ' 4.
    מאמר הקורא להקמת ממשלה רחבה, ימים מספר לפני פרוץ מלחמת ששת-הימים.
    חזר ונדפס ב'החוט המשולש' (תשל״א), עמ' 30–33 וב'החוט המשולש', מהד' ב (תשל״ה), עמ' 22–25.
    הגיב על כך שמואל אתיאל במכתבו למערכת ״לידיעת נ. אלתרמן״ (מספר ????)

    201.  

  201. שתי הערות-שוליים: ״בשולי הטלגראמות״. הגמוניה של מה?  מעריב, כ״ג באייר תשכ״ז, 2 ביוני 1967, עמ' 10.
    רשימה על התעוררותה של ההסתדרות הציונית לפעולה בקרב העם היהודי בתפוצות ערב מלחמת ששת-הימים; ורשימה נוספת בעקבות הפולמוס סביב הקמת ממשלה רחבה בימי החירום ערב פרוץ מלחמת-ששת-הימים.
    חזר ונדפס ב'החוט המשולש' (תשל״א), עמ' 34–37.

    202.  
  202. מול מציאות שאין לה אח.  מעריב, ח' בסיון תשכ״ז, 16 ביוני 1967, עמ' 10.
    רשימה בעקבות נצחון צה״ל במלחמת ששת-הימים.
    חזר ונדפס ב'החוט המשולש' (תשל״א), עמ' 38–43 וב'החוט המשולש', מהד' ב (תשל״ה), עמ' 26–31 וב'מגש הכסף' (תשל״ד), עמ' 366–368.

    203.  
  203. ״הגדה המערבית״ - ארץ בעילום-שם.  מעריב, ט״ו בסיון תשכ״ז, 23 ביוני 1967, עמ' 10.
    על עתידה של ״הגדה המערבית״ לאחר מלחמת ששת-הימים.
    חזר ונדפס בקובץ הכל : גבולות השלום של ארץ-ישראל : מבחר מאמרים של הוגים מדיניים ואנשי-רוח / בעריכת א' בן-עמי (תל-אביב : מדף, תשכ״ז 1967), עמ' 57–64;  ב'החוט המשולש' (תשל״א), עמ' 44–49 וב'החוט המשולש', מהד' ב (תשל״ה), עמ' 32–37.
    הגיב על כך גבריאל מוקד במאמרו ״'רבוע העגול' של נתן אלתרמן״ (מספר ????)

    204.  

  204. שלום כתכלית ולא כתחליף. מעריב, כ״ב בסיון תשכ״ז, 30 ביוני 1967, עמ' 10.
    דברים בעקבות נאום חוסיין, מלך ירדן, בעצרת האומות המאוחדות לאחר מלחמת ששת הימים. ״שיחות-השלום הישירות, והשלום עצמו, הם בשבילנו תכלית, אך לא תחליף לבטחון ולכל המשתמע מכך״.
    חזר ונדפס בקובץ הכל : גבולות השלום של ארץ-ישראל : מבחר מאמרים של הוגים מדיניים ואנשי-רוח / בעריכת א' בן-עמי (תל-אביב : מדף, תשכ״ז 1967), עמ' 51–56; ב'החוט המשולש' (תשל״א), עמ' 50–54 וב'החוט המשולש', מהד' ב (תשל״ה), עמ' 38–42.
    הגיב על כך גבריאל מוקד במאמרו ״'רבוע העגול' של נתן אלתרמן״ (מספר ????)

    205.  

  205. המערכה השלישית : הקרב על העם היהודי.  מעריב, כ״ט בסיון תשכ״ז, 7 ביולי 1967, עמ' 10.
    על היחס בין מדינת-ישראל והעם היהודי בתפוצות בעקבות מלחמת ששת-הימים.
    חזר ונדפס ב'החוט המשולש' (תשל״א), עמ' 55–59 וב'החוט המשולש', מהד' ב (תשל״ה), עמ' 43–47.

    206.  

  206. ״הוויכוח״ עם מוסקבה.   מעריב, י״ג בתמוז תשכ״ז, 21 ביולי 1967, עמ' 10.
    על התעמולה האנטי-ישראלית והאנטי-ציונית שמקורה בברית-המועצות ועל יחסי שתי המדינות.
    חזר ונדפס ב'החוט המשולש' (תשל״א), עמ' 60–63 וב'החוט המשולש', מהד' ב (תשל״ה), עמ' 48–51.

    207.  

  207. במה מחזיקין.  מעריב, כ״ז בתמוז תשכ״ז, 4 באוגוסט 1967, עמ' 10.
    על ההגדרה ״שטחים מוחזקים״ ועל היחסים בין שטחים אלה ומדינת-ישראל.
    חזר ונדפס ב'החוט המשולש' (תשל״א), עמ' 64–68 וב'החוט המשולש', מהד' ב (תשל״ה), עמ' 52–56.

    208.  
  208. המשמעות והתכלית.  זאת הארץ, גל' 100 (ב' בניסן תשל״ב, 13 במארס 1972), עמ' 3.
    דברי נתן אלתרמן בפגישת חברים, אשר נועדה לדון ב״שאלות-יסוד שעלו על הפרק בעקבות המלחמה״. פגישה זו, שנערכה בתל-אביב ב-10 באוגוסט 1967, הוליכה אז ליסוד 'התנועה למען ארץ-ישראל'.

    209.  
  209. בהלת האיחוד.  מעריב, ה' באב תשכ״ז, 11 באוגוסט 1967, עמ' 12.
    על האיחוד של מפא״י עם אחדות-העבודה ורפ״י.
    חזר ונדפס ב'החוט המשולש' (תשל״א), עמ' 69–72.

    210.  
  210. העלייה - כשהיא ערבית.  מעריב, י״ב באב תשכ״ז, 18 באוגוסט 1967, עמ' 10.
    רשימה על הסכנה הדמוגרפית התלויה מעל צווארה של מדינת ישראל.
    חזר ונדפס ב'החוט המשולש' (תשל״א), עמ' 73–76 וב'החוט המשולש', מהד' ב (תשל״ה), עמ' 57–60.

    211.  
  211. פולמוס הכותל.  מעריב, י״ט באב תשכ״ז, 25 באוגוסט 1967, עמ' 10.
    רשימה בעקבות ״מחלוקת הכותל-המערבי, שעיקרה דרישתם של החוגים החילוניים להוציא נכס זה מחזקתו הדתית ובעלותם של האדוקים, ולהתייחס אליו כאל ערך לאומי כללי.״
    חזר ונדפס ב'החוט המשולש' (תשל״א), עמ' 77–80 וב'החוט המשולש', מהד' ב (תשל״ה), עמ' 61–64.
    הגיב על כך חיים קרונגולד ברשימתו ״פולמוס הכותל״ (מספר ????)

    212.  
  212. משליטה צבאית לנוכחות שלמה.  מעריב, כ״ו באב תשכ״ז, 1 בספטמבר 1967, עמ' 10.
    רשימה על ״מעמדם של האזורים שהנחיל לנו נצחונו של צה״ל״ במלחמת ששת הימים.
    חזר ונדפס ב'החוט המשולש' (תשל״א), עמ' 81–85 וב'החוט המשולש', מהד' ב (תשל״ה), עמ' 65–69.

    213.  
  213. השתיקה האחרונה : על איליה ארנבורג. מעריב, ג' באלול תשכ״ז, 8 בספטמבר 1967, עמ' 11.
    רשימה עם מותו של איליה ארנבורג.
    חזר ונדפס ב'החוט המשולש' (תשל״א), עמ' 86–90.

    214.  
  214. העיקרון והאבסורד.  מעריב, י' באלול תשכ״ז, 15 בספטמבר 1967, עמ' 10.
    רשימה בגנות אותם ״משכילים צעירים - ... אינטלקטואלים - שדעתם לגבי זכות נוכחותנו בשטחים [המוחזקים] היא דעה שלילית בתכלית ... הם רואים זכות וחובה לעצמם להכריז על התדהמה התוקפת אותם לנוכח גל השוביניות העכורה ורוח הקנאות האי-ראציונאלית, הסוחפים את העם בישראל״.
    חזר ונדפס ב'החוט המשולש' (תשל״א), עמ' 91–95 וב'החוט המשולש', מהד' ב (תשל״ה), עמ' 70–74.

