בכרך זה נכללו כל שירי שראו אור בספרים עד כה: “פגישת האוהבים” – 1947; “ארץ החיים” – 1954; “כוכבי דרך” – 1956; “לפני ימים חדשים” – 1961; “עד שהגיע היום” – 1967; “ניחושים” – 1972. ב–1970 הופיע הספר “שירים־מבחר” ובו מבחר שירים מצומצם מן הספרים הקודמים. באסופה זו מופיעים גופי הספרים, אלא שהשמטתי מתוכם מעט מן השירים. כרך זה נותן איפוא בידי הקורא את רוב שירי, מקובצים בספר אחד.
הספר יצא לאור בעזרתה הכספית של קרן ת“א לספרות ולאמנות. המחבר, תשל”ב 1972
פגישת האוהבים
מאתשלמה טנאי
דגי הזהב: ראה בתוך הכותר ‘פגישת האוהבים’
אסקוהי: ראה בתוך הכותר ‘פגישת האוהבים’
האדום והשחור לסטנדל: ראה בתוך הכותר ‘פגישת האוהבים’
גת: ראה בתוך הכותר ‘פגישת האוהבים’
פרידה: ראה בתוך הכותר ‘פגישת האוהבים’
שיר של סוף ראה בתוך הכותר ‘פגישת האוהבים’
קרב: ראה בתוך הכותר ‘פגישת האוהבים’
אבלים: ראה בתוך הכותר ‘פגישת האוהבים’
שעבוד: ראה בתוך הכותר ‘פגישת האוהבים’
פגישת האוהבים: ראה בתוך הכותר ‘פגישת האוהבים’
אל אוהבי הקיץ: ראה בתוך הכותר ‘פגישת האוהבים’
טיול: ראה בתוך הכותר ‘פגישת האוהבים’
תפלת מחר: ראה בתוך הכותר ‘פגישת האוהבים’
יפי הנערות ראה בתוך הכותר ‘פגישת האוהבים’
ברכת גבעות: ראה בתוך הכותר ‘פגישת האוהבים’
מסע: ראה בתוך הכותר ‘פגישת האוהבים’
המטפחת: ראה בתוך הכותר ‘פגישת האוהבים’
ארץ החיים
מאתשלמה טנאי
אל היסודות
מאתשלמה טנאי
אל היסודות
מאתשלמה טנאי
מצוקי מחר: בתוך הכותר ‘ארץ החיים’
כל העירומים: בתוך הכותר ‘ארץ החיים’
חדות העולמים: בתוך הכותר ‘ארץ החיים’
אל היסודות: בתוך הכותר ‘ארץ החיים’
הגשם הראשון: בתוך הכותר ‘ארץ החיים’
ערב של סופה: בתוך הכותר ‘ארץ החיים’
האוצרות: בתוך הכותר ‘ארץ החיים’
ליל דומיה: בתוך הכותר ‘ארץ החיים’
רוח החיים: בתוך הכותר ‘ארץ החיים’
לבדי עם הערב
מאתשלמה טנאי
לבדי עם הערב
מאתשלמה טנאי
זמנים גדולים: בתוך הכותר ‘ארץ החיים’
ללא שלוה: בתוך הכותר ‘ארץ החיים’
הנערים: בתוך הכותר ‘ארץ החיים’
לבדי עם הערב: בתוך הכותר ‘ארץ החיים’
הידידות: בתוך הכותר ‘ארץ החיים’
פגישה באור: בתוך הכותר ‘ארץ החיים’
מרק שגל: בתוך הכותר ‘ארץ החיים’
שלשה שירים: בתוך הכותר ‘ארץ החיים’
מלאך עתיק: בתוך הכותר ‘ארץ החיים’
סבכי הבוסר: בתוך הכותר ‘ארץ החיים’
בין ארבעה כתלים: בתוך הכותר ‘ארץ החיים’
אל העתיד: בתוך הכותר ‘ארץ החיים’
רואי שחורות
מאתשלמה טנאי
רואי שחורות
מאתשלמה טנאי
בת קול: בתוך הכותר ‘ארץ החיים’
לחם השיר: בתוך הכותר ‘ארץ החיים’
בפנים גלויות: בתוך הכותר ‘ארץ החיים’
ערי המסכנות: בתוך הכותר ‘ארץ החיים’
עד בא העת: בתוך הכותר ‘ארץ החיים’
אגמי העלטה: בתוך הכותר ‘ארץ החיים’
כף רגל בשממות: בתוך הכותר ‘ארץ החיים’
בני גיל המות: בתוך הכותר ‘ארץ החיים’
שבועות הנעורים: בתוך הכותר ‘ארץ החיים’
רואי שחורות: בתוך הכותר ‘ארץ החיים’
צל העננים: בתוך הכותר ‘ארץ החיים’
אבנים חמות: בתוך הכותר ‘ארץ החיים’
פצעי התקוה: בתוך הכותר ‘ארץ החיים’
המנצחים
מאתשלמה טנאי
המנצחים
מאתשלמה טנאי
המנצחים: בתוך הכותר ‘ארץ החיים’
פגישת עינים: בתוך הכותר ‘ארץ החיים’
פרח אש: בתוך הכותר ‘ארץ החיים’
שפתים גליליות: בתוך הכותר ‘ארץ החיים’
מושבות פיקא: בתוך הכותר ‘ארץ החיים’
אפיקים במסתרים: בתוך הכותר ‘ארץ החיים’
ציור של ילדים: בתוך הכותר ‘ארץ החיים’
ענן שלהביות: בתוך הכותר ‘ארץ החיים’
יגאל אלון: בתוך הכותר ‘ארץ החיים’
שיר מן ההרים: בתוך הכותר ‘ארץ החיים’
אשדות
מאתשלמה טנאי
אשדות
מאתשלמה טנאי
שיר שקט: בתוך הכותר ‘ארץ החיים’
אל השרשים: בתוך הכותר ‘ארץ החיים’
הררי אילת: בתוך הכותר ‘ארץ החיים’
כוכבי דרך
מאתשלמה טנאי
כוכבי דרך – א
מאתשלמה טנאי
כוכבי דרך – א
מאתשלמה טנאי
בִּרְכַּת עָבַר
מאתשלמה טנאי
נָטַלְתִּי עִמָּדִי מִן הַנְּעוּרִים
אֶת כָּל אַשְׁרָם,
אֶת כָּל עָמְקָם,
אֶת עֵינוֹת הָאַכְזָב
וְיוּבְלֵי הַשֶּׁפַע.
נָטַלְתִּי עִמָּדִי רֵיחוֹת הָאָרֶץ,
אִוְשַׁת חֹרְשׁוֹת הָאֵקָלִפְּטוּס וְהָאֹרֶן.
צִנַּת מֵימֵי הַיּוּבָלִים
הַנֶּחְפָּזִים אֶל הַיַּרְדֵּן
בִּגְאוֹת אָבִיב –
עוֹד בְּרַגְלַי.
אַהֲבַת גִּבְעוֹת טְרָשִׁים,
כַּרְמֵי הַזַּיִת,
שְׂדוֹת שְׂעוֹרָה רַכִּים,
מַעְיָנוֹת שֶׁמֵּימֵיהֶם מְלוּחִים מְעַט –
נָטַלְתִּי בְּלִבִּי.
מַשַּׁב רוּחוֹת
הַמְבִיאוֹת אֲבַק הַחוֹל –
נָטַלְתִּי בְּשִׁנַּי.
וּמֵי הַיָּם הַמְּלוּחִים
הַנִּבְלָעִים מִבְּלִי מֵשִׂים
בְּשׂוֹא גַלִּים בַּחוֹף –
נָטַלְתִּי בִּשְׂפָתַי.
נָטַלְתִּי עִמָּדִי אֶת אֶרֶץ נְעוּרַי.
נָטַלְתִּי עִמָּדִי אֶת אַהֲבוֹתַי.
בְּעֶרֶב שֶׁגְּשָׁמָיו יוֹרְדִים בְּלִי קֵץ,
בִּמְבוֹא הַבַּיִת, טֶרֶם הִפָּרְדֵנוּ לְגַעְגּוּעִים,
בָּאוּ פֶּתַע שְׂפָתַי אֶל שִׂפְתוֹתַיִךְ.
הָיִינוּ כְּחוֹלְמִים.
לְמָּחֳרָת הָיִינוּ כְּזָרִים.
פַּחַד מִסְתָּרִים הִלֵךְ בֵּינֵינוּ.
הַיּוֹם אָחוּשׁ, כְּאִלּוּ,
הָיָה זֶה פַּחַד קֵץ־בָּשָׂר,
בְּהִפָּקַח בְּשָׂרִים.
בִּקַּשְׁנוּ לְהִמָּלֵט,
לְהִפָּרֵד לָנֶצַח,
אֲבָל תָּמִיד הָיוּ שְׂפָתֵינוּ נִפְגָּשׁוֹת
לְלֹא הַפְרֵד,
כְּמוֹ שֶׁאֵין לְהַפְרִיד
אֵשׁ מֵאֵשׁ.
נָטַלְתִּי עִמָּדִי אֶת אַהֲבוֹתַי.
וְעֵת שִׁלַּחְתְּ אוֹתִי מֵעַל פָּנַיִךְ,
הֵקִיצוּ בִּי קְנָאוֹת
אֲשֶׁר נוֹלְדוּ בַּקְּדוּמִים שֶׁבַּאֲבוֹתַי.
הָיִית טוֹרֶפֶת לֵילוֹתַי;
מִקַּיִץ אֱלֵי קַיִץ עָבַדְתִּי לָךְ.
לִרְאוֹת פָּנַיִךְ לִי הָיְתָה חֶדְוָה.
וְאַתְּ הִסְתַּרְתְּ אוֹתָם –
אֲבָל הֵם צָחֲקוּ בִּי.
וְלֹא נָמוֹגוּ, כְּבָבוּאָה שֶׁל שֶׁמֶשׁ
שֶׁנֶּחְתְּמָה בְּתוֹךְ עֵינַי.
בְּשִׁכְבִי בּוֹדֵד, בְּצֵל חָרוּב רָחָב,
עֵת שֶׁהִרְהַרְתִּי אֶל לִבִּי –
הָיִיתִי שָׂם אֶת מִבְטָחִי בַּקֵּץ.
וְאַחַר כָּךְ הִכַּרְתִּי אֶת הַזְּמָן
אֶת הַגָּדוֹל בִּידִידֵי אֱנוֹשׁ וּבְאוֹיְבָיו.
תְּחִלָּה הָיָה מַטִּיל בִּי אֵימוֹתָיו
וּלְאַחַר מִכֵּן גִּלָּה גַם חֲסָדָיו.
הוּא שֶׁהֵבִיא אֶל לְבָבִי
אֶת הַתִּקְוָה.
נָטַלְתִּי עִמָּדִי אֶת הַתִּקְוָה.
נָטַלְתִּי מִן הַנְּעוּרִים
אֶת שִׂמְחָתָם,
אֶת שִׁירֵיהֶם
אֲשֶׁר הָיוּ לָנוּ כְּלֶחֶם חֹק.
אֶת הַחִידוֹת הָאַדִּירוֹת,
וְעוֹד רַבּוֹת חִידוֹת הֵן לִי
גַּם עַד הַיּוֹם הַזֶּה.
לָקַחְתִּי עִמָּדִי אֶת הַשַּׁעֲשׁוּעִים,
אֶת הַיָּפִים בָּרְגָעִים,
הַנֶּהְדָּרוֹת שֶׁבַּשָּׁעוֹת.
כָּל אֵלֶּה, וְעוֹד רַבִּים,
שֶׁלֹּא אֵדַע לְכַנּוֹתָם בְּשֵׁם,
נָטַלְתִּי עִמָּדִי.
עַל כֵּן אֲנִי אוֹהֵב לִהְיוֹת.
בֵּין הַצּוּקִים
מאתשלמה טנאי
אֲנִי חוֹלֵם בְּאֶרֶץ נֶהְדֶּרֶת.
צוּקִים וּמְצוּקִים לָהּ לַעֲטֶרֶת.
מָתַי נִרְדַּמְתִּי בֵּין חָצָץ וָסֶלַע,
וְנִשְׁמָתִי חֲלוֹם אֵין־קֵץ הֵחֵלָּה?
מִי יְעִירֵנִי בִּנְשָׁמָה, בְּפֶרַח,
מִי מַעֲשֵׂה אָדָם לִי יְסַפֵּרָה?
עֵת נִתָּקִים צוּקִים מֵהַר תְּהוֹמָה
צְבָאִים קַלִּים עַל הַצּוּקִים אֶחֱלוֹמָה.
דְּקָלִים שֶׁשָּׁרְשֵׁיהֶם שׁוֹתִים בְּמֶלַח,
יוֹנִים הַמְקַנְנוֹת בְּחַגְוֵי סֶלַע.
וַחֲדָשָׁה הָאֲדָמָה. כָּל זֶרַע –
בָּאֲפֵלָה הִיא גוֹרָלו גוֹזֶרֶת.
מִי יְעִירֵנִי בְּשִׂמְחָה, בְּקֶמַח,
מִי לִי יָרֹן אַחֲרֵי זָרְעוֹ בְּדֶמַע?
אֲנִי חוֹלֵם בְּאֶרֶץ מִתְעוֹרֶרֶת,
הַמּוֹרִיקָה בָּרוּחַ הַבּוֹעֶרֶת.
