לקסיקון הספרות העברית החדשה
בעריכת חבר ספרנים
  

איתמר יעוז־קסט (1934–2021)

<בהכנה>

Itamar Yaoz-Kest

    איתמר (פטר ארווין) יעוז־קסט, משורר, סופר, מתרגם ועורך, נולד בסארוואש, הונגריה בכ״ב באב תרצ״ד, 3 באוגוסט 1934. במלחמת העולם השנייה נלקח עם משפחתו למחנות ריכוז בגרמניה. שיריו הראשונים נכתבו במחנה ברגן־בלזן. ב-1951 עלה לארץ עם משפחתו, שירת בצה״ל, סיים תואר ראשון באוניברסיטת תל אביב ועסק בהוראה בתיכון ״עירוני ה״׳ בתל אביב. במשך עשרות שנים פירסם שורה ארוכה של ספרי שירה, פרוזה, עיון ותרגום.
    קובץ השירים הראשון שלו (מקור ותרגום), בשם פסיפס שירים, ראה אור ב-1955 (שחור על גבי לבן). ב-1958 היה ממייסדי הוצאת עקד וביטאוניה הספרותיים, כולל עקד לשירה (1960–1973). ספר שיריו הראשון שכלל רק את פרי יצירתו, מלאך ללא כנפיים, ראה אור ב-1959, אולם נראה כי ספרו הראשון שעורר עניין הוא נוף בעשן, פרקי ברגן־בלזן (1961).
    אחד ממאפייני כתיבתו הוא הקשר ההדוק בין חומרי היצירה האמנותית בשירה ובפרוזה לבין דברי עיון והגות. באלה כבאלה מופיעים מראות השתייה המהותיים לו והממוקדים בשלושה מעגלים עיקריים: מוראות השואה שחווה כילד; המפגש הטעון עם ארץ ישראל ועם החברה הישראלית לאחר העלייה; ומציאת עולם האמונה הדתית כדרך חיים מתחדשת, הכרוכה במאבקים פנימיים. ייחודית לו, כבר מראשית יצירתו, התפישה הניאו־יהודית; כלומר, מפגש מחודש עם המורשת היהודית. אולם בולטת יותר תפישת ה״דו־שורשיות״, המתגלה לדעתו אצל יוצרים שנוף ילדותם הראשוני היה מחוץ לישראל וחרף השתרשותם בארץ ובהוויה הישראלית, הם עדיין חשים בדואליזם המהותי הזה (בחוברת להוויית הדו־שורשיות בספרות הישראלית, 1979). ב-1977 השתתף בקובץ ממשות כפולה (עם יעקב בסר, שמעון בלס וראובן בן־יוסף), ובו הובעו רעיונות מקדימים לחוברת, שעוררה תגובות רבות, בהן גם תגובות לא חיוביות מצד יוצרים בעלי רקע דו־שורשי דומה.
    ממד ייחודי של התבוננות בימי הילדות נוסף בספר השירים הנזכר נוף בעשן, פרקי ברגן־בלזן. שנת 1944, אז נלקח הילד איתמר למחנה הריכוז, משמשת רקע למחזור השירים הזה, שבו סמל הגן – במשמעות גן העדן, גן האושר – מתעמת עם המציאות האיומה תוך כדי מטמורפוזה של הנוף: ״בשבעים לשונות אש יצעק הנוף״. עימות מאוחר יותר של המשורר המבוגר עם עולם ילדותו במחנה הריכוז אפשר למצוא בספר דלתות צריפים עוד נפתחות בי (1997).
    שנים אחדות לאחר נוף בעשן מתגלים מראות שונים לחלוטין – היאחזות בארץ, במשפחה, ברעיה ובילדים, והמוטיב החשוב ביותר בספר ירושת עיניים (1965) הוא חיפוש השורש וההמשכיות. תיאורים של כאן ושם משולבים בלמורד ביתה (1969), וחותמם העיקרי הוא מות האב ואלמנות האם. דומה מבחינה אידיאית הוא קיץ של ויולה (1973), שחלקו הראשון נופי קיץ בארץ וחלקו השני זיכרונות מימים רחוקים של טרם פורענות. זיקה מיוחדת בין העבר לבין החיים במדינת ישראל נרקמת ב-13 שירים מן העורף (1974). כאן מועלות תחושותיו של אדם השוהה בתל אביב בימי מלחמת יום הכיפורים וחוזר שוב, בשל אווירת החרדה ששררה בארץ בראשית המלחמה, אל נבכי זיכרונותיו מתקופת מלחמת העולם השנייה.
    גם בפרוזה שלו, שהיא בעלת אופי אוטוביוגרפי, מופיעות תמונות עבר פיוטיות כאלה, שאותן אפשר למצוא במרוכז במבחר הסיפורת המהגר הביתה (2005). לא מקרה הוא ששמות ספרי הפרוזה משקפים את תחושת המעבר מעולם תרבותי אחד לאחר, ועם זאת גם את הארעיות, המורא ואי־היציבות: בחלון הבית הנוסע (1970), אחיזה של חול (1977) ועוד.
    מאמצע שנות השמונים חל שינוי מהותי בתוכני כתיבתו. החזרה בתשובה, על כל נפתוליה, מוצאת את ביטויה בכמה קובצי שירה, ובהם צינורות מוליכי אש (1986) וייחודים עלי אדמות – שירים בשולי הסידור (1990). בעולה בהר, שירי אמונה ותשובה (1998) מובאים שירים ישנים וחדשים שנושאיהם, מלבד החזרה בתשובה, הם המפגש עם עולם האבות והשואה.
    יעוז־קסט היה גם מתרגם פורה. הוא פירסם מאות תרגומי שירה, בעיקר מהונגרית ומלטינית. חלק מתרגומיו כונס בספרים: כתב בגביש (תרגומים משירת העולם, 1968); צבי הפלאות (שלושה כרכים של שירה הונגרית, 1984–1989); כתב ראי (מבחר תרגומים משירת העולם, 2004). ערך ספרי שירה רבים. ספר ייחודי בעריכתו הוא מבחר של מאה משוררים יהודים בספרות העולם בשם בסימן כוכב, שראה אור ב-2003. שיריו תורגמו לרוב לשונות אירופה, ובארץ הם נכללים בחומר לבחינות הבגרות. אוטוביוגרפיה ספרותית שלו בשם שני צידי הסף ראתה אור ב-2000.
    בשנים 1999–2002 היה נשיא אגודת הסופרים העבריים. זכה בפרסים רבים, בהם: פרס הרצל (1972), פרס אוניברסיטת בר־אילן (פרס ורטהיים, 1984), פרס לאה גולדברג (1990), פעמיים בפרס ראש הממשלה לסופרים עבריים על שם לוי אשכול ז״ל (1992) (2007), עיטור כבוד של נשיא הונגריה על תרגום שירה הונגרית לעברית (1992), פרס שר החינוך והתרבות לתרגום (1998), פרס הנשיא (2002), פרס ברנר לשירה (2016) ועוד.
    עוד מספריו: שירה – מתיך הזהויות (1980); שבעה סימני קשירה (1994); על כף ידו של חורף : שירי הילד פטר קסט 1944–1945 (מתורגמים על ידי המחבר, 2006). פרוזה – צל הציפור (1971); הקו הזרחני (1972); מרכבה לילית (1973). עיון – לאומיות וטרנס־חילוניות בספרות הישראלית (1986); אוטופיה ובית המקדש לאור השירה העברית ומציאות ימינו (1995).
    איתמר יעוז־קסט נפטר בכ״ט בשבט תשפ״א, 11 בפברואר 2021. היה נשוי למשוררת וחוקרת הספרות חנה יעוז־קסט, אב לשלהב ולאראל, וסב לנכדים.


יצירות איתמר יעוז–קסט בפרויקט בן־יהודה		  

נכתב על־ידי אביב עקרוני עבור לקסיקון הקשרים לספרות ישראלית 
[מקורות נוספים: קרסל, ארכיון גצל קרסל בספריה הלאומית בירושלים, גרנות, לקסיקון אופק לספרות ילדים, המכון לתרגום ספרות עברית, ויקיפדיה] 
 [צילום: אתר הוצאת עקד]

ספריו:

  • שירי פסיפס : תרגומים (תל אביב : ״שחור על גבי לבן״, תשט״ז) <ציורים – אורי שטטנר>
  • מלאך ללא כנפיים : שירים (תל־אביב : עקד, 1959)
  • נוף בעשן : פרקי ברגן־בלזן : מחזור שירים (תל־אביב : עקד, 1961)
  • אור הנחשך : משחק מסתורין ב-9 מראות של שיר (תל־אביב : עקד, 1963) <איורים – יעקב וכסלר>
  • ירושת עינים : מחזור שירים (תל־אביב : עקד, 1965)
  • שירים (תל אביב : עקד, תשכ״ז 1966) <״בספר זה רואים אור מחדש שירים אשר התפרסמו בין השנים 1959–1965 בשלשה קבצים ... כן מובאים פה שירים חדשים.״>
  •  למורד ביתה : שירים (תל־אביב : עקד, 1969) <מחזור א. חצרות לאמי; מחזור ב. בסוד חדריה>
  • בחלון הבית הנוסע : רומאן (תל אביב : עקד, תש״ל)
  • צל הציפור : רומן (תל־אביב : עקד, תשל״א 1971)
  • הקו הזרחני : נובילה בשני חלקים (תל־אביב : עקד, תשל״ב 1972)
  • קיץ של ויולה : שירים (תל אביב : עקד, תשל״ג)
  • 13 שירים מן העורף : אוקטובר 73 – מארס 74 (תל אביב : עקד, 1974)
  • דו־שורש : שירים ושירים בפרוזה (תל־אביב : עקד, תשל״ו 1976)
  • אחיזה של חול : רומאן (תל אביב : עקד, תשל״ז)
  • בחלון הבית הנוסע (תל אביב : משרד הביטחון – ההוצאה לאור : ספרית תרמיל, תשל״ט 1979)
  • מתיך הזהויות : שירים (תל־אביב : עקד, תש״ם 1980)
  • לשון הנהר, לשון הים : שירים ושירים בפרוזה 1958–1983 : מבחר (תל־אביב : עקד, תשמ״ד 1983)
  • צינורות מוליכי אש (תל אביב : עקד, תשמ״ז 1986) <שירים>
  • קווים לארס־פואטיקה יהודית ניאו־דתית (תל־אביב : ספירה, תשמ״ט 1989) <לקט שירים ומאמרים>
  • ייחודים עלי־אדמות : שירים בשולי ה״סידור״ (תל אביב : עקד, תשנ״א 1990)
  • זימון : שירים בליווי מסה אישית מסביב לתהליך של חזרה בתשובה (תל־אביב : עקד, תשנ״ג 1992)
  • שבעה סימני קשירה : שירים (תל אביב : עקד, תשנ״ד 1994)
  • אוטופיה ובית המקדש לאור השירה העברית ומציאות ימינו. למרגלות ההר : שירים (תל אביב : עקד, תשנ״ו 1995)
  • דלתות צריפים עוד נפתחות בי : מחזור שירים (תל אביב : עקד, תשנ״ז 1997)
  • עולה בהר : שירי אמונה ותשובה : מבחר (תל אביב : ספירה, מכון לשירה יהודית בת־זמננו ליד עקד, תשנ״ח 1998) <כולל מבוא מאת חנה יעוז>
  • שירים נבחרים : 1958–1997 (תל אביב : תמוז : אגודת הסופרים, תשנ״ח 1998)
  • שני צידי הסף : אוטוביוגראפיה ספרותית (תל אביב : עקד, תש״ס 2000) <ראיינה חנה יעוז>
  • משירי איתמר יעוז־קסט : אוסף 1956–2001, תשט״ז–תשס״א (תל־אביב : עקד, תשס״א 2001)
  • 7 במות יחיד : מהוויה דו־שורשית עד הוויה אמונית־דתית : מסות אישיות, 1974–2002 (תל אביב : עקד, תשס״ג 2003)
  • הבית מאזין לקולות : שירים ושירים בפרוזה (תל־אביב : עקד, תשס״ה 2005)
  • המהגר הביתה : סיפורת 1970–2005 : מבחר (תל־אביב : עקד, תשס״ו 2005)
  • על כף־ידו של חורף : שירי הילד פטר קסט ברכבות, במחנה ברגן־בלזן וסמוך לשחרור 1944–1945 : מבוא והערות (ירושלים : יד ושם ; תל־אביב : עקד, 2006)
  • תאונה ונס בערב : פואמה (תל־אביב : עקד, תשס״ז 2007) <״ספר זה רואה־אור במהדורה מצומצמת, המיועדת לידידים ולאספני שירה״>
  • כינור שחור מבבל : נובלה על רקע היסטורי (תל־אביב : עקד, תשס״ח 2008)
  • ספר האור הלבן : שירים על אמונה ועל תשובה : מבחר ושירים חדשים (תל אביב : עקד, תשס״ט 2009) <כולל מבוא מאת פרופ׳ חנה יעוז>
  • ספר השורש הבוער : נופי עשן, דו־שורש, גבר ואשה באור הצהריים : 1960–2010 : מבחר ושירים חדשים (תל אביב : עקד, תש״ע 2010) <מבוא – חנה יעוז>
  • בחצרותיך לעת ערב : שירים 2010–2013 (תל אביב : עקד, תשע״ג 2013)
  • שירים לרעיה בשער השמיים (תל אביב : עקד/גוונים, תשע״ה 2015) <לקט שירים שנכתבו בשנת מותה של אשת המשורר, פרופ׳ חנה יעוז־קסט, ומביא לידי ביטוי חלק מן האוירה שהאירוע הטראגי הישרה מסביב. כמן צורפו מספר שירים מוקדמים יותר ... >

עריכה ותרגום:

  • שקא : שירים יפניים / עברית – איתמר יעוז־קסט (תל־אביב : עקד, 1958) <ציורים – אורי שטטנר; כתב – דב רוזנפרב>
  • מבחר השירה היהודית בהונגריה ותולדותיה / תרגם והוסיף הקדמות – איתמר יעוז־קסט (תל־אביב : עקד, תש״ך 1960)
  • שביל זהב : שירים ליריים / הוראציוס ; תרגם איתמר יעוז־קסט ; צייר משה גיל ; כתב יונה קולמן (תל אביב : עקד, 1965)
  • בעקבות אורפאוס : מבחר שירים / מיקלוש ראדנוטי (תל אביב : עקד, תשל״א 1971)
  • השואה בשירה העברית : מבחר / בעריכת נתן גרוס, איתמר יעז־קסט, רנה קלינוב ; מבוא – הלל ברזל (ירושלים ; תל־אביב : יד ושם – רשות הזכרון לשואה ולגבורה : הקיבוץ המאוחד, 1974)
  • שירי אהבה ישראליים בני זמננו / עריכה – איתמר יעוז־קסט (תל אביב : עקד, 1976)
  • שירה צעירה : אנתולוגיה מורחבת ומעודכנת / עורכים – חנה יעוז, יעקב בסר, איתמר יעוז־קסט (תל־אביב : עקד, 1980)
  • צבי־הפלאות / בחר, תירגם מהונגרית והוסיף מבואות איתמר יעוז־קסט (תל־אביב : עקד, תשמ״ה 1984–תשמ״ט 1989) 3 כר׳. <מהד׳ דו־לשונית – תרגום מול מקור>
    חלק א: אנתולוגיה מן השירה ההונגרית לדורותיה.
    חלק ב: מבחר מן השירה ההונגרית בת־זמננו.
    חלק ג: גורל יהודי בשירה ההונגרית.
  • קדיש לילד שלא נולד / אימרה קרטש (תל אביב : המעורר, תשס״ב 2002) <״מסע אישי ... אל תוך נשמת האדם שאחרי אושוויץ״>
  • בסימן כוכב : שירי משוררים יהודים בספרות העולם : 100 משוררים / בחר וערך איתמר יעוז־קסט (תל אביב : עקד־פסיפס, תשס״ד 2003)
  • סבך גני החלומות : מבחר שירים / מיהאי באביץ׳ (תל אביב : עקד, תשע״א 2010)
  • שוער לילי : מבחר שירים : מהדורה דו לשונית / אישטואן טורצי (תל אביב : עקד, 2011)
  • צעדת־פרך : מבחר שירים / מיקלוש ראדנוטי (תל־אביב : עקד, תשע״ב 2012) <המהדורה הראשונה של ספר זה יצאה לאור בשם ״בעקבות אורפאוס״ בשנת 1971>
  • בפאתי העיר : מבחר שירים / אטילה יוז׳ף (תל אביב : עקד, תשע״ג 2013)

על המחבר ויצירתו:

ספרים: מאמרים:
  • יעוז־קסט, איתמר.  [על עצמו ושירתו].  פסיפס, גל׳ 61 (סתיו תשס״ו 2005), עמ׳ 27–29.
  • יעוז־קסט, איתמר.  בחבל טבור אל הגורל : רק על עצמי – משוררים וסופרים מספרים על הכתיבה שלהם.  מקור ראשון, שבת, ח׳ בכסלו תשס״ו, 9 בדצמבר 2005, עמ׳ 6.
  • יעוז־קסט, איתמר.  האופי הדינאמי של תופעת הדו־שורשיות – היום.  פסיפס, גל׳ 66 (אביב/קיץ תשס״ז 2007), עמ׳ 1–2 <שוחחה: חנה יעוז>
  • אברהם־איתן, חלי.  איתמר יעוז־קסט – 50 שנות יצירה : סימבול הציפור ביצירתו של יעוז־קסט.  מאזנים, כרך ע״ט, גל׳ 6 (כסלו תשס״ו, דצמבר 2005), עמ׳ 2–4.
  • אברהם־איתן, חלי.  בין שירה לפילוסופיה בעולמם הספרותי של ישראל אפרת ואיתמר יעוז־קסט.  בתוך: מטוב יוסף : ספר היובל לכבוד יוסף טובי / ערכו אילת אטינגר ודני בר־מעוז (חיפה : המרכז לחקר התרבות היהודית בספרד ובארצות האסלאם, אוניברסיטת חיפה, תשע״א 2011), כרך א׳, עמ׳ 415–426.
  • בלאט, אברהם.  הפרוזה של איתמר יעוז קסט.  בספרו: תחומים וחותם (תל־אביב : סיגלית, תשל״ד 1974), עמ׳ 165–171 <על ״בחלון הבית הנוסע״, ״צל הציפור״, ו״הקו הזרחני״>
  • בסר, יעקב. ״נופי הבית הנוסע... ״. בתוך: שיח משוררים : על עצמם ועל כתיבתם / ערך את הראיונות, יעקב בסר (תל־אביב : עקד, תשל״א 1971), עמ׳ 115–123 <שיחה עם המשורר>
  • בר־און, יעקב.  ״כשאני יודע שזהו זה, פורצת שמחה״.  מקור ראשון, שבת, י״א בניסן תשע״א, 15 באפריל 2011, עמ׳    <שיחה עם המשורר על חמשים שנות יצירה וסיפור חיים אחד ארוך>
  • ברזל, הלל.  איתמר יעוז־קסט: דרכו אל הפרוזה הפיוטית.  מאזנים, כרך פ׳, גל׳ 3–4 (תמוז תשס״ו, יוני 2006), עמ׳ 2–5.
  • גולן, ארנה.  כפל השורשים וכפילות הזהות : ״באמצע הרחוב התל־אביבי״ מאת איתמר יעוז־קסט.  בספרה גבר, אישה, תעודת זהות : שאלות של זהות ביצירות מן הספרות העברית  (תל אביב : חורב, תשס״ה 2004), עמ׳ 151–159.
    •
  • גורפיין, רבקה.  [על ״הפחד״ מתוך ׳משירי נוף בעשן׳].  בספרה: עם שיר  (תל־אביב : עקד, 1967), עמ׳ 50–55.
  • גרנות, משה.  ״מה שחשוב זו השירה – השאר נושאי כלים״ : שיחה עם פרופ׳ חנה יעוז ועם איתמר יעוז־קסט.  בספרו: שיחות עם סופרים (תל־אביב : קווים, 2007), עמ׳ 219–237.
  • יעוז, חנה. הפואימות של איתמר יעוז־קסט – בין המיתי לקונקרטי. בספרה: השואה בשירת דור־המדינה (תל־אביב : עקד, תשמ״ד 1984), עמ׳ 29–37.
  • יעוז, חנה. ״תסמונת הניצול״ – בשירי א. יעוז־קסט. בספרה: השואה בשירת דור־המדינה (תל־אביב : עקד, תשמ״ד 1984), עמ׳ 59–69.