    215.  
  215. מדיניות של סימן-שאלה.  מעריב, י״ז באלול תשכ״ז, 22 בספטמבר 1967, עמ' 10.
    מאמר נגד מדיניות הממשלה של אי-החלטה לגבי עתיד השליטה ב״שטחים המוחזקים״ בכלל וב״גדה המערבית״ בפרט.
    חזר ונדפס ב'החוט המשולש' (תשל״א), עמ' 96–99.

    216.  
  216. שבעים שנה וששה ימים.  מעריב, כ״ד באלול תשכ״ז, 29 בספטמבר 1967, עמ' 10.
    רשימה עם הקונגרס הציוני במלאת שבעים שנה לקונגרס הראשון על עתיד הציונות לאחר מלחמת ששת הימים.
    חזר ונדפס ב'החוט המשולש' (תשל״א), עמ' 100–104 וב'החוט המשולש', מהד' ב (תשל״ה), עמ' 75–79.

    217.  
  217. שכרון המוכיחים.  מעריב, ט' בתשרי תשכ״ח, 13 באוקטובר 1967, עמ' 12.
    מאמר תגובה למאמרים של בועז עברון ואהרן מגד ב'משא' (מצורף ל'למרחב'), ערב ראש-השנה תשכ״ח, הטוענים ״שמאחר שחדרנו לשטחים אלה של יהודה והשומרון והסיני והגולן בדרך המלחמה, הרי שאין זו אלא אוקופאציה צבאית, מדכאה ומשעבדת״.
    חזר ונדפס ב'החוט המשולש' (תשל״א), עמ' 105–109 וב'החוט המשולש', מהד' ב (תשל״ה), עמ' 80–84.
    מגיב על כך אהרן מגד ברשימתו ״תוכחת שווא״.

    218.  
  218. ערעור על רעיון נאה.  מעריב, ט״ז בתשרי תשכ״ח, 20 באוקטובר 1967, עמ' 13.
    מאמר נגד ״תכנית שעלתה במחשבה להקים 'קרית אמנים' בעיר העתיקה״.
    חזר ונדפס ב'החוט המשולש' (תשל״א), עמ' 110–113.

    219.  
  219. שני פרקים: א. האורחת המוזרה; ב. בעב הענן.  מעריב, כ״ג בתשרי תשכ״ח, 27 באוקטובר 1967, עמ' 10.
    מאמר לכבוד יובל החמשים של הצהרת בלפור ומאמר תגובה לרשימתו של אהרן מגד ״תוכחת שווא״  ובו מגיב א' מגד על רשימתו של נ' אלתרמן ״שכרון המוכיחים״ (מספר 1374)
    חזר ונדפס ב'החוט המשולש' (תשל״א), עמ' 114–120.

    220.  
  220. אחרי הדומיה.  מעריב, ל' בתשרי תשכ״ח, 3 בנובמבר 1967, עמ' 10.
    רשימה בעקבות הענקת ציונים לשבח (צל״שים) לאחר מלחמת ששת-הימים.
    חזר ונדפס ב'החוט המשולש' (תשל״א), עמ' 121–125 וב'החוט המשולש', מהד' ב (תשל״ה), עמ' 85–89.

    221.  
  221. שני פרקים: א. טעותו של נימוק-יסוד; ב. טשטוש במסווה של ריאליזם.  מעריב, י״ד בחשון תשכ״ח, 17 בנובמבר 1967, עמ' 20.
    שני מאמרים: הראשון - רשימה על הנימוק הקם נגד עקרון העמידה על שלמות הארץ: יחסנו לעניין גבולות הארץ צריך להיקבע על-פי הכרח אחד שאינו מוטל בספק, והוא - שמדינת ישראל צריכה לשמור על אופיה כמדינה יהודית. האוכלוסייה הערבית שבגבולות החדשים עשויה לשנות במשך הזמן את מאזן הרוב והמיעוט ולבטל את צביונה היהודי של המדינה, וזאת עלינו להביא בחשבון לקביעת עמדתנו לגבי הצעות-פתרון שלנו ושל אחרים.
    המאמר השני עוסק בחוסר המעש והתנופה בחודשים שלאחר מלחמת ששת-הימים בתחום ההתיישבות וההיאחזות בשטחי יהודה, השומרון ורמת-הגולן.
    חזר ונדפס ב'החוט המשולש' (תשל״א), עמ' 126–131.

    222.  
  222. דחלילי נוסחאות.   מעריב, כ״א בחשון תשכ״ח, 24 בנובמבר 1967, עמ' 10.
    רשימה הקוראת לממשלת ישראל לקבוע עמדה ברורה וחדה לגבי עתידם של שטחי יהודה, שומרון וחבל-עזה: ״שטחים תמורת שלום״ או ״החזקת השטחים מונעת שלום״.
    חזר ונדפס ב'החוט המשולש' (תשל״א), עמ' 132–136.

    223.  
  223. טעמו של כבוד.  מעריב, כ״ח בחשון תשכ״ח, 1 בדצמבר 1967, עמ' 10.
    רשימה נגד קשרים תרבותיים בין ישראלים וגרמנים ובמיוחד תופעה של שחקנים ישראלים המשחקים על בימות גרמניות.
    חזר ונדפס ב'החוט המשולש' (תשל״א), עמ' 137–141 וב'החוט המשולש', מהד' ב (תשל״ה), עמ' 90–94.

    224.  
  224. האלופים והמגבית.  מעריב, ו' בכסלו תשכ״ח, 8 בדצמבר 1967, עמ' 10.
    רשימה בעקבות ידיעות בעיתונים כי היו חוגים ממשלתיים וציבוריים בישראל אשר התנגדו ליציאתו של רב-אלוף יצחק רבין לוועידת המגבית המאוחדת בארצות הברית למסע של התרמות.
    חזר ונדפס ב'החוט המשולש' (תשל״א), עמ' 142–146.

    225.  
  225. משפט המשחק.  מעריב, י״ג בכסלו תשכ״ח, 15 בדצמבר 1967, עמ' 10.
    מאמר תגובה לרשימתו של ס. יזהר ״על משוררי הסיפוח״ ('הארץ', ו' בכסלו תשכ״ח, 9 בדצמבר 1967, עמ' 3) בעניין זכותנו על שטחי יהודה ושומרון בהם יושבים תושבים ערביים.
    חזר ונדפס ב'החוט המשולש' (תשל״א), עמ' 147–151 וב'החוט המשולש', מהד' ב (תשל״ה), עמ' 95–99.

    226.  
  226. איחוד של לא-מפלגות.   מעריב, כ' בכסלו תשכ״ח, 22 בדצמבר 1967, עמ' 10.
    מאמר בעקבות החלטת האיחוד של מפא״י, אחדות-העבודה ורפ״י למפלגה אחת.
    חזר ונדפס ב'החוט המשולש' (תשל״א), עמ' 152–156.
    מגיב על כך דוד הכהן במכתבו למערכת ״הדלת אינה נעולה בפני ד' בן-גוריון״ (מספר ????)

    227.  
  227. בדלתיים פתוחות.  מעריב, כ״ז בכסלו תשכ״ח, 29 בדצמבר 1967, עמ' 10.
    רשימה בעקבות תהלוכת חג-המולד הראשונה תחת שלטון ישראלי בבית-לחם.
    חזר ונדפס ב'החוט המשולש' (תשל״א), עמ' 157–161.

    228.  

    1968
  228. עקרת הבית.  שם האחת : קובץ ספרותי לזכרה של עדה זמורה / ערך ישראל זמורה ([תל-אביב] : מחברות לספרות, תשכ״ח 1968), עמ' 258–261.
    לזכרה של עדה זמורה, על הוצאת 'מחברות לספרות' ובסיום ״שיר תודה אשר נעשה כמתכונת השירים ילידי הרופא אפרים לוצאטו ... ״.
    חזר ונדפס ב'במעגל' (על שתי מהדורותיו), עמ' 92–95.

    229.  

  229. אי-החלטה נחושה.  מעריב, ד' בטבת תשכ״ח, 5 בינואר 1968, עמ' 10.
    רשימה בעקבות הדיון בממשלה לפני נסיעת ראש-הממשלה, לוי אשכול, לארצות הברית לפגישה עם הנשיא ג'ונסון, בשאלת-היסוד של שלימות הארץ והורדת הנושא מסדר היום; ובעקבות הדיון בהנהלת הסוכנות היהודית בשאלת העלייה.
    חזר ונדפס ב'החוט המשולש' (תשל״א), עמ' 165–169.

    230.  

