מאמרים ורשימות על נתן אלתרמן ויצירתו

(מסודר בסדר אלפביתי על־פי שם מחבר המאמר או הרשימה)

• א״ח. הסופרים וקונגרס השלום. בשער, שנה ג, גל׳ 16 (58) (א׳ באייר תש״ט, 1 במאי 1949), עמ׳ 4.
  תגובה לטורו של נתן א. ״הועידה הבינלאומית לשלום״.

 

• אבי־רמי, ע. עם מי נתן א. מדבר משפטים. על המשמר, כ״ז בכסלו תשי״ח, 20 בדצמבר 1957, עמ׳ 9
  תגובה לטורו של נתן אלתרמן ״לא תקום מלחמת תרבות״ מיום 13 בדצמבר 1957

 

• אבידן, דוד. כחרז הנשבר.  מאזנים, כרך ו׳, חוב׳ ה׳–ו׳ (ניסן–אייר תשי״ח, אפריל–מאי 1958), עמ׳ 419–421.
  על פזמוניו של נתן אלתרמן: ״שיר הספנים״, ״שיר העמק״ ועוד.

 

• אבידן, דוד. ציפור גדולה מעל העיר.   עכשיו, חוב׳ 12–13 (אביב–קיץ תשכ״ה 1965), עמ׳ 26–27.
  על ׳חגיגת קיץ׳. חזר ונדפס ב׳עכשיו׳, חוב׳ 43–44 (אביב–קיץ תש״ם 1980), עמ׳ 50–51 וב׳עכשיו׳, חוב׳ 64 (1995–1996), עמ׳ 55–56.

 

• אבישי, מרדכי.  דוד ונתן. על המשמר, ה׳ באדר תשמ״ז, 6 במארס 1987, עמ׳ 17.
  מאמר ביקורת על הספר: בין המשורר למדינאי, בן־גוריון ואלתרמן בשיר ובאגרת, בעריכת מנחם דורמן.

 

• אבן, אבא. הבהרה : בשולי מאמרו של נתן אלתרמן. דבר, י״ח בניסן תש״ך, 15 באפריל 1960, עמ׳ 2.
  תגובה לטורו של נתן א. ״שגגה של יושב־ראש״  על שאירע באחת מישיבות ועידת מפא״י בה הפסיק א׳ אבן (בהיותו יושב־ראש הישיבה) את דברי שלמה לביא, מותיקי תנועת העבודה.
  נחתם 10.4.60.

 

• אבנרי, אריה.  על צורה ותוכן בשירה.  מבפנים, כרך כ׳, חוב׳ 1–2 (תשרי תשי״ח, ספטמבר 1957), עמ׳ 164–168.
  דן בין היתר בשירת נתן אלתרמן.

 

• אבנרי, שרגא.  פני היונה הנחצות והראי : עיונים בשירת נתן אלתרמן.   משא (מצורף ל׳למרחב׳), שנה ט׳ גל׳ 3 (ז׳ בשבט תשי״ט, 16 בינואר 1959), עמ׳ א, ב.
  ״מאמר ראשון״.
  מאמר המשך, בעל שם זהה נדפס ב׳מאזנים׳, כרך י״א (ל״ד), חוב׳ ה׳ (תשרי תשכ״א, אוקטובר 1960), עמ׳ 335–339.  *
  נוסח מורחב נדפס בספרו: 12 משוררים (תל־אביב : יבנה, תש״ל 1969), עמ׳ 154–162, בשם: עיון בשירת נ׳ אלתרמן.

 

• אברהמי, יצחק. ״כסף מסכן שלי! ...״. זמנים, י״ט בשבט תשט״ו, 11 בפברואר 1955, עמ׳ 4 (ב׳מוסף לספרות ולאמנות׳)
  על מחזהו של מולייר ״הקמצן״ בתרגומו של נתן אלתרמן המוצג בתיאטרון ה׳קאמרי׳.

 

• אברהמי, יצחק.  פונדק מלא שירה : פונדק הרוחות לנתן אלתרמן בתיאטרון הקאמרי.  מעריב, ימים ולילות,  כ״ד בכסלו תשכ״ג, 21 בדצמבר 1962, עמ׳ 2.

 

• אברמוביץ, צילה. על תופעה מרכזית בדינאמיקה של רצף הטקסט ב׳שמחת עניים׳ לנתן אלתרמן.   מחקרים בספרות עברית : ספר זכרון לאורי שהם / בעריכת ראובן צור, עוזי שביט (תל־אביב : אוניברסיטת תל־אביב, תשמ״ו 1986), עמ׳ 185–208.