  • יעוז, חנה. תסמונת הניצול בשירתו של איתמר יעוז־קסט.  פסיפס, גל׳ 79 (סתיו תשע״א 2010), עמ׳ 14–16.
  • לוי־קפח, אביבית.  להבדיל בין חושך לאור : על תמונת המלחמה בשירתם של משוררים ישראליים בני זמננו.  מאזנים: ירחון לספרות, כרך פ״ד, גל׳ 5–6 (שבט תשע״א, ינואר 2011), עמ׳ 34–36  <על שירים של אמיר גלבע, איתמר יעוז־קסט, עודד פלד, מנחם פאלק ואליעז כהן>
  • לויט, ענת.  ״ארבעים שנה אני הולך אל עבר היהדות״.  מעריב, ספרות, ג׳ באלול תשמ״ז, 28 באוגוסט 1987, עמ׳ 1 <שיחה עם איתמר יעוז־קסט>
  • רפאל, שמואל.  מול גרמניה : על ״שיר־מסע סביב גופו של היטלר״  עתון 77, גל׳ 34 (סיון–אלול תשמ״ב, יוני–אוגוסט 1982), עמ׳ 69.
  • Fuchs, Esther. Author with a dual root : an interview with Itamar Yaoz-Kest. In her book: Encounters with Israeli authors (Marblehead, Mass : Micah Publications. 1982), pp. 27–38.
על ״מלאך ללא כנפיים״
  • מוקד, גבריאל. שלושה קבצי שירה : על ׳מלאך ללא כנפיים׳ מאת איתמר יעוז־קסט, ׳הר האור׳ מאת שין תמרי, ו׳לפעמים׳ מאת יוסף יזרעאלי.  משא (מצורף ל׳למרחב׳) (1959) <חזר ונדפס בספרו: בזמן אמיתי : 96 מסות, מאמרים, רצנזיות ורשימות על הספרות העברית של דור־המדינה (תל־אביב : עכשיו : כתב : עמדה, תשע״א 2011), עמ׳ 25–27>
על ״נוף בעשן״
  • ברנשטיין, אורי.  הנוף והעשן.  יוכני: עתון לספרות, חוב׳ ב׳ (אלול תשכ״א, אוגוסט 1961), עמ׳ 35–36.
  • עקרוני, אביב. בשבעים לשונות אש יצעק הנוף.  הד החינוך, 3 בנובמבר 1961 <חזר ונדפס בספרו על כפות המאזניים : מבחר מאמרים : ספרות, היסטוריה, יהדות, הגות, חינוך (תל־אביב : עקד, תשס״ז 2007), עמ׳ 127–128>
על ״אור הנחשך״
  • מוקד, גבריאל [ג.מ.]  אור הנחשך.  עכשיו, חוב׳ 10 (חורף תשכ״ד 1964), עמ׳ 94–96.
  • עקרוני, אביב. בנצח החומר תיכרת הברית.  על המשמר, 24 בינואר 1964 <חזר ונדפס בספרו על כפות המאזניים : מבחר מאמרים : ספרות, היסטוריה, יהדות, הגות, חינוך (תל־אביב : עקד, תשס״ז 2007), עמ׳ 129–131>
על ״ירושת עיניים״
על ״שירים״ (תשכ״ז 1966)
על ״בחלון הבית הנוסע״
  • גורפיין, רבקה.  ספר פרוזאי־שירי.  מאזנים: ירחון לספרות, כרך ל״א, גל׳ 1 (1970), עמ׳ 74–75 <חזר ונדפס בספרה: לאור הכתוב : סופרים ומשוררים בישראל (תל אביב : הקיבוץ המאוחד, תשל״ב 1972), עמ׳ 50–52>
על ״צל הציפור״
על ״הקו הזרחני״
  • מוקד, גבריאל [לא חתום]. הניאו־יהודים ממשיכים לכתוב. עכשיו, חוב׳ 25–28 (תשל״ג 1973), עמ׳ 291.
על ״13 שירים מן העורף״
