לְקִיחָה
*, ע"נ, — שה"פ מן לָקַח: נאמר לקיחה במצרים ונאמר לקיחה בלולב מה לקיחה האמור במצרים אגודה אף לקיחה האמור בלולב אגודה (ירוש' יומ' א לח.). לקיחה על ידי דבר אחר שמה לקיחה (סוכ' לז.). מה אהרן עתיד להציל בניי בלקיחה אף אתה גדלהו בלקיחה (תנחומא צו יב).