  230. עץ-החיים במשתלה.  מעריב, י״א בטבת תשכ״ח, 12 בינואר 1968, עמ' 10.
    רשימה בעקבות ניתוחי השתלת-לב ההולכים ומתרבים ברחבי-העולם.
    חזר ונדפס ב'החוט המשולש' (תשל״א), עמ' 170–173 וב'החוט המשולש', מהד' ב (תשל״ה), עמ' 103–106.

    231.  

  231. החרמש והסהר.  מעריב, י״ח בטבת תשכ״ח, 19 בינואר 1968, עמ' 10.
    מאמר על יחסה של ברית המועצות אל ישראל ואל ארצות ערב בכל הנוגע לסכסוך במזרח התיכון.
    חזר ונדפס ב'החוט המשולש' (תשל״א), עמ' 174–177.

    232.  

  232. קדקד-המשולש.  מעריב, כ״ה בטבת תשכ״ח, 26 בינואר 1968, עמ' 12.
    מאמר בעקבות האיחוד של מפלגות הפועלים הישראליות - מפא״י, אחדות העבודה ורפ״י ויצירת מפלגת-העבודה הישראלית ועל היחסים בין מפא״י ודוד בן-גוריון.
    חזר ונדפס ב'החוט המשולש' (תשל״א), עמ' 178–182.

    233.  

  233. משפט זוטא.  מעריב, י״ז בשבט תשכ״ח, 16 בפברואר 1968, עמ' 10.
    רשימה על הפערים החברתיים בישראל בעקבות משפטה של אם לשמונה ילדים אשר התפרעה בלשכת-הסעד.
    חזר ונדפס ב'החוט המשולש' (תשל״א), עמ' 183–187 וב'החוט המשולש', מהד' ב (תשל״ה), עמ' 107–111.

    234.  

  234. ספיחי קצף.  מעריב, כ״ד בשבט תשכ״ח, 23 בפברואר 1968, עמ' 10.
    רשימה בעקבות מאמרו של מרדכי בנטוב נגד ״האנשים הסבורים שארץ-ישראל זו, שלאחר מלחמת ששת-הימים - בייחוד במה ששייך ליהודה ושומרון, שעליהם בעיקר סובב הויכוח - היא שלימות טבעית, היסטורית וביטחונית, ששמירתה צריכה להיות משימה עליונה של האומה היהודית בזמננו״ והשוואתם ל״ההמון ההיסטרי ברחובות קהיר, ערב מלחמת ששת-הימים, כדי לשכנע את שליטיה שייצאו למלחמה.״ הרשימה גם מתייחסת לדברים שנאמרו על-ידי אברהם שלונסקי בסימפוזיון שנערך על-ידי 'מעריב' (י״ז בשבט תשכ״ח, 16 בפברואר 1968, עמ' 32-25) והדן בשאלה: ״האם המלחמה קרבה את השלום?״
    חזר ונדפס ב'החוט המשולש' (תשל״א), עמ' 188–194.

    235.  

  235. תגובה שגלשה על גדותיה.  מעריב, א' באדר תשכ״ח, 1 במארס 1968, עמ' 10. *
    מאמר תגובה לדברי התגובה של דן מירון, על מה שאמר הסופר חיים הזז, בנאום-יובל שלו, בענין ספרות יידיש.
    השיב על כך דן מירון במאמרו ״    הערות בשוליה של גלישה.״ ב'מעריב', ח' באדר תשכ״ח, 8 במארס 1968, עמ' 22, 24 (במדור 'ספרא וסייפא')
    חזר ונדפס ב'החוט המשולש' (תשל״א), עמ' 195–200.

    236.  

  236. מועד אחרון.  מעריב, ח' באדר תשכ״ח, 8 במארס 1968, עמ' 10. *
    רשימה בעקבות שתי הצהרות בענינים שביסוד: שיחתו של ראש הממשלה, לוי אשכול, עם כתב יונייטד-פרס ובה הצהיר כי אם תתערב ברית המועצות התערבות פעילה בסכסוך שבינינו ובין מדינות-ערב - נלחם עד הישראלי האחרון; וצו משרד-הפנים שבו נאמר כי ״השטחים המוחזקים״ לא ייחשבו מעתה כ״שטחי אויב״.
    חזר ונדפס ב'החוט המשולש' (תשל״א), עמ' 201–206.

    237.  

  237. מדיניות על בלימה.  מעריב, ט״ו באדר תשכ״ח, 15 במארס 1968, עמ' 10.
    על מדיניות החוץ של מדינת ישראל.
    חזר ונדפס ב'החוט המשולש' (תשל״א), עמ' 207–212.

    238.  

  238. ארבעה פרקים:  א. הסערה; ב. הדיבה; ג. הסבך; ד. התמודדות.  מעריב, כ״ב באדר תשכ״ח, 22 במארס 1968, עמ' 10.
    רשימה בעקבות הסערה שקמה בכנסת בשעה שחבר כנסת מאיר וילנר עלה לדוכן לשאת דברו בדיון על הדיבה הפולנית בעניין הציונים, כביכול, מאחורי המהומות בפולין; על המהפכן היהודי ״הקוסמופוליטי״ ו״בן-בלי-בית״; על אי-השקט במדינות מזרח אירופה; ועל התסיסה בקרב הצעירים בקיבוצי מפ״ם ביחסם לברית המועצות וארצות מזרח אירופה.
    חזר ונדפס ב'החוט המשולש' (תשל״א), עמ' 213–218.

    239.  

  239. ההון והרקע.  מעריב, כ״ט באדר תשכ״ח, 29 במארס 1968, עמ' 12.
    רשימה לקראת הועידה הכלכלית הגדולה (״כנס המיליונרים היהודים״), העתידה להתכנס בקרוב ובה ידונו יחד עם עמיתיהם הישראלים על ייצוב המשק הישראלי ועל דרכים ותכניות להכשרתו לקליטת השקעות.
    חזר ונדפס ב'החוט המשולש' (תשל״א), עמ' 219–223.

    240.  

  240. הנוסחה הריקה.  מעריב, ו' בניסן תשכ״ח, 5 באפריל 1968, עמ' 12.
    דיון בנוסחה הגורסת כי ארץ-ישראל שייכת לשני העמים, העם היהודי והעם הערבי של פלשתינה.
    חזר ונדפס ב'החוט המשולש' (תשל״א), עמ' 224–230 וב'החוט המשולש', מהד' ב (תשל״ה), עמ' 112–118.

    241.  

  241. עיקריו של ״הסכסוך״.  מעריב, י״ד בניסן תשכ״ח, 12 באפריל 1968, עמ' 12.
    על הסכסוך הישראלי-ערבי.
    חזר ונדפס ב'החוט המשולש' (תשל״א), עמ' 231–235 וב'החוט המשולש', מהד' ב (תשל״ה), עמ' 119–123.

    242.  

  242. עשרים שנה.  מעריב, כ״ח בניסן תשכ״ח, 26 באפריל 1968, עמ' 12.
    מאמר לכבוד יום-העצמאות העשרים למדינת-ישראל על מרכזיותו של יום זה בחיי האומה.
    חזר ונדפס ב'החוט המשולש' (תשל״א), עמ' 236–241 וב'החוט המשולש', מהד' ב (תשל״ה), עמ' 124–129.

    243.  

  243. קמץ-אלף.   זאת הארץ, גל' 1 (כ״ח בניסן תשכ״ח, 26 באפריל 1968), עמ' 2.
    על ״ההדים השליליים״ ו״הקשיים״ שמעורר חידוש הישוב היהודי בחברון.

    244.  

  244. מדיניות של דילוג-רב.  זאת הארץ, גל' 2 (י״ב באייר תשכ״ח, 10 במאי 1968), עמ' 2, 8.
    דיון בשאלת גבולות השלום של מדינת ישראל, מדיניות ישראל ב״שטחים המוחזקים״ ומדיניות החוץ שלה.
    חזר ונדפס ב'החוט המשולש' (תשל״א), עמ' 242–248 וב'החוט המשולש', מהד' ב (תשל״ה), עמ' 130–136.

    245.  

  245. גישה עקיפה מדי.  מעריב, י״ט באייר תשכ״ח, 17 במאי 1968, עמ' 13.
    דיון בהחלטת הממשלה ״להימנע מלעשות פומבי רב מדי לציון יום שחרורה של ירושלים״ ביום כ״ח באייר ושיום זה ״יוחג על-ידי תפילות הודיה ליד הכותל המערבי וכן על-ידי הקדשת שעה מיוחדת בבתי הספר לנושא ירושלים בתולדות ישראל״, וכן החלטה להקים ״ועדה שתקבע את סדרי ציון יום-העצמאות ומלחמת ששת הימים ויום שחרור ירושלים, בעתיד״.
    חזר ונדפס ב'החוט המשולש' (תשל״א), עמ' 249–253 וב'החוט המשולש', מהד' ב (תשל״ה), עמ' 137–141.

    246.  

  246. השינוי בממשלה.  מעריב, ט' בתמוז תשכ״ח, 5 ביולי 1968, עמ' 11.
    רשימה בעקבות מינוי יגאל אלון לסגן ראש הממשלה ושר הקליטה.
    חזר ונדפס ב'החוט המשולש' (תשל״א), עמ' 254–258.

    247.  

  247. חוק ההתישנות.  מעריב, ט״ז בתמוז תשכ״ח, 12 ביולי 1968, עמ' 11.
    רשימה בעקבות מחאת שגריר ישראל במערב-גרמניה נגד הנטייה המסתמנת בה להפסיק את שפיטת פושעי המלחמה וליתן תוקף סופי לחוק ההתיישנות.
    מגיבה על כך תחנת השידור הסובייטית ״קידמה ושלום״.
    חזר ונדפס ב'החוט המשולש' (תשל״א), עמ' 259–265 וב'החוט המשולש', מהד' ב (תשל״ה), עמ' 142–148.

    248.  

  248. המהפכה שפקעה.  מעריב, כ״ג בתמוז תשכ״ח, 19 ביולי 1968, עמ' 11.
    רשימה בעקבות מהומות הסטודנטים ברחבי תבל באביב-קיץ 1968.
    חזר ונדפס ב'החוט המשולש' (תשל״א), עמ' 266–271 וב'החוט המשולש', מהד' ב (תשל״ה), עמ' 149–154.

    249.  

  249. מחאה מחטיאה.  מעריב, א' באב תשכ״ח, 26 ביולי 1968, עמ' 11.
    רשימה בעקבות העלאת נושא 'רצח-עם' בביאפרה (ניגריה) לדיון בכנסת.
    חזר ונדפס ב'החוט המשולש' (תשל״א), עמ' 272–276 וב'החוט המשולש', מהד' ב (תשל״ה), עמ' 155–159.

    250.  

  250. רשות הבידור.  מעריב, ח' באב תשכ״ח, 2 באוגוסט 1968, עמ' 11.
    רשימה בעקבות תופעת ערבי-ראיונות בהשתתפות שרים וחברי כנסת ברדיו, בטלביזיה ובערבי ראיונות פרטיים.
    חזר ונדפס ב'החוט המשולש' (תשל״א), עמ' 277–282 וב'החוט המשולש', מהד' ב (תשל״ה), עמ' 160–165.

    251.  

  251. ניהיליזם מהו.  מעריב, ט״ו באב תשכ״ח, 9 באוגוסט 1968, עמ' 10.
    רשימה בעקבות התרעת שר החוץ, אבא אבן, במועצת סניף מפלגת העבודה בירושלים ש״יש להימנע במיוחד מהשקפה ניהיליסטית בדבר הכרחיותה של מלחמה כוללת חדשה. השקפה זו״, לדברי שר החוץ, ״אינה מבוססת לגופה, והתפשטותה בתודעה הלאומית כרוכה בנזק רוחני ומדיני חמור״.
    חזר ונדפס ב'החוט המשולש' (תשל״א), עמ' 283–287.

    252.  

  252. שני פרקים: א. חומר הדין; ב. אנקת גבהים.  מעריב, כ״ב באב תשכ״ח, 16 באוגוסט 1968, עמ' 11.
    על צו גירוש שהוצא נגד שלושה ממתנחלי חברון ועל דיאלוג 'רחובות' בין צעירי המשכילים של ישראל ושל התפוצות בשאלות יהדות ונכר, יהדות כלאום, או כמושג רוחני ועוד. במיוחד דן נתן אלתרמן בדבריו של ג'ורג' שטיינר בדיאלוג זה.
    חזר ונדפס ב'החוט המשולש' (תשל״א), עמ' 288–292.

    253.  

  253. נפילת פראג.  מעריב, כ״ט באב תשכ״ח, 23 באוגוסט 1968, עמ' 11.
    רשימה בעקבות פלישת כוחות ברית וורשה לפראג באוגוסט 1968.
    חזר ונדפס ב'החוט המשולש' (תשל״א), עמ' 293–297 וב'החוט המשולש', מהד' ב (תשל״ה), עמ' 166–170.

    254.  

  254. אמנם פראג, ובכל זאת...  מעריב, ו' באלול תשכ״ח, 30 באוגוסט 1968, עמ' 11.
    רשימה בעקבות ירידת עניין ביאפרה מסדר היום העולמי ועליית עניין פלישת כוחות ברית וורשה לפראג בצ'כוסלובקיה.
    חזר ונדפס ב'החוט המשולש' (תשל״א), עמ' 298–302 וב'החוט המשולש', מהד' ב (תשל״ה), עמ' 171–175.

    255.  

  255. הממשלה והתחפושת.  מעריב, י״ג באלול תשכ״ח, 6 בספטמבר 1968, עמ' 10.
    רשימה בעקבות החזרת חטופי מטוס אל-על שנחטף לאלג'יריה והסכמת ממשלת ישראל ל״מחווה״ לממשלת איטליה לשחרר מחבלים ערבים בתמורה לשחרור חטופי המטוס.
    חזר ונדפס ב'החוט המשולש' (תשל״א), עמ' 303–306.

    256.  

  256. שלהי-דמדום וראשית-פכחון.  מעריב, י״ד בתשרי תשכ״ט, 6 באוקטובר 1968, עמ' 10.
    דיון בעקרון עליו מיוסדת מדיניות ממשלת ישראל מאז מלחמת ששת הימים: חיובו של משא-ומתן ישיר עם מדינות ערב על שלום בר-קיימא ועל גבולות מוסכמים ומוכרים.
    חזר ונדפס ב'החוט המשולש' (תשל״א), עמ' 307–315.

    257.  

  257. צעד מוטעה והסתבכות מיותרת.  מעריב, כ״ו בתשרי תשכ״ט, 18 באוקטובר 1968, עמ' 10.
    רשימה בגנות מודעה של התנועה למען ארץ-ישראל השלמה שקראה לציבור לבוא לחברון באיסרו-חג, לביטוי ההזדהות עם המתנחלים, בקבעה שבכך ״נפגין אי-רתיעתנו ממעשי טרור ונחזק ההתנחלות בעיר-האבות״.
    חזר ונדפס ב'החוט המשולש' (תשל״א), עמ' 316–319.

    258.  

  258. שירתו של עזרא זוסמן.  בספרו:  במעגל : מאמרים ורשימות, תרצ״ב-תשכ״ח (תל-אביב : הקיבוץ המאוחד, תשל״א 1971), עמ' 96–99.
    דברים שנאמרו במסיבה שנערכה ב-23 באוקטובר 1968 באגודת הסופרים, לרגל הופעת ספרו של עזרא זוסמן ״שירים״.
    נדפס גם ב'דבר', י״ג בתמוז תשל״ג, 13 ביולי 1973, עמ' 4, בשם: ״שירת מהפכן שקט״.
    חזר ונדפס במהדורה המורחבת של 'במעגל' (תשל״ה), עמ' 96–99.

    259.  

  259. המערכה על השלום.  מעריב, י' בחשון תשכ״ט, 1 בנובמבר 1968, עמ' 10.
    מאמר על השטחים המוחזקים כקלף מיקוח עם מדינות ערב לפתרון של שלום במזרח התיכון.
    חזר ונדפס ב'החוט המשולש' (תשל״א), עמ' 320–325 וב'החוט המשולש', מהד' ב (תשל״ה), עמ' 176–181.
    ובאתר נתן אלתרמן.

    260.  

  260. אבסורד לדוגמא.  מעריב, י״ז בחשון תשכ״ט, 8 בנובמבר 1968, עמ' 10.
    רשימה בעקבות דיון ״הלשכה המורחבת״ של מפלגת העבודה שנערך בבית ברל ובו קריאה שהושמעה מפי אנשי צמרת מובהקים כנגד זכותם של חברי מפלגת העבודה לקחת חלק בתנועה למען ארץ-ישראל השלמה.
    חזר ונדפס ב'החוט המשולש' (תשל״א), עמ' 326–332.

    261.  

  261. חשבון הפנקס הקטן.   מעריב, כ״ד בחשון תשכ״ט, 15 בנובמבר 1968, עמ' 11.
    רשימה כנגד דעתו של פנחס ספיר התובע החזרת שטחי יהודה ושומרון מפני החרדה ל״שמירת אפיה היהודי של מדינת ישראל״.
    חזר ונדפס ב'החוט המשולש' (תשל״א), עמ' 333–338.

    262.  

  262. האמנם ויכוח סרק?   מעריב, א' בכסלו תשכ״ט, 22 בנובמבר 1968, עמ' 10.
    מאמר העוסק בויכוח על זכותנו להחזיק בשטחים ועל דברי דוד בן-גוריון בסוגיית החזרת השטחים (״אילו ניצבה בפניו [של דוד בן-גוריון] הברירה להחזיר השטחים תמורת שלום-אמת, שלום של ממש, בכל המובנים, היה ללא ספק מחזיר הכל, לבד מן העיר העתיקה״).
    חזר ונדפס ב'החוט המשולש' (תשל״א), עמ' 339–345.

    263.  

  263. גזרת הסקר.  מעריב, ח' בכסלו תשכ״ט, 29 בנובמבר 1968, עמ' 10.
    רשימה כנגד מבחן הסקר לתלמידי כיתה ח' בבית הספר היסודי.
    חזר ונדפס ב'החוט המשולש' (תשל״א), עמ' 346–351.

    264.  

  264. פירושים שאינם למותר.  מעריב, ט״ז בכסלו תשכ״ט, 6 בדצמבר 1968, עמ' 10.
    קובץ רשימות: רשימה ערב החלטתה של הממשלה בעניין ההתנחלות בשטחים המוחזקים; רשימה נגד התקפות אישיות נגד יהושע בן נון שטענת זכותינו על הארץ היא מעולם מושגיו; רשימה בעקבות דברי פנחס ספיר שאין לו סנטימנטים לחברון ולשכם ולג'נין; ורשימה על הבעיה הדמוגרפית בשטחים המוחזקים.
    חזר ונדפס ב'החוט המשולש' (תשל״א), עמ' 352–356.

    265.  

  265. מחאה ותזכורת.  מעריב, כ״ב בכסלו תשכ״ט, 13 בדצמבר 1968, עמ' 10.
    רשימה בעקבות ביקור משלחות של בני נוער ישראלים וחברי כנסת במערב-גרמניה ועל התפטרות פרופ' דב סדן מן הכנסת בעקבות ביקורים אלה.
    חזר ונדפס ב'החוט המשולש' (תשל״א), עמ' 357–362 וב'החוט המשולש', מהד' ב (תשל״ה), עמ' 182–187.

    266.  
  266. איזהו גבור.  מעריב, כ״ח בכסלו תשכ״ט, 20 בדצמבר 1968, עמ' 10.
    רשימה בעקבות מכתב למערכת מאת פרופ' ישעיהו ליבוביץ בו דן במשמעות הרוחנית והדתית של גבורה וניצחון.
    ענו על כך ישעיהו ליבוביץ וששון שמש במכתבים למערכת: ״על הניסים ועל הגבורות ועל המלחמות״.
    חזר ונדפס ב'החוט המשולש' (תשל״א), עמ' 363–368 וב'החוט המשולש', מהד' ב (תשל״ה), עמ' 188–193.

    267.  
  267. שלושה פרקים: א. התמורה המתחוללת מאליה; ב. נוכחותה של היעדרות; ג. מישאל הסטודנטים. מעריב, ו' בטבת תשכ״ט, 27 בדצמבר 1968, עמ' 10.
    רשימה על הגדרת הגדה המערבית כטריטוריה ערבית או כחלק ממדינת-ישראל; על מדיניות ההסברה או היעדרותה של הסברה ישראלית בעולם; ועל משאל של התאחדות הסטודנטים בעניני מדיניות ישראל כלפי השטחים.
    חזר ונדפס ב'החוט המשולש' (תשל״א), עמ' 369–373.

    268.  
  268. ״הימנעות מתשובה - יותר מתשובה לעניין״.  מעריב, ח' בטבת תשכ״ט, 29 בדצמבר 1968, עמ' 14 (במדור 'קוראים כותבים').
    תשובה למכתבו למערכת של ישעיהו ליבוביץ שהגיב על מאמרו של נתן אלתרמן ״איזהו גבור״ (מספר 1423)

    269.  

    1969

  269. ידיים חופשיות.  מעריב, כ״ז בטבת תשכ״ט, 17 בינואר 1969, עמ' 10.
    רשימה בעקבות שיחת-ראיון של מזכ״ל מפלגת העבודה, פנחס ספיר, עם המשורר חיים גורי.
    חזר ונדפס ב'החוט המשולש' (תשל״א), עמ' 377–382.

    270.  

  270. ההבקעה מן הדמדום.  מעריב, ה' בשבט תשכ״ט, 24 בינואר 1969, עמ' 10.
    רשימה בעקבות העלאת רעיון שמא כדאי לפנות אל אחת מחברות הפירסום הגדולות בעולם על מנת שזו תקבל על עצמה את מלאכת תיקון התדמית של ישראל בזירה הבינלאומית. כלומר, את מלאכת ההסברה בחוץ-לארץ.
    תיקון טעות ברשימה זו פרסם המשורר במכתב למערכת ״תיבה שהוחסרה״, 'מעריב', ח' בשבט תשכ״ט, 27 בינואר 1969, עמ' 28 (במדור 'קוראים כותבים').
    חזר ונדפס ב'החוט המשולש' (תשל״א), עמ' 383–389 וב'החוט המשולש', מהד' ב (תשל״ה), עמ'  197–203.

    271.  

  271. הגרדומים והשלום.  מעריב, י״ב בשבט תשכ״ט, 31 בינואר 1969, עמ' 11.
    רשימה בעקבות תגובת מזכיר האו״ם לתליות יהודים בבגדאד כמחבלת במאמצי השלום במזרח-התיכון.
    חזר ונדפס ב'החוט המשולש' (תשל״א), עמ' 390–393 וב'החוט המשולש', מהד' ב (תשל״ה), עמ'  204–207.

    272.  

  272. הרופאים, השתילה, השאלה.  מעריב, י״ט בשבט תשכ״ט, 7 בפברואר 1969, עמ' 10.
    רשימה בעקבות הסכסוך שפרץ לאחר השתלת הלב הראשונה בישראל בין קרוביו של התורם ובין הנהלת בית-החולים.
    חזר ונדפס ב'החוט המשולש' (תשל״א), עמ' 394–398 וב'החוט המשולש', מהד' ב (תשל״ה), עמ' 208–212.

    273.  

  273. עם פרידה מראש הממשלה.  מעריב, י' באדר תשכ״ט, 28 בפברואר 1969, עמ' 11.
    רשימה עם פטירתו של ראש-הממשלה, לוי אשכול. בין היתר על יחסו של לוי אשכול אל דוד בן-גוריון.
    חזר ונדפס ב'החוט המשולש' (תשל״א), עמ' 399–402 וב'החוט המשולש', מהד' ב (תשל״ה), עמ' 213–216.
    מגיב על כך מ' ביתן ברשימתו ״באזני נתן א.״ (מספר ????)

    274.  

  274. שני פרקים: א. המערך הסמוי; ב. לא מחאות לחצאים.  מעריב, י״ז באדר תשכ״ט, 7 במארס 1969, עמ' 11.
    רשימה בעקבות הקמתה מחדש של ממשלת הליכוד הלאומי בהשתתפות מפלגת העבודה וגח״ל; ורשימה בעקבות החלטת וועדת זכויות האדם של האו״ם ״להביע צער על שישראל מפירה את זכויות האדם בשטחים הערביים הכבושים״.
    חזר ונדפס ב'החוט המשולש' (תשל״א), עמ' 403–408.

    275.  

  275. אחרי המירדף.  מעריב, כ״ד באדר תשכ״ט, 14 במארס 1969, עמ' 10.
    רשימה בעקבות המירדף בואדי-קלט אחר מחבלים, בו נפלו רב-סרן חנן סמסון, רב-סרן יוסי קפלן, סמל בועז ששון וסגן-אלוף צבי עופר.
    חזר ונדפס ב'החוט המשולש' (תשל״א), עמ' 409–413 וב'החוט המשולש', מהד' ב' (תשל״ה), עמ' 217–221.

    276.  

