יעקב כַּהַן נולד בעיר סלוצק (שברוסיה הלבנה) בא׳ בתמוז תרמ״א, 28 ביוני 1881 לאביו הסוחר. בגיל שנה עבר עם משפחתו לזגירז׳ (פולין), הסמוכה ללודז׳, שם בילה את ילדותו ונעוריו. למד ב׳חדר המתוקן׳ של י״ב קצנלסון (אביו של המשורר יצחק קצנלסון). בגיל בר־המצווה עזב את ה׳חדר׳ כדי לרכוש השכלה כללית. מגיל צעיר גילה משיכה עמוקה לשפה העברית, הִרבה לקרוא ספרים בעברית וניסה את כוחו בכתיבה. את שירו הראשון, שיר נכאים על מות אימו, שיש בו משום רמזים להתעניינותו העתידית בניצחון על המוות, כתב בגיל עשר. בהיותו בן 18 פירסם את שירו הראשון ״הגיון לזכר יהודה המכבי״ ב״ספר השנה״ שבעריכת נחום סוקולוב, וב־1902 פורסמה יצירתו הראשונה לילדים, הפואמה האגדית ״מעֵבר לסמבטיון״. ב־1903 ראה אור קובץ השירים הראשון שלו ״ספר השירים״ בהוצאת תושיה. באותה שנה נסע ללמוד באוניברסיטת ברן (שווייץ), אותה סיים בתואר דוקטור לפילוסופיה. בתקופת לימודיו יסד את הסתדרות ׳עבריה׳, ואחר־כך השתתף ביסוד ׳ההסתדרות לשפה ולתרבות עברית׳. בשאיפתו לחדש את פני הספרות העברית ערך את כתבי־העת ״העברי החדש״ (1912), ״העוגן״ (1917) ו״סנה״ (1929). כן היה מעורכי ״התקופה״ ו״כנסת״. היה מורה עברי בלודז׳, מרצה לספרות עברית במכון לחכמת־ישראל בוַארשה ומפקח על הלימודים העבריים שם. ב־1934 עלה לארץ־ישראל, השתקע בתל־אביב והמשיך בפעילותו הספרותית הענפה.  הוכתר בפרס ביאליק (1938), פרס טשרניחובסקי (1946, 1957) על תרגומיו ליצירות גֶתֶה, ופרס ישראל (1953, 1958). יעקב כהן נפטר בתל־אביב בא׳ בכסלו תשכ״א, 20 בנובמבר 1960 והובא לקבורה בהר המנוחות בירושלים. כתביו הופיעו ב־14 כרכים (1950–1964).
[מקורות: קרסל, תדהר, לקסיקון אופק לספרות ילדים, לקסיקון הקשרים לסופרים ישראלים, ויקיפדיה]

• ספר השירים (ורשה : תושיה, תרס״ג–תרס״ה, 1902–1905) <שני כרכים>
• כתבי יעקב כהן (ורשה : יצירה, תרפ״ח–תר״ץ) <שני כרכים: כרך א: נעורים ודודים. שירים. (ספר א–ה). תרפ״ח; כרך ב: בין החרבות. שירים. תר״ץ>
• ספר אליפל : ספור מימי קדם (תל־אביב : מצפה, תש״ג)
• כתבי יעקב כהן (תל־אביב : ועד היובל, תש״ה–תשט״ז, 1945–1956) 12 כרכים
  כרך א: שירים (חלק א: נעורים ונדודים, דפוס ״גוטנברג״. תש״י). פורטריט, שלה עמ׳.
  כרך ב: שירים (חלק ב: בין החרבות. דפוס ״גוטנברג״. תש״ח). שס עמ׳.
  כרך ג: שירים (חלק ג: במעלה החיים. דפוס ״גוטנברג״. תש״י). שנט עמ׳.
  כרך ד: כתבים דרמתיים (חלק א: מחזות פנטסטיים, דפוס ״העברי״, ירושלים. תש״ה). שפז, [4] עמ׳.
  כרך ה: כתבים דרמתיים (חלק ב: מחזות מימי המקרא, דפוס ״גוטנברג״. תש״ה). תנב, [3] עמ׳.
  כרך ו: כתבים דרמתיים (חלק ג: מחזות בפרוזה, דפוס ״העברי״, ירושלים. תש״ה). שעג, [1] עמ׳.
  כרך ז: דברי משל וחזון (משלי קדומים/ המגלות/ ספר אליפל. דפוס ״גוטנברג״. תש״ו, 1945). שצה עמ׳.
  כרך ח: ספורים ( חלק א: מן המרחקים הרומזים; פגישות, דפוס ״העברי״, ירושלים. תש״ה). שעב, [2] עמ׳.
  כרך ט: אריאל (ארבעה ספרים: חזון אריאל; נדודי אריאל; זמירות אריאל; ספר הרמזים, דפוס ״גוטנברג״. תשי״ז). שטו עמ׳.
  כרך י: ספורים (חלק ב: בני־אדם וצלליהם/ מן התיק, דפוס ״גוטנברג״. תשי״א). שסז עמ׳.
  כרך יא: כתבים דרמתיים חדשים (חלק א: מחזות מלאחר ימי המקרא, דפוס מסדה, רמת־גן. תשט״ו). תכד, [1] עמ׳.
  כרך יב: שירים חדשים (רום ותהום, דפוס מסדה, רמת־גן. תשט״ז). שכח עמ׳.
• משלי קדומים (תל־אביב : יהושע צ׳צ׳יק, תשי״א) <סיפורים מדרשיים מימי התנ״ך>
• בלוז : מחזה בן שלש עלילות (תל־אביב : הוצאת יהושע צ׳צ׳יק, תשי״ד) <הופיע לראשונה במאסף ׳כנסת׳ לשנת ת״ש>
• הושע : דרמה בארבע מערכות (תל־אביב : מסדה, 1955)
• דוד מלך ישראל : מחזה סמלי בשלוש מערכות (ירושלים : המחלקה לעניני הנוער והחלוץ של ההסתדרות הציונית, תשט״ז)
• כתבי יעקב כהן (תל־אביב : הוצאת דביר, תש״ך) 2 כרכים <כרך א. שירים –  כרך ב. כתבים דרמתיים>

• איפיגניה בטוריס : חזיון / מאת י.וו. גטה (ורשה : שטיבל, תר״ף)
• טרקבטו טסו : חזיון / י״ו גטה ; עם מבוא מאת פ׳ לחובר (ורשה : א׳ שטיבל, תרפ״ג)
• פאוסט : טרגדיה / גטה ; עם חמשה פתוחי אבן מאת דלקרוא (ירושלים : שוקן, תש״ג 1943)
• מנגינות עבריות / היינה (ירושלים : מוסד ביאליק ; תל־אביב : מסדה, 1957)
• איפיגניה בטוריס; טורקבטו טסו / יוהן וולפגנג פון גתה ; מבוא – ברוך קורצווייל (ירושלים ; תל־אביב : שוקן, תשכ״ח)

• מלך הגמדים.  התקופה, ספר שלישי (ניסן–סיון תרע״ח), עמ׳ 251–263.

על המחבר ויצירתו: