מאמרים ורשימות על נתן אלתרמן ויצירתו

(מסודר בסדר אלפביתי על-פי שם מחבר המאמר או הרשימה)

• גוברין, נורית.  בין יעקב פיכמן לנתן אלתרמן.  ערוגות: קובץ לזכרו של יעקב פיכמן, חוב׳ א (אייר תשל״ג, מאי 1973), עמ׳ 13־24.
  חזר ונדפס בספרה קריאת הדורות (תשס״ב 2002), כרך א׳, עמ׳ 208־220.

 

• גוטהלף, יהודה. לאור עברנו ולמען עתידנו. דבר, כ״ב בטבת תשי״ג, 9 בינואר 1953, עמ׳ 2.
  חתום: ג. יהודה.
  מאמר תגובה לטורו של נתן אלתרמן ״הפילהרמוניה החרשת והתרבות״.

 

• גולדברג, לאה [עדה גראנט]. יומן ספרותי: א. ״מכות מצרים״.  משמר, כ״ה בטבת תש״ד, 21 בינואר 1944, עמ׳ 4.
  על ״שירי מכות מצרים״.

 

• גולדשטיין, אמיר.  שתיקת הספרות העברית.  בספרו:  גבורה והדרה : עולי הגרדום והזיכרון הישראלי  (ירושלים : יד יצחק בן צבי ; תל-אביב : מכון ז׳בוטינסקי בישראל, תשע״ב 2011), עמ׳ 119־122.
  דיון בטורו של נתן אלתרמן ״בליל ההתאבדות״ על התאבדותם של משה ברזני ומאיר פיינשטיין.

 

גולה, י.     ראה:     פליישר, עזרא

 

• גולומב, הַרי. בדיות וקניינים : עיונים בשירת אלתרמן.  קשת, שנה שלישית, חוב׳ ג׳ (יא) (אביב 1961), עמ׳ 30–61.

   

• גולומב, הַרי. השורה האחת והשיר השלם : מעין-הקדמה לדיון באספקט אחד בשירת אלתרמן   משא (מצורף ל׳למרחב׳), גל׳ 19 (כ״ה בניסן תש״ל, 1 במאי 1970), עמ׳ 10, 14.

 

• גולן, אבירמה. השקט שמפריע לכתוב : אלתרמן עכשיו, 20 שנה למותו. דבר, י״ט באדר תש״ן, 16 במארס 1990, עמ׳ 16.

 

• גולן, רות.  ״פני הטבועות, פני אבי היצוקים״ : בין המיתוס לממשי ביחסים בין נתן אלתרמן לבתו, תרצה אתר - מבט פסיכואנליטי.  עתון 77, שנה ט״ז, גל׳ 158 (ניסן תשנ״ג,  מארס 1993), עמ׳ 26־36.

 

• גולני, מוטי.  סיכול ממוקד? אלתרמן בעד.   הארץ, מוסף ספרים, גל׳ 971 (ז׳ בתשרי תשע״ב, 5 באוקטובר 2011), עמ׳ 8.
  ביקורת על ספרו של מנחם פינקלשטיין  הטור השביעי וטוהר הנשק: נתן אלתרמן על ביטחון, מוסר ומשפט.

 

• גור, ישראל [י. אחי-נחמן]  הרהורים בשולי ׳הטור השביעי׳. בשער, גל׳ 8 (28) (א׳ בתמוז תש״ח, 8 ביולי 1948), עמ׳ 5־6.
  על נתן אלתרמן ושיריו עם הופעת קובץ ׳הטור השביעי׳ (תש״ח).

 

• גור, ישראל [י. אחי-נחמן]   נתן אלתרמן -- בן חמשים.  במה, כתב-עת לאמנות התיאטרון, גל׳ 7 (60) (חשון תשכ״א, נובמבר 1960), עמ׳ 66־68.

 

• גורי, חיים וחיים חפר. נפש החופש.  בשער, שנה ג׳, גל׳ 20 (62) (כ״ז באייר תש״ט, 26 במאי 1949), עמ׳ 2.
  חתום: חגור-חפר.
  שיר. על נתן אלתרמן וטורו ״שתי-שבלים-וחנית״ (מס׳ 879) שנפסל על-ידי הצנזורה הצבאית.

 

• גורי, חיים. ״על זאת״ ועל עוד משהו.  למרחב, ז׳ בטבת תשי״ז, 11 בדצמבר 1956, עמ׳ 2 (במדורו ׳מה אומרים׳).
  חתום: חגי.
  תגובה לטור ״תחום המשולש״ (מספר 1155) הדן בטבח בכפר-קאסם.

 

• גורי, חיים.  כמה פגישות עם שירתו. בתוך: אלתרמן ויצירתו : דברים ומחקרים / ערכו מנחם דורמן ואהרן קומם (באר שבע : המרכז למורשת בן-גוריון, הוצאת הספרים של אוניברסיטת בן-גוריון בנגב : הוצאת הקיבוץ המאוחד : מוסד אלתרמן, תשמ״ט 1989), עמ׳ 9־19.
  דברים בפני סטודנטים לספרות עברית באוניברסיטת בן-גוריון, באר שבע.

 

• גורי, חיים. פגישות לאין קץ. ידיעות אחרונות, המוסף לשבת, י״ט באדר תש״ן, 16 במארס 1990, עמ׳ 21־22.
  ראיון עם חיים גורי על אישיותו ושירתו של נתן אלתרמן. מראיין: שמואל הופרט.

 

• גורי, חיים. ערב, ערב : מה אלתרמן היה אומר על ההינתקות? במלאות 35 שנה למותו.  הארץ, תרבות וספרות, ז׳ באדר ב׳ תשס״ה, 18 במארס 2005, עמ׳ ה 4.

 

• גורי, חיים.  בקפה הנרגילות, בין נתן אלתרמן לססיל חוראני.  הארץ, תרבות וספרות, ז׳ בשבט תש״ע, 22 בינואר 2010, עמ׳ 1, 4.

״בחזון ארץ ישראל השלמה של נתן אלתרמן היה מקום גם לערבים לחיות ב״רווחה, צדק וכבוד הדדי״ בלא חלוקת הארץ. בכך לא היה רחוק מחזונו של האינטלקטואל הלבנוני ססיל חוראני, שהאמין בפתרון מדינה דו לאומית. השנה ימלאו מאה שנה להולדתו של אלתרמן, ועדיין אנחנו על אותה פרשת דרכים״.

 

• גורן, נתן.  בספרותנו היפה : בשיר.  עם וספר, תמוז תשי״ד, יולי 1954, עמ׳ 54.
  על ״הטור השביעי״, ספר שני (תשי״ד)

 

• גורן, צבי.  כהונה וממלכה באוּר העתיקה.  על המשמר, דפים לספרות, א׳ בסיון תש״ן, 25 במאי 1990, עמ׳ 19.
  על מחזהו של נתן אלתרמן ימי אור האחרונים.

 

• גייס, מ. ״הקמצן״ בקאמרי. משא (מצורף ל׳למרחב׳), שנה ה׳, גל׳ 6 (98) (י״ט בשבט תשט״ו, 11 בפברואר 1955), עמ׳ ב.
  על מחזהו של מולייר בתרגומו של נתן אלתרמן.

 

• גייס, מ.
   כובע הקש עודנו באופנה בתיאטרון הקאמרי.  דבר השבוע, גל׳ 49 (כ״ג בכסלו תשט״ז, 8 בדצמבר 1955), עמ׳ 13.
ביקורת על הקומדיה המוסיקלית של א׳ לאביש ומ׳ מישל בתרגומו של נתן אלתרמן.

 

• גייס, מ.  האב וארבעת בניו : ״האחים קרמזוב״ ב׳הבימה׳.  דבר השבוע, גל׳ 42 (550) (י״ג בחשון תשי״ז, 18 באוקטובר 1956), עמ׳ 13.
  על המחזה מאת ז׳אק קופו וז׳אן קרוא על-פי דוסטוייבסקי ובתרגומו של נתן אלתרמן.

 

• גילולה, דבורה. ״ימי אור האחרונים״ – מחזה בלתי גמור של נתן אלתרמן.  במה, גל׳ 112 (תשמ״ח 1988), עמ׳ 20־29

 

• גילולה, דבורה. מבוא והערות ל״ימי אור האחרונים״ – מחזה של נתן אלתרמן.   בתוך: ימי אור האחרונים : מחזה / נתן אלתרמן ; עריכה, הערות ומבוא – דבורה גילולה (תל אביב : מוסד אלתרמן : הוצאת הקיבוץ המאוחד, תש״ן 1990), עמ׳ 7־82.

 

• גילולה, דבורה.  תרגומיו של נתן אלתרמן לבמה העברית. לשון ועברית, גל׳ 7 (ניסן תשנ״א, מרס 1991), עמ׳ 5־13.
  כולל לוח כרונולוגי של תרגומי מחזות, והערות ביבליוגרפיות. בגל׳ 8 (עמ׳ 18) מופיע תיקון טעות.

 

• גילולה, דבורה.  נתן אלתרמן והכתיב העברי.  לשון ועברית, גל׳ 8 (תמוז תשנ״א, יוני 1991), עמ׳ 7־12.
  על רשימתו של נתן אלתרמן ב׳הטור השביעי׳ ״הכתב וריבו״ (׳דבר׳, 27 באפריל 1962). הטור מובא בעמ׳ 13־15.

 

• גילולה, דבורה.  נתן אלתרמן - הצצה אל מאחורי הפרגוד.  דפים למחקר בספרות, חוב׳  9 (1993/94), עמ׳ 57־74.

 

• גילולה, דבורה. נתן אלתרמן והתיאטרון הקאמרי.   במה: רבעון לדרמה, כרך ל׳, חוב׳ 145־146 (תשנ״ז 1996), עמ׳ 49־72.

 

• גילולה, דבורה.  אלתרמן המתרגם : עיונים ב״שלמה המלך ושלמי הסנדלר״.  בתוך: עברית שפה חיה : קובץ מחקרים על
הלשון בהקשריה החברתיים-תרבותיים, כרך ב׳ (1999), עמ׳ 59־74.

 

• גילולה, דבורה.  מ״אהבה, אהבה, אהבה״ ועד ״צץ וצצה״ : תרומתו של נתן אלתרמן לתיאטרון הישראלי.  במה, כרך ל״ד, גל׳ 158 (תש״ס 2000), עמ׳ 25־34.
  על פזמוניו של נתן אלתרמן בבימה הקלה.

 

• גילולה, דבורה.  צץ וצצה – ההצגה שהיתה והטקסט שלא התפרסם.  במה, כרך לז, חוב׳ 171 (תשס״ד 2004), עמ׳ 48־59

 

• גלבוע, מנוחה.  בין ״התיבה המזמרת״ ל״כוכבים בחוץ״ ול״פונדק הרוחות״. מעגלי קריאה, חוב׳ 21 (תמוז תשנ״ב, יולי 1992), עמ׳ 85־89.

 

• גלבוע, מנוחה.  אלתרמן והעתונות.   קשר: כתב-עת לחקר תולדות העיתונות והתקשורת בעולם היהודי ובישראל, חוב׳ מס׳ 15 (מאי 1994), עמ׳ 65־71.

 

• גלבוע, משה א.  לישרים תהילה -- והגורם לפילוג.  דבר, כ״ח בתמוז תשכ״ה, 28 ביולי 1965, עמ׳ 4.
  תגובה לטורו של נתן א. - ״לישרים תהלה״ בענין הפילוג במפא״י והקמת רפ״י. ענה על כך נתן א. בטורו ״סיבה מספקת״.

 

• גלוזמן, מיכאל.  אלימות ללא משמעות וללא תכלית.   הארץ, מוסף ספרים, גל׳ 463 (כ״ה בטבת תשס״ב, 9 בינואר 2002), עמ׳ 8, 13.
  על ספרו של חנן חבר ״פתאום מראה המלחמה״.

 

• גלוזמן, מיכאל.    עיר היונה ושיח האדון.  אות: כתב עת לספרות ולתיאוריה, גל׳ 6 (סתיו 2016), עמ׳ 87־118 *

 

• גליקשטיין, חיים. על שני מחזות מקוריים: ב. ״כנרת, כנרת״.  במה: כתב-עת לאמנות התיאטרון, חוב׳ 11־12 (64־65) (חורף תשכ״ב 1962), עמ׳ 48־51.

 

• גמזו, חיים. ״הקמצן״ למולייר - בתיאטרון הקאמרי. הארץ, י״ט בשבט תשט״ו, 11 בפברואר 1955, תרבות וספרות, עמ׳ א.
  על המחזה בתרגומו של נתן אלתרמן.