שִׂיחָה בְּיִזְרְעֶאל
מאתשלמה טנאי
רַכּוֹת הֵן בָּבוּאוֹת הָרֵי הָעֵמֶק,
וְגַם שְׂדוֹת הַתְּבוּאָה רַכִּים.
עָבַרְתִּי בְּדַרְכִּי, הָאֲדָמָה עָמְדָה.
תָּמִיד עוֹבֵר אֲנִי וְהִיא בְּאַתָרָהּ.
אָמַרְתִּי לִי:
שָׁנִים לִי עֲשָׂרוֹת וּבְעֵינַי הַשֶּׁמֶשׁ.
יֵשׁ וְהֵן כֻּלָּן צוֹבְאוֹת עֲלֵי פִּתְחִי,
רוֹצוֹת אוֹתִי: הוֹלְמוֹת עַל שְׁעָרַי,
לֹא נְסוֹגוֹת מִפְּנֵי חוֹמוֹת בִּינָה,
אַף לֹא מִפְּנֵי רַכּוֹת שֶׁבַּתְּחִנּוֹת.
בַּחֲרָדָה וְצִפִּיָּה אַקְשִׁיב עֲדֵי יַרְפּוּ;
יֵשׁ וּבְיֵאוּשִׁי אַכֶּה שְׁנוֹתַי בַּסַנְוֵרִים,
בַּל יִמְצָאוּנִי, אֵרָגַע, יִרוַח לָהּ לְנַפְשִׁי.
רַק עַשְׂרוֹת שָׁנִים לִי, וּמֵרֵאשִׁיתָן
לֹא שִׁיר אֶחָד זִמַּרְתִּי פַּעֲמַיִם
וַאֲחֵרִים הָיוּ תָּמִיד גַּם שִׂמְחוֹתַי, גַּם מַכְאוֹבַי.
אָמַרְתִּי לָהּ:
שָׁנִים לָךְ רְבָבוֹת וּבַעֲפָרֵךְ הַשֶּׁמֶשׁ.
אַךְ רֶגַע וְעָבְרוּ בָּךְ הַמִּצְרִים,
אַךְ רֶגַע וְסוּסֵי שְׁלֹמֹה רָעוּ בָּךְ,
וּכְבָר שָׁמַעַתְּ שַׁעֲטַת הַפָּרָשִׁים
שֶׁל בְּנֵי דָת הַמִּדְבָּר הַמִּתְכַּתְּשִׁים
בַּקְּרָב עִם הַכּוֹבְשִׁים בְּשֵׁם הַצְּלָב.
עוֹד רֶגַע וּבִיעָף עָבְרוּ בָּךְ הַתֻּרְכִּים.
וּכְאִלּוּ נִיד עַפְעַף עָבַר –
וְהַקּוֹדְחִים הָרִאשׁוֹנִים הִתְלַהֲטוּ
בְּתוֹךְ הָאֹהָלִים הַלְּבָנִים שֶׁבַּבִּצּוֹת
בֵּין נַהֲלָל וְנוּרִיס.
רַכֵּי הַגּוּף, עַזֵּי הָרוּחַ.
וְכָל שָׁנָה, לְלֹא אֵימָה וּבְלִי הִרְהוּר,
תִּגַּעְנָה הָרוּחוֹת, רַכּוֹת, בְּשִׁבֳּלִים אֵין קֵץ,
יָפוֹת בַּשִּׁבֳּלִים, טוֹבִים בְּפֵרוֹת עֵץ,
עֲסִיסִיִּים בַּעֲנָבִים וּבְמַאַכְלֵי יָרָק.
שָׁנִים לִרְבָבוֹת, שְׁקֵטָה, בּוֹטַחַת.
וְאָנֹכִי רַק לְדַרְכִּי עוֹבֵר,
וְאָנֹכִי רוֹגֵשׁ, סוֹעֵר.
קוֹרַת עָם
מאתשלמה טנאי
הִגִּיעַ הַלַּיְלָה. שָׁלַח יַעֲקֹב אֶת נָשָׁיו
עִם הַטַּף וְהִרְחִיק עֲדָרִים וְקוֹלוֹת.
וְנִשְׁאַר לְבַדּוֹ. אֵיזֶה לַיְלָה גָדוֹל נָשַׁב
עַל בָּמוֹת הֶהָרִים, בַּמְּרוֹמִים, בַּמְּצוּלוֹת.
אָדָם, רַק אָדָם וּפְחָדָיו שֶׁסָּבּוּהוּ סָבֹב,
וְלוֹ כֹּחַ לִרְאוֹת אֶת לִבּוֹ בַּעֲבִי אֲפֵלָה.
וְלִלְחֹם לְלֹא קֵץ, עֲדֵי אוֹר, עַד מַכְאוֹב,
וְלָתֵת כָּל לִבּוֹ אֶל הַיוֹם שֶׁיָּבוֹא, בִּתְפִלָּה.
וּבְתֹם לֵיל וְהִשְׁלִים הָאָדָם עִם בְּשָׂרוֹ וְדָמוֹ,
לִרְאוֹת, כִּי שָׂרָה וְיָכֹל לֵאלֹהָיו.
אֵיזֶה רֶגַע כּוֹאֵב וּבָהִיר עֲלֵי אֲדָמוֹת
בִּהְיוֹת הָאָדָם לְבֶן־עַם, לְאַחַד רִבְבוֹת אֲלָפָיו
יִשְׂרָאֵל. יוֹבְלוֹת שֶׁל עַם בְּלִי קוֹרַת־עָם,
אַךְ אֲנָשִׁים אֲשֶׁר שָׂרוּ עִם אֵל בָּעֲלָטָה.
אֲנִי מַרְחִיק אֶל תּוֹךְ עַמִּי בְּלֵב נִפְעָם;
כָּל לַיְלָה יֵאָבֵק עִמִּי אָדָם בָּעֲלָטָה.
כָּל הַטְּעָמִים
מאתשלמה טנאי
פִּתְאֹם רֻכַּךְ לִבִּי, נִפְתַּח כְּמוֹ מִיָּמִים.
בָּקַע בִּי גַל דְּמָעוֹת, חָשַׂף אֶת אֲמִתִּי.
לֹא עֶצֶב, לֹא שָׂשׂוֹן, לֹא דִין, לֹא רַחֲמִים,
כִּי פְּעִימוֹת עַזּוֹת. הִנְנִי יְהוּדִי.
וּמְלֹא חַיַּי הָיוּ בְּתוֹךְ כָּל פְּעִימָה.
עֵת זַעְתִּי, – וָאָבִין אֶת פֵּשֶׁר פַּחְדִּי.
הֲלֹא בַּת־בַּיִת מִנִּי אָז הִיא הָאֵימָה
וְקֵן לָהּ רַךְ וְחַם בְּנֶפֶשׁ יְהוּדִי.
וְגַם בָּאָה בַּפְּעִימוֹת שִׂמְחַת־פִּתְאֹם.
וְכָל הַטְּעָמִים הָיוּ בָּהּ, שָׂהֲדִי.
אוֹר אֱמוּנָה וְאֶרֶץ אֲהוּבָה בְּתֹם,
כְּמוֹ בִּיקַר חֲלוֹמוֹתָיו שֶׁל הַיְּהוּדִי.
וְגַאֲוָה גְדוֹלָה אָחֲזָה בִּי כְּמוֹ אֵשׁ:
חָפְשִׁי! וַאֲנָשִׁים חָפְשִׁים פֹּה עִמָּדִי.
וּבְאָזְנַי עָלָה מִלְמוּל, כְּמוֹ יָם רוֹעֵשׁ,
שֶׁל הַתְּפִלָּה־לִדְרוֹר עַל שְׂפַת כָּל יְהוּדִי.
וְכֹחַ בִּי נִצַּת לְרִבְבוֹת מַכְאוֹב.
אַחִים לִי וּבַכֹּל, – אֵינֶנִּי יְחִידִי.
אָדָם כְּכָל אָדָם, בַּתֹאַר וּבַנּוֹף,
אַךְ בְּעֵינַי נוֹצֵץ לֵב יְהוּדִי.
כוכבי דרך – ב
מאתשלמה טנאי
כוכבי דרך – ב
מאתשלמה טנאי
קוֹפֶּרְנִיקוּס
מאתשלמה טנאי
[א]
הָאֲדָמָה עוֹמֶדֶת, וְאֶל מְלֹא הָעַיִן:
בַּיִת וְעֵצִים, מִישׁוֹרִים וָהַָר.
לְעֵת יוֹם עוֹבֶרֶת שֶׁמֶשׁ בַּשָּׁמַיִם
וּלְעֵת חשֶׁךְ הָעוֹלָם מַה זָּר.
אָז אֲנִי נוֹשֵׂא עֵינַי לָרוֹם,
שָׂם, בִּמְסִלּוֹתָם הַנִּסְתָּרוֹת לָעַד,
מְהַלְּכִים הַכּוֹכָבִים, הַיְרֵאִים אוֹר יוֹם,
מְנַצְנְצִים אֵלַי עַד כִּי לִבִּי יִרְעַד.
וְהַיָּרֵחַ יַעֲלֶה כִּבְלוּחוֹת הַקֶּדֶם,
אֲנִי רוֹאֶה אֶת שְׁמֵי פָּרַס וְרוֹמִי וְיָוָן.
הַלֵּל לַקַּדְמוֹנִים. הָאֲדָמָה עוֹמֶדֶת.
וְאֶת כֻּלָּהּ עוֹטֶרֶת אֵשׁ הַלֶּהָבָה.
[ב]
הַשֶּׁמֶשׁ בָּאָה מִמִּזְרָח בְּקֶרֶן אַיָּלוֹת,
יוֹרֶדֶת בְּמַעֲרָב מֵעֵבֶר לְמָסַךְ הָאֵשׁ.
בֵּין יוֹם לְיוֹם חַגִים כּוֹכְבֵי לֵילוֹת,
שֶׁבְּאָפְלָם נְתִיב הָאָרֶץ אֲנַחֵשׁ,
כִּי לֹא אֲנַחְנוּ מֶרְכָּזָהּ שֶׁל הַבְּרִיאָה.
וְלֹא סְבִיבֵנוּ תְּהַלֵּךְ הַשֶּׁמֶשׁ.
לֹא רַק עָלֵינוּ הַשָּׁמַיִם כַּיְרִיעָה,
שֶׁמֵּעֶבְרָהּ כַּת מַלְאָכִים אֶת הָאֵין־סוֹף נוֹשֶׁמֶת.
אֲנַחְנוּ עֲבָדִים לָאוֹר הַמְסַנְוֵר.
אַךְ אֲדוֹנִים לְגוֹרָלֵנוּ. יְמֵי קֶדֶם,
יָמִים מְאֻשָּׁרִים בִּידֵי גוֹרָל עִוֵּר,
שֶׁבְּיָדָיו הָיְתָה נִשְׁמַת עוֹלָם מֻפְקֶדֶת.
[ג]
אֲנִי בּוֹעֵר עַל פְּנֵי כַּדּוּר אָפֵל,
תּוֹעֶה אֲנִי מוּל שֶׁמֶשׁ רַבַּת אוֹר.
עָגְמָה נוֹסֵךְ בִּי כָּל כּוֹכָב נוֹפֵל,
וְלִי שִׂמְחָה עִם כָּל כּוֹכָב שֶׁמַּסְלוּלוֹ יִשְׁמֹר.
לֹא עֶצֶב, אֱלֹהִים, רַק לֹא עָגְמָה:
וְלוּ כּוֹכָב אָפֵל בֵּין כּוֹכָבִים,
אַךְ אֲנָשִׁים אֲשֶׁר נָגְהָה בָם נְשָׁמָה
לִהְיוֹת גֵּאִים, וְכוֹאֲבִים וְאוֹהֲבִים.
רַק לֹא עָגְמָה, גַּם אִם גּוֹבֶרֶת הַתְּבוּנָה,
יָפֶה הַלַּיְלָה, כּוֹכָבִים, אַחִים שֶׁלִּי.
כַּמָּה מְלֵאָה הַלַּיְלָה הַלְּבָנָה.
כָּל יְצִירֵי שָׁמַיִם עוֹלִים בִּי בְּשֵׁלִים.
תְּנוּעַת פְּלָאִים
מאתשלמה טנאי
[א]
וְלֵב אָדָם מִנֶּצַח לֹא יָדַע שָׂבְעָה.
כְּמוֹ הַגַּרְעִינִים הַזְּעִירִים, סְמוּיִים מֵעַיִן,
אֲבִי אֲבוֹת כָּל חֹמֶר, אַלְפֵי הָרְבָבָה,
אֲשֶׁר נָעִים בְּמַמְלְכוֹת הָאָרֶץ וְשָׁמַיִם, –
כֵּן הָאָדָם מִנֶּצַח נָע וְעוֹד יָנוּעַ.
כִּי כָּל כֻּלּוֹ בְּכֹחַ אֵיתָנִים נִבְרָא.
רַק גּוּף־חֲלוֹף יֵשׁ שֶׁיִּשְׁאַף לָנוּחַ,
אַךְ הָאָדָם יָנוּעַ כְּמוֹ בִּסְעָרָה.
יַעֲרֹג, יַחְתֹּר אֶל פֵּשֶׁר כָּל הַיְצִירִים,
יַעֲמִיק אֶל הַנִּסְתָּר מִדַּעַת וּמֵאוֹר.