  • עקרוני, אביב. כלוא בחדשות כמו כתונת כפייה.  ידיעות אחרונות, 13 בספטמבר 1974 <חזר ונדפס בספרו על כפות המאזניים : מבחר מאמרים : ספרות, היסטוריה, יהדות, הגות, חינוך (תל־אביב : עקד, תשס״ז 2007), עמ׳ 132–134>
על ״דו־שורש״
  • גולן, ארנה.  כפל השורשים וכפילות הזהות : ״באמצע הרחוב התל־אביבי״ מאת איתמר יעוז־קסט.  בספרה גבר, אישה, תעודת זהות : שאלות של זהות ביצירות מן הספרות העברית  (תל אביב : חורב, תשס״ה 2004), עמ׳ 151–159.
על ״אחיזה של חול״
על ״מתיך הזהויות״
  • גורפיין, רבקה.  <ביקורת>.  מאזנים: ירחון לספרות, כרך נ״א (1980), עמ׳ 163–164.
  • Vardi, Dov. On four new volumes of poetry: Itamar Yaoz-Kest’s The Smelter of Identities. Modern Hebrew literature, vol. 6, no. 3–4 (Winter 1981), pp. 66–69.
על ״לשון הנהר, לשון הים״
  • ברזל, הלל. שואה וגורל אישי. עתון 77, גל׳ 54–55 (סיוון–תמוז תשמ״ד, יוני–יולי 1984), עמ׳ 65.
על ״צינורות מוליכי אש״
  • רצבי, שלום. לעורר את ״חיות הקודש״. עתון 77, גל׳ 82–83 (כסלו–טבת תשמ״ז, נובמבר–דצמבר 1986), עמ׳ 14.
על ״קווים לארס־פואטיקה יהודית ניאו־דתית״
  • רצבי, שלום. התיתכן יצירה יהודית חילונית? עתון 77, גל׳ 120–121 (שבט תש״ן, ינואר–פברואר 1990), עמ׳ 17.
על ״ייחודים עלי־אדמות״
  • גנוסר, יאירה. הפחד חזק מתפילה. עתון 77, גל׳ 130 (כסלו תשנ״א, נובמבר 1990), עמ׳ 10, 39.
על ״זימון״
  • שתל, שמואל. השואה כגילוי פנים אלוהי. עתון 77, גל׳ 156 (טבת תשנ״ג, ינואר 1993), עמ׳ 6.
על ״שבעה סימני קשירה״ על ״דלתות צריפים עוד נפתחות בי״
  • רצבי, שלום. מ״נוף בעשן״ עד ״דלתות צריפים״. עתון 77, גל׳ 206 (ניסן תשנ״ז, אפריל 1997), עמ׳ 24–25, 52.
על ״שני צידי הסף״
  • פורת, אלישע. המהגר מארץ ״הגר״. עתון 77, גל׳ 250 (כסלו תשס״א, דצמבר 2000) עמ׳ 11.
על ״משירי איתמר יעוז־קסט: אוסף 1956–2001״
  • בן־דוד, יערה. מסע שירי לאורך ארבעים וחמש שנים. אפיריון, גל׳ 71 (2001), עמ׳ 3–6.
  • הופמן, חיה. אם הייתי לבד לא הייתי שורד. ידיעות אחרונות, המוסף לשבת – תרבות, ספרות, אמנות, ז׳ באב תשס״א, 27 ביולי 2001, עמ׳ 26 <ראיון עם המשורר>
  • וייכרט, רפי. עומד בלב הרובע היהודי. מעריב, מוסף שבת – ספרות וספרים, ט״ו בתמוז תשס״א, 6 ביולי 2001, עמ׳ 27.
  • חקק, בלפור. איתמר יעוז־קסט: מבשר הפלורליזם התרבותי. ירושלים: רבעון לספרות, כרך 19 (2003), עמ׳ 245–247.
  • רצבי, שלום. הפיכת הלב – על דרכו של איתמר יעוז־קסט אל הדת. עתון 77, גל׳ 258–259 (תשרי תשס״ב, אוגוסט–ספטמבר 2001), עמ׳ 25–27, 42.