  276. ראש חדש למחשבה חדשה.  מעריב, ב' בניסן תשכ״ט, 21 במארס 1969, עמ' 10.
    רשימה בעקבות התמנותה של גב' גולדה מאיר לתפקיד ראש הממשלה.
    חזר ונדפס ב'החוט המשולש' (תשל״א), עמ' 414–421 וב'החוט המשולש', מהד' ב' (תשל״ה), עמ' 222–229.

    277.  

  277. המאבק עם עצמנו הוא שיקבע.  מעריב, ל' בניסן תשכ״ט, 18 באפריל 1969, עמ' 10.
    דיון בהחלטת מועצת-הביטחון של האו״ם מספר 242 מנובמבר 1967 בעקבות מסעו של חוסיין, מלך ירדן, לארצות-הברית ועל הויכוח הפנימי בישראל על החלטה זו.
    חזר ונדפס ב'החוט המשולש' (תשל״א), עמ' 422–427 וב'החוט המשולש', מהד' ב' (תשל״ה), עמ' 230–235.

    278.  

  278. כבר לאחר ויכוח.  מעריב, ז' באייר תשכ״ט, 25 באפריל 1969, עמ' 10.
    דיון על גבולות מדינת-ישראל בשנה העשרים ואחת לייסודה.
    חזר ונדפס ב'החוט המשולש' (תשל״א), עמ' 428–431 וב'החוט המשולש', מהד' ב' (תשל״ה), עמ' 236–239.

    279.  

  279. שני פרקים: א. מקצות ״הארץ״; ב. ההטפה המיותרת.  מעריב, י״ד באייר תשכ״ט, 2 במאי 1969, עמ' 10.
    התפלמסות עם עיתון 'הארץ' על אופיו של האחד במאי; ורשימה שתמציתה ״אם נכון הדבר שאין הממלכתיות תחליף לחלוציות, הרי בשום פנים אין לומר כי החלוציות היא תחליף לכלים הממלכתיים״.
    חזר ונדפס ב'החוט המשולש' (תשל״א), עמ' 432–438.

    280.  

  280. ישראל השלישית.  מעריב, כ״א באייר תשכ״ט, 9 במאי 1969, עמ' 10.
    דיון בשאלת האבטלה והמצוקה ב״שטחים המוחזקים״ בכלל וברצועת עזה בפרט.
    חזר ונדפס ב'החוט המשולש' (תשל״א), עמ' 439–443 וב'החוט המשולש', מהד' ב' (תשל״ה), עמ' 240–244.

    281.  

  281. שלושה פרקים: א. הערה לדו-שיח; ב. חומר חסוי; ג. ניצול מעשי מדי.  מעריב, כ״ח באייר תשכ״ט, 16 במאי 1969, עמ' 10.
    רשימה על שיחה עם הסופר הגרמני גינתר גראס על היסחפות או היגררות של הציבור אחרי מנהיגיו, בעלי השלטון המדיני – תופעת ההליכה בתלם, או הקונפורמיזם; רשימה על ספרו של משה א' גלבוע ״שש שנים, ששה ימים״ העוסק בין היתר בהחלטה לצאת למלחמת ששת-הימים; ורשימה נגד אי-שידור חדשות הבוקר של השעה שבע ברשת אל״ף של ״קול ישראל״ בזמן 'מלחמת ההתשה' בתעלת-סואץ.
    חזר ונדפס ב'החוט המשולש' (תשל״א), עמ' 444–448.

    282.  

  282. שני פרקים: א. עמדת הקיפוד; ב. אזעקת-השווא הגדולה.  מעריב, י״ג בסיון תשכ״ט, 30 במאי 1969, עמ' 10.
    רשימה בעקבות שינוי בעמדת הממשלה וקביעה ״כי לא נקבל כל הצעות הסדר שאין בהן עמידה על עקרון המשא-ומתן ועקרון ההסדר החוזי״; פולמוס עם פרופסור יעקב טלמון על היחס אל ערביי ארץ-ישראל.
    חזר ונדפס ב'החוט המשולש' (תשל״א), עמ' 449–454 וב'החוט המשולש', מהד' ב' (תשל״ה), עמ' 245–250.

    283.  

  283. שני פרקים: א. תהלוכה ושתי פנים לה; ב. קו לקו.  מעריב, כ' בסיון תשכ״ט, 6 ביוני 1969, עמ' 10.
    רשימה בעקבות תהלוכת-ההזדהות של יהודי ניו-יורק עם מדינת-ישראל; ורשימה על מדיניות החוץ של ישראל לגבי ״השטחים״.
    חזר ונדפס ב'החוט המשולש' (תשל״א), עמ' 455–460.

    284.  

  284. שלושה פרקים: א. ריתוק מלמטה וניתוק מלמעלה; ב. נפש טרופה; ג. ההיסטוריה שלא במקומה.  מעריב, כ״ז בסיון תשכ״ט, 13 ביוני 1969, עמ' 10.
    רשימה בעקבות צו-הריתוק שהוצא לחיסול שביתת הדוורים; רשימה בעקבות גירוש מן הארץ של יהודי חולה-נפש (קלוד אנדריי פוקס מצרפת); ורשימה בעקבות פיצוצה של אסיפת סטודנטים בפרנקפורט שבה עמד לנאום השגריר הישראלי, אשר בן-נתן.
    חזר ונדפס ב'החוט המשולש' (תשל״א), עמ' 461–466.

    285.  

  285. לא כל כך פשוט.  מעריב, ד' בתמוז תשכ״ט, 20 ביוני 1969, עמ' 10.
    רשימה על תדמיתה של ישראל ברחבי העולם בעקבות ביקורה של ראש הממשלה, גב' גולדה מאיר, בבריטניה.
    חזר ונדפס ב'החוט המשולש' (תשל״א), עמ' 467–472 וב'החוט המשולש', מהד' ב' (תשל״ה), עמ' 251–256.

    286.  

  286. לאחר גינוי.  מעריב, י״א בתמוז תשכ״ט, 27 ביוני 1969, עמ' 10.
    רשימה בעקבות נסיון-נפל להתנחל בהר-גריזים, ליד שכם.
    חזר ונדפס ב'החוט המשולש' (תשל״א), עמ' 473–478.

    287.  

  287. שני פרקים: א. רוח תזזית; ב. המאור הקטן.  מעריב, י״ח בתמוז תשכ״ט, 4 ביולי 1969, עמ' 10.
    רשימה בעקבות מסע הופעותיו של שגרירי ישראל במערב-גרמניה, אשר בן-נתן, באוניברסיטאות מערב-גרמניות ועימותיו עם השמאל החדש; ורשימה בעקבות נחיתת האדם הראשונה על הירח.
    חזר ונדפס ב'החוט המשולש' (תשל״א), עמ' 479–483 וב'החוט המשולש', מהד' ב' (תשל״ה), עמ' 257–261.

    288.  

  288. צוק מצדה.  מעריב, כ״ה בתמוז תשכ״ט, 11 ביולי 1969, עמ' 10.
    רשימה בעקבות הטמנת שלדי גיבורי-מצדה על הצוק.
    מגיב על כך רגמ״ק ברשימתו ״משורר בצוק לאומנות״ (מספר ????)
    חזר ונדפס ב'החוט המשולש' (תשל״א), עמ' 484–488 וב'החוט המשולש', מהד' ב' (תשל״ה), עמ' 262–266.

    289.  

  289. מצע תועה ומתעה.  מעריב, כ״ה בתמוז תשכ״ט, 11 ביולי 1969, עמ' 10.
    על מצעה של מפלגת העבודה לקראת הבחירות.
    חזר ונדפס ב'החוט המשולש' (תשל״א), עמ' 489–495.

    290.  

  290. ״מה יהיה הסוף?״  מעריב, ח' באלול תשכ״ט, 22 באוגוסט 1969, עמ' 10.
    דיון בשאלה ״מה יהיה הסוף?״, ״מה יהיה?״, ״איך נצא מתוך מעגל זה שאנו סובבים בו?״, ״לאן כל זה מוליך?״ וכל זאת על רקע מלחמת ההתשה בחזית תעלת-סואץ.
    חזר ונדפס ב'החוט המשולש' (תשל״א), עמ' 496–500 וב'החוט המשולש', מהד' ב' (תשל״ה), עמ' 267–271.

    291.  

  291. המומחים לחופש.  מעריב, ט״ו באלול תשכ״ט, 29 באוגוסט 1969, עמ' 10.
    דיון במוטו שליווה הצגת-תיאטרון העוסקת במשפט בני הזוג רוזנברג שנערך בארצות-הברית בשנות החמישים: ״אשמות-שווא בשירות המשטרים״.
    חזר ונדפס ב'החוט המשולש' (תשל״א), עמ' 501–504.

    292.  

  292. הדרויש כשותף לקונפליקט.  מעריב, כ״ב באלול תשכ״ט, 5 בספטמבר 1969, עמ' 10.
    דיון באופיה ובקיומה של ה״אומה הפלשתינאית״.
    חזר ונדפס ב'החוט המשולש' (תשל״א), עמ' 507–512 וב'החוט המשולש', מהד' ב' (תשל״ה), עמ' 274–279.

    293.  

  293. זהות ומלחמה.  מעריב, כ״ט באלול תשכ״ט, 12 בספטמבר 1969, עמ' 10.
    רשימה בעקבות דו-שיח בין אנשי-רוח יהודים, מישראל ומארצות הברית, בו ציינו האורחים האמריקאים לפליאה ולשבח, שישראל מוצאת זמן לדון, בימים אלה של מלחמה, בשאלות כמו זהות-יהודית ודרכי שמירתה, או ערכי מורשת והבטחת חיותם ומשמעותם לעתיד לבוא.
    חזר ונדפס ב'החוט המשולש' (תשל״א), עמ' 505–506 וב'החוט המשולש', מהד' ב' (תשל״ה), עמ' 272–273.

    294.  

  294. לא כמדינה מוחזקת.  מעריב, ז' בתשרי תש״ל, 19 בספטמבר 1969, עמ' 10.
    רשימה על עליית יהודי התפוצות בתקופה זו, שלאחר מלחמת ששת-הימים.
    חזר ונדפס ב'החוט המשולש' (תשל״א), עמ' 513–519 וב'החוט המשולש', מהד' ב' (תשל״ה), עמ' 280–286.

    295.  

  295. שני פרקים: א. לשופט על הסף; ב. כפיה אלחוטית.  מעריב, י״ד בתשרי תש״ל, 26 בספטמבר 1969, עמ' 10.
    רשימה על שופט בית-המשפט העליון, הד״ר בנימין הלוי, שפרש מכס המשפט בכוונה להכנס לזירה הציבורית; רשימה נוספת נגד שידורי חדשות ברדיו ברשת בית של קול ישראל בליווי פירסומות מסחריות.
    חזר ונדפס ב'החוט המשולש' (תשל״א), עמ' 520–524.

    296.  

  296. נחל צין.  מעריב, כ״א בתשרי תש״ל, 3 באוקטובר 1969, עמ' 10.
    רשימה לכבוד דוד בן-גוריון בן השמונים ושלוש, על יחסו לסוגיית ה״שטחים״ וארץ-ישראל השלמה.
    חזר ונדפס ב'החוט המשולש' (תשל״א), עמ' 525–529; ב'החוט המשולש', מהד' ב' (תשל״ה), עמ' 287–291; ב'בין המשורר למדינאי' (תשל״ב), עמ' 56–60 וב'בין המשורר למדינאי', מהד' ב' (תשמ״ז), עמ' 65–69.

    297.  

  297. איך לא להצביע וכיצד להצביע.  מעריב, ה' בחשון תש״ל, 17 באוקטובר 1969, עמ' 10.
    רשימה על מצעו של מערך המפלגות – מפלגת-העבודה ומפ״ם, לקראת הבחירות ובעיקר בסוגיית ההתיישבות ב״שטחים המוחזקים״.
    חזר ונדפס ב'החוט המשולש' (תשל״א), עמ' 530–535.
    נדפס גם ב'זאת הארץ', גל' 138 (ט' בתשרי תשל״ד, 5 באוקטובר 1973), עמ' 4.
    מגיב על כך יונה יגול ברשימתו ״המשורר כ'מצליף'״ (מספר ????).

    298.  

  298. כמה עיקרים לפולמוס התזמורת.  מעריב, י״ב בחשון תש״ל, 24 באוקטובר 1969, עמ' 10.
    רשימה בעקבות הפולמוס שהתעורר עם הרצון בתזמורת הפילהרמונית הישראלית לנגן מיצירותיו של ריכרד שטראוס.
    חזר ונדפס ב'החוט המשולש' (תשל״א), עמ' 536–541 וב'החוט המשולש', מהד' ב' (תשל״ה), עמ' 292–297.

    299.  

  299. החבילות והמשא.  מעריב, כ״ו בחשון תש״ל, 7 בנובמבר 1969, עמ' 10.
    רשימה בעקבות הויכוח עם מפ״ם בקשר להשתתפות גח״ל בממשלה על רקע מדיניותה של גח״ל לגבי עתיד ה״שטחים״.
    חזר ונדפס ב'החוט המשולש' (תשל״א), עמ' 542–547.

    300.  

  300. המכתב והכתובת.  מעריב, ד' בכסלו תש״ל, 14 בנובמבר 1969, עמ' 10.
    רשימה בעקבות מכתבם של יהודי גרוזיה אל ממשלת-ישראל הקורא לה לעזור להם במאבקם לזכות עליה לארץ-ישראל.
    חזר ונדפס ב'החוט המשולש' (תשל״א), עמ' 548–551.

    301.  

  301. סכנתו השניה של הטרור.  מעריב, י״ח בכסלו תש״ל, 28 בנובמבר 1969, עמ' 10.
    רשימה על הפעילות הטרוריסטית של ארגון ״אל-פתח״ וחוסר הצלחתה של מדינת-ישראל לשכנע את דעת הקהל בעולם מלראות צד שווה בין ״פתח״ ובין לוחמי הרזיסטאנס של צרפת.
    חזר ונדפס ב'החוט המשולש' (תשל״א), עמ' 552–556 וב'החוט המשולש', מהד' ב' (תשל״ה), עמ' 298–302.

    302.  

  302. השיר, המחאה, המאניפסט.  מעריב, כ״ה בכסלו תש״ל, 5 בדצמבר 1969, עמ' 10.
    רשימה בעקבות הפולמוס שהתעורר עם השמעת 'שיר השלום' של להקת הנח״ל.
    חזר ונדפס ב'החוט המשולש' (תשל״א), עמ' 557–561.

    303.  

  303. שני פרקים: א. ביקוע הגרעין; ב. אזעקת ההסברה.  מעריב, ג' בטבת תש״ל, 12 בדצמבר 1969, עמ' 10.
    רשימה בעקבות דברי פרופ' יובל נאמן שקבע כי ״שבעים אחוז מכלל המחקר העיוני העולמי בפיסיקה הם כיום פרי עבודתם של מדענים ישראלים צעירים. רוב הענינים העומדים כיום על סדר היום המדעי בתחום זה, בעולם כולו – כולל ארצות הברית וברית המועצות – מקורם בצוות חוקרים צעירים בישראל״; ורשימה בעקבות הקמת משרד להסברה.
    חזר ונדפס ב'החוט המשולש' (תשל״א), עמ' 562–568 וב'החוט המשולש', מהד' ב' (תשל״ה), עמ' 303–309.

    304.  

  304. גנראלים ופרופסורים: 1. סכנת הגנארלים; 2. מי נץ ומי יונה; 3. דמדום אכס-קתדרה; 4. שאלה פשוטה ומאירה.  מעריב, י' בטבת תש״ל, 19 בדצמבר 1969, עמ' 10.
    רשימה נגד המזהירים מפני חדירתם של אלופי וקציני צה״ל אל השירות האזרחי ואל הזירה המדינית; על ההבדלים בין ״ניצים״ ו״יונים״ בפוליטיקה הישראלית, והמשורר מגיע למסקנה:
    לפי הנורמות הרווחות של היונות
    נראות כיום תולדות הציונות
    ממש כמאורת פריצים
    של ניצים ושל ארכי-ניצים.
    רשימה בעקבות דברי פרופ' יעקב טלמון בכינוס מורים באוניברסיטה העברית בירושלים על הסכנות הנשקפות לדמותה ולמהותה של החברה הישראלית מחמת הסיכסוך הישראלי-ערבי; דיון בשאלה: מדוע לא תבעו הפלשתינאים הגדרה עצמית במשך כל השנים שמאז מלחמת-השחרור ועד היום הזה?
    חזר ונדפס ב'החוט המשולש' (תשל״א), עמ' 569–574.
    ענה על כך פרופ' יעקב טלמון ב״    תשובה לנתן אלתרמן״ (מעריב, י״ד בְּטֵבֵת תש״ל, 23 בדצמבר 1969, עמ' 11)

    305.  