וּכְבָר הֵסִיר אֶת מָסַכֵּי הָאַדִּירִים
וְהוּא עוֹדוֹ חוֹתֵר וְלֹא רָאָה עוֹד דְּרוֹר,
וְלֹא רָאָה מְנוּחָה. בְּמַמְלְכוֹת כָּל חֹמֶר,
תְּנוּעַת פְּלָאִים, שֶׁלֹּא תֵדַע עוֹד סוֹף.
רַק גּוּף־חֲלוֹף יֵשׁ וְיַבִּיעַ אֹמֶר.
אַךְ גַּרְעִינֵי הַלֵּב – הֵם לֹא יֵדְעוּ מַכְאוֹב.
[ב]
עָיַפְנוּ לְמַרְאוֹת עוֹלָם הַנֶּהְדָּרִים.
וְגַם הַמַּיִם, הָעֵצִים וְהַחַיּוֹת,
לֹא הֶעֱנִיקוּ דַי לְכָל הַיְצָרִים,
לְגוּף וָרוּחַ הַמְבַקְּשִׁים לִחְיוֹת.
עָיְפָה נַפְשֵׁנוּ לָעוֹלָם, לַחֲלִיפוֹת פְּלָאָיו.
וְגַם הַיֹּפִי יַחֲלֹף, יָמִיר תָּוִים.
פָּנִינוּ אִישׁ, כָּל אִישׁ, אֶל אֱלֹהָיו,
רַבִּים לֹא מְצָאוּהוּ בִּמְרוֹם הַכּוֹכָבִים.
וְהֵם פָּנוּ אֶל גַּרְגְּרֵי עָפָר וְאֶל מַתֶּכֶת.
עָיַפְנוּ מִמַּרְאוֹת עוֹלָם הַנֶּהְדָּרִים.
וְלֹא עָיַפְנוּ אֶל סוֹדוֹת עוֹלָם לָלֶכֶת,
שֶׁאֵין לָהֶם לֹא דְמוּת וּתְאָרִים,
שֶׁהֵם סְמוּיִים מֵעֵין אָדָם וְרַק הַחֲכָמִים
חוֹלְשִׁים בְּסִתְרֵיהֶם, כְּמוֹ כֹּהֲנֵי מִקֶּדֶם,
אֲשֶׁר רַק הֵם יָדְעוּ אֶת סוֹד הָאֱלֹהִים,
שֶׁאֵין לוֹ דְמוּת, אַךְ הִיא בָּנוּ יוֹקֶדֶת.
[ג]
מִשְׂחָק עֶלְיוֹן, הַהַסְוָאָה הָאַדִּירָה.
יְסוֹד אֶחָד לַכֹּל: לְגוּף אָדָם,
לְכוֹכְבֵי לֶכֶת, לְמִטְפַּחַת בְּהִירָה,
לְמַפְּלֵי הַמַּיִם וְלַדָּם.
יְסוֹד אֶחָד וּמֶה עָשְׁרוּ פָּנָיו,
וּמַה גְּדוֹלִים קְסָמָיו בְּכָל צוּרָה וָצֶבַע.
הוּא מְרַחֵף בָּעָב, בְּבַעֲלֵי כָּנָף,
בִּגְרוּטָאוֹת בַּרְזֶל, בִּירַק הַנֶּבֶט.
מִשְׂחָק עֶלְיוֹן וְאָנוּ, – גִּבּוֹרָיו.
כִּי בָאנוּ אֶל חֻקָּיו. הִרְחַקְנוּ לֶכֶת?
הָיִינוּ לִמְלָכִים עַל פְּנֵי כּוֹכָב,
שֶׁבּוֹ הַשֶּׁמֶשׁ, בְּלַהֲטֵי קְסָמִים מוֹלֶכֶת.
וְאֶת הַלַּיְלָה, מַשָּׁבוֹ שֶׁל הָאֵין־סוֹף,
הֵאַרְנוּ. לִרְצוֹנֵנוּ הוּא מֵאִיר.
וּמְהִירִים אָנוּ מֵאוֹר וָעוֹף.
וְאַף חֻקִּים לָנוּ אֲשֶׁר נִגַּדְנוּ בָּאַדִּיר.
מִשְׂחָק עֶלְיוֹן. נִהְיֶה גֵאִים. גַּם חֲרֵדִים.
וּרְאוּיִים לִיפִי עוֹלָם, בְּצֶלֶם הָרְבָבָה.
כָּל הַבְּדָיוֹת הַנִּפְלָאוֹת שֶׁאָנוּ פֹּה בּוֹדִים
אֱמֶת הֵן. כְּמוֹ מִשְׂחַק הָרַאֲוָה.
[ד]
וְעוֹד פְּלִיאַת פְּלִיאוֹת אֲנִי מָלֵא,
עַל יְצִירֵי הַחֹמֶר, עַל כָּל עֵשֶׂב וְכָל חַי,
אֵיךְ בָּאוּ לָעוֹלָם בְּרִבְבוֹת צִבְעֵי עָלֶה,
צוּרוֹת פָּנִים וּדְמֻיּוֹת־גּוּף בְּלִי דַי –
וּכְבָר גּוֹבֶרֶת בִּי הַגְּדוֹלָה שֶׁבַּפְּלִיאוֹת:
אֵיךְ בָּאוּ לָעוֹלָם כָּל יְצִירֵי אֵין־חֹמֶר,
מַכְאוֹב וְאַהֲבָה וְכָל הַמַּעֲלוֹת,
הַטּוֹב, הָרַע, כָּל מַחֲשָׁבָה וָאֹמֶר.
גַּרְעִינֵי הַלֵּב, סְמוּיֵי הָעַיִן,
שֶׁגַּם אוֹתָם כְּבָר מְעַנִּים שָׁנִים,
שֶׁגַּם בָּהֶם נָגוֹעַ לֹא יִגְּעוּ יָדַיִם,
וְלֹא חַיִּים יִרְאוּ אוֹתָם פָּנִים.
בְּבִרְקֵי הַדַּעַת וּבַחֲזִיזֵי הָרֶגֶשׁ,
נִסּוּ גְדוֹלִים לִפְצֹחַ אֶת סוֹדָם.
הָעֲמֻקִּים מִיָּם, הַנִּסְתָּרִים מֵרֶגֶשׁ,
הַנּוֹלָדִים בַּדָּם.
וְהִיא פְּלִיאָה. וֵאלֹהִים עַתִּיק
עוֹד עַל רָאשֵׁינוּ מְרַחֵף.
וּבִפְלִיאַת־תָּמִיד לֵב הָאָדָם בּוֹעֵר.
הַגּוּף יֵשׁ וְיִיעַף וְלֹא יִיעַף הַלֵּב.
רֶגַע שֶׁל תִּפְאֶרֶת
מאתשלמה טנאי
[א]
מְנוֹרַת־שֻׁלְחָן, אַחַר־כָּךְ בָּא הַקִּיר.
מֵאֲחוֹרָיו רְחוֹב. וְשׁוּב שׁוּרוֹת בָּתִּים.
וְכָךְ אָנוּ בָּאִים אֶל קְצֵה הָעִיר.
אֶל פַּרְבָּרִים, אֶל שְׂדוֹת מִזְרָע נוֹבְטִים.
וְאִם נַרְחִיק נָבוֹא אֶל שְׂפַת־הַיָּם.
וּמֵעֶבְרוֹ אֶל חוֹף וְשׁוּב אֶל אֲנָשִׁים וּרְחוֹב.
עֵינֵי אָדָם לָנֶצַח לֹא יִרְאוּ כָּל אַדְמָתָם,
אַךְ בַּהֲצָצָה אַחַת אֶל־עָל נִרְאֶה אֶת הָאֵין־סוֹף.
עֵינַיִם לָרְקִיעִים. גַּם אִם נַרְחִיק לַחְדֹּר,
נִמְצָא כָּחֹל, כָּחֹל בְּאֵין מַפְרִיעַ.
לֹא מְנוֹרַת־שֻׁלְחָן, לֹא קִיר, לֹא מַעֲצוֹר,
רַק כּוֹכָבִים תְּלוּיִים בְּחַלְלֵי רָקִיעַ.
עֵינַיִם נַעֲצֹם, אֵיפֹה כָּל זֶה הִתְחִיל?
הֵיכָן תְּחוּמֵי עוֹלָם? עֵינַיִם נַעֲצֹם
וְנַעֲבֹר מִשְּׁבִיל אֶל אֵין־כָּל־שְׁבִיל
כְּמוֹ שֶׁעוֹבֵר הַגּוּף מֵחֹמֶר אֶל חֲלוֹם.
נִשְׂבַּע חָלָב וָלֶחֶם. נִרְוֶה מַיִם.
נִלְהַט בַּיְצָרִים, שֶׁל יֹפִי וּבָשָׂר,
עַל פְּנֵי כַּדּוּר הַנָּע בְּמֶרְחֲבֵי שָׁמַיִם,
בְּלִי גְבוּל, בְּלִי סוֹף וּבְלִי מוּסָר.
[ב]
הַאִם יֵשׁ דָּם מִבַּלְעֲדֵי דָמֵנוּ בַּיְקוּם?
אֲדָמָה, וְעֵשֶׂב וְעֵצִים?
הֲגַם בַּמֶּרְחַקִּים אָדָם קָם, אוֹ יָקוּם,
אוֹ רַק לַשָּׁוְא שָׁם כּוֹכָבִים מִתְנוֹצְצִים?
גֶּזַע בְּנֵי מַזָּל. נוֹלְדָה לָנוּ הַשֶּׁמֶשׁ,
וְאָנוּ מִסְּבִיבָהּ אָצִים, עַד לְחַיִּים.
נִבְרָא לָנוּ אֲוִיר שֶׁבּוֹ רֵאָה נוֹשֶׁמֶת,
נוֹלְדָה הָאֲדָמָה, הַמַּצְמִיחָה זְרָעִים.
וְכָךְ מָלֵאנוּ דָם וְרוּחַ וּנְשָׁמָה.
מִבְּלִי מֵשִׂים גִּלִּינוּ, כְּמוֹ פִּתְאֹם,
בְּתוֹךְ אַלְפֵי שָׁנִים, שֶׁהֵן כִּנְשִׁימָה,
בְּתוֹךְ אֵין־סוֹף שֶׁל זְמַן וְשֶׁל מָקוֹם, –
גִּלִינוּ מַה נִפְלָא לִהְיוֹת, לִנְשֹׁם, לִפְעֹל
וּמַה נִּפְלָא לִפְקֹחַ כָּאן עֵינַיִם;
חַשְׁנוּ מָה אֵיתָן הַקֶּצֶב, מַה גָּדוֹל
כָּל רֶגַע שֶׁל שִׁמְחָה, בֵּין עֲפָרַיִם.
עוֹלָם נִפְלָא, רַק לְנַשֵּׁק אֶת כָּל מַרְאָיו,
לְהִתְפַּלֵּשׁ בְּכָל עָפָר, לְהִשְׁתַּכְשֵׁךְ בְּמֵי כָּל פֶּלֶג.
גַּן־עֵדֶן, בְּלִי עֵץ־דַּעַת, חַי בְּכָל לֵבָב,
וּבְכָל לֵב אַלְפֵי פְּעִימוֹת שֶׁל פֶּלֶא.
וְגוּף אֶל גּוּף עֵת יְבוֹאוּן,
הַלֹא נָחוּשׁ לְרֶגַע גֶּשֶׁר לָאֵין־סוֹף.
נִשָּׂא תְּפִלָּה שְׁקֵטָה לְאֵל חַנּוּן
וְהוֹדָיָה בָּהּ עַל כָּל אשֶׁר וּמַכְאוֹב.
[ג]
הֲלֹא רַק נֵס אָנוּ בְּתוֹךְ חָלָל כָּחֹל;
הֲלֹא רַק רֶגַע בְּתוֹךְ זְמַן לְלֹא תְחוּמִים.
אֶתְמוֹל, – וְלֹא הָיִינוּ. מָחָר נִגְזַרְנוּ לַחֲדֹל,
וְכַמָּה נוֹעֲדוּ לָנוּ עַל אֲדָמוֹת אֵימִים.
אֵימִים שֶׁבָּאָדָם. לָהֶם יָאֲתָה עֲנָוָה.
אֵימִים שֶׁבֵּין אָדָם לְבֵין אָדָם, עַד חֶרֶב.
כֹּה בּוֹדְדִים בְּתוֹךְ עוֹלָם כָּחֹל, בְּלִי אַהֲבָה,
וְכֹה שׂוֹטְמִים, –
בְּרֶגַע שֶׁל תִּפְאֶרֶת.
לֹא נֵצַח נְצָחִים; אֲבָל אוּלַי נַצִּיל
הוֹד רֶגַע קַל שֶׁל דָּם נוֹשֵׁם חַיִּים.
וְנַעֲבֹר מִשְּׁבִיל אֶל אֵין־כָּל־שְׁבִיל
כְּמוֹ שֶׁהוֹלְכִים דּוֹרוֹת וּכְמוֹ שֶׁהֵם בָּאִים.
כוכבי דרך – ג
מאתשלמה טנאי
כוכבי דרך – ג
מאתשלמה טנאי
חִידַת עוֹלָם
מאתשלמה טנאי
יֵשׁ אֲרָצוֹת גְּדוֹלוֹת וְלִי פִּתְחָן חָתוּם.