• אגמון, מאיה        ראה:        פרוכטמן, מאיה.


• אדרת, עופר.  אלתרמן ומלחמתו בביזוי ״ההולכים כצאן לטבח״.  הארץ, גלריה, כ״ו בניסן תשע״ו, 4 במאי 2016, עמ׳ 4.
  רשימה בעקבות מאמרו של דן לאור ורחל סטפק ״הפנקס הרביעי : נתן אלתרמן כותב על משפט גרינוולד־קסטנר״.


• אהרוני, יואב.  שדרות בגשם.  חדשות בן־עזר <מקוון>, גל׳ 575 (י״ב בתשרי תשע״א, 20 בספטמבר 2010)
  על שירו של נתן אלתרמן ״שדרות בגשם״.
  חזר ופורסם ב׳אתר נתן אלתרמן׳.

 

• אוכמני, עזריאל.  על תפאורות ועל אדם.  בספרו   לעבר האדם : דברים בשולי ספרים והזמן (מרחביה : ספרית פועלים, 1953), עמ׳ 166–175.
  על ״כוכבים בחוץ״.
  נחתם: 1939.

 

• אוכמני, עזריאל. על האקטואליות, או, על קו־היכר אחד של השירה העברית הצעירה.  בספרו  לעבר האדם : דברים בשולי הספרים והזמן (מרחביה : ספרית פועלים, 1953), עמ׳ 199–207.
  על שירתם של א׳ שלונסקי, נ׳ אלתרמן, יוכבד בת־מרים, לאה גולדברג ואורי צבי גרינברג.
  נחתם: 1942.
 

 

• אוכמני, עזריאל. עוד לענין ״סיפור הארבעה״.  על המשמר, כ״ח בשבט תשי״ט, 6 בפברואר 1959, עמ׳ 5 (ברשימתו ״בשולי קריאה ופגישה״)
  תגובה לטורו של נתן אלתרמן שדן בסיפורו של יהושע בר־יוסף ״סיפור הארבעה״ מיום י׳ בשבט תשי״ט, 16 בינואר 1959.
  מגיב על כך נתן א. ברשימתו ׳דברים משונים׳ (ה׳ באדר א׳ תשי״ט, 13 בפברואר 1959).

 

• אונגרפלד, משה.  יבול שירתנו בשנת תשי״ז.   חרות, ט׳ בתשרי תשי״ח, 4 באוקטובר 1957, עמ׳ 4 (במדור ׳ספרות ואמנות׳).
  חתום: מ׳ אג״ף.
  גם על שירי ׳עיר היונה׳.

 

• אונגרפלד, משה. אלתרמן כעד לזמנו.   דבר, כ״ב באדר תשל״א, 19 במארס 1971, עמ׳ 13.
 

 

• אופז, אביבה. האשה בשירת אלתרמן. עלי שיח, חוב׳ 3 (אלול תשל״ו, ספטמבר 1976), עמ׳ 155–164.
  אחד מסממניה הבולטים של שירת אלתרמן, הוא ההזדקקות לנמען, לאובייקט אשר אליו פונה השיר. הנמען המרכזי אליו פונים שירי אלתרמן מעוצב בדמותה של אשה, או בפנייה רטורית אל מי שמכונה ״את״. בפנותו אל נמענת, אהובה או רעיה, אין השיר מתייחס אל אשה אחת מסוימת, אלא אל דמות המייצגת קשת של הכללות ועקרונות, מעין אשה ארכיטיפית, לעתים אף מיתית. דמותה של האשה בשירת אלתרמן מודגמת בשירים מתוך הקבצים כוכבים בחוץ ושמחת עניים, וביצירות פונדק הרוחות וחגיגת קיץ.

 

• אופיר, עדי. אלתרמן, הביוגרפיה הבלתי־גמורה. מעריב, השבוע, ו׳ בטבת תשנ״ב, 13 בדצמבר 1991, עמ׳ 58
  על ספרו של מנחם דורמן ״נתן אלתרמן – פרקי ביוגרפיה״.

 

• אופנהיימר, יוחאי.  היסטוריה ספרותית אחרת, מנקודת מבטה של החולשה.  הארץ, תרבות וספרות, כ״ב בתמוז תשס״א, 13 ביולי 2001, עמ׳ ב 13–ב 14.
  על ספרו של חנן חבר ״פתאום מראה המלחמה״.