  • ש. יהושע. שירי 45 שנה. הצופה, המוסף, י״א בתשרי תשס״ב, 28 בספטמבר 2001, עמ׳ 15.
  • שתל, שמואל. הזמן מערבב עבר והווה. הארץ, מוסף ספרים, גל׳ 471 (כ״ב באדר תשס״ב, 6 במארס 2002), עמ׳ 13.
על ״המהגר הביתה״
  • אקסלרד, לירז. הבית שבחלומות. ידיעות אחרונות, המוסף לשבת – ספרות, י״ט בשבט תשס״ו, 17 בפברואר 2006, עמ׳ 30.
על ״תאונה ונס בערב״
  • אברהם־איתן, חלי.  הזמן בין בתי העיר.  מקור ראשון, שבת, י״ט בטבת תשס״ח, 28 בדצמבר 2007, עמ׳ 20–21..
  • בן־דוד, יערה. ״מלאך ללא כנף שומר את צעדי״.  פסיפס, גל׳ 68 (חורף תשס״ח 2007/2008), עמ׳ 34–36 <חזר ונדפס בספרה: במבוך המַראות : קריאה בפרקי ספרות עברית וכללית (ירושלים : כרמל, תשע״ב 2012), עמ׳  289–294>
  • גוברין, נורית. להפוך את הכאב לשירה.  פסיפס, גל׳ 68 (חורף תשס״ח 2007/2008), עמ׳ 29–32.
  • דליס.  תאונה ונס בערב.  מאזנים, כרך פ״א, גל׳ 1 (טבת תשס״ח, דצמבר 2007), עמ׳ 38.
  • פלד, עודד. נס הוא ניצחון הרוח על החומר. עתון 77, גל׳ 324 (תשרי תשס״ח, ספטמבר 2007), עמ׳ 14–15.
על ״כינור שחור מבבל״ על ״ספר האור הלבן״
  • גנוסר, יאירה.  בארץ חרדת אבות.   מאזנים, כרך פ״ג, גל׳ 5–6 (ניסן תש״ע, מארס 2010), עמ׳ 84–85.
  • יעוז, חנה.  דברי מבוא ל״ספר האור הלבן״.  פסיפס, גל׳ 75 (סתיו תש״ע 2009), עמ׳ 36–41.
  • לוי־קאפח, אביבית.  בין האור הלבן לשורש הבוער : על שירתו של איתמר יעוז־קסט.  פסיפס, גל׳ 78 (קיץ 2010), עמ׳ 28–31.
על ״ספר השורש הבוער״ על ״בחצרותיך לעת ערב״ על ״שירים לרעיה בשער השמיים״
על ״מבחר השירה היהודית בהונגריה ותולדותיה״ על ״צבי הפלאות״
  • ויילר, גרשון. שירת ״הגורל ההונגרי״. עתון 77, שנה ט׳, גל׳ 60–61 (שבט תשמ״ה, ינואר–פברואר 1985), עמ׳ 34.
על ״קדיש לילד שלא נולד״ לאמרה קרטש
על ״בסימן כוכב״ בעריכת איתמר יעוז־קסט
  • עקרוני, אביב. מאה כוכבים. מאזנים, כרך ע״ח, גל׳ 1 (שבט תשס״ד, פברואר 2004), עמ׳ 32–33.
על ״צעדת פרך״ למיקלוש ראדנוטי
  • גרנות, משה. עולם של פורענות.  מאזנים, כרך פ״ו, גל׳ 2 (ניסן–אייר תשע״ב, אפריל 2012), עמ׳ 48–49.
על ״בפאתי העיר״ מבחר שירים לאטילה יוז׳ף
קישורים:
OpenLibrary – OL169312A Wikidata – Q12403863 J9U – 987007310586605171 NLI – 000176257 LC – n 84028633 VIAF – 30680352
עודכן לאחרונה: 26 בנובמבר 2022

לראש הדף
לקסיקון הספרות העברית החדשה
עורך אחראי: יוסף גלרון־גולדשלגר

 

 

ספרי המחבר

 

על יצירתו

 

קישורים

 

 

לראש הדף