וְלֹא אֶרְאֶה, אוּלַי, סוֹדוֹתֵיהֶן לָעַד.
מֵאֲחוֹרַי לוֹהֶטֶת דִּמְמַת עוֹלָם קָדוּם,
וְרַק שִׁבְרֵי הוֹדוֹ אָמוּשׁ בְּרַעַד יָד.
מִלְּפָנַי פָּרוּשׂ לַמֶּרְחַקִּים עָנָן שֶׁל עֲרָפֶל.
וְלֹא אֶרְאֶה אִם אוֹר אוֹ חשֶׁךְ מִתַּחְתָּיו.
בָּרְקִיעִים, מֵעַל, שׁוֹכֵן בִּבְדִידוּתוֹ הָאֵל,
וּלְהוֹשִׁיעַ מַה קָּצְרוּ יָדָיו.
וְעִמָּדִי הוֹלְכִים מוֹרַי, הַחֲכָמִים.
הַמְּקַצְּרִים יָמִים וָלֵב בֵּין הַזְּכוּכִית וְהַנְּיָר.
וּמַבְקִיעִים בְּשֵׂכֶל חַד אֶל תּוֹךְ הַחֹמֶר הַתָּמִים,
שֶׁלֹּא אִכְפַּת לוֹ אִם הוּא פֶּרַח אוֹ בָשָׂר.
שֶׁלֹּא נוֹלַד בִּשְׁבִיל לָמוּת עִם קֵץ הַלֵּב.
וְלֹא יוֹדֵעַ צְחוֹק, דְּמָעוֹת, גְּבוּרָה.
גַּם אַחֲרֶי הַקֵּץ הוּא מְהַבְהֵב
בִּלְשׁוֹנוֹת הָאֵשׁ. וְעֵת תִּדְעַךְ – בְּתוֹךְ אֶפְרָהּ.
וְעִמָּדִי הוֹלְכִים אַנְשֵׁי הַמַּעֲשֶׂה.
שֶׁכֹּה רַבָּה לָהֶם יָדָם בָּאֲדָמָה, בִּדְמוּת וּכְלִי.
וְלֹא אֵדַע סוֹדוֹתֵיהֶם – לוּ אֲנַסֶּה.
אֲבָל מַדּוּעַ לִי חִידָה הוּא עוֹלָמִי שֶׁלִּי?
גּוּפִי – הִנֵּה הִכַּרְתִּי סְבַךְ הֲלִיכוֹתָיו.
רוּחִי – כַּמָּה נִכְנַעְתִּי לְחֻקֶּיהָ.
וְאַף הִדְבַּרְתִּי רְגָעָיו שֶׁל יוֹם נִזְעָף
עֵת הִתְמָרְדוּ עָלַי שְׁנֵיהֶם עַד־אֵין־שׁוֹמֵעַ.
הִכַּרְתִּי רְגָעַי כֻּלָּם, כֻּלָּם.
לֹא בְּתוֹכִי חֲלֵב הָאֵם, שִׂפְתֵי הַנַּעֲרָה,
רֹךְ הָאִשָּׁה, קִסְמֵי עוֹלָם,
שְׁרַב הֶהָרִים, צִנַּת הַמְּעָרָה?
לֹא בְּתוֹכִי שְׁעוֹת הַיְדִידוּת עִם חֲבֵרִים,
וְגַם פִּצְעֵי פְּרִידָה, נַחֲלַת כָּל אִישׁ?
וְהִנֵּה כָּאן אֲנִי. כָּל אֲבָרַי שָׁרִים.
אַךְ בְּתוֹכִי סוֹד אֵיתָנִים,
נַחֲלַת כָּל דּוֹר, מַחֲרִישׁ.
קָרוֹב. שֶׁלִּי. בְּתוֹךְ עַצְמִי. קָסוּם.
לֹא אֲרָצוֹת אֵדַע, לֹא כּוֹכָבִים, רָקִיעַ.
אַךְ גַּם אֲנִי, אָדָם, מֶלֶךְ הַחַי, חָסוּם.
וְחִידָתִי קָשָׁה מִסּוֹד כּוֹכְבֵי רָקִיעַ.
עָצְמַת קְדוּמִים
מאתשלמה טנאי
וּלְאַחַר כִּכְלוֹת הַכֹּל,
עוֹד לָאָדָם, אוֹ לֵאלֹהִים,
עָצְמַת יְמֵי בְּרֵאשִׁית.
הִנֵּה כְּמוֹ בְּיוֹם רִאשׁוֹן
לִימֵי שָׁמַיִם כְּחֻלִּים וְאֹפֶל אֶרֶץ,
נִפְקָחוֹת עֵינַיִם, קְסָמִים.
בְּלִי שַׁרְשְׁרוֹת וּמְנוֹעִים –
וְהָרִיסִים הַצְּמוּדִים בַּלַּיְלָה,
נִפְרָדִים. הוּאַר פִּתְחָם שֶׁל חֲלוֹמוֹת.
שׁוּב הָעֵצִים וְהַבָּתִּים,
הַנְּעָרוֹת יְפוֹת הַגּוּף,
הַמַּעְיָנוֹת הַבְּהִירִים מִן הֶהָרִים, –
הוֹלְכִים אֶל תּוֹךְ הַלֵּב.
יַד הָאָדָם זָעָה.
בְּלִי הַחָכְמָה וְהַרִשְׁעוּת –
וּזְרוֹעַ מִתְרוֹמֶמֶת וּבָאָה,
וְכַף הַיָּד עוֹבֶרֶת
עַל רֹאשׁ אָהוּב,
נוֹגַעַת בְּכִכַּר הַלֶּחֶם,
וּבִסְפָרִים אוֹחֶזֶת.
וְכַמָּה זֶה מוּזָר.
בְּלִי פַּחַד, בְּלִי חֶרְפָּה –
וְגוּף יָרוּם קַלּוֹת,
רַגְלַיִם יְהַלְּכוּ, קְסָמִים,
וּנְשִׁימָה תָּעִיר אֶת הַנְּשָׁמָה.
וְאַף יַעֲלֶה הַצְּחוֹק עַל הַפָּנִים,
וְגַם הַבְּכִי יָבוֹא, בְּבוֹא עִתּוֹ,
וְגַם שְׁעוֹת חֻלְשָׁה, לְאֵין רַחֵם.
מַכַּת פְּלָדָה אַחַת – וְזֶה אֵינֶנּוּ.
וְאַחֲרֵי כִּכְלוֹת הַכֹּל,
גָּדוֹל הָאֱלֹהִים, אוֹ הָאָדָם,
מִכָּל עַל אֲדָמוֹת.
גָּדוֹל וְאַדִּיר כֹּחַ.
וְהִיא כֻּלָּה דְּמָמָה
מאתשלמה טנאי
תְּהִלּוֹת לַאֲדָמָה. אֲשֶׁר כֻּלָּה דְּמָמָה.
רַק אָנוּ, הַחַיִּים, פִּינוּ מָלֵא מִלִּים.
בֵּין הֶעָפָר הַדַּק וְסַנְוֵרֵי חַמָּה,
עוֹבְרוֹת שִׁבְעִים שָׁנִים שֶׁל אשֶׁר וּצְלָלִים.
שְׁנוֹת הָאָדָם. הַתִּינוֹקוֹת פּוֹנִים לָאוֹר,
זְקֵנִים – אֶל הַדְּמָמָה. אֲבָל בַּעֲפָרֶיהָ
שׁוֹתְקִים דּוֹרוֹת וּנְצָחִים אֵין־סְפֹר,
וְאֶת לִבֵּנוּ אֵלֶם חַד קוֹרֵעַ.
קוֹרֵעַ וּמַדְהִים. אֵלִי, מָה עֲנִיִּים
אֲנַחְנוּ, עִם הָרֶגֶשׁ וְהַשֵּׂכֶל וְהַטַּעַם,
מוּל אוֹצָרוֹת שֶׁל רִבְבוֹת חַיִּים
אֲשֶׁר עָבְרוּ עַל אֲדָמוֹת אֵי־פַּעַם.
הָיוּ פָּנִים, צְבָעִים וְזַעַם וְחֶדְוָה,
הָיוּ שִׂנְאָה, קִנְאָה וְאשֶׁר וּדְמָעוֹת,
וֶאֱמוּנוֹת וָדָם, שִׁלְטוֹן וְאַהֲבָה
הָיוּ מָמוֹן וְגוּף וּנְשָׁמוֹת.
דְּמוּמִים הֵם. לֶעָפָר תְּהִלָּה מַה יָּאֲתָה.
קָצָר זְמַנֵּנוּ וְעַל כֵּן נַרְבֶּה מִלִּים.
וְכָל אוֹצְרוֹת עוֹלָם שׁוֹתְקִים בָּעֲלָטָה,
מָקוֹם בְּלֹא דְבָרִים, בְּלֹא צְלָלִים.
כוכבי דרך – ד
מאתשלמה טנאי
כוכבי דרך – ד
מאתשלמה טנאי
לפני ימים חדשים
מאתשלמה טנאי
לפני ימים חדשים – א
מאתשלמה טנאי
לפני ימים חדשים – א
מאתשלמה טנאי
לפני ימים חדשים – ב
מאתשלמה טנאי
לפני ימים חדשים – ב
מאתשלמה טנאי
עד שהגיע היום
מאתשלמה טנאי
הקסם שבינינו
מאתשלמה טנאי
הקסם שבינינו
מאתשלמה טנאי
מתחלפת הנשמה
מאתשלמה טנאי
מתחלפת הנשמה
מאתשלמה טנאי
חשכת ידי
מאתשלמה טנאי
חשכת ידי
מאתשלמה טנאי
במצולה העמוקה
מאתשלמה טנאי
במצולה העמוקה
מאתשלמה טנאי
תהום אין־הגוף
מאתשלמה טנאי
תהום אין־הגוף
מאתשלמה טנאי
ניחושים
מאתשלמה טנאי
ניחושים
מאתשלמה טנאי
ניחושים
מאתשלמה טנאי
מַעְבֹּרֶת
מאתשלמה טנאי
מַעְבֹּרֶת בֵּין יוֹם לְיוֹם, שָׁנָה לְשָׁנָה.
בֵּין זְמַן־גּוּף לִזְמַן־גּוּף.
פְּרִידָה וּפְגִישָׁה זְווּגוֹת בְּאוֹתוֹ דָם,
בְּאוֹתָה שְׁעַת חֻלְשָׁה וְתוּשִׁיָּה.
שֶׁלֹּא לְאַבֵּד מִכִּלְיוֹן־הַנֶּפֶשׁ דָּבָר,
וְלֹא מִזִּמְרַת הַגּוּף.
שֶׁלֹּא לִתְלֹש מֵעִשְׂבֵי־הַפֶּרֶא שֶׁבַּחוֹף,
בְּרִגְעֵי נִתּוּק וּנְגִיעָה.
שֶׁלֹּא לֶאֱחֹז בּמִקְסְמֵי חִפָּזוֹן:
לִנְשֹׁם כָּרָגִיל, עָמֹק.
שֶׁלֹּא לְהִתְפּוֹרֵר לְדִמְעוֹת יָגוֹן,
שֶׁלֹּא לְהָמִיר זָהָב בְּפַח.
מַעְבֹּרֶת בֵּין זְמַן־נְשָׁמָה לִזְמַן־נְשָׁמָה.
לִטֹּל אֶת טוּב הָאָדָם וְהָאָרֶץ
וּלְשָׁמְרָם לַחִים וְצוֹנְנִים
לְאַחַר־כָּךְ – מַרְפֵּא לְיִסּוּרֵי שְׁמָמָה.
אַשְׁמוּרָה שְׁלִישִׁית
מאתשלמה טנאי
דִּמְמַת הַצִּפֳּרִים בַּלַּיְלָה הִיא שְׁלֵמָה.
דִּמְמַת הָאָדָם הִיא עֲיֵפוּת.
יֵשׁ הַשּׁוֹבְרִים אוֹתָהּ
בִּצְעָקוֹת שֶׁל שֶׁבֶר,
בַּאֲנָחוֹת שֶׁל נְשִׁימָה קְטוּעָה,
אוֹ בַּאֲנָקוֹת שֶׁל עִלּוּסִים.
דִּמְמַת הַצִּפֳּרִים בַּלַּיְלָה הִיא שְׁלֵמָה.
הֵן נֶאֱלָמוֹת כְּמוֹ אֶל מַאֲרָב.
הֵן נִמְלָאוֹת בְּחֹשֶׁךְ רֶגַע־רֶגַע,
מֵאַשְׁמוּרָה לְאַשְׁמוּרָה הֵן יוֹתֵר לַיְלָה
וַעֲלֵיהֶן נִפְרֶשֶׂת גְּלִימַת־חֹשֶׁךְ סְמִיכָה.
וּפַחַד מְמַלֵּא לִבָּן שֶׁמָּא יַתְחִילוּ
הָרוּחוֹת לִנְשֹׁב בָּהֶן כְּמוֹ בֶּחָלָל.
וְאָז, בְּהִמָּלֵא הַחֹשֶׁךְ – הֵן מַתְחִילוֹת בְּצִיּוּצָן.