 

• גמזו, חיים.
  ״כובע הקש האיטלקי״ - בתיאטרון הקאמרי.  הארץ, ט״ו בכסלו תשט״ז, 30 בנובמבר 1955, עמ׳ 2.
ביקורת על הקומדיה המוסיקלית של א׳ לאביש ומ׳ מישל בתרגומו של נתן אלתרמן.

 

• גמזו, חיים. ״האחים קרמזוב״ ב׳הבימה׳.  הארץ, ז׳ בחשון תשי״ז, 12 באוקטובר 1956, תרבות וספרות, עמ׳ א, ב.
  על המחזה מאת ז׳אק קופו וז׳אן קרוא על-פי דוסטוייבסקי ובתרגומו של נתן אלתרמן.

 

• גמזו, יוסי.  כלים ורוח.   דבר, י״א בניסן תשכ״ז, 21 באפריל 1967, עמ׳ 3, 4.
  תגובה לרשימתו של נתן אלתרמן ״תוף הפח״ וכלי הרוח״ (מס׳ 1355) סביב ביקורו של הסופר הגרמני גינתר גראס בארץ.

 

• גראייק, שלום (סטפאן).  ״יום הזכרון והמורדים״ : על טור אחד של נתן א. - הערות מספר. דבר, כ״ה באייר תשי״ד, 28 במאי 1954, עמ׳ 3.
  תגובה לטורו של נתן אלתרמן ״יום הזכרון והמורדים״.

 

• גראנט, עדה             ראה:             גולדברג, לאה

 

• גרודזנסקי, שלמה. ריטוריקה ושנינות.   דבר, מוסף לספרות ולאמנות, י״ב באב תש״ך, 5 באוגוסט 1960, עמ׳
 7.

 

• גרודזנסקי, שלמה. נתן אלתרמן. בספרו:   על כל פנים : שיחות-רדיו (1969־1972) (תל-אביב : עם עובד, תשל״ה 1975), עמ׳ 96־100.
  על נתן אלתרמן ושירתו.

 

• גרינבוים, יצחק. על השואה ועל השקל : (מכתב גלוי לכל מי שיקראנו).  דבר, י״ב באדר ב׳ תש״ג, 19 במארס 1943, עמ׳ 2.
  תגובה לטורו של נתן א. כרוז וצימוקו (מס׳ 606)

 

• גרינבוים, יצחק.  לא בצעקות ״השמצה״ נשמור על כבודנו.  על המשמר, י״ג בתמוז תשי״ב, 6 ביולי 1952, עמ׳ 2.
  תגובה לטורו של נתן אלתרמן ״סערה על פני סדר היום״ שפורסם ב-4 ביולי 1952.

 

• גרינוולד, רועי.  בין פדיון לפדות : על שירתם של שלונסקי ואלתרמן כתגובה לרטוריקה המשיחית בשירה העברית.  מכאן, : כתב-עת לחקר הספרות העברית, כרך יד  (תשע״ד, מארס 2014), עמ׳  200־219.

 

• גרנות, אלעזר. וישלח ... בשער, שנה ג׳, גל׳ 23 (65) (י״ט בסיון תש״ט, 16 ביוני 1949), עמ׳ 1.
  חתום: ג. אלעזר.
  שיר. על נתן אלתרמן וטורו ״שתי-שבלים-וחנית״ (מס׳ 879) שנפסל על-ידי הצנזורה הצבאית ועל דוד בן-גוריון.

 

• גרסון, מנחם. ב״קצרות״ וב״פזמון״.  השומר הצעיר, שנה י״ב, גל׳ 19 (ל׳ בניסן תש״ג, 5 במאי 1943), עמ׳ 6.
  תגובה לטורו של נתן א׳ ״אילוף ילדים״ (מס׳ 612)

 

• גרץ, נורית. המהפכה שלא היתה (הפרוזה המודרניסטית בכתב-העת ״טורים״).  דפים למחקר בספרות, כרך 3 (תשמ״ו 1986), עמ׳ 175־198.
  בעיקר על הכתיבה המודרניסטית של מנשה לוין ויעקב הורוביץ, לאה גולדברג ונתן אלתרמן. בין היתר, דיון בסיפור ׳חטוטרת׳ שפורסם בגל׳ א׳ של ׳טורים׳ ב-23 ביוני 1933.