 

• אופנהיימר, יוחאי.   כיבוש השממה והנרטיב הלאומי.   אלפיים: כתב־עת בינתחומי לעיון, הגות וספרות, גל׳ 23 (2002), עמ׳ 83–103.
  המאמר בוחן את המעבר מהשירה הישובית של שלונסקי לשירה של אלתרמן מראשית תקופת המדינה. ההשוואה מתמקדת בשתי יצירות: ״מול הישימון״ של שלונסקי (1929) ו״שירים על ארץ הנגב״ של אלתרמן בגרסותיה השונות (1949, 1957)

 

• אופנהיימר, יוחאי.  מדיניות בריאה של בטחון : נתן אלתרמן והערבים בראשית שנות המדינה.  דימוי, גל׳ 22 (אביב תשס״ג 2003), עמ׳ 20–26, 74.
  מתוך הספר ״הזכות הגדולה לומר לא – שירה פוליטית בישראל״.

 

• אור, אמיר. חפש את האישה : על ״כוכבים בחוץ״ של אלתרמן . עתון 77, גל׳ 118 (חשון–כסלו תש״ן, נובמבר 1989), עמ׳ 18; גל׳  123 (ניסן תש״ן, אפריל 1990), עמ׳ 21.
  על דמות האשה ב״כוכבים בחוץ״ של אלתרמן

 

• אור, שרה.  ספרות וקולנוע.  עלון למורה לספרות, גל׳ 16 (תשנ״ו), עמ׳ 26–30.
  עיון בשירים ״קולנוע״ לנתן אלתרמן ו״ימים של קולנוע״ לאהוד מנור.

 

• אוריין, יהודית. על מזבח אהבתה. מעריב, מוסף חג – ספרות וספרים, כ׳ בניסן תשס״ד, 11 באפריל 2004, עמ׳ 29.
  על ספרה של אידה צורית העלמה והמשורר, ״רומן בדיוני בהשראת דמותה של הציירת צילה בינדר ואהבת חייה למשורר נתן אלתרמן
״.

 

• אורן, יוסף. הריח המשכר של המולדת.  האומה, שנה מ״ה, גל׳ 172 (קיץ תשס״ח, יוני 2008), עמ׳ 94–104.

בשיר ״אגרת״, מתוך ׳כוכבים בחוץ׳, הציע אלתרמן ל״יישוב״, לשמאל הפועלי המאורגן, להתפייס עם ״הפורשים״. עמדתו האמיצה בשיר הזה קבעה לראשונה את מעמדו בציבור לא רק כמשורר מבטיח, אלא גם כאיש־רוח המעורב בנושאים לאומיים־אקטואליים.

 

• אורן, יצחק. משפט פיתגורס.  האומה, שנה ד, חוב׳ 4 (16) (ניסן תשכ״ו, מארס 1966), עמ׳ 495–509.
  ביקורת על המחזה ״משפט פיתגורס״ מאת נתן אלתרמן.

 

• אורן, מרדכי. הפזמון ה״ממורשל״. על המשמר, י״ב בשבט תשי״א, 19 בינואר 1951, עמ׳ 2.
  תגובה לטור של נתן א׳: ״מלווה־השעבוד, או, שיחו של איש מפ״ם״.
  מגיב על כך יעקב הורוביץ (בחתימת מו״ש) במאמר ״כדרך שהקוזאקים נוהגים בנשים״.

 

• אורנן, עוזי. ידידים, אבל לא שותפים. הארץ, תרבות וספרות, י״ד בתשרי תשס״ו, 17 באוקטובר 2005, עמ׳ ה 2.

על יחיאל היילפרין, אביו של עוזי אורנן, ויצחק אלתרמן, אביו של נתן אלתרמן, חלוצי החינוך העברי בווארשה – תגובה לספרה של זיוה שמיר תבת הזמרה חוזרת.

 

• אות. ״ספר התבה המזמרת״.  דבר לילדים, כרך כ״ח, חוב׳ 46 (י״ט באב תשי״ח, 5 באוגוסט 1958), עמ׳ 7.
  על ״ספר התבה המזמרת״.

 

• אזולאי, אסתר. ״קופסה שחורה״ של עמוס עוז: בעבותות אלתרמן, המקרא ואחרים (עיון אינטרטקסטואלי).  שאנן: שנתון המכללה הדתית לחינוך, חיפה, כרך 10 (2005), עמ׳ 141–159.
  המאמר עוסק בעיון אינטרטקסטואלי ברומן ״קופסא שחורה״ ומנהל שיח בין הרומן ובין שירים של אלתרמן ובין יסודות מקראיים ומדרשיים שמצויים בו. בתחילת הרומן מופיע חלק מהשיר ״הבכי״ של אלתרמן שמצוי בשירי ״שמחת עניים״, ובסופו מצוי מזמור תהילים המצוטט כמעט בשלמות. כמו כן מוזכרים ברומן השיר ״החולד״ של אלתרמן, מדרש על רבי יהודה הנשיא ממסכת כתובות, פסוקים מקראיים וציטוטים מספרות חז״ל.