צִיֹּצֶת מִשְׁתַּבֶּרֶת רְבָבָה –
צִיֹּצֶת מְנַקֶּרֶת בַּגְּלִימָה –
נוֹקֶרֶת וְקוֹרַעַת אֶת הַלַּיְלָה בְּקוֹלוֹת חַדִּים,
נוֹקֶרֶת וּפוֹתַחַת אֶת הַשַׁחַר
בַּדִּמְדּוּמִים – לִקְרַאת יוֹם אוֹר.
בַּמְּעַרְבֹּלֶת
מאתשלמה טנאי
זְמַנִּים אֲחֵרִים לְיַד הַזְּמַן הַזֶּה –
כִּלְשׁוֹן־מַיִם הַחוֹתֶרֶת בָּאֲגַם,
עָשָׁן נָפוֹג אֶל כִּפַּת־רָקִיעַ,
אֲנָשִׁים צוֹפִים בְּשַׁעֲשׁוּעִים שֶׁל אֲחֵרִים.
זְמַנִּים אֲחֵרִים כְּמוֹ הַזְּמַן הַזֶּה –
דַּאֲגַת־מָחָר בָּאֵבָרִים,
מְסִירוּת־חֵרוּף לַכּוֹאֲבִים,
אֲוִיר לִנְשִׁימָה לַבְּרוּאִים בְּצֶלֶם.
זְמַנִּים אֲחֵרִים בְּתוֹךְ הַזְּמַן הַזֶּה –
רֵיחָהּ הַקּוֹסֵם שֶׁל הָעִיר,
רָקָב וּבְלָיָה, שׁוּק, וּבְלִיל אֵד דִּירוֹת,
שְׁקִיקַת כָּל בָּשָׂר לֵאלֹהִים –
בַּיַּמִים הָהֵם וּבַזְּמַן הַזֶּה.
רָחוֹק
מאתשלמה טנאי
שָׁם, רָחוֹק, לֹא תִהְיֶה הַפְּרִידָה קָשָׁה.
מִכָּאן מִצַּד זֶה, תֵּחָשֵׁב לְחֶסֶד.
מִשָּׁם, מֵעֵבֶר מִזֶּה, תֵּחָשֵׁב לִדְמָמָה.
הַלֵּב עוֹד יִדְאַג, אוּלַי, עַד רֶגַע־נִתּוּק.
שָׁם, רָחוֹק, יִשָּׁאֵר הַכֹּל בַּבַּיִת.
רַק מִישֶׁהוּ לֹא יַחֲזֹר וְהוּא לֹא יֶחְסַר.
אַךְ אִם פֹּה, עוֹד מְעַט, קָרוֹב…
שָׁם, רָחוֹק, זֶה נִקְרָא לִפְעָמִים גְּאֻלָּה.
בֹּקֶר בַּשָּׂדֶה
מאתשלמה טנאי
מִיָּמִין – גִּבְעָה מְקֻרְזֶלֶת שִׂיחִים,
וּמִנֶּגֶד – שָׂדֶה אָפוֹר, מְטֹרָשׁ.
וַאֲנִי בַּהוֹלְכִים בְּדֶרֶך עָפָר,
בָּאֶמְצַע, בְּיוֹם גְּדוֹל־מַטָּרָה.
שָׁמַיִם כְּחֻלִּים, צִפּוֹר מְצַיֶּצֶת,
נוֹצָה שֶׁנּוֹשֶׁרֶת, עֲקֵבוֹת הַטּוֹרְפִים.
מִיָּמִין – תְּבוּסָה, וּמִמּוּל – נִצָּחוֹן.
וּבָאֶמְצַע – הַיּוֹם גְּדוֹל־מַטָּרָה.
שְׁתִיקַת־הִרְהוּרִים מַפְחִידָה תְהוֹמוֹת.
צְחוֹק קַלִּיל יִבְרָא רַק אֱלֹהִים.
וּבַדֶּרֶךְ רוֹחֲפוֹת תְּנוּעוֹת־גּוּף לְאֵין סוֹף
שֶׁהָיוּ־לֹא הָיוּ בְּיוֹם גְּדוֹל־מַטָּרָה.
מֵעֵבֶר לַנָּהָר
מאתשלמה טנאי
בִּרְגָעִים מְעַטִּים,
בֵּין שִׁכְחַת־מַעֲשֶׂה לְנֶפֶש־חָג,
נִרְגַּע הַנָּהָר הַגָּדוֹל כְּמוֹ מִתְעַלֵּף:
בִּמְקוֹם אֲבָנִים,
הָעוֹלוֹת וְנוֹפְלוֹת בַּמִּשְחָק,
זֶרֶם שֶׁל מַיִם כְּחֻלִּים בּוֹ חוֹלֵף.
הַמַּיִם מְחַפְּשִׂים אֶת אַבְנֵי הָרְתִיחָה
וְגַם הָאֲבָנִים שׁוֹאֲלוֹת לַזֶּרֶם הַדּוֹמֵם.
מֵעֵבֶר לִנְהַר־הָאֵימִים הַשַּׁלְוָה מַבְטִיחָה
אֶרֶץ שֶׁבָּהּ כֹּל מַה שֶּׁאִבַּדְנוּ – נוֹשֵׁם.
אֵיפֹה אֲנַחְנוּ לְעִתּוֹת שֶׁל שַלְוָה,
כַּאֲשֶׁר הַתְּכֵלֶת
שְׁלֵמָה וּשְׁקוּפָה בַּנָּהָר?
מְדַמִּים עַל שְׂפָתוֹ עֵצִים רַחֲבֵי־עַלְוָה
הַשּׁוֹתִים אֶת כֻּלּוֹ –
וְשׁוּב אֲבָנִים יִסְעָר.
הַיְּהוּדִי הַזָּקֵן
מאתשלמה טנאי
אָבִי רָאָה בְּמוֹ עֵינָיו,
בַּחֲלוֹם־בַּלָּהוֹת תָּמִים,
לִפְנֵי שֶׁפָּנוּ שְׁעוֹתָיו הָאַחֲרוֹנוֹת
אֶל קֵץ הַיָּמִים –
זָקֵן בְּחַדְרוֹ שֶׁבַּיַּעַר.
זֶה הָיָה הַנָּבִיא אֵלִיָּהוּ
אוֹ אוּלַי סָב־סָבִי הַטּוֹב;
אָבִי פָּנָה כְּמוֹ לַכֹּתֶל
אֶל זְכוּת־אָבוֹת.
הַיְּהוּדִי הַזָּקֵן שָׁהָה וְהָלַךְ
וְהוֹתִיר אֶת אָבִי לְגוֹרָלוֹ
וְחָתַם לְתוֹךְ חֲלוֹמוֹ
בִּרְכַּת־הַצָּלָה – לַשָּׁוְא.
*
וְהַיּוֹם, רָאִיתִי אֲנִי,
בְּהָקִיץ, יְהוּדִי זָקֵן
יוֹשֵׁב בְּבִקְתָּה רְעוּעָה,
עָמֹק עָמֹק בַּיַּעַר
זְקָנוֹ לָבָן כֶּחָלָב
וּבוֹכֶה, כַּמָה בּוֹכֶה.
שַׂעֲרוֹת רֹאשׁוֹ וּזְקָנוֹ
מִתְפַּתְּלוֹת בֵּין כִּסֵּא וְשֻׁלְחָן
כְּמוֹ שָׁרָשִׁים חֲשׂוּפִים
לְאַחַר סַעֲרַת שִׁטָּפוֹן.
כַּמָּה מְלוּחִים וּמָרִים
הַשָּׁרָשִׁים הַמִּתְפַּתְּלִים
וְכַמָּה מַאֲבִין עוֹד וָעוֹד
הַלֵּב הַמְפַכֶּה.
אָבִי מָסַר לִי חֲלוֹם.
בְּגַן הַתִּזְמֹרֶת
מאתשלמה טנאי
בְּעִיר קַיִט יָפָה עַל אֲגַם
חָגְגָה אָז אִמִּי אֶת יָפְיָהּ.
לֹא הִכַּרְתִּי אוֹתָה כְּשֶׁעֲנַק הַפְּנִינִים
הֵצֵן צַוָּארָהּ וְעוֹרָהּ הַמָּלֵא.
נְסִיכַת הַשָּׁעוֹת הַטּוֹבוֹת, הַיָּפוֹת –
כָּךְ יָשְׁבָה זְקוּפָה, עַל סֵפֶל קָפֶה,
בְּגַן־הַתִּזְמֹרֶת, לִפְנֵּי דִמְדּוּמִים,
בְּעִיר קַיִט יָפָה, עַל אֲגַם.
אַבָּא יָשַׁב לְמוּלָה, גֵּאֶה.
וְהָיוּ שָׁם עוֹד זוּג אוֹ שְׁנַיִם.
נְעוּרֶיהָ הָיוּ כְּמוֹ הַיָּם הַגָּדוֹל
הַמּוֹשֵׁךְ נְהָרוֹת מִגָּבְהֵי הֶהָרִים.
בְּעֹמֶק הַזְּמַן, נְסִיכָה לוֹהֲטָה
מַרְעִידָה לִנְגִינוֹת חֲדָשׁוֹת, מְתוּקוֹת,
חָגְגָה אֶת יָפְיָהּ – כְּמוֹ הַבַּת הַיּוֹם.
בְּכָל כֹּחוֹתַי עָבַר בִּי הַכֹּל.
הַיּוֹם הַמִּתְאָרֵךְ
מאתשלמה טנאי
כָּל שָׁנָה בְּרֶגַע־הַפְתָּעָה
לִי הָאָבִיב נִבְרָא בְּאֵי־מָקוֹם.
וְהַשָּׁנָה קָרָה לִי הַדָּבָר
רָחוֹק, רָחוֹק – בְּגַן בֵּית־הָאָבוֹת.
הַמִּדְשָׁאוֹת מְטֻפָּחוֹת כַּחֹק,
הָעֲרוּגוֹת תְּחוּחוֹת לִנְשֹׁם.
הַחֲתוֹלִים שׁוֹלְטִים בַּחֲצֵרוֹת
עַל הַגְּזָעִים וְהַגַּגּוֹת.
וְהָעֵצִים כִּמְעַט רֵיקִים.
שְׂרִידֵי עַלְווֹת שָׁנָה אַחֶרֶת,
מְיֻבָּשָׁה, קְמוּטָה, מְעֻוָתָה
תְּלוּיָה בָּעֲנָפִים הַנִּשָֹּאִים;
וְכָאן, בְּעֶרֶב שַׁבַּת־קֹדֶשׁ,
נִתְעַרְבְּבוּ שְׁמֵי שְׁקִיעָה כְּחֻלָּה
בֵּין הַבַּדִּים וְהַגְּזָעִים הַתְּמִירִים –
בְּשׂוֹרַת רֵאשִׁית הָיְתָה בַּיּוֹם הַמִּתְאָרֵךְ.
כָּךְ הוּא נִבְרָא לִי הַשָּׁנָה.
וְהָאָבִיב הוֹלֵךְ וּבָא, הוֹלֵךְ וּבָא.
בִּי לֹא הָיָה מָקוֹם לַכֹּל –
פִּזַּרְתִּי עַל סְבִיבַי בָּאַהֲבָה.
רָעָב
מאתשלמה טנאי
יְלָדוֹת קְטַנּוֹת – כִּתְמֵי אֹכֶל
חֲתוּמִים לָהֶן בִּשְׂמָלוֹת צִבְעוֹנִיּוֹת.
יְלָדוֹת זְקֵנוֹת – נִטְפֵי אֹכֶל
סְפוּגִים לָהֶן בִּשְֹמָלוֹת אֲפוֹרוֹת אוֹ שְׁחוֹרוֹת.
אֵין לְאָדָם בָּעוֹלָם כָּל כָּךְ הַרְבֵּה אַהֲבָה
כֶּחָסֵר לָהֶן, כַּמְיֻחָל בָּהֶן עִם כָּל כַּף.
כָּל פְּרוּסַת לֶחֶם, פִּסַּת גְּבִינָה, עַגְבָנִיָּה –
הֵם אַהֲבָה שְׁפָעִים, אֲצִילַת כְּתָמִים.
רֵיחַ לֶחֶם יָשָׁן
מאתשלמה טנאי
אָהַבְתִּי אִשָּׁה זְקֵנָה,
הִיא לֹא לָבְשָׁה שִׂמְלַת שֵׁשׁ,
לֹא טָבְלָה בְּבֹשֶׂם מְרַגֵּשׁ,
רֵיחָה הָיָה לֶחֶם יָשָׁן, מַחְמִיץ,
לֶחֶם שָׁרוּי הָיָה רֵיחָהּ,
אִשָּׁה זְקֵנָה אָהֲבָה אוֹתִי.
נְשִׁיקוֹת פִּיהָ לֹא הָיוּ דְבַשׁ,
עֶצֶב מַר בְּלִבָּהּ נִגְדַּשׁ.
וְהִיא הָלְכָה מִמֶּנִּי בְּלִי לְהִפָּרֵד
כִּי לֹא רָצְתָה לְהִפָּרֵד מִמֶּנִּי לְעוֹלָם.
מַלְבֵּן מִטָּה
מאתשלמה טנאי
לֹא יָכֹלְתִּי לִרְאוֹתָהּ בְּהִזְדַּקְּנָהּ –
אַךְ בַּשָּׁמַיִם בְּהִירָה הָיְתָה הַלְּבָנָה
וְרֵיחַ הַשִּׂיחִים הָיָה מַפְעִים;
אֵין כֹּחִי בְּהַעֲמָדַת פָּנִים.
כָּבֵד לִבִּי לִרְאוֹת אֵיךְ הִתְמַעֲטָה,
אֵיךְ הִסְתַּגֵּר הַכֹּל, צֻמְצַם עַד לְמַלְבֵּן מִטָּה;
אַךְ נוֹף הַמֶּרְחָבִים הָיָה מַפְעִים.
עֵינַי הָלְכוּ אֶל גַּג אָדֹם,
אֶל עֲנָנִים בַּחוֹף, אֶל חֶלְקַת מַטָּעִים.
בִּרְכַּת אִמָּא
מאתשלמה טנאי
עַל הָאָרוֹן שֶׁמִּמּוּל לְפֶתַח חַדְרָהּ
נָעֲצָה אִמָּא שֶׁלִּי פֶּתֶק וְעָלָיו כָּתוּב
בְּעִפָּרוֹן קוֹפִּי, שֶׁאֵינוֹ נִמְחָק
אֶלָּא מַעֲמִיק בַּנְּיָר וְזוֹרֵם בִּוְרִידָיו
שֵׁם, כְּקָמֵיעַ.
בְּעֵת מְצוּקָה וְצָרָה
יָגֵן שְׁמוֹ עֲלֵיכֶם – אָמְרָה.
וַאֲנִי לְעוֹלָם לֹא אֵדַע
מֶה עָשָׂה אוֹ מַה לֹּא עָשָׂה
הָאִישׁ שֶׁבִּשְׁמוֹ כְּמוּסָה יְשׁוּעָה.
עַל כָּל מַעֲשֵׂינוּ הִיא לֹא יָדְעָה.
הִיא קִוְּתָה שֶׁצְּלֵחָה דַרְכֵּנוּ.
לְאַחַר זִכְרונוֹת, שִׁירֵי זֶמֶר, חִדּוּד וּבְדִיחָה
הָיְתָה מַמָּשׁ כְּמוֹ יַלְדָּה שְׂמֵחָה;
כְּשֶׁנִּפְרַדְנוּ – הֵרִימָה יָדַיִם כִּבְהַדְלָקַת נֵרוֹת
וְעַל רָאשִׁים חִפְּתָה – כְּמַעֲשֵׂה הָאָבוֹת
וּמִלְמְלָה אֶת הַשֵּׁם, הַקָּמֵיעַ.
בְּעֵת מְצוּקָה וְצָרָה
יָגֵן שְׁמוֹ עֲלֵיכֶם – אָמְרָה.
כְּשֶׁעָבְרָה מִדִּירָה לְדִירָה
רָהִיטִים וּבְגָדִים לֹא נָטְלָה עוֹד עִמָּהּ,
רַק אֶת אֲשֶׁר לְעוֹרָהּ וְצָמִיד וְתִיק
וַעֲגִילִים מִימֵי יָפְיָהּ
וְהַפֶּתֶק וְעָלָיו הַשֵּׁם, הַקָּמֵיעַ.
בְּעֵת מְצוּקָה וְחֻלְשָׁה
יָגֵן שְׁמוֹ עֲלֵיכֶם – לָחֲשָׁה.
וַאֲנִי לְעוֹלָם לֹא אֵדַע
מֶה עָשָׂה אוֹ מַה לֹא עָשָׂה
הָאִישׁ שֶׁבִּשְׁמוֹ כְּמוּסָה יְשׁוּעָה.
כַּאֲשֶׁר עָזְבָה אֶת כֻּלָּם,
וְכֻלָּם עֲזָבוּהָ לְעוֹלָם,
נוֹתַר, לֹא אֵדַע מְקוֹמוֹ,
הַקָּמֵיעַ וְעָלָיו רָשׁוּם שְׁמוֹ.
וּבְכֻלָּנוּ הֶעֱמִיקָה,
וְכָל אֶחָד חָשׁ בִּוְרִידָיו
אֶת בִּרְכַּת הָאִישׁ
שֶׁיָּגֵן עָלָיו.
לִלְמֹד לְהִפָּרֵד
מאתשלמה טנאי
לִלְמֹד לְהִפָּרֵד:
לַחֲצוֹת אֶת הַנָּהָר
בְּלִי דֶֶרֶךְ חֲזָרָה;
בַּהֲגָפַת הַתְּרִיס
לַחֲסֹם הַנְּהָרָה;
לְהִנָּתֵק קְרָעִים
בְּלִי נְשִׁיקָה קַלָּה;
אָחוֹרָה לְהַבִּיט
בְּלִי לְהִנָּצֵב כָּלָה.
אוֹי לָנוּ, כִּי כַּמָּה
שֶׁנְּתַרְגֵּל וּנְשַׁנֵּן,
מֵהֶנֶף רֶגַע חַד,
בְּדֶמַע נִתְגּוֹנֵן.
וְכָל אֲשֶׁר נָשַׁם –
יָשֵׁן לָעַד, יָשֵׁן.
וְכָל אֲשֶׁר הָיָה
פָּנָה לִתְהוֹם הָאֵין.
לִלְמֹד לְהִפָּרֵד:
לֹא עוֹד לִירֹא,
לֹא לֶאֱגֹר יָמִים;
כְּבָר לְפַזֵּר קְצָת
מֵאוֹצְרוֹת שָׁנִים;
כְּבָר לְחַלֵּק, לָתֵת
מִכָּל הַנְּשָׁמָה;
עַד לֹא יִהְיֶה דָבָר.
לְהִפָּרֵד. דְּמָמָה.
עדויות
מאתשלמה טנאי
עדויות
מאתשלמה טנאי
כָּל כָּךְ קָרוֹב
מאתשלמה טנאי
בְּיָמִים שֶׁל שָׁלוֹם
רַק הֵד מִכָּל מָקוֹם מַגִּיעַ.
אַחַר כָּךְ זֶה מַתְחִיל לְהַשְׁפִּיעַ –
וּכְבָר הַמַּצָּב כָּל כָּךְ שׁוֹנֶה.
תּוֹתָח לְתוֹתָח עוֹנֶה,
אָדָם אֶל אָדָם מַגִּיעַ,
מִקַרְקַע אֶל קַרְקַע אוֹ מֵרָקִיעַ
וְכָל אֶחָד כָּל כָּךְ קָרוֹב.
אֲנַחְנוּ רַק שׁוֹאֲלִים בָּאוֹב,
וְאֶל הַמְּנֻבָּא נִשָּׁאֵב קַלִּים.
וְשׁוֹאֲגִים כַּאֲרָיוֹת – אַךְ רַק עָלִים –
כַּאֲשֶׁר יֵשׁ שָׁלוֹם.
עוֹד מָוֶת
מאתשלמה טנאי
הָיָה לָנוּ מָוֶת לְלֹא פָּנִים.
כָּל אֶחָד מָצָא בּוֹ אֶת פָּנָיו שֶׁלּוֹ.
עַכְשָׁו יֵשׁ לָנוּ עוֹד מָוֶת.
אֵלִי, הוּא אֵינוֹ אַלְמוֹנִי, נָכְרִי;
הָיָה לָנוּ מָוֶת כָּל כָּךְ הֶכְרֵחִי.
כָּל אֶחָד הִשְׁלִים בּוֹ אֶת סוֹפוֹ שֶׁלּוֹ.
עַכְשָׁו יֵשׁ לָנוּ עוֹד מָוֶת.
אֵלִי, הוּא עִוֵּר־שִׂנְאָה מוּל עֵינַי;
הָיָה לָנוּ מָוֶת כָּל כָּךְ תָּמִים.
עַכְשָׁו יֵשׁ לָנוּ עוֹד מָוֶת,
מֻכָּר, כְּתָבְתּוֹ יְדוּעָה,
חֲסַר רַחֲמִים,
צְמֵא דָמִים.
לְלֹא מְנוּחָה
מאתשלמה טנאי
לַנְּחָלִים בַּגּוֹלָן –
עַפְעַפַּיִם אֲדֻמִּים.
כָּךְ צוֹרְבוֹת הָעֵינַיִם
כְּשֶאֵין נִרְדָּמִים.
מֵי מְנוּחוֹת,
בְּרוּכֵי צִנָּה
שׁוֹטְפִים אֶת הָאֹדֶם
בְּחַבְלֵי שֵׁנָה.
כּוֹתָרוֹת רָאשִׁיּוֹת
מאתשלמה טנאי
אִמָּא נִשְׂרֶפֶת עַל הַגַּג –
בִּשֵּׂר הַבֵּן בִּנְעִימָה שֶׁל חַג.
בְּחִפָּזוֹן שֶׁל גַּל יָרֹק – מֻכְתָם אָדֹם –
נִבְלָל הַלֵּל: בָּרוּךְ הַשֵּׁם יוֹם־יוֹם.
בִּדְאָגָה שֶׁל אָב מָסוּר – חוֹסֵךְ נַפְשׁוֹ –
נִצֶּתֶת הָרִיצָה אִישׁ לְנַפְשׁוֹ.
הוּא, מְאֻשָּר זִמְרֵר מִלִּים שְׁלֵמוֹת –
וְאִמָּא, הִיא עָלְתָה בַּלֶהָבוֹת.
בְּתִקְוָה שֶׁל לֵב פּוֹתֶה – נִכְמָר, אַכְזָר –
אֲבַק לוּחוֹת לְכָל הָעֲבָרִים נִפְזָר.
וּבְיֵאוּשׁ שֶׁל כָּל־בָּשָׁר – יְלִיד תְּהוֹם –
נִבְלָל הַלֵּל: בָּרוּךְ הַשֵּׁם יוֹם יוֹם.
לְשֵׁמַע הַמִּלִים הַבְּרוּרוֹת שֶׁבַּזִּמְרָה,
הָאֵם הָיְתָה בַּלֶהָבוֹת מְאֻשָּׁרָה.
בַּגְּבָהִים
מאתשלמה טנאי
כָּל מָטוֹס הַחוֹלֵף בַּגְּבָהִים
מוֹתֵחַ קַו דַּק, סָמוּי, בֵּין שָׁמַיִם וָאָרֶץ,
הַקַּו הַסָּמוּי בֵּין חַיִּים וְאָבְדָּן כָּאן:
דַּק – וּמִשְּׁנֵי עֲבָרָיו הַכֹּל כָּחֹל.
בְּכָל מָטוֹס יוֹשֵׁב אָדָם אֶחָד,
הַמְּאַחֵד בַּקַּו הַדַּק זִכְרוֹנוֹת־מִקֶּדֶם,
מַכְשִׁירִים מְדֻיָּקִים עֹז, רִגְשָׁה,
גּוֹרָל, – שֶׁהוּא נִכְנָע לוֹ בְּכָל כֹּחַ.
וְהַכֹּל שׁוּב שָׁנוּי בֵּין חַיִּים וְאָבְדָּן כָּאן.
לְאַחַר שֶׁחָלַף הַמָּטוֹס – הָרָקִיעַ רֵיק.
עַל כֵּן טַיָּסִים תָּמִיד מֵחָדָשׁ מוֹתְחִים קַוִּים עַזִּים:
בּוֹדְדִים, כְּמוֹ הַכֹּהֵן בְּקֹדֶשׁ הַקָּדָשִׁים.
עַל קִבְרָהּ שֶׁל רָחֵל בְּכִנֶּרֶת
מאתשלמה טנאי
עַל קִבְרָהּ, כַּדִּין, יֵשׁ
אֶבֶן מַצֵּבָה.
וְהַיָּם מַחֲזִיר לָהּ
לַחַשׁ אַהֲבָה.
וְעַל פְּנֵי הָאֶבֶן –
גַּל שֶׁל אֲבָנִים,
חַלּוּקִים וָשֶׁבֶר,
אַבְנֵי־נֶאֱמָנִים.
הֵן מָעֳרָמוֹת
זָהִיר, כְּהַר־פִּסְגָּה.
קַל יִתְפּוֹרְרוּ
לְכָל זְדוֹן־מַגָּע.
אֲבָנִים קְטַנּוֹת
שֶׁנִּשְׁבְּרוּ מִלֵּב,
לְאַנְחוֹת שִׁירֶיהָ,
לְיָגוֹן חוֹלֵף.
עַל קִבְרָהּ, כַּדִּין, יֵשׁ
אֶבֶן מַצֵּבָה.
וְהָמוֹן מַחֲזִיר לָהּ
לַחַשׁ אַהֲבָה.
זִכְרוֹנוֹת
מאתשלמה טנאי
א. קוֹלוֹת
לֹא שָׁמַעְתִּי הַקּוֹלוֹת הָרוֹעֲשִׁים.
כְּמוֹ בְּכַלִּיא־בָּרָק עָבְרוּ בִּי בִּלְחָשִׁים
הַפַּחַד, עֹז־יֵאוּשׁ, אֶנְקַת־שִׂמְחָה,
חָלְפו בִּי וְשָׁקְעוּ בָּאֲדָמָה
וְהִיא הָיְתָה כָּל כָּךְ נֶאֱמָנָה.
קוֹלוֹת הָרַעַשׁ הֵם הֶכְרֵחַ,
אַךְ טוֹב מֵהֶם קוֹל דְּמָמָה דַקָּה.
גַּם אַהֲבָה נוֹלֶדֶת בִּלְחִישׁוֹת דְּמָמָה,
עָצְמָה, חַיִּים יֵשׁ בִּשְׁתִיקַת הָאֲדָמָה,
אֲשֶׁר הָיְתָה כָּל כָּךְ נֶאֱמָנָה.
כְּמוֹ בְּכַלִּיא־בָּרָק חָלְפוּ, פִּתְאוֹמִיִּים,
בְּדַם־בְּשָׂרִי אֵימוֹת וּבְשׂוֹרוֹת.
גָּבַרְתִּי – כִּי חִבַּרְתִּי בֵּין שָׁמַיִם
לְבֵין הָאֲדָמָה הַנֶּאֱמָנָה
וּבִי נֶהְפַּךְ כָּל רַעַשׁ –
לְקוֹל דְּמָמָה דַקָּה.
ב. סִיּוּט
יָכֹלְתִּי שֶׁלֹּא לְהַגִּיעַ
אֶל יְמֵי תַשְׁכַּ"ז.
יָכֹלְתִּי שֶׁלֹּא לָדַעַת
שֶׁיְּרוּשָׁלַיִם הִיא שְׁלֵמָה
וִיהוּדִים חוֹלְשִׁים בְּהַר הַבַּיִת.
יָכֹלְתִּי שֶׁלֹּא לָחוּשׁ,
שֶׁלֹּא לִרְאוֹת,
שֶׁלֹּא לִנְשֹׁם;
כַּמָּה הָיָה כּוֹאֵב לִי
כָּל גַּרְגֵּר עָפָר
בָּאֲפֵלָה.
ג. הַיְלָדִים
כַּאֲשֶׁר הֶחְלִיאָה אוֹתִי הַחֲרָדָה
כֵּן הִבְרִיאוּ אוֹתִי הַבְּשׂוֹרוֹת.
הַיְלָדִים, אֵיךְ יַעַבְרוּ אֶת זֶה הַיְלָדִים?
זָרְמָה הַשְּׁאֵלָה הָאֲדֻמָּה בְּתוֹךְ עוֹרְקַי.
בַּהֲזָיָה – בּוּשָׁה וּמְבוּכָה וָפַחַד
הִתְעַוְּתוּ כְּעַמּוּדִים, חוּטִים, קִירוֹת
בִּרְחוֹב שֶׁנִּתְהַפֵּךְ בְּהַרְעָשָׁה –
בָּאוּ וְהִבְרִיאוּ הַבְּשׂוֹרוֹת.
כְּמוֹ בִּמְחִי־צַעַד מִיָּם־סוֹעֵר לְקַרְקַע־מוּצָקָה.
אַשְׁרֵי הַיְלָדִים,
שֶׁנִּשְׁאֲרוּ כָּל כָּךְ תְּמִימִים.
ד. מִלִּים
כַּמָּה אָנוּ רַכִּים לְשֵׁמַע: נִצָּחוֹן,
מִלָּה שֶׁלָּנוּ, קְסוּמָה.
חֻרְבָּן, גָּלוּת, שׁוֹאָה –
אֵלֶּה הַמִּלִּים שֶׁעִמָּהֶן
יֵשׁ לָנוּ קִרְבַת־דָּם מִכְּבָר.
אוֹתָן נַכְרִיז בְּגַאֲוַת־מֻכִּים.
נִצָּחוֹן – מִלָּה רַעֲנַנָּה,
אֲשֶׁר נוֹלְדָה רַק כָּאן, בְּיִשְׂרָאֵל.
אוֹתָהּ נַבְלִיעַ בַּעֲנָוָה־שֶׁל־חֲזָקִים
נִלְחַשׁ אוֹתָהּ
בְּקוֹל דְּמָמָה דַקָּה.
בֵּין הַזְּמַנִּים
מאתשלמה טנאי
לִפְנֵי הַמִּלְחָמָה וּלְאַחֲרֶיהָ
כָּל אֶחָד מְנַסֶּה לִהְיוֹת קְצָת אַחֵר.
כָּל אֶחָד מְקַוֶּה שֶׁלֹּא לְהִשְׁתַּנּוֹת.
וְיָמִים וְלֵילוֹת רְגִילִים, רְגִישִׁים
נוֹפְלִים כְּאָבָק, מְכַסִּים שָׁרָשִׁים
הַזּוֹרְמִים כִּמְטִילֵי־אֵשׁ בְּעִמְקֵי עָפָר.
וְעַל פְּנֵי הַשֶּׁטַח הַכֹּל נִשְׁאָר קַר.
מַנְגִּינוֹת, כִּכְתוֹבוֹת שֶׁל עָשָׁן,
צוֹרְבוֹת לְבָבוֹת שֶׁל אָז, שֶׁל הַיּוֹם.
כָּל אֶחָד מְנַסֶּה לְבָרֵר שֵׁם וּבַיִת
בִּרְחוֹב הָעוֹבֵר בִּשְׂדֵה־תַאֲרִיכִים.
כָּל אֶחָד מְקַוֶּה שֶׁעֲדַיִן פְּתוּחִים
גַּנֵּי־עֵדֶן מְלֵאֵי פְּלִיאָה וָטֶרֶף.
רַבִּים מִתְמַלְּאִים זְכֻיּוֹת וְעָבָר.
אַךְ רַבִּים יְשֵׁנִים עַל עָלִים, אֲבָנִים,
נוֹלָדִים מֵחָדָשׁ חַסְרֵי־כֹּל, צְמֵאִים.
שִׁעוּר בְּבֵית הַסֵּפֶר הַיְסוֹדִי: הַמַּפָּה
מאתשלמה טנאי
הַמַּפָּה הִיא כָּל כָּךְ לְטוֹבָתֵנוּ,
אֲבָל הַתּוֹשָׁבִים הֵם עוֹיְנִים.
יֵשׁ הֶבְדֵּלִים: הֵם וְאָנוּ שׁוֹנִים.
לָהֶם, יֵשׁ כָּל כָּךְ הַרְבֵּה
אַךְ הֵם נוֹשְׂאִים עֵינָם אֶל הַפַּס הַצַּר
(אֲפִילּוּ אֵין מָקוֹם לִכְתֹּב עָלָיו אֶת שְׁמֵנוּ)
אֶל פַּס הָאֲדָמָה עָלָיו אָנוּ יוֹשְׁבִים.
יֵשׁ לָהֶם כָּל כָּךְ הַרְבֵּה:
יַמִּים כְּחֻלִּים, שְׁקוּפִים, מְפֹרָצִים,
מִדְבָּרִיּוֹת, הָרִים, נְהָרוֹת וַעֲמָקִים –
הַמַּפָּה הִיא כָּל כָּךְ לְטוֹבָתֵנוּ,
אֲבָל הַתּוֹשָׁבִים אֵינָם מְבִינִים.
הַמַּפָּה הִיא כָּל כָּךְ עֲשִׁירָה:
יֵשׁ בָּה עֹנִי וָשֶׁפַע, קְסָמִים וֵאלֹהִים.
וְגַם אֲנַחְנוּ נִמְצָאִים עַל אוֹתָהּ מַפָּה
(עַל פַּס הָאֲדָמָה הַצַּר, הַיָּקָר,
וּשְׁמֵנוּ חָרוּט עַל הַיָּם הַכָּחֹל),
אוֹתָהּ הַמַּפָּה שֶׁהִיא כָּל כָּךְ לְטוֹבָתֵנוּ.
יִשְׂרָאֵל
מאתשלמה טנאי
מְדִינָה – וְכִנּוּי אֱלֹהִים בִּשְׁמָהּ.
עַם – וְשׁוֹכֵן־מְעוֹנָהּ בִּשְׁמוֹ.
גַּם בְּלִי כָּתְלֵי מִקְדָּשׁ
כֻּלָּם בַּעֲבוֹתוֹת הָאֱמוּנָה.
אַךְ צִלְלֵי־בְּלִימָה, בְּלִי גִיל וּזְמַן,
חוֹבְקִים אֶת עַנְפֵי הָאֱמוּנָה,
כְּמוֹ טַפִּיל כָּבֵד וְנִפְתָּל
אֶת עֲצֵי הַחֹרֶשׁ בַּנַּחַל.
גַּם בְּלִי אַהֲבָה וָרֹךְ
כֻּלָּם בַּעֲבוֹתוֹת הַתִּקְוָה.
מְדִינָה – שְׂרִיַּת־נֶצַח בִּשְׁמָהּ.
עַם – מַאֲבַק־תָּמִיד בִּשְׁמוֹ.
בֵּין הָעַמִּים
מאתשלמה טנאי
עוֹבְדֵי הָאֱלִילִים
סוֹגְדִים לַפְּסִילִים,
שֶׁאֵין בָּם דָּם:
עֵץ, אֶבֶן וּבַרְזֶל.
הַמַּאֲמִינִים בְּאֵל אֶחָד –
לִפְנֵיהֶם אֵין דְּמוּת וְלֹא צוּרָה.
בְּלִבָּם זוֹרֵם הָאֵל
בְּדָם, תְּפִלָּה, קְדֻשָּׁה.
לִהְיוֹת יְהוּדִי. כָּל יוֹם, שָׁעָה
לִהְיוֹת יוֹתֵר יְהוּדִי –
יוֹתֵר קְדֻשַּׁת־חַיִּים,
פָּחוֹת סְגִידַת מַתֶּכֶת.
עוֹבְדֵי הָאֱלִילִים אֵינָם נָחִים,
שׁוֹפְכִים, שׁוֹתְקִים עַל דָּם
שֶׁאֵין לוֹ דְמוּת וְלֹא צוּרָה
רַק חֹם וְכֹסֶף לְחַיִּים.
מְשׁוֹרֵר חַדְרֵי עָם
מאתשלמה טנאי
הָאִישׁ שֶׁיָּשַׁב יוֹם יוֹם, בְִּלִי לְהַחְסִיר,
בֵּין שֵׁשׁ לְשֶׁבַע לְיַד הַשֻּׁלְחָן
בְּבֵית־קָפֶה שֶׁבִּרְחוֹב דִּיזֶנְגוֹף –
יָדַע כָּל מִסְתְּרֵי הָאָרֶץ וּנְקִיקֶיהָ,
כָּל קְמָטֶיהָ וְקִסְמֵי יָפְיָהּ.
הָאִישׁ שֶׁיָּשַׁב כָּל הַשָּׁנִים, בְּלִי לְהַחְסִיר,
בָּעִיר הַזֹּאת, בְּתֵל־אָבִיב שֶׁעַל הַחוֹף,
וְשָׁמַע צִיּוּץ הַצִּפֳּרִים בִּרְחוֹב אֶחָד –
יָדַע כָּל מַאֲוַיֵּי הָאֲנָשִׁים וּתְהוֹמָם
בְּכָל הֶעָרִים, בְּכָל הָרְחוֹבוֹת.
הָאִישׁ שֶׁאָהַב בְּכָל הָרְגָעִים, בְּלִי לְהַחְסִיר,
אֶת שִׂמְחַת הַחַיִּים הַפְּשׁוּטִים, בִּמְקוֹרָם,
בְּחֶבֶר רֵעִים, בְּחֻפַּת אוֹהֲבִים –
יָדַע אֶת כָּל הַטְּעָמִים הַמָּרִים
וְאֶת אִבְחַת־הַמָּוֶת שֶׁבַּהֲוָיָה.
הָאִישׁ שֶׁלָּחַם בְּכָל פְּעִימוֹת הַלֵּב, בְּלִי לְהַחְסִיר,
בְּמִלִּים בְּשֵׁלוֹת כְּרִמּוֹן, יָפוֹת כַּאֲהוּבָה,
בְּחַדְרֵי־עָם, אֶת קְרַב הַנִּצָּחוֹן –
יָדַע אֶת כָּל פַּחְדֵי הַשְּׁאוֹל,
אֶת יְחִידוּת הָאָדָם, הַנִּשְׂגָבָה, הָאֻמְלָלָה.
אַלְתֶּרְמַן
מאתשלמה טנאי
לוֹמַר אוֹתְךָ, זֶה כְּאִלּוּ,
לוֹמַר אֶת הַיָּם, אֶת הַיַּעַר.
הֵם עַצְמָם אוֹמְרִים אֶת סוֹדָם
בִּסְעָרָה וּבִלְחִישָׁה.
לוֹמַר אוֹתְךָ, זֶה כְּאִלּוּ
לְהַצִּית אֶת הָאֵשׁ, אֶת הַשֶּׁמֶשׁ.
הֵן עַצְמָן שׂוֹרְפוֹת אֶת עַצְמָן
בְּנֶפֶץ וּבְאִוְשָׁה.
לוֹמַר אוֹתְךָ, זֶה כְּאִלּוּ
לִבְרֹא אֶת הַשִּׂמְחָה, הַהִתְהַוּוּת.
הֵן עַצְמָן בּוֹכוֹת עַל כִּלָּיוֹן,
בִּנְגִינָה וְאַהֲבָה.
הַלּוּחַ
מאתשלמה טנאי
זְמַנִּי הוּא זְמַן כָּל־כָּךְ אַכְזָר:
הָאֲנָשִׁים בּוֹ נִשְׁתַּנּוּ בְּהַפְתָּעָה.
בִּהְיוֹתָם עוֹד שֹׁרֶשׁ בְּמַחֲשָׁךְ פּוֹרֶה
לֹא נִחֲשׁוּ צַלְמָם עֵת־גֶּזַע וְעֵת־פְּרִי –
זְמַנִּי הָיָה לָהֶם כְּיֵצֶר אַכְזָרִי.
זְמַנִּי תִעְתַּע בִּנְבִיאִים וַחֲכָמִים:
גִּדֵּל אוֹתָם לִהְיוֹת רוֹפְאִים לְתוּשִׁיָּה.
אַךְ בְּעוֹדָם תּוֹהִים כְּבָר רַבּוּ לְשִׁלְטוֹן
אַלְפֵי־חַיָּה שֶׁעִרְבְּבוּ כָּל עֲפָרִי עִם מוּסָרִי –
זְמַנִּי הָיָה לָהֶם כְּיֵצֶר אַכְזָרִי.
וְכַמָּה דָם נִשְׁפַּךְ לְצֶדֶק וְלִדְרוֹר:
נֻפְּצוּ חוֹמוֹת וַאֲזִקִּים וּמַמְלָכוֹת,
אַךְ הַנְּשָׁמוֹת בִּקְּשוּ רַק שִׁעְבּוּד
הֵן לֹא יָדְעוּ סוֹד הַמָּעוֹף הַצִּפֳּרִי –
שְׁעוֹת שִׁחְרוּר – לָהֶן כְּיֵצֶר אַכְזָרִי.
הגדרות
מאתשלמה טנאי
הגדרות
מאתשלמה טנאי
אֻמְדָּן
מאתשלמה טנאי
לֹא אֶמְדֹּד עַצְמִי
בְּסֶנְטִי־מַד קְנֵה־אָדָם.
אֶמְדֹּד – בִּתְפִיחַת אֵזוֹב,
קוֹמַת הָעֵשֶׂב, זֶקֶף הָעֵצִים.
לֹא אֶשְׁקֹל אֶת מִשְׁקָלִי
בְּמַד־הַגְּרָם, מאֹזְנֵי חָכְמָה;
כִּי בָּאָבָק, בַּחוֹל וּבֶעָפָר,
בְּחַלּוּקֵי הַנַּחַל אוֹ בְּסַלְעֵי הָהָר.
בְּרִיחָה
מאתשלמה טנאי
לֹא־לִהְיוֹת הִיא אָנֹכִיּוּת,
רַק דְּאָגָה לְעַצְמוֹתֶיךָ הַיְבֵשׁוֹת.
לֹא טְעִימָה עִם רֵיחוֹת אֲחֵרִים,
לֹא נְשִׁימָה עִם גּוּף שׁוֹאֵב, שׂוֹרֵף.
לְהֵעָלֵם זוֹ נוֹחִיּוּת,
מִפְלָט מִכָּל שָׁעוֹת קָשׁוֹת,
מִכָּל הַמִּתְדַּפְּקִים עַל שְׁעָרִים,
מֵעֲבוֹדַת־בּוֹרֵא, הַשְׁכֵּם וְהַעֲרֵב.
בַּמְּעָרָה
מאתשלמה טנאי
מִזּוּג הָאֲוִיר מַעֲנִיק לְכָל אָדָם
שׁוּב מְעָרָה.
צִנָּה, – בְּעֵת שָׁרָב, חֹם – בַּצִּנָּה,
מִבְטָח מִפְּנֵי חַיָּה רָעָה.
וּמֵעַל לַכֹּל – בִּדּוּד וְהִתְיַחֲדוּת.
מְעָרוֹת – וְהֵן נוֹחוֹת,
מְעָרוֹת – בְּכָל הַגְּבָהִים,
בְּרִיחַת אֵין־קֵץ מִן הַחַיּוֹת.
חֶסֶד
מאתשלמה טנאי
סְבִיבִי הָיָה דָבָר יָפֶה,
נָגַעְתִּי בּוֹ כִּנְגֹעַ הַגּוּף־לַמָּחֳרָת
בִּשְׁעַת־אַהֲבָה שֶׁל הַלַּיְלָה שְׁחָלַף.
הָיִיתִי בְּמַהֲוֶה יָפֶה,
הָיוּ בּוֹ גַעְגּוּעִים רַכִּים,
פְּגִישׁוֹת שֶׁכָּל אַחַת הַגְשָׁמָה.
רִחַפְתּי בְּשָׁעוֹת שֶׁל הַרְגָּשָׁה טוֹבָה.
נִזְהַרְתּי שֶׁלֹּא לִסְגֹּר שׁוּם דֶּלֶת,
שֶׁלֹּא לִשְׁבֹּר קִירוֹת מֵרֹב חֶדְוָה.
אִם כָּל זֶה הָיָה עוֹד אֶפְשָׁרִי –
הֲרֵי נוֹלְדוּ זֶה בְּתוֹךְ זֶה
חַסְדֵי־יוֹנָה בְּלִוְיְתַן־הַכִּלָּיוֹן.
הִתְחַיְּבוּת
מאתשלמה טנאי
יֵשׁ לָנוּ אֵיזוֹ הִתְחַיְּבוּת.
אָנוּ נִטְעֶה, נִשְׁגֶּה, נִסְטֶה, –
הִיא לֹא תַרְפֶּה,
כְּמוֹ יָד בֵּין מְזוּזָה לַפֶּה.
הָיִינוּ יְכוֹלִים לְהִתְעַלֵּם מִמֶּנָּה
לִבְרֹחַ, לַעֲזֹב, לִנְטֹשׁ, –
הִיא עוֹד תִּלְחַשׁ
כְּמוֹ גַחֶלֶת עַל מִזְבֵּחַ בַּמִּקְדָּשׁ.
לֹא יֵרָאֶה דָבָר שֶׁיְּאַשְּׁרֶנָּה,
לֹא חֲתִימָה, תְּמוּנָה, דִּבּוּר, –
והִיא תַחֲלֹם
כְּמוֹ יַעֲקֹב עַל מַלְאֲכֵי־מָרוֹם.
מַבָּט בְּאַהֲבָה
מאתשלמה טנאי
זֶה לֹא הִגִּיעַ עַד דְּמָעוֹת,
רַק עַד נִצְנוּץ סוּג־עַפְעַפַּיִם,
סָגוּר בְּזֵר וְרַדְרַד, רַק זֵר –
עֵינַיִךְ נִשְׁאֲרוּ בְּהִירוֹת.
זֶה לֹא חָדַל לִהְיוֹת חִיּוּךְ,
גַּם אִם הַזֵּר הִשְׂרִיג, הֶאְדִּים,
יָבוֹא הַיּוֹם וְזֶה יִכְאַב
וְגַם דְּמָעוֹת יִהְיוּ, רַק הֵן.
מֹרֶךְ לֵב
מאתשלמה טנאי
כַּאֲשֶׁר מֵי הַנָּהָר נִקְוִים
בַּמִּדְרוֹנִים אֶל הֶעָרוּץ –
הֵם אֵינָם פּוֹחֲדִים לאֹבַד
הַרְחֵק בְּתוֹך יָם לֹא־הֵם.
כַּאֲשֶׁר הַדָּם מַתְחִיל לָרוּץ
בַּאֲפֵלוֹת אֶל אֲפֵלוֹת –
הוּא פּוֹחֵד לאֹבַד
הַרְחֵק בְּקִפָּאוֹן לֹא־הוּא.
הָאֹמֶץ לֹא נִבְרָא לְמָסְרוֹ
בְּמֲתְּנַת זִוּוּגִים;
הוּא חִדָּלוֹן מִתְעוֹרֵר אֶל זְרִימָה,
אֶל שִׂמְחַת הִתְהַוּוּת.
עַלִּיזוּת
מאתשלמה טנאי
הַצִפֳּרִים מְרַפְרְפוֹת לְתוֹכֵנוּ עַלִּיזוּת.
בְּאֵין לָהֶן פָּנִים, הֵן תָּמִיד
אוֹתָן הַצִּפֳּרִים, בַּגַּן שֶׁמִּחוּץ לַמִּרְפֶּסֶת.
בֵּינָתַים כָּלוֹת הֵן, דּוֹר
הוֹלֵךְ, דּוֹר בָּא.
לְכָל עֶצֶב חָדָשׁ שֶׁלִּי מְרַפְרֵף
עַלִּיזוּת דּוֹר חָדָשׁ שֶׁל צִפֳּרִים.
גַּעְגּוּעִים
מאתשלמה טנאי
פְּגִישׁוֹת הֵן גּוּפִים
לִנְגִיעָה, הַשָּׁקָה, חִבּוּק.
גַּעְגּוּעִים הֵם זְרימָה
אֶל מָקוֹם, אֶל יִפְעָה, נְשָׁמָה.
הַבָּתִּים, השָּׂדוֹת, הַיְעָרוֹת –
הֵם פְּגִישׁוֹת יְקָרוֹת.
מַשְּׁבֵי הָרוּחַ, הַפֶּלֶג הָרָץ
הַזְּמַן הַשָּׁט בְּיֹפִי צוֹרֵב –
הֵם גַּעְגּוּעִים חֲרִיפִים.
מִי זֶה נוֹשֵׁב בַּיְעָרוֹת,
זוֹרֵם בְּפַלְגֵי הָרִים,
וְשָׁט בַּחֲדָרִים חַמִּים –
צְמֵא פְּגִישׁוֹת,
תְּקוּף גַּעְגּוּעִים.
נִחוּשׁ
מאתשלמה טנאי
הַשִּׁיר הַזֶּה, שֶׁכָּתַבְתִּי
לִפְנֵי חֳדָשִׁים אֲחָדִים,
כַּאֲשֶׁר בִּקַּשְׁתּי לִהְיוֹת הַפַּרְשָׁן
לְנִחוּשׁ, לְחֻלְשָׁה, אוּלַי מְדֻמִּים,
וּבוֹ מִזּוּג שֶׁל מַכְאוֹב, יְדִיעָה,
הִתְמַכְּרוּת לַבִּלְתּי־נִגְדָּר,
שִׂמְחַת־רֶגַע שֶׁל כַּף סְגוּרָה
וְאַכְזָבַת הִמָּלְטוֹ שֶׁל פַּרְפָּר –
עוֹד לֹא נִבְחַן בְּלֵבָב אַחֵר.
הַאִם הוּא כְּבָר בֶּאֱמֶת שֶׁלִּי?
וְאִם לֹא יִרְאֵהוּ אִישׁ –
הַאֶשָּׁאֵר לְבַדִּי בָּרַחַשׁ הָעַרְפִלִּי?
אֲנָשִׁים יְכוֹלִים לְהָבִין לְעִתִּים
מַבְּטֵי עֵינַיִם, מַגְּעֵי גוּף;
שִׁיר צָמֵא, גּוֹשֵׁשׁ, מְנַסֶּה
אוּלַי יְגַלֶּה מְקוֹמוֹת נִסְתָּרִים.
מִן הַהֶפְקֵר
מאתשלמה טנאי
הַשֶּׁמֶשׁ תּוֹקֶפֶת
לְלֹא מַטָּרָה.
הָאֲדָמָה הוֹדֶפֶת
הָאֵשׁ הַזָּרָה.
זוֹכֶה בָּשָׂר וָדָם:
בַּשֶּׁמֶשׁ מִשְׁתַּמֵּשׁ
וּבִירַק הָאֲדָמָה
נִצָּל מִפְּנֵי הָאֵשׁ.
אֲחִיזָה
מאתשלמה טנאי
הָעֵץ מִתְחַזֵּק בַּשָּׁרָשִׁים,
אֱלֹהִים לוֹ – עֲפַר הָאֲדָמָה.
הַשְּׂמָמִית נִצְמֶדֶת בַּקִּירוֹת,
הִיא מִתְפַּלֶּלֶת לַיַתּוּשִׁים.
הָאָדָם נֶאֱחָז בְּכָל חֹמֶר –
מַתִָּכוֹת, מַחְצָבִים וְצוֹמְחִים,
אַךְ אֲוִיר לַנְּשָׁמָה –
לְלֹא שֹׁרֶשׁ, צִמּוּד, אֲחִיזָה.
הִתְחַדְּשׁוּת
מאתשלמה טנאי
אֵינִי יָכוֹל לְהַלְבִּישׁ אֶת הַגּוּף
בְּאָפְנָה חֲדָשָׁה.
אֵינִי יָכוֹל לִסְמֹךְ עַל כִּשּׁוּף,
עַל אוֹב וּלְחִישָׁה.
לֹא פַּגָם הַפִּשְׁתָּן הַגַּס,
לֹא הַשַּׂק הַדּוֹקֵר.
גַּם הַצֶּמֶר הָרַךְ, הָאֵטוּן הָאַטְלָס
לֹא עָשׂוּהוּ אַחֵר.
צִיצִים, כַּפְתּוֹרִים וּסְרָטִים –
צִפֳּרִים עוֹפְפוֹת.
וְהַגּוּף – אֲדָמָה בִּקְמָטִים
וְשָׁנִים מִתְעַיְּפוֹת.
בַּלַּיְלָה, בְּחֹשֶׁךְ עֵירֹם,
הוּא חוֹגֵג יְקוּמִים.
רַק הַגּוּף יוֹדֵעַ לַחֲלֹם
בַּדָּם הַנִּסְתָּר, בֶּעָפָר הַתָּמִים.
- שלי אוקמן
- יוסי טנאי
- רחל זלוביץ
- עירית יציב
- צחה וקנין-כרמל
- חנה וכטל
- נורית רכס
- גיא אברמוביץ'
- משה אוקמן
- מאיה קרצ׳מר