  305. שני פרקים: א. הנצחון כשעיר לעזאזל; ב. לא הקצף יענה את הכל (שלוש הערות למכתבו של פרופסור טלמון).   מעריב, י״ז בטבת תש״ל, 26 בדצמבר 1969, עמ' 10.
    רשימה בעקבות מיפנה במדיניות האמריקאית נגד מדיניותה של ממשלת-ישראל ב״שטחים המוחזקים״ ויחס ישראל אל ״שטחים״ אלה; ורשימת תגובה למכתבו של פרופ' יעקב טלמון ״תשובה לנתן אלתרמן״ (מעריב, י״ד בְּטֵבֵת תש״ל, 23 בדצמבר 1969, עמ' 11).
    חזר ונדפס ב'החוט המשולש' (תשל״א), עמ' 575–581.

    306.  

    1970

  306. שני פרקים: א. המאה הקשישה והעשור הצעיר; ב. לשגריר בברכה ובערעור. מעריב, כ״ד בטבת תש״ל, 2 בינואר 1970, עמ' 10.
    רשימה על שנות הששים שחלפו וכניסה לקראת שנות השבעים, בתחום הפוליטיקה הבינלאומית, הטכנולוגיה והרפואה; ורשימה לכבודו של השגריר אשר בן-נתן אשר סיים תפקידו במערב-גרמניה – ערעור על פעולותיו שם בתחום הנורמאליזציה בין שני העמים.
    חזר ונדפס ב'החוט המשולש' (תשל״א), עמ' 585–590 וב'החוט המשולש', מהד' ב' (תשל״ה), עמ' 313–318.
    על כך הגיב אשר בן-נתן ברשימתו ״למשורר בתודה ובפליאה״ (מספר ????)

    307.  

  307. חמשה פרקים: א. הסבך המושלם; ב. נפש בריאה בגוף בריא; ג. נאמנות כפולה ומשולשת; ד. העוגה הפסיכדלית; ה. בעבור נעלים. מעריב, ב' בשבט תש״ל, 9 בינואר 1970, עמ' 10.
    רשימה בעקבות התפרעות אם לשמונה ילדים בלשכה לעזרה סוציאלית בה גרמה זעזוע-מוח לאחת העובדות; התרעמות הכותב על ביקורה בישראל של קבוצת כדורגל גרמנית בשם ואנזה (כשם הרחוב בברלין בה נתקיימה 'ועידת ואנזה' שבה החליטו ראשי הרייך השלישי והגסטאפו על תכנית 'הפתרון הסופי' להשמדת יהדות אירופה); רשימה בעקבות החלצותם של מנהיגי יהדות ארצות-הברית למערכה נגד הקו המסתמן בממשלתם כלפי ישראל; על הקשר בין עוגה מתובלת בסמים מעוררי-הזיות ובין סוגיית זכותנו על ארץ-ישראל כפי שעלתה בסימפוזיון שדן בבעיות-יסוד של הציונות והמדינה; רשימה בעקבות יוזמת אנשי רוטרי לתרום נעליים לנצרכי בית-שאן.
    חזר ונדפס ב'החוט המשולש' (תשל״א), עמ' 591–597 וב'החוט המשולש', מהד' ב' (תשל״ה), עמ' 319–325.

    308.  

  308. שני פרקים: א. תבוסת ביאפרה; ב. המפה והתרגיל. מעריב, ט' בשבט תש״ל, 16 בינואר 1970, עמ' 10.
    שיר ורשימה בעקבות תבוסתה של ביאפרה במלחמה נגד ניגריה והעתקת פרט אחד מתוך תבוסה זו אל המזרח-התיכון; ותגובה למאמרו של שמעון שמיר ב'מעריב': ״חקר העוינות הערבית ומדיניות ה'אין-ברירה'״ (ב' בשבט תש״ל, 9 בינואר 1970, עמ' 25–26) בו הוא מערער על הנטייה הרווחת בישראל להציג את האיבה הערבית כלפינו כשנאה מונוליטית וקיצונית, בלי להביא בחשבון שיש גם גוונים שונים שאינם מצדיקים מדיניות של ״אין ברירה״ מצדנו.
    חזר ונדפס ב'החוט המשולש' (תשל״א), עמ' 598–602 וב'החוט המשולש', מהד' ב' (תשל״ה), עמ' 326–330.
    ענה על כך שמעון שמיר במכתבו למערכת ״תשובה בפולמוס״ (מספר ????)

    309.  

  309. מזכ״ל חדש – יעדים חדשים ... מעריב, ט״ז בשבט תש״ל, 23 בינואר 1970, עמ' 10.
    ויכוח עם אריה לובה אליאב, מזכ״ל מפלגת העבודה, בסוגיית העם הפלשתינאי.
    חזר ונדפס ב'החוט המשולש' (תשל״א), עמ' 603–607 וב'החוט המשולש', מהד' ב' (תשל״ה), עמ' 331–335.

    310.  

  310. פריט ושמו לאום. מעריב, כ״ג בשבט תש״ל, 30 בינואר 1970, עמ' 10.
    רשימה בעקבות הפניה לבג״ץ של רב-סרן שליט כאשר נדחתה בקשתו במשרד הפנים לרשום את בניו כיהודים.
    חזר ונדפס ב'החוט המשולש' (תשל״א), עמ' 608–612 וב'החוט המשולש', מהד' ב' (תשל״ה), עמ' 336–340.

    311.  

  311. שלושה פרקים: א. האמנם ברצינות? ב. הפגנת בני-אור; ג. על ״קשיים אובייקטיביים״. מעריב, ז' באדר א' תש״ל, 13 בפברואר 1970, עמ' 10.
    רשימה על מידת רצינותו של עזר וייצמן כאשר קבע כי החזקת רמת-הגולן חיונית פחות, מבחינה בטחונית כללית, מהחזקת שכם, ג'נין או קלקיליה, שכן ויתור על רמת-הגולן לא היה מסכן את קיום המדינה, ואילו ויתור על שכם או ג'נין או קלקיליה עלול לגרום לביתורה של הארץ; עוד רשימה בסוגיית רישום הלאום בתעודות הזהות של בני-הזוג שליט; על הסיסמא 'יהודי הוא אדם הרוצה להיות יהודי' ועוד; על ״קשיים אובייקטיביים״ בקליטתה של אחת מחסידות-אומות-העולם, אווה שימאנסקה, בישראל.
    חזר ונדפס ב'החוט המשולש' (תשל״א), עמ' 613–618.

    312.  

  312. המחלה הנושנה. מעריב, י״ד באדר א' תש״ל, 20 בפברואר 1970, עמ' 10.
    רשימה בעקבות נסיון ההתנחלות ליד הכפר הערבי אל-ח'אדר, שנים-עשר קילומטרים דרומית לירושלים.
    חזר ונדפס ב'החוט המשולש' (תשל״א), עמ' 619–622 וב'החוט המשולש', מהד' ב' (תשל״ה), עמ' 341–344.

    313.  

  313. ההובי החדש. מעריב, כ״א באדר א' תש״ל, 27 בפברואר 1970, עמ' 10.
    התפלמסות עם דעותיו והשקפתו של מזכ״ל מפלגת-העבודה, אריה לובה אליאב, בענין גבולות הארץ והעם הפלשתינאי.
    חזר ונדפס ב'החוט המשולש' (תשל״א), עמ' 623–627 וב'החוט המשולש', מהד' ב' (תשל״ה), עמ' 345–349.

    314.  

[עודכן לאחרונה: 23 באוקטובר 2016]

 

לראש הדף

ספרי נתן אלתרמן שירים מוקדמים:
1920־1934		 רגעים:
1934־1943		 הטור השביעי:
1943־1948		 הטור השביעי:
1949־1956		 הטור השביעי
והחוט המשולש:
1957־1970		 על נתן אלתרמן ויצירתו
לקסיקון הספרות העברית החדשה
עורך אחראי: יוסף גלרון־גולדשלגר

 

 

ספרי המחבר

שירים מוקדמים:
1920־1934

רגעים:
1934־1943

הטור השביעי:
1943־1948

הטור השביעי:
1949־1956

הטור השביעי
והחוט המשולש:
1956־1970

על יצירתו
ספרים
מאמרים
(אלפביתי לפי שם המחבר)
א ב
ג ד
ה ו
ז ח
ט י
כ ל
מ נ
ס ע
פ צ
ק ר
ש ת
A - Z

 

 

לראש הדף

© כל הזכויות לביבליוגרפיה של נתן אלתרמן שמורות ליוסף גלרון-גולדשלגר.