 

• אחי־נחמן, י.         ראה:      גור, ישראל

 

• אידר, דרור.  מה שקורה למשורר העוזב את מלאכתו.  הארץ, מוסף ספרים, גל׳ 676 (י׳ בשבט תשס״ו, 8 בפברואר 2006), עמ׳ 4.
  על ׳הטור השביעי׳, ספר שישי (תשס״ה 2005)

 

• איילון, רבקה.  נתן אלתרמן – הנוסע הנצחי?  גג : כתב־עת לספרות, גל׳ 22 (קיץ 2010), עמ׳ 44–47.
  על מוטיב המסעות והגעגועים לדרכים בכתיבת אלתרמן. ‬

 

• אלבלך, נגה.  ״לעולם לא תהיה שלי, לעולם לא אוכל לגהץ לך כתונת״ : על הציירת צלה בינדר (1919–1987).  הארץ, תרבות וספרות, כ״ז בתמוז תשע״א, 29 ביולי 2011, עמ׳ 2.

 

• אלונים, ש.         ראה:    טנאי, שלמה

 

• אמיתי, מרדכי.  על ״חגיגת קיץ״ לאלתרמן.  בספרו: חד־גדיא וגדו : מוטיבים ספרותיים (תל־אביב : המנורה, תשל״ד 1974), עמ׳ 77–90.

 

• אנקוריון, ארי. בדין עם ״הטור השביעי״.  דבר, כ״ו באדר תש״ך, 25 במארס 1960, עמ׳ 2, 4. <המשך>
  תגובה לטורו של נתן אלתרמן  ״לא ׳פגישה היסטורית׳״ הדנה ביחסי ישראל ומערב גרמניה. מתייחס בעיקר לויכוח בין דוד בן־גוריון ונתן אלתרמן על קשרים אלה.

   

• אסף, מ.  פירוש ״הטור״.  דבר, כ״ה בכסלו תשי״ח, 18 בדצמבר 1957, עמ׳ 2 (במדור ׳בשולי דברים׳).
  תגובה לטוריו של נתן אלתרמן ״לאט לנו״ ו״לא תקום ׳מלחמת תרבות׳״.

 

• אסף, מ. אלתרמן בפרוזה. דבר, כ״א בתמוז תשי״ט, 27 ביולי 1959, עמ׳ 2 (במדור ׳בשולי דברים׳)
  תגובה לטורו של נתן א׳ ״סיכוניו וסיכוייו של פולמוס הנשק״.
  הגיב על כך ׳חבר׳ במכתב למערכת [מספר ????)

 

• אסף, עודד.  הבו לנו מנוחת־מה מהמולת ההלחנה העכשווית הנוגסת באלתרמן.  הארץ, תרבות וספרות, י״ט באדר תש״ע, 5 במארס 2010, עמ׳ 2.
  ״רבים ניסו להלחין את נתן אלתרמן, רק מעטים הצליחו. אפילו סשה ארגוב הגדול קיצץ, נכנע ונכשל. אולי מוטב לחזור לקריאה שקטה ומעמיקה של הטקסטים״.

 

• אסף, עודד.  שירי משוררים: מקרה נתן אלתרמן.  בספרו  המוזיקה לפני הכול : על שירת משוררים והלחנתה (תל אביב : סל תרבות ארצי, 2012), עמ׳ 47–65.
  התוכן:
  • 1. מה למעלה, מה למטה (טקסט ״גבוה״, מוזיקה ״נמוכה״?)  (עמ׳ 49–51)
  • 2. דצמבר המתוק : על ״דצמבר״ של נתן אלתרמן ומשה וילנסקי  (עמ׳ 52–53)
  • 3. הכוכבים שנשארו בחוץ : על ״פגישה לאין קץ״: נתן אלתרמן בהלחנת נעמי שמר (עמ׳ 53–56)
  • 4. איכה יושר עליך החולי? : על ״שיר משמר״ של אלתרמן והלחן של סשה ארגוב (עמ׳ 56–59)
  • 5. ... ואיזה מטווה תלבש העלמה לשלמה לה? : על ״העלמה״ של נתן אלתרמן בלחנו הפופולרי של מרדכי זעירא ובלחנו האמנותי של יהויכין סטוצ׳בסקי (עמ׳ 59–65)

 

• אפלבאום, בועז. אקרמן של אלתרמן : שבחי הביוגרפיה של מנחם דורמן: אלתרמן יוצא מהספר בעל קסם אפל, ממגנט באכזריותו לעצמו ולאחרים. מעריב, השבוע, ה׳ בשבט תשנ״ב, 10 בינואר 1992, עמ׳ 60–61.
  על ספרו של מנחם דורמן ״נתן אלתרמן – פרקי ביוגרפיה״.

 

• אפרת, משה.
  הכובע קש, הבצוע – מעולה.   הדור, י׳ בכסלו תשט״ז, 25 בנובמבר 1955, עמ׳ 6.
ביקורת על הקומדיה המוסיקלית של א׳ לאביש ומ׳ מישל בתרגומו של נתן אלתרמן.

 

• ארד, צבי.  ביום חגו.  משא (מצורף ל׳למרחב׳), שנה י׳, גל׳ 33 (י״ב באב תש״ך, 5 באוגוסט 1960), עמ׳ א.

 

• ארליך, צור. ״לאור ולרוחב בשדות אבינו״: על המבנה הפנימי של כמה משירי ״כוכבים בחוץ״. נתיב, שנה 14, גל׳ 81–82 (2001), עמ׳ 104–109.

 

• ארליך, צור. זיק בינה אחרון.  מקור ראשון, שבת, כ״א באדר ב׳ תשס״ה, 1 באפריל 2005, עמ׳ 1, 5.
  ״יצירתו של אלתרמן משנות השישים חתומה בחותם החרדה מפני אובדן הבינה. לתסכולו מבזבוז הניצחון של ששת הימים יש יד ורגל בכך״. תמצית עבודת הגמר של ארליך לתואר שני.

   

• ארליך, צור. פרי מדון ופרימדונה. מקור ראשון, השבועון, כ״ז בטבת תשס״ו, 27 בינואר 2006, עמ׳ 23.
  על ׳הטור השביעי׳, ספר שישי (תשס״ה 2005)

 

• ארליך, צור.  החומרים שמהם עשויה השראה.  מקור ראשון, דיוקן, כ״א בשבט תשס״ז, 9 בפברואר 2007, עמ׳ 30–33.
  על ספרו של מרדכי נאור ״הטור השמיני״.

 

• ארליך, צור.  שירי הדור שיצא ממצרים.  מקור ראשון, שבת, י״א בניסן תשס״ז, 30 במארס 2007, עמ׳ 16–17.
  על שירי ׳רגעים׳ ו׳הטור השביעי׳ בערבי פסחים בשנות הארבעים.

 

• ארליך, צור.   אלתרמן כשמרן.  תכלת, חוב׳ 27 (אביב תשס״ז 2007), עמ׳ 80–106 <המאמר כקובץ PDF> .

   

• ארליך, צור.  שמחת עשירים.  מקור ראשון,  דיוקן, י״א בשבט תשס״ח, 18 בינואר 2008, עמ׳ 32–33.
  על ספרו של עוזי שביט ׳לא הכל הבלים והבל׳

 

• ארליך, צור.  מוסר לחימה מחורז.  מקור ראשון, שבת, ג׳ באלול תשע״א, 2 בספטמבר 2011, עמ׳ 19.
  פורסם גם באתרו של צור ארליך מהמחסן של צור ארליך
  ביקורת על ספרו של מנחם פינקלשטיין ״הטור השביעי וטוהר הנשק״.

 

• ארסט, אברהם. לנוכח גן הפסלים.  דבר, כ״ד בניסן תש״ך, 21 באפריל 1960, עמ׳ 3.
  תגובה לטורו של נתן א׳ ״גן הפסלים״  על יחסי חרדים וחילוניים.

 

• ה׳ארץ׳            ראה:            ׳הארץ׳

 

• אשד, אלי.  לבת, לבן ולכל המתעניין. מעריב, מוסף שבת – ספרות וספרים,  י״ח בתשרי תשס״ו, 21 באוקטובר 2005, עמ׳ 25.
  ביקורת על ספרה של פרופ׳ זיוה שמיר ׳תבת הזמרה חוזרת : על שירי הילדים של נתן אלתרמן׳.

 

• אשדות, י.  ״האחים קרמזוב״ ב׳הבימה׳.  הפועל הצעיר, שנה נ׳, גל׳ 6 (י״א בחשון תשי״ז, 16 באוקטובר 1956), עמ׳ 14.
  על המחזה מאת ז׳אק קופו וז׳אן קרוא על־פי דוסטוייבסקי ובתרגומו של נתן אלתרמן.